מקדש במלוה ג׳

Review the גמ׳ with רש״י
Learn תוס׳
How does רש״י explain ארווח לה זימנא ?
What is תוס׳ question ?
How would you answer for רש״י ?
What is תוס׳ פשט ?
Is תוס׳ last question only on his פשט or even on the פשט of רש״י ?
Learn the מהרש״א

תוספות על קידושין ו׳ ב:ט׳:א׳

דארווח לה זימנא - פי' בקונטרס שהיתה חייבת לו ונתן לה זמן ואמר לה התקדשי לי בהנאה זו שאת היית נותנת לאדם פרוטה שיפייסני על כך ואם פירש לה כך מקודשת והערמת רבית הוא דהויא ולא רבית גמור דלא קץ לה ולא מידי שקיל מינה וכ"ש אם מחל לה כל המלוה ואמר לה התקדשי לי בהנאת מחילה זו מקודשת אבל כי מקדשה בעיקר המעות לאו מידי יהיב לה שכבר הם שלה וברשותה ומה שפי' דרבית קצוצה לא הוי כיון שאין האשה נותנת לאיש כלום לא נהירא כיון שהוא נותן לה זה פרוטה בקידושין ולא נתן לה כלום הוי כאילו נתנה לו פרוטה ממש והוי רבית גמור וכי ההיא (ב"מ דף סב:) דמנה אין לי חטין במנה יש לי שייך לקרות הערמת רבית שמערים דלא הוי אגר נטר ליה לכן פר"ת דאיירי הכא שהיתה חייבת מעות לאדם אחר והגיע זמנו לפרוע ובא זה ונותן למלוה פרוטה לארווחי לה זימנא וקידשה באותה הנאה ואם תאמר אמאי אסור לעשות כן מפני הערמת רבית והא אמר בפרק איזהו נשך (בבא מציעא דף סט:) שרי ליה לאיניש למימר לחבריה שקול ד' זוזי ואוזפי לפלוני זוזי דלא אסרה תורה אלא רבית הבאה מלוה למלוה וי"ל היינו שאין הלוה נותן כלום לנותן אבל אם היה נותן היה נראה כשלוחו ואסור דכי נמי אמרינן התם באיזהו נשך (שם) שרי ליה לאיניש למימר לחבריה שקול ד' זוזי ואמור לפלוני דלוזפן זוזי היינו כשאין המקבל נותן כלום למלוה כי אם היה נותן היה נראה כשלוחו ואסור וא"ת אמאי מוקי לה בארווח לה בתחילת הלוואה היה יכול להעמיד דבהנאת מלוה מקודשת כגון שהמקדש נותן למלוה פרוטה להלוות לה מעות ובאותה פרוטה נתקדשה לו וי"ל בהנאת מלוה משמע מלוה שהיתה עליו כבר:

Tosafot on Kiddushin 6b:9:1

"When he extended for her the time [for repaying the debt]." Rashi's explanation: "She was obligated to him [in a debt] and he gave her time and said to her: 'Be betrothed to me with this benefit, that you could have given a perutah to a man to appease me about this [to extend the loan, and now I will extend it and you don't have to do anything about it]'—and if he explained this to her, she is betrothed, but it is scheming to do usury; but it is not full usury because he didn't fix [the monetary value] and he didn't take anything from her. All the more so if he forgave her all the loan and said to her: 'Be betrothed to me with the benefit of this forgiveness', she is betrothed [and it is not even scheming to do usury]. However, if he betrothed her with the actual money [of the loan], he didn't give her anything [at the time of kiddushin] since it was already hers and in her domain." Problem: As for what he explained, that this situation is not one of usury of a [real] fixed amount since the woman didn't give the man anything, this is not clear. Since he would [normally] give her this perutah for kiddushin but [in this case] didn't give her anything, it's as if SHE gave HIM a real perutah—thus it is full usury! Support: For it is (in Baba Metzia 62b) that "I don't have a maneh, but I have wheat for a maneh" would be appropriately called "scheming to do usury" since he schemed that he wouldn't have to pay to increase the deadline. Therefore Rabbenun Tam explained that we are dealing with a case where she was indebted to another guy, the time to collect arrived, and this [prospective husband] came and gave the creditor a perutah to give her more time and betrothed her with that benefit. Problem: But if you say: Why would it be forbidden to do this because of scheming to do usury? Doesn't it say in the chapter Eizehu Neshekh (Baba Metzia 69b): "It is permitted for a man to say to his fellow: Take 4 zuzim and loan them to Ploni", for the Torah forbade only usury that came from debtor to creditor!? Solution: This is true if the debtor doesn't give anything to the third party, but if he were to give [something to him] he would seem to be his agent and be forbidden [i.e. the prospective husband is the prospective wife's agent because the result of this relationship is betrothal, and that's why it's forbidden]. And this is also what we say there in Eizehu Neshekh, "A man is permitted to say to his fellow: Take 4 zuzim and say to Ploni that he should loan zuzim—this is when the receiver doesn't give anything to the creditor, but if he did then he appears as his agent." New problem: Why does [the Talmud] assign this [tradition of Abaye] to one of extending her deadline? At the beginning of the loan he could have established that with the benefit of the loan she would be betrothed, such as the betrother gives to the creditor a perutah to loan money to her, and with that perutah she would be betrothed to him! Answer: "The benefit of the loan"—this implies a loan that was already in existence.