Save "ישראל ותפוצות - איה קרקע יציבה"
ישראל ותפוצות - איה קרקע יציבה
וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: זִימְנָא חֲדָא הֲוָה קָא אָזְלִינַן בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזֵינַן הָהוּא כְּווֹרָא דְּיָתְבָא לֵיהּ חָלְתָּא אַגַּבֵּיהּ וְקָדַח אַגְמָא עִילָּוֵיהּ. סָבְרִינַן יַבֶּשְׁתָּא הִיא, וּסְלֵקִינַן וַאֲפֵינַן וּבַשְּׁלִינַן אַגַּבֵּיהּ. וְכַד חַם גַּבֵּיהּ אִתְהֲפִיךְ, וְאִי לָאו דַּהֲוָה מְקָרְבָא סְפִינְתָּא, הֲוָה טָבְעִינַן.
And Rabba bar bar Ḥana said: Once we were traveling on a ship and we saw a certain fish upon which sand had settled, and grass grew on it. We assumed that it was dry land and went up and baked and cooked on the back of the fish, but when its back grew hot it turned over. And were it not for the fact that the ship was close by, we would have drowned.
ד ואמר רבה בר בר חנה: זימנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא [פעם אחת היינו הולכים בספינה], וחזינן ההוא כוורא דיתבא ליה חלתא אגביה וקדח אגמא עילויה [וראינו דג אחד שישב לו חול על גבו וצמח עשב עליו], סברינן יבשתא [חשבנו שיבשה] היא, וסלקינן ואפינן ובשלינן אגביה [ועלינו ואפינו ובישלנו על גבו], וכד חם גביה אתהפיך [וכאשר התחמם גבו התהפך], ואי לאו דהוה מקרבא ספינתא, הוה טבעינן [ואם לא שהיתה קרובה הספינה אלינו, היינו טובעים].
אחת הפרשנויות המודרניות לאגדת הלויתן שהתהפך היא שהלויתן מסמל את התהפכות הגלות ואילו הספינה מסמלת את ההצלה בארץ ישראל. יהודים מחפשים מקום מפלט בעולם ומגיעים למה שנראה להם כיבשה בטוחה ונוחה (ארה"ב), יש להם שם כל מה שהם צריכים ויכולים ליהנות ממנעמי החיים וגלות זו נדמית בעיניהם כמנוחה והנחלה. אך לפתע מתהפך הכל ומתברר שאילולא ארץ ישראל היתה קרובה – שונאיהם של ישראל היו אובדים חלילה.
  1. כאשר כל גלות מתהפכת עוברים לגלות הבאה - הרב משה שמעון זיוויטץ (רב בפיטסבורג שבארה"ב, תלמידו של רבי יצחק אלחנן ספקטור, נפט' בשנת תרצ"ו), צמח השדה (סט. לואיס, תרצ"ה) עמ' 14:
על הפסוק "המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא" – עם ישראל יכול לעמוד רק על אדמת הקודש. כשם שמצינו באגדת רבב"ח על הספינה והדג וכו' כך עם ישראל עבר מגלות לגלות, ואם לא מצאו בעת ההיא ארץ אמעריקא וספינה לפניהם היתה חלילה כליה לשונאי ישראל. עם קדוש צריך אדמת קודש ואדמת קודש צריכה עם קדוש.
הפרשנות של הרב זיוויטץ מרוככת יחסית, הוא לא אומר שגלות מסוימת שנראית בטוחה עלולה להתהפך, אלא הוא אומר שהמקום הבטוח ביותר הוא ארץ ישראל, אך עד אז הקב"ה מזמן "ספינות" כלומר גליות להצלת ישראל.
  1. ארץ ישראל היא המפלט מהגלויות - הרב ישראל שיינקמאן (אב"ד ק"ק אטלנטיק סיטי), תפארת ישראל (ירושלים, תש"ב) עמ' פב:
"אזלינן בספינתא, בגולה, לבקש פרנסה ומקום מנוחה, והתורה אמרה ובגוים ההם לא תרגיע... סברינן יבשתא היא, שכאן מקום למצוא מנוח לעניני פרנסה וחומריות אע"פ שאין שם מקום תורה... איתהפיך, נהפכו הגוים לשונאים ואינם רוצים שנתבולל בהם אלא רוצים להרוג אותנו. ואי לאו דמקרבא ספינתא הוה טבעינן, אלמלא היינו יכולים לברוח מהם היו הורגים אותנו. והיוצא מזה, שהעיקר להתישב במקום תורה וארץ טובה זו ארץ ישראל...".
בראשית. אָמַר רַבִּי יִצְחָק לֹֹֹֹֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא מֵהַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, שֶׁהִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁנִּצְטַוּוּ בָּהּ יִשׂרָאֵל, וּמַה טַּעַם פָּתַח בִּבְרֵאשִׁית? מִשׁוּם כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם (תהילים קי"א), שֶׁאִם יֹאמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְיִשְׁרָאֵל לִסְטִים אַתֶּם, שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אַרְצוֹת שִׁבְעָה גוֹיִם, הֵם אוֹמְרִים לָהֶם כָּל הָאָרֶץ שֶׁל הַקָּבָּ"ה הִיא, הוּא בְרָאָהּ וּנְתָנָהּ לַאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָיו, בִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם, וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ:
בראשית IN THE BEGINNING — Rabbi Isaac said: The Torah which is the Law book of Israel should have commenced with the verse (Exodus 12:2) “This month shall be unto you the first of the months” which is the first commandment given to Israel. What is the reason, then, that it commences with the account of the Creation? Because of the thought expressed in the text (Psalms 111:6) “He declared to His people the strength of His works (i.e. He gave an account of the work of Creation), in order that He might give them the heritage of the nations.” For should the peoples of the world say to Israel, “You are robbers, because you took by force the lands of the seven nations of Canaan”, Israel may reply to them, “All the earth belongs to the Holy One, blessed be He; He created it and gave it to whom He pleased. When He willed He gave it to them, and when He willed He took it from them and gave it to us” (Yalkut Shimoni on Torah 187).
וְהָאָ֗רֶץ לֹ֤א תִמָּכֵר֙ לִצְמִתֻ֔ת כִּי־לִ֖י הָאָ֑רֶץ כִּֽי־גֵרִ֧ים וְתוֹשָׁבִ֛ים אַתֶּ֖ם עִמָּדִֽי׃
But the land must not be sold beyond reclaim, for the land is Mine; you are but strangers resident with Me.
כי גרים ותושבים אתם עמדי י"ל בזה בדרך רמז להבין זה ע"פ ששמעתי מחכם אחד על פסוק גר אנכי בארץ אל תסתר ממני מצותיך כי ידוע מן איכות טבע העולם כי מי שהוא גר אין לו עם מי לדבק ולקרב עצמו ולספר לו כל מאורעותיו וכל לבו שאין לו חבר לא ישראל ולא גוים אך כשרואה חבירו הגר אזי מספר כ"א בפני חבירו כל מאורעותיו וידוע הקב"ה הוא כמו גר בעוה"ז שאין לו על מי להשרות שכינ' כבודו ית' כי זעירין אינון וכו' והוא שהתפל' דהע"ה גר אנכי בארץ היינו אני ג"כ איני רוצה להיות תושב בעוה"ז ואני רק כגר בעוה"ז ולכך אל תסתר ממני מצותיך כמו גר אחד בפני חבירו שמספר לו כל לבו וזה י"ל הרמז בפסוק כי גרים ותושבים כשתהיה בבחי' גר בעוה"ז ותושב בעוה"ב אז אתם עמדי כי אני ג"כ גר בעוה"ז כנ"ל וממילא אל אסתיר מכם מצותי כנ"ל והבן:
For you are resident strangers with Me It is possible to speak about this in the manner of allusion. I will explain it according to what I have heard from a certain wise person regarding the verse "I am only a stranger in the land; do not hide Your commandments from me." (Psalms 119:19). This is known from the quality of the nature of the world; a stranger is without a people to cleave to, they are without one to be close to and to tell all their happenings and all their heart to, since they have no friend neither Jew nor Gentile. But when the stranger sees a friend, then they tell all of these to their friend, all their happenings. And know that the Holy Blessed One is Themself like a stranger in this world(!) for They have no-one with whom to imbue Their presence and Their glory, may They be blessed, and we are infinitesimally small, etc. And this is what King David, peace be upon him, prayed: "I am a stranger in this land" (ibid.) -- this is to say, I too do not want to be resident in this world(!) And I am only like a stranger in this world. And therefore, do not hide from me Your mitzvot -- like a stranger who tells all their heart to their friend. And this is that which can be said about the allusion in the verse "For [you are] resident strangers", that you are in the aspect of a stranger in this world, and in that of a resident in the world to come. Then you are with Me, for I also am a stranger in this world (as explained above) and obviously, I will not hide from them My mitzvot (as explained above, and understand).