Save "פרשת בא - החדש הזה לכם א'"
פרשת בא - החדש הזה לכם א'
הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחׇדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה׃
This month shall mark for you the beginning of the months; it shall be the first of the months of the year for you.

וא"ר אחא בר חנינא א"ר אסי א"ר יוחנן כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה כתיב הכא (שמות יב, ב) החדש הזה וכתיב התם (שמות טו, ב) זה אלי ואנוהו תנא דבי רבי ישמעאל אילמלא (לא) זכו ישראל אלא להקביל פני אביהן שבשמים כל חדש וחדש דיים אמר אביי הלכך נימרינהו מעומד

And Rabbi Aḥa bar Ḥanina says that Rabbi Asi says that Rabbi Yoḥanan says: With regard to anyone who blesses the new month in its proper time, it is as if he greets the Face of the Divine Presence. Alluding to this, it is written here concerning the sanctification of the new month: “This month shall be for you the beginning of months” (Exodus 12:2), and it is written there, where the Jewish people encountered the Divine Presence at the splitting of the sea: “This is my God and I will glorify Him” (Exodus 15:2). The term “this” is employed in both verses. The school of Rabbi Yishmael taught: If the Jewish people merited to greet the Face of their Father in Heaven only one time each and every month, it would suffice for them, since in the blessing of the moon there is an aspect of greeting the Divine Presence. Abaye said: Therefore, we will say the blessing while standing, in honor of the Divine Presence.
See here for background to the concept of שכינה.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94
In one sentence - it is our connection to Hashem who dwells with us in this world.

אמר ר' אחא בר חנינא אמר ר' יוחנן כל המברך על החדש בזמנו וכו'. אפשר לתת טעם לזה במ"ש הרב לב אריה בכונת הכתוב החדש הזה לכם ראש חדשים דר"ל תקחו לכם ראיה מן החדש הזה שנתמעטה לבנה על ידי קטרוגה כך אתם תראו להיות מהנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עכ"ל וזה טעם שמצוה ראשונה שנצטוו ישראל היה החדש הזה לכם כי יסוד מוסד הדת היא הענוה. והיינו טעמא דישראל מונין ללבנה שיהא תמיד בין עינינו להיות מהנעלבים וכו' כי זה כל האדם. והיינו דקאמר ר' יוחנן כל המברך על החדש בזמנו כאלו מקבל פני שכינה דכיון דידע דישראל מונין ללבנה שהיא מתמעטת ויקחו מוסר להיות ענוים א"כ הוי כאלו מקבל פני שכינה דהעניו נעשה מרכבה לשכינה והיינו דאמר כתיב הכא החדש הזה דמצוה ראשונה נצטוינו להיות ענוים וכתיב התם זה אלי ואנוהו לשון נוה שאהיה כביכול מדור שלו מרכבה לשכינה. ויומתק עוד כי העניו אינו מקפיד ולבו נשבר הגם שהוא אדם גדול והיינו שחושב תמיד שעומד לפני ממ"ה הקב"ה ואיך יקפיד ואיך יחשיב עצמו לכלום לפני מלך הכבוד וזהו הרמז זה אלי אם זכיתי להסתכל תמיד שאני לפניו יתברך ואומר זה אלי כי מלא כל הארץ כבודו וזה מורה באצבע. אז ודאי יכנע וישבר לבי ואז ואנוהו אהיה נוה שלו. ונמצא דהך קרא כפי רמז זה קרי בחיל מדת הענוה וקרא דהחדש הזה להכי הוא דאתא ושפיר יליף ר' יוחנן כתיב הכא החדש הזה וכתיב התם זה אלי. וכבר הארכנו בעניותנו בענין זה ואביזריה בקונטרס דברים אחדים דרוש ד' בס"ד:

כל המברך על החדש בזמנו כאלו מקביל פני שכינה שהרי זה הערה והתבוננות לחדוש הבריאה ומתוך כך צריך שיברך מעומד ... ושיאמר זה דרך תפלה לא דרך נחש ולחש חלילה אלא דרך תפלה ובקשה ודרך הערה והתבוננות על פלאות השם ויכלתו בחדוש ובהשתנות הטבעים ולהעניש לממרים ולגמול לטובים:

כאילו מקבל פני שכינה כו'. עיין בזה בפירוש ריב"ם בסוף פרק תפלת השחר וי"ל לפי שישראל בגלותן אינן זוכין לראות פני שכינה ורחוקה מקבלתה אבל חידוש הלבנה הוא סימן לישראל שהם עתידין להתחדש כמותה לפאר ליוצרם בקיבול פני שכינה כמו שיורה על זה נוסח ברכת הלבנה ולזה כשאנו מברכין על החדש בזמנו שהוא סימן שאנו עתידין להתחדש כמותה והרי אנו כאילו מקבלין פני השכינה וק"ל:

... ותולה עיניו ומיישר רגליו ומברך (מעומד) (טור) ואומר שלשה פעמים סימן טוב תהיה לכל ישראל ברוך יוצרך וכו': הגה ורוקד ג' פעמים כנגדה ואומר כשם שאני רוקד כו' ואומר תפול עליהם וגו' ולמפרע כאבן ידמו כו' ג' פעמים ואומר לחבירו ג"פ שלום עליך (הג"ה החדשות) ומשיב הוי כשואל (טור) ונוהגין לומר דוד מלך ישראל חי וקים שמלכותו נמשל ללבנה ועתיד להתחדש כמותה וכנסת ישראל תחזור להתדבק בבעלה שהוא הקב"ה דוגמת הלבנה המתחדשת עם החמה שנאמר שמש ומגן ה' ולכן עושין שמחות ורקודין בקדוש החדש דוגמת שמחת נשואין: (בחיי פרשת וישב וד"ע):

... דע כי דבר זה מה שאמרו כל המברך על החודש בזמנו כאלו מקבל פני שכינה הוא ענין עמוק מאד, כי יש לך לדעת כי הירח הוא בפרט קרוב אל האדם, כאשר ידוע כי הירח בגלגל התחתון, ומפני כך ימצא בירח מה שלא ימצא בשאר הכוכבים שהוא מתמעט וחוזר ומתחדש כמו בני אדם שמתמעטים ומתחדשים, וכמו שאמר אח"כ עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה. ושייך בירח קבלת פנים ביותר מכל הכוכבים מפני כי הירח הוא מן העליונים ויש בו קבלת פנים, כי יש לירח חבור אל התחתונים כמו שאמרנו כאשר הוא בגלגל התחתון, והוא דומה כמו אורח שבא אל בעל הבית והבעל בית מקבל פניו, אבל החמה אין לה חבור אל התחתונים לכך על הירח בלבד אמרו כאלו היה מקבל פני שכינה. ודבר זה תמצא בכמה מקומות כל מקום שיש דמיון מה כאשר יש קבלה ראשונה נאמר על זה כאלו היה מקבל פני שכינה, שכך אמרו ז"ל (שבת קכ"ז ע"ב) שקולה קבלת אורחים כקבלת פני שכינה כי האדם נברא בצלם אלקים, וכאשר הוא מקבל פני האורח שלא היה אצלו כלל ובא עתה אליו מצד קבלתו עתה הפנים מחדש נחשב כאלו קבל פני שכינה מצד הדמיון הזה, כי אותו שלא היה אצלו עתה מקבל עיקר צלמו כשנראה לו מחדש, וזה כאלו היה מקבל פני שכינה כי האדם הוא בצלם אלקים והבן מאד כי הוא דבר עמוק, וכן הירח הוא מן העליונים ויש לו התיחסות מה אל הש"י כי שכינה יש לה חבור אל האדם כמו שבארנו זה בכמה מקומות, וכמו שאמרו חכמים ז"ל (ברכות ו', ע"א) כל מקום שיש עשרה שכינה עמהם ואין כאן מקום זה, וכן הירח יש לו חבור לאדם שהיא בתחתונים מה שאין לכל צבא השמים שאין להם חבור אל התחתוני' כמו שיש לירח. לכך אמרו כאשר מקבל פני הירח ומברך עליו שיהא חשוב כאלו מקבל פני השכינה, כמו שאמרו על האורח ג"כ דהוא כאלו מקבל פני שכינה, בשביל שהאדם דומה ליוצרו שנברא בצלם אלקים וכך כאשר מקבל פני הירח אשר יש לו דמיון זה שהוא עם האדם כמו שהוא ית' אל האדם שנחשב קבלתו כאלו מקבל פני שכינה. ועוד אמרו ג"כ בפ"ק דקידושין (ל"א ע"ב) רב יוסף הוי שמע כרעא דאימא דאתת אמר איקום מקמי דשכינתא, וכל זה מפני שהאדם יש לו דמיון לשכינה כמו שאמרו ז"ל הקב"ה משותף עם אב ואם ולפיכך הוקש כבודם לכבוד השכינה. ודוקא כאשר שמע כרעא דאימא ונראה אליו עתה שאז נקרא פנים חדשות ר"ל צורה חדשה, ומצד הצורה אשר הש"י משפיע הצורה מתאחד הצורה עם הש"י הנותן הצורה כמו שיתאחד הניצוץ עם הנר, רק שיש כאן חלוק ע"י החומר וכאשר מקבל מחדש דבר זה נחשב כאלו מקבל הצורה הפשוטה הנבדלת לגמרי שהצורה מתאחדת עם אשר מאתו הצורה. ולפיכך כל אותם אשר אמרנו הם כאלו היה מקבל פני שכינה, כי הירח מצד שהירח מן העליונים יש לו בדבר מה דמיון אל השכינה שהיא בעליונים, וגם הוא מיוחד מכל צבא השמים שיש לו חבור עם האדם כמו שיש לירח אשר הוא ברקיע התחתון יש לו חבור עם האדם לכך נחשב כאלו קבל פני שכינה. וכן האדם שהוא בצלם השכינה כמו שאמרנו למעלה, ומצד הדמיון הזה מתאחד עם השכינה אשר השפיע הצורה הזאת, ולפיכך כאשר מקבל פנים זה מחדש בזה הוא מתחבר לעיקר עד כי נאמר על זה כאלו היה מקבל פני שכינה, והדברים הם עמוקים למי שמבין אותם,...

Summary:
Why is ברכת החודש like being מקבל פני שכינה?
- The lesson to learn from the moon is to have the midda of humility like the moon who was humbled. A humble person becomes a מרכבה for the שכינה.
- Blessing the moon brings to taking note and contemplation of the renewal of creation and how Hashem can punish those that rebel and reward those who are good.
- Although we are not at the level now to be מקבל פני שכינה, we will get back to that level just like the moon gets back its fullness. when we remember this it is כאילו מקבל פני שכינה. (thats why we dance - because we remember this. We also say דוד מלך ישראל חי וקים because the monarchy will come back like the moon).
- The moon is שייך to the עליונים, but also is the nearest cellestial body to the תחתונים. its therefore considered a window to the Divine. Same idea by הכנסת אורחים since a person is צלם אלקים therefore seeing פנים חדשות is a window to the Divine and is also כקבלת פני שכינה.
-
-