כְּאַלְמוֹנִים בַּגֶּשֶׁם / אַבְרָהָם חַלְפִי (1904-1980)
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מִלִּים
מֵהֶן נוֹלֶדֶת תְּפִילָּה
כָּל הַמִּלִּים אָבְדוּ בְּקוֹלִי
וְהָיוּ כְּאַלְמוּת אֲפֵלָה
אַךְ עֲדַיִן רוֹאוֹת עֵינַי
זוֹהַר עֵינָיו שֶל יֶלֶד
וְעוֹד רוֹאוֹת עֵינַי
כּוֹכָב אֵין דוֹמֶה לוֹ בַּזֹּהַר
וְאִמָּהוֹת דְּאוּגוֹת-פָּנִים
נוֹהֲגוֹת אֶל הָאוֹר יַלְדֵיהֶן הַקְּטַנִּים
מַה יִהְיֶה עֲלֵיהֶם? מַה יִהְיֶה
שִמְעוּ שִׂמְחָתָם הַנּוֹשֶמֶת
כְּאָבִיב, שֶנִּדְמֶה כִּי לֹא יַחֲלוֹף עַד עוֹלָם
כָּרוֹעַ אֶכְרַע לִפְנֵי דְּמוּת אֱלֹהִים
אַף אִם מֵעֵינַי נֶעְלָם. אַל-נָא תָּרַע לַתְּמִימִים
הֵם אֵינָם יוֹדְעִים מַדּוּעַ
בָּרָק פּוֹגֵעַ בְּעֵץ
הַנּוֹשֵׂא אֶת פִּרְיוֹ לְתֻמּוֹ
אַל-נָא תָּרַע לַתְּמִימִים
הֵם אֵינָם יוֹדְעִים
מַדּוּעַ אָדָם מְחַלֵּל אֶת צַלְמוֹ
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מִלִּים
מֵהֶן נוֹלֶדֶת תְּפִילָּה
כָּל הַמּילִּים אָבְדוּ בְּקוֹלִי
וְהָיוּ כְּאַלְמוּת אֲפֵלָה
Nameless in the Rain / Avraham Halfi (1904-1980)
(Translation: Haim Ovadia)
I know not words
Of which a prayer is born.
All the words were lost in my voice
And became dark stillness.
But my eyes still see
The glint in a child’s eye.
And more my eyes see,
A star, none like it in shine.
And worried-face mothers
Leading their children to the light.
What will be of them? What will be?
Hear their breathing joy.
As springtime which seems to never leave.
I bow down to the image of God
Who is concealed from me eyes.
Please do not harm the innocent,
They know not why.
Lightning strikes a tree,
Which bears its fruit innocently.
Please do not harm the innocent,
They know not why man desecrates his/His image.
I know not words
Of which a prayer is born.
All the words were lost in my voice
And became dark stillness.