(לא) אַל־תִּפְנ֤וּ אֶל־הָאֹבֹת֙ וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִ֔ים אַל־תְּבַקְשׁ֖וּ לְטׇמְאָ֣ה בָהֶ֑ם אֲנִ֖י ה' אֱלֹקֵיכֶֽם׃
(31) Do not turn to ghosts and do not inquire of familiar spirits, to be defiled by them: I ה' am your God.
אל תפנו. אַזְהָרָה לְבַעַל אוֹב וְיִדְּעוֹנִי; בַּעַל אוֹב זֶה פִּיתוֹם הַמְדַבֵּר מִשֶּׁחְיוֹ, וְיִדְּעוֹנִי הַמַּכְנִיס עֶצֶם חַיָּה שֶׁשְּׁמָה יַדּוּעַ לְתוֹךְ פִּיו וְהָעֶצֶם מְדַבֵּר (סנהדרין ס"ה):
אל תפנו DO NOT TURN [TO THE אבת NOR TO THE ידענים] — This is a warning addressed to the necromancers and the charmers themselves (not to the people who consult these tricksters). The בעל אוב, the controller of the spirit אוב, as the necromancer is called (cf. I Samuel 28:7), is identical with the פיתום (in Greek: πύξωυ); he is one who speaks out of his arm-pit; ידעני is one who puts a bone of an animal the name of which is ידוע into his mouth and the bone speaks (Sanhedrin 65b).
חיה ששמה ידוע. כתב רבינו שמשון בשם רבי מאיר בר קלונימוס שהיא חיה ששמה ידוע, וכמין חבל גדול יוצא משורש שבארץ ששם גדלה אותה חיה כעין קשואין ודלועין, אלא שהידוע צורתה כצורת אדם בין בצורת פניו בין בצורת שאר אבריו, ומטבורו הוא מחובר באותו חבל, ואין כל בריה רשאי להקרב במלא החבל שטורפת והורגת את הכל, ובמלא החבל רועה את כל סביבותיה, וכשבאים לצוד אותה מורים בחיצים מרחוק אל החבל עד שיפסוק ומיד מתה. סמ"ג:
An animal whose name is Yadu’a. Rabbeinu Shimshon wrote in the name of R. Meir bar Kalonimus that this is an animal whose name is Yadu’a, which has a sort of big cord coming out of a root in the earth from where it gets its nourishment just like gourds and squashes do. However, the Yadu’a has the appearance of a man regarding both its face and its other limbs. It is joined from its navel to that rope and no creature can approach within the length of that rope as it tears and kills everything; within the length of its rope, it grazes all its surroundings. When people come to hunt it, they shoot arrows from afar at its cord until it is severed, and then it dies immediately. (Sefer Mitzvos Gedolos)
הַפְּרוּטִיּוֹת אֲסוּרוֹת, וְהָרַמָּךְ מֻתָּר. וְאדושם הַשָּׂדֶה, חַיָּה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מְטַמְּאוֹת בָּאֹהֶל כָּאָדָם. ...
Mules of uncertain parentage are forbidden [one with another,] And a ramakh is permitted. Wild man-like creatures are [in the category of] hayyah. Rabbi Yose says: they cause impurity in a tent like a human being. ...
אדושם השדה. חיה הגדלה בשדות, וכמין חבל גדול יוצא מן הארץ שגדלה בו אותה חיה, ושמה ידוע, והוא ידעוני הכתוב בתורה, ומחובר בטבורו באותו חבל היוצא מן הארץ, וצורתו צורת אדם בפרצוף וידים ורגלים ואין כל בריה רשאה לקרב אליו כי הוא הורג וטורף כל הקרב אליו. וכשרוצים לצוד אותו מורים בחצים בחבל עד שנפסק וצועק בקול מר ומת מיד, ואליו רמז באיוב כי עם אבני השדה בריתך:
אדושם השדה (name of a mythical animal, orangoutang)– a large wildlife in the fields , and like a kind of large rope that comes out from the ground in which this wildlife was raised, and its name is known, and it is the charmer/soothsayer that is written in the Torah, and it is attached at its navel with that rope that goes out of the ground, and its form is the form of a man in its face and hands and feet, but no creature is permitted to approach it for it kills and tears all who are near it. Bug when they wish to hunt it, they shoot arrows with a rope until it is severed and it cries out in a bitter voice and dies immediately. And there is a hint concerning it in Job (5:23): “For you will have a pact with the rocks in the field, [and the beasts of the field will be your allies].”
ואדושם השדה
בר נש דטור. נ"ל דר"ל וואלדמענש הנקרא אוראנגאוטאנג והוא מין קוף גדול בקומת וצורת אדם ממש. רק שזרעותיו ארוכים ומגיעין עד ברכיו ומלמדין אותו לחטוב עצים ולשאוב מים וגם ללבוש בגדים כבן אדם ממש. ולהסב על השולחן ולאכול בכף ובסכין ובמזלג ובזמנינו אינו מצוי רק ביערות גדולות שבאמצעי' אפריקא. אולם כפי הנראה היה מצוי גם בסביבות א"י בהרי לבנון ששם גם בזמנינו יש שם יערות גדולות מארזי לבנון המפורסמים להכי נקרא בר נש דטור. מיהו ת"ק ס"ל דאע"ג דדומה לאדם בפרצופו ואבריו. אפ"ה כשמת דינו רק כשאר נבילות. ואמ"ט באהל. והא דנקט' הכא היינו מדאיירי הכא בכולה פרקן מב' מינים שדומין זל"ז לענין כלאים נקט נמי הא נ"מ לענין טומאה:
בר נש דטור. נ"ל דר"ל וואלדמענש הנקרא אוראנגאוטאנג והוא מין קוף גדול בקומת וצורת אדם ממש. רק שזרעותיו ארוכים ומגיעין עד ברכיו ומלמדין אותו לחטוב עצים ולשאוב מים וגם ללבוש בגדים כבן אדם ממש. ולהסב על השולחן ולאכול בכף ובסכין ובמזלג ובזמנינו אינו מצוי רק ביערות גדולות שבאמצעי' אפריקא. אולם כפי הנראה היה מצוי גם בסביבות א"י בהרי לבנון ששם גם בזמנינו יש שם יערות גדולות מארזי לבנון המפורסמים להכי נקרא בר נש דטור. מיהו ת"ק ס"ל דאע"ג דדומה לאדם בפרצופו ואבריו. אפ"ה כשמת דינו רק כשאר נבילות. ואמ"ט באהל. והא דנקט' הכא היינו מדאיירי הכא בכולה פרקן מב' מינים שדומין זל"ז לענין כלאים נקט נמי הא נ"מ לענין טומאה:
ורבותי פירשו שהוא חיה בצורת אדם ומחובר לארץ בחבל שיוצא מטיבורו. ומסוכן מאד (ועי' במעשה טוביה) וכשנפסק החבל מיד מת. ואולם הגם שאין לתמוה שאינו בנמצא בספרי הטבע. כי כמו כן נמצא בתחתית ארץ עצמות מכמה ברואים שנאבד זכרם כעת כמאמוט וכדומה ואולי לרוב הסתכנותם. ביערום הקדמונים מהארץ. וגם אין לתמוה היאך דבר חי יגדל מהקרקע. י"ל דהרי מצינו דוגמתו (חולין פ"ט מ"ו) בעכבר שגדל מארץ. ועי' מ"ש בס"ד בפירושינו שם. אבל יש לתמוה מאין לוקחת פרנסתה באכילה ושתייה. והרי אין לנו שום בע"ח בת קיום שא"צ אכילה. והוא כדי להשלים ע"י האכילה מה שנשחק מהיסודות שהגוף מורכב מהם. שישחקו את עצמן כל רגע. ורק עי"ז יושלם החסרון. ודוחק לומר שלוקחת פרנסתה מיניקת טבורה מהארץ. דהרי לא ברא הקב"ה שום דבר בעולם לבטלה. וא"כ ל"ל פה ועינים ובמ"ע. ואף שהשמעטטערלינג חי ואינו אוכל. כי נברא בלי פה. אבל באמת הרי אינו בן קיום ורק יום א' הוא חי ואחר שהזדווגו והניחה הנקיבה ביצה ימותו שניהן. ואם סמיכתן על הירושלמי שאמר שחיותו בטבורו. אולי באמת כך הוא. אבל חבל הדבק בארץ מאן דכר שמיה:
כִּ֣י אִם־אֵינְךָ֮ מְשַׁלֵּ֣חַ אֶת־עַמִּי֒ הִנְנִי֩ מַשְׁלִ֨יחַ בְּךָ֜ וּבַעֲבָדֶ֧יךָ וּֽבְעַמְּךָ֛ וּבְבָתֶּ֖יךָ אֶת־הֶעָרֹ֑ב וּמָ֨לְא֜וּ בָּתֵּ֤י מִצְרַ֙יִם֙ אֶת־הֶ֣עָרֹ֔ב וְגַ֥ם הָאֲדָמָ֖ה אֲשֶׁר־הֵ֥ם עָלֶֽיהָ׃
For if you do not let My people go, I will let loose swarms of insects against you and your courtiers and your people and your houses; the houses of the Egyptians, and the very ground they stand on, shall be filled with swarms of insects.
בפסוק הנני משליח בך ובעבדיך וגו' את הערוב ומלאו בתי מצרים את הערוב וגם האדמה אשר הם עליה. הנה על תיבת האדמה הזאת נאמרו הרבה פירושים. ויש לבאר דהנה רש"י ז"ל פירש ערוב כל מיני חיות רעות. והנה איתא בר"ש פ"ח דכלאים מ"ה שיש חיה אחת ששמה ידעוני וכמין חבל גדול יוצא משורש שבארץ וכו' וכשבאין לצודה אין אדם רשאי ליקרב אצלה שטורפת והורגת אלא גוררין אותה אל החבל עד שהחבל נפסק והיא מיד מתה וכו' עיין שם. והנה כאן אמר הכתוב ומלאו בתי מצרים את הערוב כל מיני חיות רעות אם כן יפלא היאך הביא עליהם החיה הרעה הנזכר לעיל ששמה ידעוני הלא היא קשורה בחבל בארץ ואם יפסק החבל היא מתה מיד. משום הכי אמר וגם האדמה אשר הם עליה ר"ל האדמה אשר החיה קשורה עליה בחבל:
*ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה וכו' הפ"י כ' לפרש הא דאמרו חז"ל פ"ק דברכות כל העוסק בתורה מזיקין בדלים ממנו דהנה הנקיבה לילית בגי' ת"פ והזכר בגי' ס"מ ושניהם בגי' תק"פ וכשמתדבקין נולדו מהם מזיקין והם בני רש"ף והוא בגי' תק"פ אבל השם א"ל מפסיק הס"מ לנוקבא וא"כ עם תק"פ בגי' תרי"א דהיינו תורה תורה בגמטריא תרי"א והיינו דקאמר דתורה מבטל המזיקין שנאמר ובני רשף יגביהו עוף ודפח"ח. והפלאה הוסיף עשו עם ציד בגי' ת"פ והיינו עשו איש יודע ציד יודע לשון חיבור כמו והאדם ידע ויכול לחבר עשו עם ציד, היינו נוקבא עם איש שדה ס"מ, אבל יעקב איש תם יושב אוהלים של תורה ותורה מבטלת את המזיקין כדלעיל, ומרן הגאון זצ"צ הוסיף דאיש שדה יש לומר דהיינו אדושם השדה דכתי' באיוב ונקרא ג"כ כבר דברא והיא חי' ששמה ידעוני שלוקחין עצם בפיו ועושין כישוף לאמור עתידות וסבר יצחק שבצדקתו נעשה לו כן שבא עליו רוח הקודש:
בֵּיצַת הַשֶּׁרֶץ הַמְרֻקֶּמֶת, טְהוֹרָה. נִקְּבָה כָל שֶׁהוּא, טְמֵאָה. עַכְבָּר שֶׁחֶצְיוֹ בָשָׂר וְחֶצְיוֹ אֲדָמָה, הַנּוֹגֵעַ בַּבָּשָׂר, טָמֵא. בָּאֲדָמָה, טָהוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַנּוֹגֵעַ בָּאֲדָמָה שֶׁכְּנֶגֶד הַבָּשָׂר, טָמֵא:
The egg of a creeping animal in which tissue of an embryo developed and one who comes into contact with the egg are ritually pure, as the impure creeping animal is hermetically sealed. But if one perforated the egg with a hole of any size, one who comes in contact with the egg is ritually impure. In the case of a mouse that grows from the ground and is half-flesh half-earth, one who touches the half that is flesh is impure; one who touches the half that is earth is pure. Rabbi Yehuda says: Even one who touches the half that is earth where it is adjacent to the flesh is ritually impure.
עכבר שחציו בשר. יש מין עכבר שאינו פרה ורבה אלא מעצמו נוצר מן האדמה, כאשפה המשרצת תולעים. ואם עדיין לא נשלמה בריאת העכבר אלא מצדו אחד הימני או השמאלי. הנוגע בבשר, טמא. באדמה שכנגדו, טהור:
עכבר שחציו בשר – there is a species of mouse which is not “fruitful and multiply” but rather, from itself, it is formed from the ground, like garbage that breeds worms, and if it still has not completed the creation of the mouse, other than from one side – the right or the left, he who touches the flesh is ritually impure. The earth over against the flesh is pure.
ורתוי"ט כתב כאן שזה טענה גדולה נגד מאמיני הקדמות. ולכאורה תמוה. דהרי הכא יש מיש הוא. ומה זו ראיה למאמיני התחלה שאומרין שהכל נברא יש מאין. אבל נ"ל דר"ל דהרי בהדומם אין בו שום חיות. ואעפ"כ יתהווה ממנו חי וזה דוגמת מעשה בראשית שנוצרו כולם מהאדמה וכמ"ש תוציא הארץ נפש חיה למינה. ומאמיני הקדמות שכופרים בתורה אומרים שכך היה לעולמים חי מוליד חי. אולם אין להביא ראיה מכל ביצה. שאפרוח נולד מדומם. דהתם הך דומם גופיה יצא מחי. ואני שמעתי אפיקורסים מלגלגין על בריה זו שנזכרת כאן ובסנהדרין [דצ"א א']. ומכחישים ואומרים שאינה במציאות כלל לכן ראיתי להזכיר כאן מה שמ"כ בספר אשכנזי שחיבר חכם אחד מפורסם בחכמי האומות. ושמו. לינק. בספרו הנקרא אורוועלט חלק א' עמוד 327. שנמצא בריה כזאת בארץ מצרים במחוז טחעבאיס. ונקראת העכבר ההיא בלשון מצרים דיפוס יאקולוס . ובל"א שפרינגמויז. אשר החלק שלפניה ראש וחזה וידיה מתוארים יפה. ואחוריה עדיין מגולמים ברגבי ארץ. עד אחר איזה ימים. תתהפך כולה לבשר. ואומר. מה רבו מעשיך ה':
עכבר - שקורין אשקרו"ל ויש במינן שאין נבראין על ידי תולדה:
וַיְחִ֣י אָדָ֗ם שְׁלֹשִׁ֤ים וּמְאַת֙ שָׁנָ֔ה וַיּ֥וֹלֶד בִּדְמוּת֖וֹ כְּצַלְמ֑וֹ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵֽׁת׃
When Adam had lived 130 years, he begot a son in his likeness after his image, and he named him Seth.
וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁהָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּנִידּוּי, הוֹלִיד רוּחִין וְשֵׁידִין וְלִילִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְחִי אָדָם שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ״, מִכְּלָל דְּעַד הָאִידָּנָא לָאו כְּצַלְמוֹ אוֹלֵיד.
Having cited an aggadic statement of Rabbi Yirmeya ben Elazar, the Gemara cites other statements of his: Rabbi Yirmeya ben Elazar said: All those years during which Adam was ostracized for the sin involving the Tree of Knowledge, he bore spirits, demons, and female demons, as it is stated: “And Adam lived a hundred and thirty years, and begot a son in his own likeness, after his image, and called his name Seth” (Genesis 5:3). By inference, until now, the age of one hundred thirty, he did not bear after his image, but rather bore other creatures.
הרמב"ם במורה פ"ז מראשון ביאר ענין אגדה זו דהכונה שהוליד רוחין ושדין ולילין היינו רק גופים הדומים לאנשים אבל בלא הדעת השלמה וכמו הקופים, והוכיח שם, דהלשון צלם ודמות כולל גם שלמות הדעת הראויה לבן אדם, יעו"ש. ונ"ל ראי' לדבריו ממ"ש בסנהדרין ק"ט א' בענין אנשי דור הפלגה שנחלקו לשלש כתות וכו', זו שאמרה נעלה וכו' נעשו קופין ורוחין ושדין ולילין, הרי דכל הני ענין אחד הוא עם קופים. וענין הנדוי הוא משך הזמן שגער בו הקב"ה מחטא אכילתו מעץ הדעת עד שנתפייס לו. וטעם הדיוק בדרשא זו נראה מדלא כתיב ויולד את שת בדמותו כצלמו, דהא מקריאת השם כבר סיפר בפרשה הקודמת, עיין בזה.
(אלא) א"ר ירמיה בר אלעזר נחלקו לג' כיתות אחת אומרת נעלה ונשב שם ואחת אומרת נעלה ונעבוד עבודת כוכבים ואחת אומרת נעלה ונעשה מלחמה זו שאומרת נעלה ונשב שם הפיצם ה' וזו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין וזו שאומרת נעלה ונעבוד עבודת כוכבים (בראשית יא, ט) כי שם בלל ה' שפת כל הארץ
Rather, Rabbi Yirmeya bar Elazar says: They divided into three factions; one said: Let us ascend to the top of the tower and dwell there. And one said: Let us ascend to the top of the tower and engage in idol worship. And one said: Let us ascend to the top of the tower and wage war. With regard to that faction that said: Let us ascend to the top of the tower and dwell there, God dispersed them. And that faction that said: Let us ascend to the top of the tower and wage war, became apes, and spirits, and demons, and female demons. And with regard to that faction that said: Let us ascend to the top of the tower and engage in idol wor-ship, it is written: “Because there the Lord confounded the language of all the earth” (Genesis 11:9).
שדים - יש להם צורת אדם ואוכלין ושותין כבני אדם:
רוחין - בלי גוף וצורה:
לילין - צורת אדם אלא שיש להם כנפים במסכת נדה (דף נד:):
אף חזקיה מלך יהודה ביקש אביו לעשות לו כן אלא שסכתו אמו סלמנדרא
The Gemara relates: The father of Hezekiah, king of Judea, also attempted to do so to him, i.e., to burn him as an offering to an idol, but his mother rubbed him with the blood of a salamander [salamandera], a creature created out of fire and immune to the effects of fire, whose blood is fireproof.
סלמנדרא - חיה קטנה שיוצאה מתנור שהאש בוערת בו שבע שנים והסך מדמה אין האור שולט בו ובאחז מצינו כתוב (מלכים ב ט״ז:ג׳) גם את בנו העביר באש ולא מצינו לו בן אלא חזקיהו:
ת"ר (ויקרא יא, כט) הצב למינהו להביא הערוד וכן הנפילים וסלמנדרא
§With regard to the topic of the eight creeping animals mentioned in the Torah, the Sages taught in a baraita: The verse: “The great lizard after its kinds” (Leviticus 11:29) includes in the category of creeping animals the arvad, a type of snake, and also the creeping animals called nefilim and salamander [salamandera].
וכשהיה ר"ע מגיע לפסוק זה אומר (תהלים קד, כד) מה רבו מעשיך ה' יש לך בריות גדלות בים ויש לך בריות גדלות ביבשה שבים אילמלי עולות ביבשה מיד מתות שביבשה אילמלי יורדות לים מיד מתות
Apropos the salamander, which was thought to generate from fire, the baraita continues: When Rabbi Akiva would reach this verse in Leviticus, he would say in exclamation: “How great are Your works, O Lord” (Psalms 104:24). You have creatures that grow in the sea and you have creatures that grow on land. If those in the sea would ascend to the land they would immediately die. If those that are on land would descend to the sea they would immediately die.
וסלמנדרא - שרץ הנוצר מן האור מעצי הדס על ידי כשפים והסך מדמו אין האור שולט בו וקים ליה לר"ע דמינא דצב הוא:
יֶשׁ לְךָ בְּרִיּוֹת שֶׁהֵן גְּדֵלוֹת בָּאֲוִיר וְאֵין גְּדֵלוֹת בָּאוּר, יֵשׁ לְךָ בְּרִיּוֹת בָּאוּר וְאֵינָן גְּדֵלוֹת בָּאֲוִיר. אִם עוֹלוֹת שֶׁבָּאֲוִיר לָאוּר, אֵין לָהֶם חַיִּים. וְאוֹתָן שֶׁבָּאוּר אִם עוֹלוֹת לָאֲוִיר, אֵין לָהֶם חַיִּים. וַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה הָשְׁלְכוּ לְתוֹךְ הַכִּבְשָׁן וְעָלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: בֵּאדַיִן נָפְקִין שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ מִן גּוֹא נוּרָא (דניאל ג, כו). בְּרִיּוֹת הַגְּדֵלוֹת בָּאוּר וְאֵינָן גְּדֵלוֹת בָּאֲוִיר, וְאֵיזוֹ, זוֹ סַלָּמַנְדְּרָא. כֵּיצַד, הַזַּגָּגִין הָעוֹשִׂין אֶת הַזְּכוּכִית, כְּשֶׁהֵן מַסִּיקִין אֶת הַכִּבְשָׁן שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת רְצוּפִין, מִכֹּבֶד הָאוּר יוֹצֵא מִשָּׁם בְּרִיָּה הַדּוֹמָה לְעַכְבָּר (ס״א: לְעַכָּבִישׁ), וְהַבְּרִיּוֹת קוֹרִין אוֹתָהּ סַלָּמַנְדְּרָא. אָדָם סָךְ יָדוֹ מִדָּמָהּ אוֹ אֶחָד מֵאֵבָרָיו, אֵין הָאוּר שׁוֹלֶטֶת בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. לָמָּה, עַל שֶׁתְּחִלַּת בְּרִיאָתָהּ מִן הָאוּר. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין אוּר שֶׁל גֵּיהִנָּם שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן, קַל וָחֹמֶר מִסַּלָּמַנְדְּרָא. וּמָה סַלָּמַנְדְּרָא עַל שֶׁתְּחִלַּת בְּרִיאָתָהּ מִן הָאוּר, הַסָּךְ מִדָּמָהּ אֵין הָאוּר שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שׁוֹמְרֵי תוֹרָה שֶׁהִיא דַּת אֵשׁ וְנִתְּנָה מִיַּד אֵשׁ אוֹכְלָה וְלוֹמְדֶיהָ בֵּית יַעֲקֹב אֵשׁ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. לְכָךְ נֶאֱמַר: מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'.
There are creatures that thrive in the air but do not thrive in fire, and conversely there are creatures that thrive in fire but do not thrive in the air. If one that lives in the air enters a fire, he cannot survive, and if one that lives in fire ascends into the air, he cannot survive. Yet Hananiah, Mishael, and Azariah were hurled into the fire and went forth unscathed, as it is said: Then Shadrach, Meshach, and Abed-nego came forth (Dan. 3:26). The creature that thrives in fire but does not thrive in the air is the salamander. How do we know this? When glass blowers are about to fashion glass objects, they stoke their furnace for seven days and seven nights. When the fire becomes extremely hot, a creature similar to a lizard that is called a salamander comes out. If a man should smear his hand or any part of his body with its blood, fire will not affect that place, for the animal is created in fire. From this fact our sages taught that the fire of Gehenna does not affect the scholar, (deriving this) a fortiori from a salamander. For if the blood of a salamander, which is merely created in fire, can make a man’s body immune to fire, how much more so would the scholar, who observes the law, which is a fiery law, given by One who is a consuming fire, and of whose teacher (is said): The house of Jacob shall be a fire (Obad. 18), be immune from the fire of Gehenna. Hence it is said: How great are Thy works, O Lord! Thy thoughts are very deep (Ps. 92:6).
... מעשה היה והביא נכרי אחד חלוק ואמר לנכרים שהוא היה חלוק של הנצרי אמר אם אינכם מאמינים תראו מה אעשה השליך החלוק באש ולא נשרפה. ואמרו הכומרים ליהודים הרי תדעו כי יש קדושות בחלוק אמר החכם תנו אותו אלי ואני אראה לכם מה יש בו לקח חומץ חזק ובורית וכיבס החלוק לעיניהם אמר השליכוהו עתה באש ותנסו והשליכוהו באש ונשרף אמרו לו מה ראית לכבסו אמר להם מפני שהיה משוח בסלמנדריא והוצרכתי לכבס הבגד וכשלא היה על הבגד נשרף הבגד ...