רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק עָאַל לַכְּנִישְׁתָּא. חמא חַד בַּר נַשׁ קָאִים מְתַרְגֵּם סְמִיךְ לָעֲמוּדָא. אֲמַר לֵיהּ. אסיר לָךְ. כְּשֵׁם שֶׁנִּיתְנָה בְּאֵימָה וְיִרְאָה כָּךְ אָנוּ צְרִיכִין לִנְהוֹג בָּהּ בְּאֵימָה וְיִרְאָה. רִבִּי חַגַּי אָמַר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק עָאַל לַכְּנִישְׁתָּא. חֲמָא חזנה קרי ומתרגם וְלָא מֵקִים בַּר נַשׁ תַּחְתּוֹי. אֲמַר לֵיהּ. אֲסִיר לָךְ. כְּשֵׁם שֶׁנִּיתְנָה עַל יְדֵי סִרְסוּר כָּךְ אָנוּ צְרִיכִין לִנְהוֹג בָּהּ עַל יְדֵי סִרְסוּר... רִבִּי חַגַּיי אָמַר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק עָאַל לַכְּנִישְׁתָּא. חֲמָא חַד סְפַר מוֹשִׁט תַּרְגוּמָא מִן גַּו סִיפְרָא. אֲמַר לֵיהּ. אֲסִיר לָךְ. דְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַפֶּה בַפֶּה וּדְבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִכִתָב בִּכְתָב.
Rebbi Samuel bar Rav Isaac went to a synagogue. A man stood up to translate while leaning on a pillar. He said to him, this is forbidden to you; just as it was given in trembling and fear so we have to treat it in trembling and fear. Rebbi Ḥaggai said, Rebbi Samuel bar Rav Isaac went to a synagogue. He saw a Chazzan reading and translating without putting up another person in his stead. He said to him, this is forbidden to you; just as it was given by an agent, so we have to treat it by an agent... Rebbi Ḥaggai said, Rebbi Samuel bar Rav Isaac went to a synagogue. He saw a teacher delivering the translation from a book. He said to him, this is forbidden to you; matters which were said orally orally, matters which were said in writing in writing.
(ד) הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה לֹא יִפְחֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְסוּקִים. לֹא יִקְרָא לַמְּתֻרְגְּמָן יוֹתֵר מִפָּסוּק אֶחָד, וּבַנָּבִיא שְׁלֹשָׁה...
(4) One who reads from the Torah in the synagogue should not read fewer than three verses. And when it is being translated, he should not read to the translator more than one verse at a time, so that the translator will not become confused. And with regard to the Prophets, one may read to the translator three verses at a time. With respect to the Torah, an incorrect translation might lead to an error in practice, but this concern does not apply to the Prophets. If the three verses constitute three separate paragraphs, that is to say, if each verse is a paragraph in itself, one must read them to the translator one by one. One may skip from one place to another while reading the Prophets, but one may not skip from one place to another while reading the Torah. How far may he skip? As far as he can, provided that the translator will not conclude his translation while the reader is still rolling the scroll to the new location. The reader may not cause the congregation to wait for him after the translator has finished, as that would be disrespectful to the congregation.
Two brothers may be called up [for an aliyah], one after the other, and [so too] a son after a father. But we refrain from doing so only because of "Ayin Hara" ("Evil Eye"). And even if one was [called up for] the seventh [aliyah] and the other was [called up for] maftir, the second one should not be called up by his name because of "Ayin Hara". [Mahari"l]
עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. עַיִן רָעָה, וְרוּחַ גְּבוֹהָה, וְנֶפֶשׁ רְחָבָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע
A good eye, a humble spirit and a moderate appetite he is of the disciples of Abraham, our father. An evil eye, a haughty spirit and a limitless appetite he is of the disciples of Balaam, the wicked
ס"ו יכולין כו'. דלא כארחות חיים שכ' דאסורין לקרות משום שנא' "עדות ה׳ נאמנה" והן פסולין לעדות והרי נשים וקטנים פסולים לעדות ועולין כמ"ש בפ"ג דמגילה
ולכבד ב' אחים או אב ובן בהגבהה וגלילה, במקום שאין קורין להם בשם וגם אין עושין להם מי שבירך רשאים בכך לכתחילה, ובמקום שנוהגים תמיד לקרוא להם בשמם או לעשות להם מי שבירך יש להימנע בכך.
כהן קורא בתורה ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל:
(ט) כהן קורא בתורה ראשון - דכתיב וקדשתו וקבלו חז"ל שר"ל לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון ומ"מ אם רצה הכהן לחלוק כבוד לרבו או למי שגדול ממנו הרשות בידו אבל לענין לקרות בתורה בביהכ"נ תקנו חז"ל מפני דרכי שלום שאין הכהן והלוי יכולין למחול אלא דוקא כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל כדי שלא יבוא הדבר לידי מחלוקת שכ"א יאמר אני גדול ואקרא ראשון. ואין חילוק בין שבת ויו"ט לשני וחמישי ושאר זמנים שקוראין בהן [פמ"ג]. אם אין כהן בביהכ"נ הולכין אחר הגדול בחכמה ומנין אע"פ שהאחר גדול בשנים [מ"א בסק"ז]:
וְאֵלּוּ דְבָרִים אָמְרוּ מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. כֹּהֵן קוֹרֵא רִאשׁוֹן, וְאַחֲרָיו לֵוִי וְאַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם...