פרשת וארא "...וּשְׁמִ֣י יְהֹוָ֔ה לֹ֥א נוֹדַ֖עְתִּי לָהֶֽם"

וָאֵרָ֗א אֶל־אַבְרָהָ֛ם אֶל־יִצְחָ֥ק וְאֶֽל־יַעֲקֹ֖ב בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י וּשְׁמִ֣י יְהֹוָ֔ה לֹ֥א נוֹדַ֖עְתִּי לָהֶֽם׃

I appeared to Abraham, Isaac, and Jacob as El Shaddai, but I did not make Myself known to them by My name יהוה.

What is the meaning of the name with which Hashem appeared to the Avos? it seems like Middas Hadin. Hashem is in charge - full stop. that was enough for the Avos.

מדרש לקח טוב, שמות ו׳:ג׳:א׳

וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי. אני הוא שאמרתי לעולם דיי, יצחק אמר ואל שדי יברך אותך (בראשית כח ג), יעקב אמר ואל שדי ויברכך (שם מט כה), אל שדי נראה אלי בלוז (שם מח ג).

Midrash Lekach Tov, Exodus 6:3:1

...

What is the meaning of the Name that Hashem is using with Moshe? G-d of vengence. This is an aspect of mercy - when Hashem destroys our enemies. it shows He cares for us.

מדרש אגדה, שמות ו׳:ג׳:ג׳

ושמי ה' לא נודעתי להם. שלא עשיתי נקמה בהם, שכל מקום שנאמר שמי זהו נקמה, שנאמר לכן [הנני מודעם] בפעם הזאת וגו' [וידעו כי שמי ה'] (ירמי' מז כא), זהו נקמה, שכך אמר הקב"ה אם בימי הנביאים סבלתי אתכם, עכשו אני עושה נקמה בכם:

Midrash Aggadah, Exodus 6:3:3

...

Avos didnt have the clarity in Prophecy that Moshe had - but thats because they didnt ask, they were on a higher level. they didnt need it.

מדרש שכל טוב, שמות ו׳:ג׳:ג׳

ד"א לא נודעתי להם. לגרש מפניהם גוים, וגם כי שאלת ואמרו לי מה שמו ואמרתי לך אהיה אשר אהיה, ומדות שם הנכבד גליתי לך פה אל פה, כאשר ידבר איש אל רעהו, ולהם לא גליתי אלא במראה ובחידות:

Midrash Sekhel Tov, Shemot 6:3:3

...

מדרש לקח טוב, שמות ו׳:ג׳:ב׳

ושמי ה׳. שם המפורש, לא הודעתי להם לא אמר, אלא לא נודעתי, כי בודאי הודיעם שהוא אדון כל העולם, וכן הוא אומר אני ה׳ אשר הוצאתיך מאור כשדים (שם טו ז), אלא לא נודעתי בכח לבת אש כמו שנודעתי לך, וגם כן ושאלת ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם, ואמרתי לך אהיה אשר אהיה, אני הוא שהייתי, אני הוא שאני עושה בעולמי, ואני הוא שאהיה בעולמות שבראתי, ומדת שם הנכבד גליתי לך, שנאמר כה תאמר לבני ישראל ה' אלהי אבותיכם שלחני אליכם זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור (שמות ג טו), ופירש כי לפי הענין שאני עושה בעולמי זה הוא שמי אם במדת הדין נקרא שמי אלהים, ואם במדת רחמים נקרא שמי ה׳, ואם במלחמה נקרא שמי צבאות, ואם לעזרה נקרא שמי שדי, בכל אלו הדברים לא נודעתי להם, ולא נגליתי להם בלבת אש, כי אם במראה ובהירות, אבל אליך פה אל פה כאשר ידבר איש אל רעהו.

Midrash Lekach Tov, Exodus 6:3:2

...

The Avos were on a higher level
They didnt need - all the fan fair that comes with גילוי שכינה. They didnt need conditions on keeping the Torah - if you keep it, it will be good. They didnt need promises of future good. And they didnt need the Shem Hamefurash.

מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי, הוספה ו׳:ב׳

וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר הפרש בין נבואת האבות לנבואת משה ושאר הנביאים: האבות כשהיה הקב"ה עלה עליהן לדבר עמהן לא היה עלה לא בחיות ולא במרכבה ולא בשאר מיני הכבוד אלא על גבן היתה שכינה שורה: אמר ר' שמעון האבות הן הן המרכבה שנ' (בראשית י"ז כ"ב) ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם והנה ה' נצב עליו (שם כ״ח י"ג): מפני מה שהיו מקודשין לשרית השכינה: אבל שאר הנביאים היה עלה עליהן בכבוד כל אחד ואחד כפי כוחו: האבות כשהיה הקב"ה נגלה עליהן לדבר עמהן לא היה עלה לא בברקים ולא ברעמים ולא בקולות ולא בזוועות מפני שהן יודעין את כוחו ואת גבורתו ואת גדלו ואת גאונו: אבל שאר הנביאים היה הקב"ה עלה עליהן בקולות וברעמים ובברקים ולפידים לפי צורך בני דורן מפני מה מפני שאין בני דורן יודעין כוח גבורתו של הקב״ה הלויי בקולות וברקים והלויי יכנעו: האבות כשהיה הקב"ה עלה עליהן לצוותן לא היה מתנה עמהן אם בחקותי תלכו ואם בחקותי [תמאסו] (ויקרא כ"ו ג' וט״ו) מפני מה מפני שהן יודעין כוח מתן שכרן של צדיקים ופורענותן של רשעים ואינן צריכין להתרות בהן: אבל שאר הנביאים הלויי יפרש להן מתן שכרן [של צדיקים] ופורענותן [של רשעים] כמה פעמים והלויי יכנעו בני דורן: האבות כשהיה הקב״ה מדבר עמהן לא היה קולו (מרעים) [מרעיש] את העולם אלא בחשאי שלא היה הצורך להשמיע בני דורן: אבל שאר הנביאים כשהיה הקב״ה מדבר עמהן היה מרעיש את העולם שנ' (תהלים כ"ט ה') קול ה' שובר ארזים: בד"א עד שלא הוקם המשכן אבל משהוקם המשכן נתייחד מקום לדבור ולא היה העולם מרעיש: האבות כשהיה הקב״ה מצווה אותן לפנות מארץ לארץ לא היה מבטיחן משהוא עושה להן מפני מה מפני שהיו בעלי אמנה: אבל שאר הנביאים כמה הבטחות הבטיחן והלואי יאמינו בני דורן כמה הבטיח את אבתינו במצרים אל ארץ זבת ודבש (ג' ח') וכן במדבר אע"פ כן היו בספק: כמה הבטיחנו אף לנו רני עקרה (ישעיה נ"ד א') קומי אורי (שם מ' א') נחמו נחמו עמי (שם מ' א') גילי מאד בת ציון (זכריה ט' ט') הנה יום בא לה' (שם י"ד א') הנני שולח מלאכי (מלאכי ג' א') ואע"פ כן מתפוגגין: האבות לא היו צריכין לפרש להן שם המפורש אבל שאר הנביאים נתפרש להם השם: שהיו בני דורן [צריכין] לכך: ראייה לדבר ממשה רבינו שנא' וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם: לא נגליתי להם כמוך:

Mekhilta DeRabbi Shimon Ben Yochai, Additions 6:2

...

