בספר יצירה י"ב פשוטות הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק וסודן שיחה הרהר הילוך ראיה שמיע"ה מעשה תשמיש ריח שינה רוגז לעיטה שחוק וכו'. י"ב פשוטות יסודן חקקן חצבן צרפן שקלן והמירן וצר בהם י"ב מזלות בעולם טלה שור תאומים סא"ב מע"ק גל"ד. י"ב חדשים בשנה ניסן אייר וכו' אדר. י"ב מנהיגים בנפש זו"נ. ב' ידים ב' רגלים ב' כליות מרה דקין כבד קורקבן קבה טחול. בבא א' מהא' המליך אות ה' בשיח"ה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם טל"ה בעולם וניסן בשנה ורגל ימין בנפש זו"נ. ע"כ כן הוא הגירסא בנוסחאות שלפנינו (וישנם נוסחאות שונות במפרשים הקדמוניס) יש להתבונן דהנה בכל השערים הפעולה שייכת אל האבר למשל חדש אדר הפעולה הוא שחו"ק והאבר הוא טחו"ל מישך שייכי כי הטחו"ל שוח"ק משא"כ בכאן מה שייכות יש לפעולת השיח"ה עם רגל ימין בנפש וגם אעיקרא דמילתא ראוי לתת במאי שייכות לפעילת השיחה עם חדש ניסן בשנה ולמזל טלה בעולם והנה בראשית אומר לך להיות החדש הזה הוא מלך לחדשים החדש הזה לכם (מלך) ראש חדשים ע"כ הוא ראש השנה למלכים ועפ"י סדר הדגלים החדש הז"ה מישך שייך ליהודה שממנו הוא חוטר המלכות הג"ה אמר הקדוש מהר"פ זצלה"ה מקארעץ כל הכוונות של חג הפסח הוא בבחי' מלכו"ת כמבואר בכוונת ומלכות פ"ה ותורה שבע"פ קרינן לה ודברים שבע"פ אי אתה רשאי לאומרן בכתב ולכן הוא פ"ה ס"ח עכ"ד ונראה לומר לפ"ז דהנה נכתב בתורה שבכתב פסח ודרשינן במסורות בתור"ה שבעל פה פ"ה ס"ח א"כ בתור' שבכתב נחסרה הה"א והיא במסורת בתורה שבע"פ כי אות ה' מרמזת למלכות פה ותורה שבע"פ קרינן לה ולפ"ז נראה עיקר המצוה לספר בעל פ"ה והגדת לבנך וכו' וסיפור מעליא בעינן וזהו לדעתי ואפילו כולנו חכמים וכו' יודעים את התורה (בכתב) מצוה עלינו לספר וכו' בעל פה: והנה דבר מלך שלטון כי שליטת המלך הוא רק בדבורו ומדבורו יראים ותתבונן מדת מלכות בזמן הגלות נאמר נאלמתי דומיה כי אין דבר המלך וכתיב וכרחל לפני גוזזים נאלמ"ה וכן היה במצרים בזמן הגלות וכשיצאו ישראל מן הגלות נתגל' מלכות שמי"ם בבחי' דבו"ר דבר מלך שלטון ע"כ נצטוינו להרבות בשיח"ה ודבור וזה שרמז האריז"ל בכוונותיו הנוראים פס"ח פ"ה ס"ח וא"כ יש לך להבין במעט קט חד"ש הז"ה שהוא במלכים יתקלס בו השיח"ה והספור ומה שהיתה מדת מלכו"ת כרח"ל לפני גוזזי' נאלמה הנה צונו הש"י ליקח בחד"ש הז"ה טל"ה לקרבן פסח (פ"ה ס"ח) לי"י והנה לפי הדרשא תיבת פס"ח פ"ה ס"ח הנה נעלמת הה"א ולא בכתבה כי ה"ס ה' אחרונה מלכות פ"ה ותורה שבע"פ קרינן לה שיצאה מן הגלות ע"כ נמסרה אות ה' בכאן בעל פ"ה ולא בכתב וזהו המלי"ך אות ה' ה"ס מלכות ה' אחרונה שבשם והנה כפי המקרא בתורה שבכתב פסח פירושו דילוג וקפיצה ואכלתם אותו בחפזון פסח הוא לד' לרמז שהי' הקב"ה מדלג על ההרים מקפץ וכו' לגאול את השכינה ובניה. ע"כ אוכלין אותו בחפזון ושם הקרבן הוא פס"ח דלו"ג כביכול העיקר ברגל ימין (הרומז לנצח בגי' פסח נ"ל) ואם כן בטל"ה הפסח נרמזין ב' הענינים במקרא ובמסורת כפי המקרא פסח פירושו דלוג נרמז רגל ימין אשר בו הדלוג. וכפי המסורה פ"ה ס"ח בתוספת ה' נרמז המליך אות ה' בשיחה ואתה תבין ברוך המפליא פלאות היוצר כל הוא אלקינו המגיד מראשית אחרית המליך אות ה' (מבראשית) בשיחה היינו המליך אות ה' אחרונ' שבשם רומז למלכות פ"ה אשר היא אם הבנים והיא בחי' שכינה השוכנת עמנו גם בגלותינו רק שבגלות הוא כביכול סתימת הפ"ה כרח"ל לפני גוזזים נאלמה וצר בו מבראשית טלה בעולם ניסן בשנה רגל ימין בנפש זו"נ הכל כמש"ל ובזה תבין משארז"ל אחד בניסן ר"ה למלכים ולרגלים והקשו בגמ' רגלים א' בניסן ט"ו בניסן הוא ותרצו רגל שבו ר"ה לרגלים ואינו מובן דאף על פי כן הלא ט"ו בניסן הוא ולמה לו לייחסו לאחד בניסן אבל תתבונן לפי הנ"ל הנה בתחלת חד"ש ניס"ן ביום א' לחדש תיכף מתחלת שליטת אות ה' בציור טלה בעולם לקרבן פסח לד' ונצטייר בזה רג"ל ימי"ן ע"ש הדילוג מדלג על ההרים מקפץ וכו' ופסחתי עליכם במהירו' ודילוג וקפיצה הנה הענין הזה המצטייר מבראשית הוא ג"כ תיכף בהתחלת החדש כן נצטייר מבראשית בכל החדש טלה בעולם ניסן בשנה רגל ימין בנפש והנה ראש השנה לרגלים הוא לענין בל תאחר שלא יתעצל האדם רק ימהר עשות נדרו כאשר עלה ברצונו לנדור ליוצר בראשית והנה נצטוינו בתורה והלכת בדרכיו מה הוא רחום וכו' וכ"ה בכל העניני' והנה הבטיח הקב"ה לאברהם אשר יגאל את בניו אחר ת' שנה לגלותם והנה עדיין לא הגיע הזמן והיה הש"י ממהר מדלג על ההרים מקפץ על וכו' כענין הנאמר ופסחתי עליכם ע"כ מבראשית בחדש הגאולה צר בו טל"ה בעולם היא הנקרב לקרבן פס"ח הנקרא כן ע"ש הפסיחה והדילוג ורגל ימין בנפש אשר ע"י האבר הזה נעשה הדילוג בכח הנפש אם כן ע"ש הגאול' בדילוג שהקב"ה מיהר לעשות הבטחתו צר רגל ימין בבחי' ר"ח ניסן זמן הגאולה הראשונה והנה כתיב והלכת בדרכיו מחוייב ג"כ האדם למהר עשות הבטחתו מה שהבטיח בנדרו להש"י ולא יאחר נדרו לשלם הנה התחלת הלימוד הזה הוא באחד בניסן וזהו רג"ל שבו ר"ה לרגלים רצ"ל יצירת הרג"ל שבו הנצטייר בבחי' ניסן ע"ש הדילוג והמיהור הוא ר"ה לרגלים שלא יעבור האדם על בל תאחר והבן: