אֲנִ֞י ה׳ אֱלֹֽקֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִֽהְיֹ֥ת לָהֶ֖ם עֲבָדִ֑ים וָאֶשְׁבֹּר֙ מֹטֹ֣ת עֻלְּכֶ֔ם וָאוֹלֵ֥ךְ אֶתְכֶ֖ם קֽוֹמְמִיּֽוּת׃
I am Hashem your God who brought you out from the land of the Egyptians to be their slaves no more, who broke the bars of your yoke and made you walk erect.
אֲנָא ה׳ אֱלָהָכוֹן דְאַפֵּיקִית יַתְכוֹן פְּרִיקִין מִן אַרְעָא דְמִצְרַיִם לְמֶהֱוֵי לְהוֹן מְשַׁעְבְּדִין וּתְבָרִית נִיר שִׁעֲבּוּדְהוֹן מֵעִלַוֵיכוֹן וּדְבָרִית יַתְכוֹן מִבֵּינֵיהוֹן בְּנֵי חוֹרֵי וְהַלְכִית יַתְכוֹן בְּקוֹמָא זְקוּפָא
(13) I am the Lord your God, who brought you out redeemed from the land of Egypt, that you should not be bondmen to them, and broke the yoke of their bondage from off you, and brought you out from among them, the children of liberty, and led you forth upright.
אֲנָא ה׳ אֱלָהָכוֹן דִּי אַפֵּקִית יָתְכוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם מִלְּמֶהֱוֵי לְהוֹן עַבְדִּין וְתַבָּרִית נִיר עַמְמַיָּא מִנְּכוֹן וְדַבָּרִית יָתְכוֹן לְחֵרוּתָא:
I am Hashem your God who brought you out of the land of Egypt from where you were slaves, and I broke the bars of your yoke [of the peoples from you] and led you forth standing upright [to freedom].
מטת. כְּמִין יָתֵד בִּשְׁנֵי רָאשֵׁי הָעֹל הַמְעַכְּבִים הַמּוֹסֵרָה שֶׁלֹּא תֵצֵא מֵרֹאשׁ הַשּׁוֹר וְיַתִּיר הַקֶּשֶׁר, כְּמוֹ "עֲשֵֹה לְךָ מוֹסֵרוֹת וּמֹטוֹת" (ירמיהו כ"ז), קבילייא בְּלַעַז:
מטות are a kind of peg inserted in both ends of the yoke which hold back the strap from slipping off the head of the ox whereby the knot might become undone. Similar is (Jeremiah 27:2). “Make thee strips and poles (מטות)”; cheville, in old French.
קוממיות. בְּקוֹמָה זְקוּפָה:
קוממיות means erect in stature.
מטת עולכם. משל כפר החורש שיעבוד אדמת בעליו וישראל השתעבדו בבנין האדמה כי כן כתוב:
AND I HAVE BROKEN THE BARS OF YOUR YOKE. Scripture employs the metaphor of a plowing bullock that works the land of its owner, for Israel was forced to work as slaves in improving the land. The latter is clearly stated.
קוממיות. על הפך אשר אמרו לנפשך שחי ונעבורה ותשימי כארץ גוך:
קוממיות, the opposite of Isaiah 51,23: “your tormentors who have commanded you: ‘get down, that we may walk over you.’”
ואולך אתכם קוממיות. כבר הזכרתי למעלה כי פרשה זו עם הבטחותיה הנפלאות לא נתקיימה לעולם בשני המקדשים אך תתקיים לעתיד.
ואולך אתכם קוממיות, ”I made you walk erect.” I have already mentioned previously that the promises made in this paragraph have never been fulfilled during the period when the two Temples were standing. They will, however, be fulfilled in the future.
אני ה׳ אלקיכם. כלומר הרי הרי אני ה׳ אלקיכם, אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, ועשיתי לעיניכם נסים ונפלאות, מהיות להם עבדים, פדיתי אתכם, ואשבר מטת עלכם, כלומר, העול שהיה מטה ראשיכם וכופף כלפי הארץ שכתוב: ואולך אתכם קממיות, שזקפתי ראשיכם, שהייתם הולכים בקומה זקופה ולא היה כופף אתכם העול, כדכתיב: ובני ישראל יוצאים ביד רמה, וכשם שני עשיתי זאת, אני נאמן שאני אעשה עמכם מה שאני מבטיח אתכם:
"וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם"-- משלו משל למה הדבר דומה: לבעל הבית שהיה לו פרה חורשת והשאילה לאחר להיות חורש בה. והיה לאותו איש עשרה בנים; זה בא וחרש וישב לו, וזה בא וחרש וישב לו; עד שנתיגעה הפרה ורבצה לה. לא הספיק בדעתו לקבל פיוס מאותו האיש אלא בא מיד ושבר את העול וקצץ את הסמלונים. כך ישראל בעולם הזה -- שולטן אחד בא ומשעבדם והולך לו, ובא שולטן אחר ומשעבדם והולך לו; והמענה ארוכה שנאמר (תהלים קכט, ג) "על גבי חרשו חורשים האריכו למעניתם". למחר כשיגיע הקץ אין הקדוש ברוך הוא אומר לאומות "כך וכך עשיתם לבני..." אלא מיד הוא בא ושובר את העול ומקצץ הסמלונים שנאמר "ואשבור מוטות עולכם". וכן הוא אומר (תהלים קכט, ד) "ה׳ צדיק קצץ עבות רשעים".
"And I will break the bars of your yoke": To what may this be compared? One has a cow that he plows with and he lends it to another to plow with. That man has ten sons. This one comes and plows with it and leaves, and that one comes and plows with it and leaves — until the cow is exhausted and buckles under. All the cows (i.e., all the nations) enter and that cow (Israel) does not enter. It does not wait to be freed (of its yoke) by that man; but He comes immediately and breaks the yoke and cuts the yoke bars. So, Israel in this world. One power comes and subjugates her and leaves, and another power comes and subjugates her and leaves. And the furrow is long, as it is written (Tehillim 129:3) "Plowmen have plowed on my back; they have lengthened their furrow." Tomorrow, when the end arrives, the Holy One Blessed be He will not tell the nations: "This and this is what you have done to My children." But immediately He will come and break the yoke and cut the yoke bars, as it is written "And I will break the bars of your yoke." And thus is it written (Tehillim, Ibid. 4) "He has cut the cords of the wicked."