Save "Shemot 19--A Holy People
"
Shemot 19--A Holy People

This perek describes the spiritual, psychological and physical preparation for Ma'amad Har Sinai and Matan Torah. It is a paradigm for what it means to have Hashem in our midst, both nationally and personally.

The overarching question of the perek could be:

How do we prepare ourselves for an intimate relationship with the Divine?

Pesukim 1-2 The words are deceptively simple. Consider the following questions:

1. The month is mentioned but NOT the exact date. Why do you think that is?

2. Why is the date referred to in the non-specific"bayom hazeh"?

3. Why is the month connected to "when Bnei Yisrael left the land of Egypt"?

4. Do you feel that the first half of pasuk 2 is redundant? Why or why not?

5. What do you think the phrase "vayachanu bamidbar" adds to the pasuk?

6. Consider the verbs in pasuk 2. What is happening--physically and metaphysically?

7. What is the 'milah manchah' (guiding or repeating word) in these two pesukim? What do you think this word is coming to teach us?

רמב"ן פסוק א-ב
בחדש השלישי היה ראוי שיאמר הכתוב ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני בחדש השלישי לצאתם מארץ מצרים, כמו שנאמר למעלה (טז א) במדבר סין, אבל בעבור היות ביאתם במדבר סיני שמחה להם ויום טוב, ומעת צאתם ממצרים נכספים אליו, כי ידעו ששם יקבלו את התורה, כי משה הגיד להם מה שנאמר לו תעבדון את האלקים על ההר הזה (שמות ג׳:י״ב), וגם לפרעה אמר נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליקוק אלקינו (שם ה ג), והוא המהלך ממצרים ועד הר סיני, בעבור זה התחיל הפרשה כי בחדש השלישי ביום הזה שהתחיל החדש באו לשם ואחרי כן חזר לומר כשאר המסעות ויסעו מרפידים:

והיה ראוי ג"כ שיאמר ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני, אבל כתב ויבאו מדבר סיני, לומר כי מיד שבאו אל מדבר סיני חנו במדבר בראותם ההר מנגד, ולא המתינו עד שיכנסו בו אל מקום טוב לחנות שם, אבל חנו במדבר או בחורב שהוא מקום חורב שממה לפני ההר וזה טעם ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר:
אור החיים
...לא היו ישראל ראוים לצד שהיו בארץ הטמאה והיו לנדה ביניהם והוצרכו לספור ספירת טהרתם שבע שבתות כדרך ז' נקיים אשר צוה יקוק לזבה (זהר ח"ג צ"ז:) והוא אומרו לצאת בני ישראל פירוש לסיבת יציאתם מארץ מצרים הוא הסובב עכבת הדבר עד החודש הג', והראיה כי כשקרבו ימי הכשרתם בו ביום נסעו בו ביום באו, והוא אומרו ביום הזה פירוש שנסעו בו ביום באו,

שבת פח.

דְּרַשׁ הַהוּא גָּלִילָאָה עֲלֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא: בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דִּיהַב אוֹרְיָאן תְּלִיתַאי, לְעַם תְּלִיתַאי, עַל יְדֵי תְּלִיתַאי, בְּיוֹם תְּלִיתַאי, בְּיַרְחָא תְּלִיתַאי.

The Gemara rejects this: No, he had no time due to the burden of preparing for Shabbat. The Gemara adds: A Galilean taught, while standing above Rav Ḥisda: Blessed is the all-Merciful One, Who gave the threefold Torah: Torah, Prophets, and Writings, to the three-fold nation: Priests, Levites, and Israelites, by means of a third-born: Moses, who followed Aaron and Miriam in birth order, on the third day of the separation of men and women, in the third month: Sivan.

שמות ג:א
רשי"--חר המדבר. לְהִתְרַחֵק מִן הַגֶּזֶל, שֶׁלֹּא יִרְעוּ בִּשְׂדוֹת אֲחֵרִים (שמות רבה ב'):
ר' בחיי--הטעם כדי שיתרחק מן הישוב שהוא עלול אצל החטא, ועוד כדי להתבודד בנבואה,הטעם כדי שיתרחק מן הישוב שהוא עלול אצל החטא, ועוד כדי להתבודד בנבואה,
נצי"ב--כדי שיוכל לההבודד ולחקור אחר אלקות וכדומה.
בכור שור--אחר המדבר. העביר להם המדבר שבמדבר לא היה מרעה
(ב) הָלֹ֡ךְ וְֽקָרָ֩אתָ֩ בְאׇזְנֵ֨י יְרוּשָׁלַ֜͏ִם לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יקוק זָכַ֤רְתִּי לָךְ֙ חֶ֣סֶד נְעוּרַ֔יִךְ אַהֲבַ֖ת כְּלוּלֹתָ֑יִךְ לֶכְתֵּ֤ךְ אַֽחֲרַי֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּאֶ֖רֶץ לֹ֥א זְרוּעָֽה׃ (ג) קֹ֤דֶשׁ יִשְׂרָאֵל֙ לַיקוק רֵאשִׁ֖ית תְּבוּאָתֹ֑ה כׇּל־אֹכְלָ֣יו יֶאְשָׁ֔מוּ רָעָ֛ה תָּבֹ֥א אֲלֵיהֶ֖ם נְאֻם־יקוק׃ {פ}
(2) Go proclaim to Jerusalem: Thus said GOD:
I accounted to your favor
The devotion of your youth,
Your love as a bride—
How you followed Me in the wilderness,
In a land not sown.
(3) Israel was holy to GOD,
The first fruits of God’s harvest.
All who ate of it were held guilty;
Disaster befell them
—declares GOD.

Pesukim 3-6: This is the "first message" that Moshe receives and brings back to Bnei Yisrael. In reading the pesukim, consider the following:

1. Why is it important to know that Hashem called to Moshe "from the mountain"?

2. Why are there two descriptions for Bnei Yisrael in pasuk 3, each with its own verb?

3. What do you think the first part of pasuk 4 is meant to imply?

4. Why do you think Hashem chose the metaphor of "ואשא אתכם על כנפי נשרים"? (NOTE: it is unclear what a "nesher" actually is--many scholars of anceint Hebrew define it as a vulture or a general term for raptor, rather than the more modern "eagle.")

5. Compare pasuk 5 with Shemot 15:26, BOTH in terms of language AND in terms of context. How is they similar? Different? How might this comparison be meaningful?

6. How od you understand the word "segulah"?

7. Why do you think that Hashem adds כי לי כל הארץ?

8. What might be the differences between "עם", "ממלכה" and "גוי"?

9. What might be the difference between being a "ממלכת כהנים" and a "גוי קדוש"?

פסןק ג
אבן עזרא--כה תאמר לבית יעקב. והטעם דבר כולל לבית יעקב אלה הנמצאים היום. ובניהם אחריהם:
נצי"ב--כה תאמר לבית יעקב. אמירה פשוטה להמון העם. ותגיד לבני ישראל. הגדה בכ״מ משמעו תמצית הדבר בהמשך לבד הנראה מפשוטו.
(ח) וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר בַּעֲב֣וּר זֶ֗ה עָשָׂ֤ה יקוק לִ֔י בְּצֵאתִ֖י מִמִּצְרָֽיִם׃
(8) And you shall explain to your child on that day, ‘It is because of what יקוק did for me when I went free from Egypt.’
פסוק ד
רש"י:--על כמה עבירות היו חייבין לי קודם שנזדווגו לכם, ולא נפרעתי מהם אלא על ידכם.
ראב"ע:--אתם ראיתם הנקמות שעשיתי במצרים בעבורכם...
ספורנו--כמה הפצרתי כדי שישובו מרשעם, כי לא אחפוץ במות המת, ובהקשותם ערפם הוצרכתי להרבות אותותי ומופתי בקרבם להשחיתם.
ר' בחיי--באר להם ענין ההשגחה שהוא עיקר התורה כי כאשר יאבד הקב"ה אומה בעונם ויציל אומה אחרת בזכותם הנה זה ממופתי ההשגחה ומעיקרי העונש והשכר
ספורנו--ואשא אתכם על כנפי נשרים. דרך לא עבר בה איש, כמו הנשר המוליך את בניו ברום האויר, אשר לא ילך בו שום מין עוף אחר, וזה להבדיל אתכם מכל העמים ועסקיהם להיות לי:
כלי יקר--הזכיר כאן ג' מדריגות זו למעלה מזו מתחילה אמר ואשא אתכם על כנפי נשרים וזהו כאשר ישא האומן את היונק, ואז הקב"ה במדריגת האב וישראל במדריגת הבן ואח"כ אמר ואביא אתכם אלי משמע שתהיו שוים לי ונהיה כב' אחים שוים במדריגתם, ואח"כ אמר ואתם תהיו לי ממלכת כביכול מלכים לי...
פסוק ה-ו
ספורנו--ד"ה והייתם לי סגולה: אף על פי שכל המין האנושי יקר אצלי מכל יתר הנמצאים השפלים, כי הוא לבדו המכוון בהם, כאמרם ז"ל (אבות) חביב אדם שנברא בצלם - מכל מקום אתם תהיו לי סגולה מכולם.
ד"ה כי לי כל הארץ: ההבדל ביניכם בפחות ויתר הוא, כי אמנם לי כל הארץ, וחסידי אומות העולם יקרים אצלי בלי ספק.
ד"ה ואתם תהיו לי: ובזה תהיו סגולה מכולם, כי תהיו ממלכת כהנים, להבין ולהורות לכל המין האנושי לקרוא כולם בשם יקוק, ולעבדו שכם אחד, כמו שיהיה ענין ישראל לעתיד לבוא, כאמרו ואתם כהני יקוק תקראו, וכאמרו כי מציון תצא תצורה.
מלבי"ם--יש הבדל בין עם סגולה ובין עם קדוש, שסגולה היא דבר שחשוב מצד הבחירה דבר שיקר בעיני בעליו מצד החן והיופי וישים אותו באוצר מיוחד כמו סגולת מלכים והמדינות, ונקראו עם סגולה מצד שבחר יקוק בהם אף שאינם עבדי יקוק וגוי קדוש, אבל עם קדוש נקראו בעת יתקדשו ויתרוממו מצד קדושת מעשיהם, ...שעם קדוש מציין מעלתם מצד קדושת מעשיהם, ועם סגולה מציין מה שבחרם יקוק בלא שום הכנה מצדם,