Who is a Prophet?
A prophet is Gd's spokesperson to the people
• Can be male or female, Jewish or gentile
• There is a debate among Jewish scholars the number of prophets that the Torah records. Most report 48 male prophets and 7 female prophets. Some argue that there are 7 gentile prophets: Balaam, Beor, Job, Eliphas the Taimonite, Bildad the Shuhite, Zepher the Naamathite, and Elihu ben Berachel the Buzite.
וראוי שתדע כי התחלפו הנביאים קצתם מקצת והצדיקים והחסידים בענין הדבקות בשם יתברך, כי יש מי שתדבק נפשו בעליונים דיבוק חזק עד ישמעו אליו הכחות העליונות לפעול בהיולי העולם כרצונו אם להצלתו אם להצלת זולתו, יוריד הגשם בתפלתו וירפא החולים ויוליד העקרות ויוריד האש למטה ויחיה המתים כאליהו ואלישע, עד שכמו שנמצא בדברים הטבעיים שכאשר ישער האדם בדבר שהוא מבושם הטעם או כשיראה את חברו אוכל הבוסר, יתעורר מאליו הכח המוציא הריר ויותכו חניכיו מאליהן, או כאשר ישער המשגל יתעורר הכח המוציא הזרע להוציאו וימתח הכליי, כן הנפש הזכה הזאת ישמעו אליה הכחות הטבעיים אשר בעולם ויתחדש בעולם ברצונו טל או מטר או רוח סערות. כי כמו שהכחות הגשמיים נבראו לעבוד את הכחות הנפשיים, ותיכף שיגזור הכח הנפשיי על דבר יתעוררו הכחות הגשמיים והאברים להשלימו בפעל, כן כן הכחות הטבעיות אשר בעולם יעבדו את הנפשות הזכות, לפי שכל המציאות כולו כאיש אחד, ועל כן ישמעו להן, עד שכאשר תצייר הנפש הזכה הזאת בהתחדש טל ומטר או רוח גדולה וחזק או רעש או בקיעת הארץ וכיוצא בזה, יתעורר הכח המנהיג את עולם ההויה וההפסד מיד להשלימו.
The prophets and the righteous and the pious differed from each other in the degree of their association with Gd. There are some whose souls cleaved so intimately to the celestial beings that the powers of heaven were obedient to them and exerted their influence on the matters of this world at their bidding, for their own benefit or for the benefit of others. They could cause rain to come down by their prayer, heal the sick, cause barren women to bear children, cause fire to come down from heaven, revive the dead, as in the case of Elijah and Elisha. We find that when a person thinks about a palatable article of food or sees another eating sour grapes, the salivary power is aroused and his mouth waters of its own accord [...] in the same way the natural powers of the physical universe are obedient to the pure soul of the prophet, and dew or rain or a storm comes at his bidding. For just as the powers of the body were created to serve the powers of the soul, [...] so the physical forces in the world of nature are subservient to the pure souls—the whole universe being as one individual—and obey them. Accordingly when such a pure soul conceives the coming of dew or rain or a great and mighty wind, or an earthquake or the opening of the earth, and the like, immediately the power which controls the world of genesis and decay is impelled to carry out the conception.
Sefer ha-Ikkarim is a fifteenth-century work by Rabbi Joseph Albo
(טו) ואפשר שיעבור מדרגת הנביא או החסיד ליותר מזה השעור, עד ישמעו אליו הכחות העליונות לעשות רצונו להוריד אש מטה ולהחיות המתים וזולת זה, להיות כל הדברים נכנעים ומשועבדים אליו, הן שיהיה נביא או בלתי נביא, ויתחלף זה בצדיקים ובחסידים ובנביאים כפי התחלף מדרגותיהם בדבקות הזה. ועל זה הדרך ימשול הנביא או החסיד על הטבע ויחדש בעולם אותות ומופתים כפי שעור מדרגתו בדבקות.
(15) Sometimes the degree of the prophet or pious man goes beyond this measure, so that the celestial powers too are obedient to him and do his will, bringing down fire from heaven, reviving the dead, and the like [...]
(טז) ובזה יתחלפו החסידים קצתם מקצת, כי יש מן החסידים שיגיעו למדרגה מן הדבקות שיוכלו לחדש בעולם אותות ומופתים, כחוני המעגל ורבי פנחס בן יאיר ורבי חנינא בן דוסא וזולתם, אף על פי שלא הגיעו למדרגת הנבואה כלל, ויש מן הנביאים מי שלא יעשה אות או מופת בימיו כלל, כירמיה או חגי זכריה ומלאכי, ויש מי שיעשה אות אחד, כשמואל שהוריד המטר בתפלתו בימי קציר חטים, ויש מי שיעשה שנים או שלשה, כישעיה מפלת סנחריב ורפואת חזקיהו והשבת צל המעלות, ויש שיעשה יותר, כאליהו ואלישע.
(16) This explains the differences among pious men. There are some who reach such a degree of communion that they can produce signs and wonders in nature, like Honi ha-Me‘aggel [...] and others, though they did not attain to the degree of prophecy. On the other hand, there are prophets who never performed any sign or miracle, like Jeremiah, Haggai, Zechariah and Malachi.
Who is Honni?
Honi Ha-me'aggel (the Circle-Maker) was a renowned pietist in the period of the Second Temple (first century BCE) who was said to have performed good deeds by using extraordinary powers of prayer or by performing miracles.
The following story, which tells of his power to bring rain in times of drought, is recorded in many sources. His name, ha-Me'aggel ("one who draws circles") is usually taken to be connected with this incident.
Once there was a terrible drought in the land of Israel. It was already the month of Adar, which usually marks the end of the rainy season and the beginning of spring, but no rains had fallen all winter long.
So the people sent for Honi the Circle-Maker. He prayed, but still no rains came. Then he drew a circle in the dust and stood in the middle of it. Raising his hands to heaven, he vowed, "God, I will not move from this circle until You send rain!"
Immediately a few drops fell, hissing as they struck the hot white stones. But the people complained to Honi, "This is but a poor excuse for rain, only enough to release you from your vow.
So Honi turned back to heaven and cried, "Not for this trifling drizzle did I ask, but for enough rain to fill wells, cisterns, and ditches!
Then the heavens opened up and poured down rain in buckets, each drop big enough to fill a soup ladle. The wells and the cisterns overflowed, and the wadis flooded the desert. The people of Jerusalem ran for safety to the Temple Mount
"Honi!" they cried. "Save us! Or we will all be destroyed like the generation of the Flood! Stop the rains!"
Honi said to them, "I was glad to ask God to end your misery, but how can I ask for an end to your blessing?"
The people pleaded with him, and he finally agreed to pray for the rain to stop. "Bring me an offering of thanksgiving," he told them, and they did.
Then Honi said to God, "This people that You brought out of Egypt can take neither too much evil nor too much good. Please give them what they ask so that they may be happy."
So God sent a strong wind that blew away the fierce rains, and the people gathered mushrooms and truffles on the Temple Mount.
Then Shimon ben Shetakh, head of the Sanhedrin in Jerusalem, said to Honi, "I should excommunicate you for your audacity, but how can I, since you're Honi! God coddles you as a father does his young child.
The Story of Honi The Circle Drawer, Jewish Heritage Online Magazine.
If there are so many prophets, why is Moses "The Prophet"?
(10) Never again did there arise in Israel a prophet like Moses—whom Hashem singled out, face to face, (11) for the various signs and portents that Hashem sent him to display in the land of Egypt, against Pharaoh and all his courtiers and his whole country, (12) and for all the great might and awesome power that Moses displayed before all Israel.
(יז) ואולם כל הנסים שבאו על ידי הנביאים כולם ישתתפו בשהם לא היו מתמידים זמן גדול ולא היו מפורסמים לכל או לעם גדול, אבל כל האותות והמופתים שעשה משה או שבאו על ידי משה, עם שהיו רבים יותר מכל הבאים על ידי כל הנביאים, נתעלו מהם בשהיו מפורסמים ומתמידין זמן גדול, כמן שהתמיד ארבעים שנה ועמוד ענן יומם ועמוד אש לילה.
(17) All these miracles, however, performed by the prophets, have this in common that they did not last a long time, and were not performed in the presence of all or of a great concourse of people; whereas all the signs and wonders performed by Moses were not merely more numerous than all those of all the other prophets, but they were superior to them in that they were performed in public and lasted a long time, for example, the manna lasted forty years, also the pillar of cloud by day and the pillar of fire by night.
(יח) ולזה מה שנזכרו אלו ההבדלים בסוף התורה בין נסי משה לנסי זולתו, כי אחר שרמז אל ההבדלים אשר בין נבואתו לנבואת זולתו באמרו ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה׳ פנים אל פנים, ועל הדרך שבארנו שרמז אל ההבדלים אשר בין נבואת משה לנבואת זולתו, שב לבאר ההבדלים גם כן שיש בין נסי משה לנסי זולתו, ואמר לכל האותות והמופתים אשר שלחו ה׳, להורות על רבויין, ואמר לעשות בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו, להורות על פרסומן לעיני החולקים עליו, ולהורות על התמדתם אמר ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל, וזה רומז למה שאמרנו מהתמדת עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה כל ארבעים שנה שהיו במדבר, כמו שאמר הכתוב כי ענן ה׳ על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם. זהו הדרך בהבנת ציור הנבואה וחלוף מדרגותיה כפי מה שתשפטם החלוקה, וההבדל בין נבואת משה לזולתו ובין נסי משה לזולתו משאר הנביאים, וזה מה שרצינו לבאר:
(18) For this reason these differences between the miracles of Moses and those of the others are mentioned at the end of the Torah. First the text refers to the differences between the prophetic inspiration of Moses and that of the others in the expression, “And there hath not arisen a prophet since in Israel like unto Moses, whom the Lord knew face to face,” as we explained the passage above. Then the text proceeds to explain the differences between the miracles of Moses and those of the others, “In all the signs and the wonders which the Lord sent him to do.” This indicates their great number. Then it says, “In the land of Egypt, to Pharaoh, and to all his servants, and to all his land,” alluding to the publicity of the miracles in the presence of his opponents. Then, referring to their duration, Scripture says, “And in all the great terror, which Moses wrought in the light of all Israel.” This refers, as we said, to the pillar of cloud by day and the pillar of fire by night, which lasted all the forty years that the Israelites were in the wilderness, as we read, “For the cloud of the Lord was upon the tabernacle by day, and there was fire therein by night, in the sight of all the house of Israel, throughout all their journeys.” This is the way to understand the conception of prophecy and its various degrees as shown logically and in the difference between the prophecy and miracles of Moses and those of the other prophets. This is what we intended to show.