אחר קריאת המגילה בערבי' אומר ואתה קדוש ואם חל במוצאי שבת אומר ויהי נועם קודם ואתה קדוש: הגה ואומר ויתן לך וקורים המגילה ואח"כ מבדילים (מנהגים):
(ג) ואח"כ מבדילין - דכל מה שיש לאחר את ההבדלה ביציאת היום מאחרינן לה:
כתב הכלבו בסוף סי' מ"א פורים שחל להיות במ"ש שקורין מגילה לאור הנר מברך בורא מאורי האש קודם ויש חולקין ואומרים שאינו צריך לברך עליו לפי שכבר נפטר ביוצר המאורות אמנם טעמא דמסתבר הוא שלא יהנה ממנו בלא ברכה:
אבל במקרה שלנו שבו אנו נאחר את ערבית כדי לאפשר לאנשים להתארגן ולהגיע לבית הכנסת, ולכן כדי להימנע מחילול שבת - עדיף טפי שכל אחד יבדיל את כל הסדר על הכוס בביתו בצאת השבת יחד עם בני ביתו, (יאמרו ברוך המבדיל קודם הדלקת הנר) (משנ"ב, רצט, י, מ)
ובבית כנסת יתפללו ערבית כסדרה כולל "אתה חוננתנו" (משנ"ב רצ"ד א) ויבדילו שוב בציבור אחרי ערבית לפני "עלינו לשבח" -כדי להוציא כל מי שלא הבדיל בבית.
ועי' דעת תורה שעשה חילוק יפה לעניין הדלקת נרות לפני ערבית של מוצ"ש בחנוכה בין ציבור ליחיד.
וכן נראה בכף החיים.
שם בהגה. וקורין המגילה ואח"כ מבדילין. כ"כ ד"מ או' ב' בשם המנהגים. אבל בשם הרד"א וכלבו כתב דוש להבדיל קודם הקריאה אלא שכתב דנהגו לקרות קודם הבדלה כמנהג נרבונא וכמ"ש במנהגים יעו"ש. וכ"כ הלבוש דקורי' המגילה ואח"כ מבדילין. וכתב שכנה"ג בהגב"י אות ד' דכ"ה המנהג בקושטא. וכ"כ היפ"ל ח"ב אות ב' דכ"ה מנהגם. וכ"מ ממ"ש באות הקודם. אמנם אם יש מקום שנהגו להבדיל מקודם אין למחות ויחזיקו במנהגם וכמ"ש הדב"ש סי' קכ"ח והב"ד השע"ת אות ב' יעו"ש. אבל בביתו עדיף יותר להבדיל מקודם כדי שלא לעשות מלאכה קודם הבדלה. בגדי ישע. ועיין לעיל סי' תרפ"א אות ד':
(א) אומרים הבדלה וכו' - ואפילו אם נזדמן שהבדיל על הכוס מקודם מ"מ צריך להבדיל בתפלה ג"כ. ואי עיקר מצות הבדלה היא דאורייתא או דרבנן עיין במה שנכתוב לקמן ריש סימן רצ"ו:
אסור לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל ואם הבדיל בתפלה מותר אע"פ שעדיין לא הבדיל על הכוס ואם צריך לעשות מלאכה קודם שהבדיל בתפלה אומר המבדיל בין [הקודש ובין החול] בלא ברכה ועושה מלאכה: הגה וכן נשים שאינם מבדילין בתפלה יש ללמדם שיאמרו המבדיל בין קודש לחול קודם שיעשו מלאכה [כל בו] וי"א דכל זה במלאכה גמורה כגון כותב ואורג אבל הדלקת הנר בעלמא או הוצאה מרשות לרשות אין צריך לזה [רי"ו ני"ב תי"ט] ומזה נתפשט המנהג להקל שמדליקים נרות מיד שאמר הקהל ברכו אבל העיקר כסברא ראשונה וי"א לדלות מים בכל מוצאי שבת כי בארה של מרים סובב כל מוצאי שבת כל הבארות ומי שפוגע בו וישתה ממנו יתרפא מכל תחלואיו [כל בו] ולא ראיתי למנהג זה וע"ל סי רס"ג מי שמוסיף מחול על הקודש אם מותר לומר לאחר שהבדיל לעשות לו מלאכה:
(מ) העיקר כסברא ראשונה - ובעל נפש יעשה כמ"ש בדרכי משה בשם אור זרוע וכן איתא בזוהר (פ' במדבר) שלא להדליק נר עד אחר סדר קדושה אבל חזן הכנסת מותר להדליק נר אחר שהבדיל בתפלה או אמר ברוך המבדיל בין קודש לחול משום כבוד הצבור שיושבין בחושך וטלטול הנר שרי לכו"ע [מ"א] ולהביא יין ביו"ט שני אחר שחשכה אף שלא התפלל עדיין וגם לא קידש אפ"ה שרי דהא אין בזה משום מלאכה רק משום הכנה מיו"ט לחבירו וכיון שנתקדש היום שרי. מהרי"ל היה מקפל הטלית שלו בכל מוצאי שבת כדי להתעסק במצוה מיד: