(יא) מִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ ה׳ מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא׃
(11) Who is like You, O LORD, among the celestials; Who is like You, majestic in holiness, Awesome in splendor, working wonders!
(יא) מי כמוכה באלים נתן שבח לאל יתברך על מלחמתו השלישית נגד המון רכב מצרים, ואמר מי כמוך בחזקים, שיוכל לשנות טבע הנמצאים הבלתי נפסדים בטבעם:
(11) מי כמוכה בא-לים; Moses praised the Lord for His third war, the one against the Egyptian cavalry of the second quality. G’d’s incomparable stature consists in His ability to change the nature of phenomena in the universe which had previously been considered as indestructible, inviolate, impervious to any attempt by man to influence their nature in any way.
(יא) באלם. בַּחֲזָקִים, כְּמוֹ "וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח" (יחזקאל י"ז). "אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה" (תהלים כ"ב):
(11) באלם means AMONGST THE MIGHTY, just as (Ezekiel 17:13) “and the mighty of (אילי) the land he took away”; (Psalms 22:20) “O, thou my strength (אילותי) hasten to my help”.
(יא) נורא תהלת. יָרְאוּי מִלְּהַגִּיד תְּהִלּוֹתֶיךָ פֶן יִמְעֲטוּ, כְּמוֹ שׁכָּתוּב "לְךָ דוּמִיָּה תְהִלָּה" (תהלים ס"ה):
(11) נורא תהלות means Thou art an object of dread so that people do not recount thy praises fearing lest these may be enumerated less then they really are, just as it is written (Psalms 65:2) “To Thee, silence is praise”.
(יא) נורא תהלות ומי שידע גודל תהלותיו ייראהו בשבילו, לא בשביל יראת עונש שיבא מאתו:
(11) נורא תהלות, anyone aware of the marvelous attributes of His cannot fail but recite these praises in awe, not because he is afraid of being punished but because the very nature of G’d inspires awe and reverence.
() מי כמוך באלים ה׳ (שמות טו, יא). דהטעם למה בקע השם יתברך הים. דהשם יתברך רצה להשפיל אלהיהם של מצרים ולהראות שהם לא אלקים והמצריים היו עובדים לנילוס ובעת בקיעות הים אמרו חכמינו ז"ל (שמות רבה כא) שנבקע כל מימי של ששת ימי בראשית וממילא נבקע גם נילוס ובזה הכירו המצריים שהשם יתברך הוא אלקים אחד. ונמצא על ידי עבודה זרה שלהם היה ניכר אחדות הבורא יתברך כנ"ל. וזהו מי כמוכה באלים ה׳, כלומר על ידי האלילים ניכר שאתה ה׳ כנ"ל:
() או יבואר, מי כמוכה באלים ה׳ כו' נורא תהלות עושה פלא (שמות טו, יא), דידוע בזמן שאדם מסתכל באי"ן נתבטל במציאות ונעשה מובדל ומופרש מעצמותו זהו ואאלפך חכמה (איוב לג, לג) דחכמה באה מאי"ן כדכתיב (שם כח, יב) והחכמה מאין תמצא, מחמת הסתכלות באי"ן באה החכמה, והיינו ואאלפך חכמה להביא חכמה באי"ן, והיינו ואאלפך לשון אל"ף, ואל"ף הוא אותיות פלא והיא גם כן ואאלפך בינה להביא הבינה גם כן באי"ן שיהיה מופלא ומכוסה מחמת הסתכלות באי"ן. וזהו הרמז נורא תהלות, כי האי"ן נקרא נורא תהלות, פירוש שהוא ירא ליתן לו תהלה. עושה פלא, גורם הפלא והפרשה למי שמסתכל באי"ן. וזהו הרמז ושמרתם את השבת כי קודש היא לכם (שמות לא, יד) דהנה ההסתכלות הוא בחינת מקבל מן האי"ן, והגם כשאחר כך כשמצייר ציורין ההסתכלות הוא משפיע להציור לפי מה שהסתכל כן נעשה הציור ונמצא הציור מקבל מן ההסתכלות. אמנם בעת שמסתכל על האי"ן ההסתכלות אז בחינת מקבל מן האי"ן. והיינו, כי קודש היא לכם, כלומר שההסתכלות שנקרא קודש על שם הפרשה שנעשה אז מופרש מעצמותו כנ"ל הוא בחינת מקבל לכם, והיינו לשון היא בחינת נוקבא מקבל וזהו בשבת, כי אז יכולין לדבק באי"ן:
(undefined) Exodus 15,11.“Who is comparable to You among the divinities O Lord?” G’d’s intention in splitting the sea had been to humble the idol worshippers and to reveal their idols as impotent. The Egyptians’ major deity had been the river Nile (since it was the source of their economic survival) According to our sages in Sh’mot Rabbah 21,6) at the time of the splitting of the sea of reeds all bodies of water, world wide, experienced a similar “splitting.” The Midrash derives this from the words ויבקעו המים: “the waters split, (plural mode) instead of ויבקע המים singular mode. (Compare 14,21) If all the waters that had been created during the six days of creation split, the waters of the river Nile were included. What better way was there to prove to the Egyptians (and other nations) that there is only one Creator of all the phenomena in the universe?
(NaN) Another approach to the line: מי כמוך באלים ה׳...נורא תהלות עושה פלא, “Who is like You o Lord, among the celestials, …awesome in splendour, working wonders!” It is an accepted criterion of our faith that when a person denies his ego the way is paved to his becoming wise. This concept is spelled out in Job 33,33: אם אין אתה, שמע לי החרש ואאלפך חכמה, “if you are (prepared to be) ‘nothing’, listen to Me, and be still, and I will teach you wisdom.” As the author has mentioned several times, חכמה, true wisdom, is the result of divesting oneself totally of one’s “ego;” as we know from another verse in Job 28,12 והחכמה מאין תמצא, “and wisdom you will find through negating “ego”, becoming “nought,” i.e. אין. A closer look at the word אלף which symbolizes the beginning of everything in our world, will show you that when read backwards it reads פלא, “something transcendental, miraculous.” Moses alludes to this when describing G’d as the source of פלא, “wonders.” What we have previously described as אין, is also a reference to בינה, insight, which, as the word indicates, is something internal, therefore invisible, hidden, another aspect of the root פלא or מופלא. Negation of self, of ego, results in one’s becoming privy to the hidden insights, פלא.
The author sees in Exodus 31,14, ושמרתם את השבת כי קודש היא לכם, “you shall “observe” the Sabbath for it is holy for you,” an allusion to our “viewing” the concept of the Sabbath as our looking at its holy origin. The word “seeing” is understood as the person who “sees” receiving an image, i.e. he is a recipient of revelations of one sort or another. A painter cannot paint a painting until he has first seen an image which he tries to reproduce on canvas, or paper, or any other suitable surface. In the case of “observing” the Sabbath, we are privy to receiving “images” from the אין, from a dimension of the universe, the celestial dimension, that is devoid of a body and its attendant limitations. A Sabbath properly “observed,” is a day in which we distance ourselves from most of our physical needs, [except, of course, fulfilling the commandments that are prescribed and make our bodies participants in this holy experience. Ed.].
(יא) מי כמכה באלם ה׳. מכאן ואילך הוא שבח לגבורת ה׳ להיטיב. ואמרו מי כמכה באלים. וכבר ביארנו בשם המכילתא דאל הוא רחמים. היינו כח להיטיב. ואמרו דכח ה׳ להטוב הוא גדול מכל הכחות: