לֹֽא־יָמ֡וּשׁ סֵפֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֙עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת כְּכָל־הַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּי־אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת־דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל׃
כי אז תצליח. יש הבדל בין הצלחה והשכלה, הבוחר תמיד באמצעיים טובים המובילים אל התכלית הנרצה ע"י שכלו נקרא משכיל, ומי שמזלו עומד לו נקרא מצליח
מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵּים בְּשֶׁבַח. מַאי בִּגְנוּת? רַב אָמַר: ״מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ״. [וּשְׁמוּאֵל] אָמַר: ״עֲבָדִים הָיִינוּ״.
הלכה: רַב אָמַר. מִתְּחִילָּה. צָרִיךְ לְהַתְחִיל בְּעֵ֣בֶר הַנָּהָ֗ר יָֽשְׁב֤וּ אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ וגו׳. וָֽ֠אֶקַּח֠ אֶת־אֲבִיכֶ֤ם אֶת־אַבְרָהָם֙ מֵעֵ֣בֶר הַנָּהָ֔ר וגו׳
וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־כָּל־הָעָ֗ם כֹּֽה־אָמַ֣ר ה' אֱלֹקֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ 1] בְּעֵ֣בֶר הַנָּהָ֗ר יָשְׁב֤וּ אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ מֵֽעוֹלָ֔ם תֶּ֛רַח אֲבִ֥י אַבְרָהָ֖ם וַאֲבִ֣י נָח֑וֹר 2] וַיַּעַבְד֖וּ אֱלֹקִ֥ים אֲחֵרִֽים׃
משנה: זִקְנֵי אוֹתָהּ הָעִיר רוֹחֲצִים יְדֵיהֶם בַּמַּיִם בִּמְקוֹם עֲרִיפָתָהּ שֶׁלָּעֶגְלָה וְאוֹמְרִים יָדֵינוּ לֹא שָֽׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וגו׳. וְכִי עָלָה עַל לִבֵּינוּ שֶׁבֵּית דִּין שׁוֹפְכֵי דָמִים הֵן? אֶלָּא שֶׁלֹּא בָא לְיָדֵינוּ וּפְטַרְנוּהוּ וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ.
MISHNAH: The Elders of that town wash their hands with water at the place where the calf's neck was broken and say: "Our hands did not spill this blood," etc. Did we ever think that the court was spilling blood? But, that he did not come to our attention and we sent him away, or that we did not see him and left him.
הלכה: רַבָּנִין דְּהָכָא פָּֽתְרִין קִרְייָא בָּהוֹרֵג. שֶׁלֹּא בָא עַל יָדֵינוּ וּפֻטַרְנוּהוּ. וְלֹא הָרַגְנוּהוּ. וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ. וְעִימְעַמְנוּ עַל דִּינוֹ. וְרַבָּנִין דְּתַמָּן פָּֽתְרִין קִרְייָא בַּנֶּהֱרַג. לֹא בָא עַל יָדֵינוּ וּפְטַרְנוּהוּ. בְּלֹא הַלְוָייָה. וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ. בְּלֹא פַרְנָסָה.
HALAKHAH: The rabbis here explain the verse about the murderer, "he did not come to our attention and we sent him away," and did not execute him; "or that we did not see him and left him," and muddled his trial. But the rabbis there explain the verse about the murder victim, "he did not come to our attention and we sent him away," without company; "or that we did not see him and left him," without provisions.
רִבִּי זְעוּרָה אָמַר. מַבְדִּילִין עַל שֵׁכָר. וְאָֽזְלִין מִן אָתָר לְאָתָר לְמִישְׁמַע קִידּוּשָׁא.
Rebbi Zeˋira said: One makes Havdalah on alcoholic beverages but one goes from one place to another to hear Qiddush.
ואזלין מן אתר לאתר. הולכין ממקום למקום כדי לשמוע קידוש היום אם אין יין במקומו
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. נְהִגִין תַּמָּן. בְּמָקוֹם שֶׁאֵין יַיִן שְׁלִיחַ צִיבּוּר יוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְאוֹמֵר בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שֶׁבַע
Rebbi Yose ben Rebbi Abun said: There, they have the custom that at a place without wine, the reader descends before the Ark, recites one benediction that contains seven
נהיגין תמן. בבבל במקום שאין יין לקדש עליו הש"ץ יורד לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע וחותם וכו' ובזה יצאו ידי קידוש
שליח ציבור היורד ערבית - המתפלל ברכת מעין שבע קונה שמים וארץ מגן אבות בדברו:
משום סכנת - מזיקין שלא היו בתי כנסיות שלהן בישוב וכל שאר לילי החול היו עסוקין במלאכתן ובגמרן מלאכתן מתפללין ערבית בביתן ולא היו באין בבית הכנסת, אבל לילי שבת באין בבית הכנסת וחשו שיש שאין ממהרין לבא ושוהין לאחר תפלה לכך האריכו תפלת הצבור:
הכוונה היא לסכנה שבהליכה בלילה ממקום שאין בו יין למקום שיש בו יין כדי לשמוע קידוש על היין
ולאחר שמתפללין תפלת לחישא יורד שליח צבור ואומר. ויכלו השמים והארץ וגו' עד אשר ברא אלקים לעשות.
ואומר קדושתא שהיא אחת מעין שבע, וזו היא:
ברוך אתה ה' אלקינו ואלקי אבותינו אלקי אברהם וכו' עד זכר למעשה בראשית.
אפילו מש"ס לש"ס - מש"ס ירושלמי לש"ס בבלי שהוא עמוק כדאמרינן בסנהדרין (דף כד.) במחשכים הושיבני כמתי עולם זו הש"ס של בבל:
במחשכים הושיבני - שאין נוחין זה עם זה ותלמודם ספק בידם: