The rebuke of those that are not serving G-d properly, or, even if they are, they're doing it for ulterior motives. The prophet comes to warn and rebuke of this.
(1) Thus said the LORD: The heaven is My throne And the earth is My footstool: Where could you build a house for Me, What place could serve as My abode?
(א) השמים כסאי . איני צריך לבית המקדש שלכם :
The heaven is My throne: I don't need that Holy Temple of yours....
(2) All this was made by My hand, And thus it all came into being —declares the LORD. Yet to such a one I look: To the poor and brokenhearted, Who is concerned about My word.
(ב) חרד על דברי לשמוע בקולי, זה היה תכלית המקדש והקרבנות שנחת רוח הוא לפני שאמרתי ונעשה רצוני, לא הקרבן עצמו הוא המבוקש רק מלאות רצוני וההכנעה שמראה האדם לפני במה ששומע אל דברי :
Who is concerned about My word: To listen to my voice, which was the point of the Beit Hamikdah in the first place, that I received pleasure by that fact that my voice was being hearkened (living in a godly and moral way), not the sacrifice on its own. The sacrifice was merely there to subjugate that person indicates by following my will.
(3) As for those who slaughter oxen and slay humans, Who sacrifice sheep and immolate dogs, Who present as oblation the blood of swine, Who offer incense and worship false gods— Just as they have chosen their ways And take pleasure in their abominations,
(ג) בחרו בדרכיהם, הדרכים שהם חושבים לעבוד אותי בהם, אינם עושים מצד מצותי רק מצד בחירתם, כי אנכי איני רוצה בקרבנות כאלה בלא תשובה והכנעה לפני,
Just as they have chosen their ways: The ways in which they choose to serve me, but because they chose so. I don't want sacrifices that have no intentionality or subservience in the action.
(ה) שִׁמְעוּ֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה הַחֲרֵדִ֖ים אֶל־דְּבָר֑וֹ אָמְרוּ֩ אֲחֵיכֶ֨ם שֹׂנְאֵיכֶ֜ם מְנַדֵּיכֶ֗ם לְמַ֤עַן שְׁמִי֙ יִכְבַּ֣ד יְהוָ֔ה וְנִרְאֶ֥ה בְשִׂמְחַתְכֶ֖ם וְהֵ֥ם יֵבֹֽשׁוּ׃
(5) Hear the word of the LORD, You who are concerned about His word! Your kinsmen who hate you, Who spurn you because of Me, are saying, “Let the LORD manifest His Presence, So that we may look upon your joy.” But theirs shall be the shame.
Now the Prophet addresses the one's that follow G-d's
(ה) החרדים אל דברו . הצדיקים הממהרים בחרדה להתקרב אל דבריו :
You who are concerned about His word: The righteous ones who hurry with trembling/anxiety to come close to his word
(ה) ונראה בשמחתכם והם יבושו . הנביא אומר אבל לא כן הוא כדבריהם כי בשמחתכם נראה והם יבושו למה כי קול שאון שלהם בא לפני הקב"ה ממה שעשו בעירו וקול יוצא מהיכלו ומקטרג על מחריביו ואחרי כן קול ה' משלם גמול לאויביו :
So that we may look upon your joy.” But theirs shall be the shame: The prophet says, that their words will not be realized because they will see you in your happiness anth they will feel shame.
Themes of Fertility, Femininity, and Childbirth.
(ז) והמליטה זכר . כל יציאת דבר בלוע קרוי המלטה והמליטה אישקמוציי"ר בלעז :
she bore a son: Anything emited that is concealed/swallowed, is referred to bhy the verb "Hamlatah." as it is in the French "Ishkmotzyar."
(8) Who ever heard the like? Who ever witnessed such events? Can a land pass through travail In a single day? Or is a nation born All at once? Yet Zion travailed And at once bore her children!
(ח) מי שמע כזאת. מי שמע פלא כזאת ומי ראה פלא כאלה האם מעולם בא חיל יולדה לכל נשי הארץ ביום אחד האם מעולם נולדה אומה שלימה בפעם אחת:
Who ever heard the like?: Whoever heard or saw such a wonder! Has there ever been a midwife that assisted all the women of the land in one day? Has there ever been a a nation that was born in one day?
I Follow through
(9) Shall I who bring on labor not bring about birth? —says the LORD. Shall I who cause birth shut the womb? —said your God.
(ט) האני אשביר ולא אוליד . האני אביא את האשה על המשבר ולא אפתח רחמה להוציא עוברה כלומר שמא אתחיל בדבר ולא אוכל לגמור והלא אני המוליד את כל היולדות ועכשיו שמא עצרתי בתמיה :
Shall I who bring on labor not bring about birth: Would I bring a woman to the birthing table and not open her womb so she can give birth? I.E. would I start something that I would not finish? I am the one that allows all to give birth, and now I will stop?
(10) Rejoice with Jerusalem and be glad for her, All you who love her! Join in her jubilation, All you who mourned over her—
(י) שמחו, (נגד קול מהיכל) קול יוצא מהיכל שישמחו את ירושלים ויגילו בה כל אוהביה, ויש הבדל בין שמחה גיל משוש, ששמחה וגיל מורים השמחה שבלב, לבד ששמחה מורה על שמחה תמידית וגיל מורה על השמחה הפתאומית אשר תפתח לב האדם עת יגיע לו בשורה טובה פתאום, ובזה
Differences inf the different words alluding to Joy/Happiness/Gladness
(יא) תמוצו . שוציי"ר בלעז :
(יא) זיז . אישמובימנ"ט בלעז :
(יב) על צד תנשאו אחר שדמה אותם במליצתו לתינוק היונק, מדמה שישאו אותם על צד כיונק שנושאים אותו ממקום למקום שאינו יכול ללכת בעצמו כן יביאו אתכם מן הגלות וזה מגביל עם שוד תנחומיה, ועם כנהר שלום וגם
(יג) אשר אמו תנחמנו. דרך האם לנחם את בנה יותר מן האב:
(יד) ונודעה יד ה' עד עתה שלא שלם גמול לצדיקים ולא ענש לרשעים היו רבים מכחישים השכר והעונש, אבל עתה יודע
(יט) וְשַׂמְתִּ֨י בָהֶ֜ם א֗וֹת וְשִׁלַּחְתִּ֣י מֵהֶ֣ם ׀ פְּ֠לֵיטִים אֶֽל־הַגּוֹיִ֞ם תַּרְשִׁ֨ישׁ פּ֥וּל וְל֛וּד מֹ֥שְׁכֵי קֶ֖שֶׁת תֻּבַ֣ל וְיָוָ֑ן הָאִיִּ֣ים הָרְחֹקִ֗ים אֲשֶׁ֨ר לֹא־שָׁמְע֤וּ אֶת־שִׁמְעִי֙ וְלֹא־רָא֣וּ אֶת־כְּבוֹדִ֔י וְהִגִּ֥ידוּ אֶת־כְּבוֹדִ֖י בַּגּוֹיִֽם׃ (כ) וְהֵבִ֣יאוּ אֶת־כָּל־אֲחֵיכֶ֣ם מִכָּל־הַגּוֹיִ֣ם ׀ מִנְחָ֣ה ׀ לַֽיהוָ֡ה בַּסּוּסִ֡ים וּ֠בָרֶכֶב וּבַצַּבִּ֨ים וּבַפְּרָדִ֜ים וּבַכִּרְכָּר֗וֹת עַ֣ל הַ֥ר קָדְשִׁ֛י יְרוּשָׁלִַ֖ם אָמַ֣ר יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֣ר יָבִיאוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־הַמִּנְחָ֛ה בִּכְלִ֥י טָה֖וֹר בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ (כא) וְגַם־מֵהֶ֥ם אֶקַּ֛ח לַכֹּהֲנִ֥ים לַלְוִיִּ֖ם אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ (כב) כִּ֣י כַאֲשֶׁ֣ר הַשָּׁמַ֣יִם הַ֠חֳדָשִׁים וְהָאָ֨רֶץ הַחֲדָשָׁ֜ה אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י עֹשֶׂ֛ה עֹמְדִ֥ים לְפָנַ֖י נְאֻם־יְהוָ֑ה כֵּ֛ן יַעֲמֹ֥ד זַרְעֲכֶ֖ם וְשִׁמְכֶֽם׃ (כג) וְהָיָ֗ה מִֽדֵּי־חֹ֙דֶשׁ֙ בְּחָדְשׁ֔וֹ וּמִדֵּ֥י שַׁבָּ֖ת בְּשַׁבַּתּ֑וֹ יָב֧וֹא כָל־בָּשָׂ֛ר לְהִשְׁתַּחֲוֺ֥ת לְפָנַ֖י אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ (כד) וְיָצְא֣וּ וְרָא֔וּ בְּפִגְרֵי֙ הָאֲנָשִׁ֔ים הַפֹּשְׁעִ֖ים בִּ֑י כִּ֣י תוֹלַעְתָּ֞ם לֹ֣א תָמ֗וּת וְאִשָּׁם֙ לֹ֣א תִכְבֶּ֔ה וְהָי֥וּ דֵרָא֖וֹן לְכָל־בָּשָֽׂר׃
(19) I will set a sign among them, and send from them survivors to the nations: to Tarshish, Pul, and Lud—that draw the bow—to Tubal, Javan, and the distant coasts, that have never heard My fame nor beheld My glory. They shall declare My glory among these nations. (20) And out of all the nations, said the LORD, they shall bring all your brothers on horses, in chariots and drays, on mules and dromedaries, to Jerusalem My holy mountain as an offering to the LORD—just as the Israelites bring an offering in a pure vessel to the House of the LORD. (21) And from them likewise I will take some to be levitical priests, said the LORD. (22) For as the new heaven and the new earth Which I will make Shall endure by My will —declares the LORD— So shall your seed and your name endure. (23) And new moon after new moon, And sabbath after sabbath, All flesh shall come to worship Me —said the LORD. (24) They shall go out and gaze On the corpses of the men who rebelled against Me: Their worms shall not die, Nor their fire be quenched; They shall be a horror To all flesh. And new moon after new moon, And sabbath after sabbath, All flesh shall come to worship Me —said the LORD.