A gift consists not in what is done or given, but in the intention of the giver or doer.
דְּיָתְבִי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְיָתֵיב יְהוּדָה בֶּן גֵּרִים גַּבַּיְיהוּ. פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר: כַּמָּה נָאִים מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל אוּמָּה זוֹ: תִּקְּנוּ שְׁוָוקִים, תִּקְּנוּ גְּשָׁרִים, תִּקְנוּ מֶרְחֲצָאוֹת. רַבִּי יוֹסֵי שָׁתַק. נַעֲנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְאָמַר: כׇּל מַה שֶּׁתִּקְּנוּ, לֹא תִּקְּנוּ אֶלָּא לְצוֹרֶךְ עַצְמָן. תִּקְּנוּ שְׁוָוקִין — לְהוֹשִׁיב בָּהֶן זוֹנוֹת, מֶרְחֲצָאוֹת — לְעַדֵּן בָּהֶן עַצְמָן, גְּשָׁרִים — לִיטּוֹל מֵהֶן מֶכֶס. הָלַךְ יְהוּדָה בֶּן גֵּרִים וְסִיפֵּר דִּבְרֵיהֶם, וְנִשְׁמְעוּ לַמַּלְכוּת. אָמְרוּ: יְהוּדָה שֶׁעִילָּה — יִתְעַלֶּה. יוֹסֵי שֶׁשָּׁתַק — יִגְלֶה לְצִיפּוֹרִי. שִׁמְעוֹן שֶׁגִּינָּה — יֵהָרֵג.
שווקין - סדר מושב שווקי עיירות וחוצותיהן:
וסיפר דבריהם - לתלמידים או לאביו ואמו ולא להשמיען למלכות ונשמעו על ידו למלכות:
Marketplaces: They arranged a place for the markets of the cities and their quarters.
And related their statements to students or to his father and mother; and it was not to have it heard by the government. But [the statements] were heard by the government thought him.
[א] "והשבתי חיה רעה מן הארץ" – ר' יהודה אומר מעבירם מן העולם. ר' שמעון אומר משביתן שלא יזוקו. אמר ר' שמעון, אימתי הוא שבחו של מקום? בזמן שאין מזיקין או בזמן שיש מזיקין ואין מזיקים? אמור בזמן שיש מזיקים ואין מזיקים. וכן הוא אומר "מזמור שיר ליום השבת" – למשבית מזיקין מן העולם; משביתן שלא יזיקו.
1) (Vayikra 26:6) "and I will eliminate vicious beasts from the land." R. Yehudah says: He will eliminate them from the world. And thus is it written (Tehillim 92:1) "A psalm, a song for the day of Shabbath": for the cessation (mashbith [like "Shabbath"]) of harmful agents from the world. R. Shimon says: He will prevent them from causing harm. R. Shimon said: What redounds more to the praise of the L–rd, the absence of harmful agents or their existing but not causing harm? Certainly, the second.
שם, פרק ב, א: ר׳ יהודה אומר, מעבירם מן העולם. ר׳ שמעון אומר, משביתן שלא יזיקו.
הנה בתו״כ פרשת בחוקותי על קרא דוהשבתי חיה כו׳ מביא שם פלוגתא דר׳ יהודה ור״ש אם ההשבתה ר״ל כמות הדברים, וס״ל לר׳ יהודה ואזיל לשיטתו דאין ביעור חמץ אלא שריפה, ר״ל דצריך שלא תהא הכמות, וכמבואר בירוש׳ פ״ב דפסחים השבתה שיהא בלא יראה כו׳, אבל ר״ש ס״ל דהשבתה הוי ג״כ ביטול איכות הדבר.
אֵין חַיָּבִין כָּרֵת אֶלָּא עַל אֲכִילַת עַצְמוֹ שֶׁל חָמֵץ אֲבָל עֵרוּב חָמֵץ כְּגוֹן כּוּתָח הַבַּבְלִי וְשֵׁכָר הַמָּדִי וְכָל הַדּוֹמֶה לָהֶן מִדְּבָרִים שֶׁהֶחָמֵץ מְעֹרָב בָּהֶן אִם אֲכָלָן בְּפֶסַח לוֹקֶה וְאֵין בּוֹ כָּרֵת שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב כ) "כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ".
One is liable for כרת only for eating chametz itself. However, a person who eats a mixture containing chametz—for example, Babylonian kotach, Median beer, or similar mixtures which contain chametz--[is punished by] lashes and is not liable for כרת [for this involves the transgression of a different commandment], as [Exodus 12:20] states: "Do not eat any leaven."
אין חייבין כרת כו'. אך י"ל דזה תליא אם חמץ הוא איסור בעצמיי שאסור לאוכלו בפסח או שבפסח אסור לאכול חמץ
גבי חמץ תליא במחלוקת דר"י ור"ש אם חמץ לאחר הפסח אסור בהנאה.
דמאן דס"ל אסור סבירא ליה דהאיסור חל על העצם, ומאן דס"ל מותר ס"ל דלא הוה רק תואר וכשהלך הזמן בטל התואר.
The ancient Greeks were “the people of sight, of the spatial and plastic sense . . . as if they thought to transpose the flowing, fleeting, ever related elements of life into rest, space, limitation . . . The Jew did not see so much as he heard . . . His organ was the ear . . . When Elijah perceived G-d, he heard only a still, small voice. For that reason the Jew never made an image of his G-d.”
Hans Kohn, The Idea of Nationalism
...was Judaism’s greatest contribution...
...By worshiping an invisible God, Jews tilted the balance of civilization from the physical to the spiritual.
Sigmund Freud, Moses and Monotheism
In Judaism faith is a form of listening: to the song creation sings to its Creator, and to the message history delivers to those who strive to understand it.
Rabbi Johnathan Sacks, C&C, Vaitchanan
(שמות כ,יד) ["וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם, וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק."] "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת". רוֹאִין אֶת הַנִּרְאֶה וְשׁוֹמְעִין אֶת הַנִּשְׁמָע. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: רוֹאִין וְשׁוֹמְעִין אֶת הַנִּרְאֶה.
(Ibid. 20:15) "And all the people saw the sounds and the lightnings": They saw what was visible and heard what was audible. These are the words of R. Yishmael. R. Akiva says: They saw and heard what was audible.
דָּא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, דְּאִיהוּ פָּתַח תַּרְעִין דְּרָזֵי דְּחָכְמְתָא, וְאִיהוּ אַתְקִין דַּרְגִּין עִלָּאִין, וּכְתִיב (שמות לה) יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדוֹן יְיָ'. מַאן פְּנֵי הָאָדוֹן יְיָ', דָּא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, דְּמַאן דְּאִיהוּ דְּכוּרָא מִן דְּכֻרְנָיא, בָּעֵי לְאִתְחֲזָאָה קָמֵיהּ.
וַֽיְשַׁלְּחֵ֛הוּ יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים מִגַּן־עֵ֑דֶן לַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֻקַּ֖ח מִשָּֽׁם׃
וַיְגָ֖רֶשׁ אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּשְׁכֵּן֩ מִקֶּ֨דֶם לְגַן־עֵ֜דֶן אֶת־הַכְּרֻבִ֗ים וְאֵ֨ת לַ֤הַט הַחֶ֙רֶב֙ הַמִּתְהַפֶּ֔כֶת לִשְׁמֹ֕ר אֶת־דֶּ֖רֶךְ עֵ֥ץ הַֽחַיִּֽים׃ (ס)
So God יהוה banished humankind from the garden of Eden, to till the humus from which it was taken:
it was driven out; and east of the garden of Eden were stationed the cherubim and the fiery ever-turning sword, to guard the way to the tree of life.
וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לָא יְדַעְנָא מָאן עָבִיד תֵּרוּכִין לְמָאן. אִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבַד תֵּרוּכִין לְאָדָם אִי לָא. אֲבָל מִלָּה אִתְהַפִּיךְ וַיְגָרֶשׁ אֶת, אֶ"ת דַּיְיקָא. וּמָאן גֵּרַשׁ אֶת, הָאָדָם. הָאָדָם וַדַּאי גֵּרַשׁ אֶת.
וּבְגִין דָּא כְּתִיב וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְיָ אֱלהִים מִגַּן עֵדֶן. אַמַּאי וַיְשַׁלְּחֵהוּ, בְּגִין דְּגֵרַשׁ אָדָם אֶת כִּדְקָאֲמָרָן.