Review the גמ׳ from yesterday with רש״י
What is the case of מקדש במלוה ?
Are you trying to be מקדש with the actual money that you gave her or the cancellation of the loan ?
Why would each one of those not work ?
see רש״י in כתובות quoted on the side of your גמ׳
Learn the ריטב״א
What is the case of ארווח לה זימנא ?
Why does it look like ריבית and why is it not actual ריבית ?
If getting an אשה in addition to the money doesn't make something ריבית why would it be different if the original loan was 4 for 5 ?
Learn the רשב״א
What is the case of מקדש במלוה ?
Are you trying to be מקדש with the actual money that you gave her or the cancellation of the loan ?
Why would each one of those not work ?
see רש״י in כתובות quoted on the side of your גמ׳
Learn the ריטב״א
What is the case of ארווח לה זימנא ?
Why does it look like ריבית and why is it not actual ריבית ?
If getting an אשה in addition to the money doesn't make something ריבית why would it be different if the original loan was 4 for 5 ?
Learn the רשב״א
אמר אביי המקדש במלוה אינה מקודשת. עיקר הפירו' המקדש בגופה של מלוה שאמר לה הרי את מקודשת לי במלוה שאת חייבת לי ולאפוקי היכא שמחל לה המלוה או מקצתה ואמר לה הרי את מקודשת לי בהנאה שמחלתי לך מלוה זו שהיא מקודשת כיון שהנאה זו שוה פרוטה דהנאה בכל מקום חשובה ככסף וכדאמרינן גבי ערב דמשתעבד בהנאה וגבי קדושין אמרינן שחוק לפני רקוד לפני הרי זו מקודשת ובכלן כשאמר לה הרי את מקודשת לי בהנאת כך וכך ויש בהנאה ש"פ אלא הכא שקדש' בגוף המלו' אינה מקודשת שאין דעתו אלא לקדש בגוף המלוה ולא בהנאה המגיע לה עכשיו שנפטרת ממנו וכיון דדעתי' אזוזי הוה ליה מקדש בדבר שאינו שלו דמלוה להוצאה ניתנה ואין למלוה בה כלום ואפילו הגיע זמן הפרעון (בשבועה) ואפי' מעות המלוה עצמו בעין צרורין ומונחין ברשות הלוה ולהכי קאמר אביי מלת' פסיקת' המקדש במלוה אינה מקודשת אפילו הגיע זמן פרעונה ואפילו היא בעין ברשותה:
אילימא דאזקפה ארבעה בחמשא (זוזי) וכו', ריבית מעליא היא, ואסיקנא דארווח ליה זימנא. ואיכא למידק מ"ש ארבעה בחמשה דקא יהב לה האי טופיינא בקדושי, ומאי שנא כי ארוח לה זימנא בקדושין, הכא והכא אתתא הויא ליה ברבית מלותו, אטו מאן דארווח זימנא ושקיל דינא מי שרי. ויש לומר כיון דגופה ממש לא קני ליה לא הוי רבית, אלא שאסור משום הערמת רבית, אבל כי קצץ ד' בחמשה ובדמי ההוא דינר של רבית קא שקיל לה הוי רבית מעליא, דהוה ליה כמאן דשקיל (לה) פחות משוה פרוטה בדמי ההיא דינר, ורבית מעליא הוא, דהא אחשביה איהו בדינר כך תירץ הראב"ד.