The Avos didnt ask for more information - implies they had perfect Emunah

שמות רבה ו׳:ד׳

וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה חֲבָל עַל דְּאָבְדִין וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין, הַרְבֵּה פְּעָמִים נִגְלֵיתִי עַל אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדַּי וְלֹא הוֹדַעְתִּי לָהֶם כִּי שְׁמִי ה' כְּשֵׁם שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ וְלֹא הִרְהֲרוּ אַחַר מִדּוֹתָי, אָמַרְתִּי לְאַבְרָהָם (בראשית יג, יז): קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ וגו', בִּקֵּשׁ לִקְבֹּר שָׂרָה וְלֹא מָצָא עַד שֶׁקָּנָה בְּדָמִים וְלֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָי, אָמַרְתִּי לְיִצְחָק (בראשית כו, ג): גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ וגו', בִּקֵּשׁ לִשְׁתּוֹת מַיִם וְלֹא מָצָא אֶלָּא (בראשית כו, כ): וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק, וְלֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָי. אָמַרְתִּי לְיַעֲקֹב (בראשית כח, יג): הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ וגו', בִּקֵּשׁ מָקוֹם לִנְטוֹת אָהֳלוֹ וְלֹא מָצָא עַד שֶׁקָּנָה בְּמֵאָה קְשִׂיטָה, וְלֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתַי וְלֹא שְׁאָלַנִי מַה שְּׁמִי כְּשֵׁם שֶׁשָּׁאַלְתָּ אַתָּה, וְאַתָּה תְּחִלַּת שְׁלִיחוּתִי אָמַרְתָּ לִי מַה שְּׁמִי, וּלְבַסּוֹף אָמַרְתָּ (שמות ה, כג): וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי, שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁאֶתֵּן לָהֶם אֶת הָאָרֶץ וְלֹא הִרְהֲרוּ אַחֲרָי. וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁהֵן לֹא הִרְהֲרוּ אַחֲרָי, וְגַם אַף עַל פִּי שֶׁיִּשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר לֹא הָיוּ נוֹהֲגִין כַּשּׁוּרָה, שָׁמַעְתִּי נַאֲקָתָם בַּעֲבוּר הַבְּרִית שֶׁכָּרַתִּי עִם אֲבוֹתֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ו, ה): וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי. לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין לָכֵן אֶלָּא לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואלא ג, יד): וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי, נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּגְאָלֵם, שֶׁלֹא יִירָא משֶׁה שֶׁמָּא מִדַּת הַדִּין יְעַכֵּב גְּאֻלָּתָן. וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, אַרְבַּע גְּאֻלּוֹת יֵשׁ כָּאן, וְהוֹצֵאתִי, וְהִצַּלְתִּי, וְגָאַלְתִּי, וְלָקַחְתִּי. כְּנֶגֶד אַרְבַּע גְּזֵרוֹת שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶן פַּרְעֹה. וּכְנֶגְדָּן תִּקְּנוּ חֲכָמִים אַרְבַּע כּוֹסוֹת בְּלֵיל הַפֶּסַח, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (תהלים קטז, יג): כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָֹּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא, וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי, אֶעֱשֶׂה לָהֶן מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לַאֲבוֹתֵיהֶן שֶׁאֶתֵּן לָהֶם אֶת הָאָרֶץ וְיִהְיוּ יוֹרְשִׁין אוֹתָהּ בִּזְכוּתָן.

Shemot Rabbah 6:4

“I appeared to Abraham” – The Holy One blessed be He said to Moses: ‘Alas for those who are lost and are not present. Many times I have revealed Myself to Abraham, Isaac, and Jacob as God Almighty, but I did not make known to them that My name is the Lord as I made known to you, yet they did not question My ways. I said to Abraham: “Arise, walk through the length and the breath of the land…” (Genesis 13:17). He sought to bury Sarah and did not find a place until he purchased it, and he did not question My ways. I said to Isaac: “Reside in this land… [for I will give all these lands] to you and your descendants…” (Genesis 26:3). He sought to drink water but did not find, but rather, “the shepherds of Gerar quarreled with Isaac's shepherds, [saying: The water is ours…]” (Genesis 26:20) and he did not question My ways. I said to Jacob: “The land on which you lie [I will give to you and to your descendants]” (Genesis 28:13). He sought a place to pitch his tent but did not find until he purchased one for one hundred kesita, and he did not question my ways, and did not ask Me what My name is, as you asked.’
‘But you, at the beginning of [receiving] My mission you said to Me: What is Your name? In the end, you said: “Since I came to Pharaoh [to speak in Your name, he has harmed this people, and You did not deliver Your people]” (Exodus 5:23). Regarding that, it is stated: “I have also established My covenant…[to give them the land of Canaan…]” (Exodus 6:4), that it was given to them, as I said to them that I would give the land to them, and they did not question Me. “Moreover, I have heard the cry of the children of Israel” (Exodus 6:5) – because they did not question Me, even though Israel in that generation were not conducting themselves properly, I heard their cry because of the covenant that I had established with their ancestors.’ That is what is written: “And I have remembered My covenant” (Exodus 6:5).
“Therefore say to the children of Israel: I am the Lord, and I will take you out from under the burdens of the Egyptians, and I will deliver you from their labor, and I will redeem you with an outstretched arm, and with great judgments. And I will take you to Me as a people, and I will be to you a God; and you shall know that I am the Lord your God, who brings you out from under the burdens of Egypt ” (Exodus 6:6-7).
“Therefore [lakhen] say to the children of Israel” – lakhen is nothing other than the language of oath-taking, as it is stated: “Therefore [velakhen] I took an oath to the house of Eli” (I Samuel 3:14). The Holy One blessed be He took an oath that He would redeem them, so that Moses would not fear that perhaps the attribute of justice would delay their redemption.
“I will take you out from under the burdens of the Egyptians…” There are four redemptions here: “I will take out…I will deliver…I will redeem…I will take,” corresponding to the four decrees that Pharaoh decreed against them. Corresponding to them, the Sages instituted four cups on Passover eve, to fulfill what is stated: “I will raise the cup of salvation and call upon the name of God” (Psalms 116:13).
“And I will bring you into the land about which I raised my hand, to give it to Abraham, to Isaac, and to Jacob; and I will give it to you as a heritage; I am the Lord” (Exodus 6:8).
“And I will bring you into the land about which I raised my hand.” I will do for them what I said to your ancestors – that I would give them the Land, and they would inherit it by their [the forefathers] merit.

Rashi brings the drush of Shemos Rabba but only says ורבותינו דרשו . Rashi asks a few questions in Pshat and therefore prefers his pshat as opposed to the drush of the medrash.
https://www.mayim.org.il/?midrashim=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%91%D7%94#gsc.tab=0
מדרש שמות רבה מורכב, כאמור, משני חלקים שנוצרו בזמנים שונים, ולכן יש לתארך כל חלק בנפרד ולבחון מתי חוברו שני החלקים לחיבור אחד. המדרש מצוטט בשמו לראשונה במאה ה-13 על ידי ר' עזריאל בעל פירוש האגדות, ואחריו על ידי רמב"ן בפירושו לתורה, שניהם תושבי גירונה שבצפון-מזרח ספרד. המדרש אינו מוזכר כלל בקובצי מדרשים קדומים, ואף לא בילקוטים כמו ילקוט שמעוני ומדרש הגדול. גם רש"י ובעל הערוך לא ציטטו ממנו. נתונים אלו מצביעים על זמנו המאוחר של המדרש ועל אזורו המוגבל: ספרד-פרובנס.

רש"י על שמות ו׳:ט׳:ב׳

מקצר רוח. ...וְרַבּוֹתֵינוּ דְרָשׁוּהוּ לְעִנְיָן שֶׁל מַעְלָה, שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לָמָה הֲרֵעֹתָה, אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה "חֲבַל עַל דְּאָבְדִין וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין" – יֵשׁ לִי לְהִתְאוֹנֵן עַל מִיתַת הָאָבוֹת, הַרְבֵּה פְּעָמִים נִגְלֵיתִי אֲלֵיהֶם בְּאֵל שַׁדַּי וְלֹא אָמְרוּ לִי מַה שִּׁמְךָ, וְאַתָּה אָמַרְתָּ מַה שְּׁמוֹ, מָה אֹמַר אֲלֵיהֶם:

Rashi on Exodus 6:9:2

מקצר רוח THROUGH ANGUISH (lit. shortness) OF SPIRIT — If one is in anguish his breath comes in short gasps and he cannot draw long breaths. In a somewhat similar manner to this I heard this section expounded by Rabbi Baruch the son of Rabbi Eliezer, and he cited the following verse to me in proof of his explanation: (Jeremiah 16:21) “This once will I cause them to know My hand and My might, and they shall know that My Name is the Lord”. Rabbi Baruch said: we may learn from this text that when the Holy One, blessed be He, fulfils His words, even when it is a matter of punishment, He makes it known that His Name is the Lord; and, of course, this is all the more so, when He fulfils His words in a matter of bestowing reward. — Our Rabbis explained it (this section) as having reference to what precedes it — that Moses said (5:22): “Wherefore hast thou done so evil [to this people]”. Whereupon God said to him, “Alas, for those that are gone (i. e. the patriarchs) and are no more to be found! I really have reason to deplore the death of the patriarchs. Many a time did I reveal Myself to them by the name ‘God Almighty’, and not once did they ask Me, What is Thy Name? (i. e. what is the name that describes Thy true essence); but thou hast at once said (Exodus 3:13) “[If they ask] ‘what is His name’, what shall I say unto them?!” (Exodus Rabbah 6:4; Sanhedrin 111a).

רש"י על שמות ו׳:ט׳:ג׳

וגם הקמתי וגו'. וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ אַבְרָהָם לִקְבֹּר אֶת שָׂרָה לֹא מָצָא קֶבֶר עַד שֶׁקָּנָה בְדָמִים מְרֻבִּים, וְכֵן בְּיִצְחָק עִרְעֲרוּ עָלָיו עַל הַבְּאֵרוֹת אֲשֶׁר חָפַר, וְכֵן יַעֲקֹב וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, לִנְטוֹת אָהֳלוֹ, וְלֹא הִרְהֲרוּ אַחַר מִדּוֹתַי, וְאַתָּה אָמַרְתָּ לָמָה הֲרֵעֹתָה? וְאֵין הַמִּדְרָשׁ מִתְיַשֵּׁב אַחַר הַמִּקְרָא מִפְּנֵי כַמָּה דְבָרִים, אַחַת, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר וּשְׁמִי ה' לֹא שָׁאֲלוּ לִי, וְאִם תֹּאמַר לֹא הוֹדִיעָם שֶׁכָּךְ שְׁמוֹ, הֲרֵי תְּחִלָּה כְּשֶׁנִּגְלָה לְאַבְרָהָם בֵּין הַבְּתָרִים נֶאֱמַר "אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִים" (בראשית ט"ו), וְעוֹד הֵיאַךְ הַסְּמִיכָה נִמְשֶׁכֶת בִּדְבָרִים שֶׁהוּא סוֹמֵךְ לְכָאן וגם אני שמעתי וגו' לכן אמר לבני ישראל? לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר יִתְיַשֵּׁב הַמִּקְרָא עַל פְּשׁוּטוֹ, דִּבּוּר דָּבוּר עַל אָפְנָיו, וְהַדְּרָשָׁה תִדָּרֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה' וּכְפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סָלַע" (ירמיהו כ"ג) – מִתְחַלֵּק לְכַמָּה נִיצוֹצוֹת (סנהדרין ל"ד):

Rashi on Exodus 6:9:3

וגם הקמתי וגו׳ ALSO I SET UP [MY COVENANT WITH THEM TO GIVE THEM THE LAND OF CANAAN], and yet when Abraham wished to bury Sarah he could not obtain a grave until he purchased one at a high price. So, too, in the case of Isaac, people strove with him for possession of the wells which he had dug. Similarly, of Jacob it is stated, (Genesis 33:19) “He purchased a parcel of field,” in which to pitch his tent. Yet none of them criticised My dealings with them, whilst you say “Wherefore hast Thou done so evil [to this people!]” — But this Midrashic exposition does not fit in with the text for several reasons. Firstly, because Scripture does not state “And they did not ask of Me regarding my Name, the Lord”. And if you say in refutation of my objection that they did not mean that ושמי ה' לא נודעתי actually signifies that they did not ask what is My Name, but it means “He did not tell them that this was His Name and yet they did not ask Him what it was”, then I reply that these words cannot mean that He did not tell them His name, for at the very first when He revealed Himself to Abraham at the Covenant “between the pieces’’ it is said, (Genesis 15:7) “I am the Lord (אני ה׳) who brought thee out from Ur of the Chaldees”. Further (secondly), how does the context run on to the statements which Scripture places after the above verses, viz., “And I have also heard etc.” and “Wherefore say unto the children of Israel etc.”? Therefore I say: let Scripture be explained in its literal sense so that each statement fits into its proper setting, but the Midrashic exposition may also be given, if you like, as it is said (Jeremiah 23:29) “Is not my word like as fire, saith the Lord, and like a hammer which, by the force of its own blow, the rock at which it strikes shatters in pieces”.

Rashi explains thatin Pshat, the Name Hashem is - Truthful to His word. The Avos didnt know this since they didnt see the קיום of the promises.

רש"י על שמות ו׳:ג׳:ג׳

ושמי ה' לא נודעתי להם. לֹא הוֹדַעְתִּי אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לֹא נוֹדַעְתִּי, לֹא נִכַּרְתִּי לָהֶם בְּמִדַת אֲמִתּוּת שֶׁלִּי, שֶׁעָלֶיהָ נִקְרָא שְׁמִי ה', נֶאֱמָן לְאַמֵּת דְּבָרַי, שֶׁהֲרֵי הִבְטַחְתִּים וְלֹא קִיַּמְתִּי:

Rashi on Exodus 6:3:3

ושמי ה׳ לא נודעתי להם BUT BY MY NAME THE LORD WAS I NOT KNOWN TO THEM — It is not written here לא הודעתי [My name the Lord] I did not make known to them, but לא נודעתי [by My name, the Lord], was I not known [unto them] — i. e. I was not recognised by them in My attribute of “keeping faith”, by reason of which My name is called ה׳, which denotes that I am certain to substantiate My promise, for, indeed, I made promises to them but did not fulfill them [during their lifetime].

רש"י על שמות ו׳:ד׳:ב׳

לתת להם ארץ כנען. לְאַבְרָהָם בְּפָרָשַׁת מִילָה נֶאֱמַר "אֲנִי אֵל שַׁדַּי וְגוֹ' וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" (בראשית י"ז), לְיִצְחָק "כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם" (שם כ"ו), וְאוֹתָהּ שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם בְּאֵל שַׁדַּי אָמַרְתִּי לְיַעֲקֹב – "אֲנִי אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה וְגוֹ' וְאֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר וְגוֹ'" (שם ל"ה), הֲרֵי שֶׁנָּדַרְתִּי לָהֶם וְלֹא קִיַּמְתִּי:

Rashi on Exodus 6:4:2

לתת להם את ארץ כנען TO GIVE THEM THE LAND OF CANAAN — Of Abraham it is stated in the chapter that contains the commandment of the Circumcision, (Genesis 17:1, and 17:8) “[The Lord appeared to Abraham and said unto him], I am God Almighty etc., and I will give to thee and to thy seed after thee the land of thy sojourning”. Of Isaac it is stated, (Genesis 26:3) “[The Lord appeared unto him and said], For unto thee and unto thy seed I will give all these countries, and I will establish the oath which I sware unto Abraham, thy father”, and that oath here referred to which I sware to Abraham I uttered by the name of God Almighty. Of Jacob it is stated, (Genesis 35:9, 11, 12) “[And God appeared unto Jacob … and God said unto him], I am God Almighty; be fruitful and multiply, … the land which I gave [Abraham and Isaac to thee I will give it] etc.” So you see that I made certain vows to them and I have not yet fulfilled them.

רש"י על שמות ו׳:ו׳:ב׳

אמר לבני ישראל אני ה'. הַנֶּאֱמָן בְּהַבְטָחָתִי:

Rashi on Exodus 6:6:2

אמר לבני ישראל אני ה׳ SAY UNTO THE CHILDREN OF ISRAEL, I AM THE LORD Who am faithful in My promise,

SOme Rishonim learn that Hashem didnt uproot Teva for the Avos, only He took them outside Teva and organised reward for them based on theoir actions. this is a lower level נס.

אבן עזרא על שמות ו׳:ג׳:ו׳

ועתה אגלה לך קצת סוד אל שדי. ידענו כי השם ברא ג' עולמות שהזכרתי. והעולם השפל יקבל כח מעולם התיכון. כל א' מהפרטים כפי מערכת העליונה. ובעבור כי נשמת האדם גבוה מן העולם האמצעי. אם היתה הנפש חכמה והכירה מעשה השם שהם בלא אמצעי. ועל ידי אמצעי. והניחה תאות העולם השפל והתבודדה לדבקה בשם הנכבד. אם יש במערכת הככבים בעת ההריון רעה שתבא עליו ביום ידוע. השם שדבק בו יסבב סבות להצילו מרעתו. וככה אם יש במערכה שיהיה עקר. השם יתקן לו כח תולדתו ויוליד. על כן אמרו חז"ל שהשם אמר לאברהם צא מאצטגנינות שלך. וקרוב מזה הטעם אין מזל לישראל. ועוד אבאר זה בפ' כי תשא. על כן אמר השם לאברהם קודם וארבה את זרעך אני אל שדי שפירושו מנצח המערכות העליונות. לא שהמערכה תשחת רק שידע הדבק בשמו שמתחדש לו טוב שלא יהיה במערכתו על כן אמר יעקב המלאך הגואל אותי מכל רע. שהי' נכון לבא עלי. וזה הוא סוד כל התורה כאשר אפרש עוד. והנה האבות לא הגיעה מעלתם לדבקה בשם כמשה אשר ידעו השם פנים בפנים ע"כ היה יכול משה לשנות תולדות עולם השפל ולחדש אותות ומופתים שלא יכלו האבות לחדשם. והנה משה אמר שני דברים האחד למה זה שלחתני. והשני והצל לא הצלת את עמך. והשיב על האחרון עתה תראה אשר אעשה לפרעה. ועל הראשון ויאמר אליו אני ה'. והטעם כי על ידי האבות נודע שמי שהוא אל שדי ועל ידך יודע שמי ה' הנכבד בעולם כאשר אמר לכן אמור לבני ישראל אני ה'. והנה שלחתיך להודיע זה השם:

Ibn Ezra on Exodus 6:3:6

I will now reveal to you part of the secret meaning of the name El Shaddai. We know that God created the three worlds that I have previously noted. Everything in the lowest world receives power from the middle world according to the arrangements in the higher world. Due to the fact that man’s soul comes from above the middle world, if it is wise and recognizes the works of God, both those done without an intermediary and those done via an intermediary and if the soul forsakes the pleasures of this lowest world and separates itself from them to cleave to God the glorious, should there be at the time of the birth of such a person an arrangement of the stars indicating that evil will befall this man on a certain day, the God to whom this man cleaves will set the chain of events in such a way that this man is saved from the evil that was destined to befall him. Similarly, if it is in the arrangement of the stars that this man be sterile God will make him virile and he will sire children. Therefore our sages said that God told Abraham, “Leave your astrological calculations.” The statement “Israel has no star” is close in meaning to the latter. I will yet explain this in the Torah portion Ki Tissa. Therefore, before God said to Abraham, and I will multiply thy seed, he told him, I am God Almighty (El Shaddai) (Gen. 17:1), the meaning of which is: I overcome the upper arrangements. The aforementioned does not mean that the arrangements are destroyed. It rather means that the one who cleaves to God knows that God creates good things for him that are not in keeping with what the stars have determined for him. Jacob therefore said, the angel who hath redeemed me from all evil (Gen. 48:16), i.e., all evil that was destined to come upon me. This is, as I will explain, the secret of the whole Torah. Now the patriarchs did not reach the level where they were able to cleave unto God as Moses, whom the Lord knew face to face, did. Moses was therefore able to change the laws governing the lower world and produce signs and wonders that the patriarchs were incapable of. Now Moses said two things to the Lord. One, why is it that Thou hast sent me (Ex. 5:22)? Two, neither hast Thou delivered Thy people (Ex. 5:23). God answered the latter with, Now shalt thou see what I will do to Pharaoh (v. 1). He answered the former with, I am the Lord (v. 2). The meaning is that via the patriarchs My name El Shaddai was publicized, but through you My revered name YHVH will be known in the world. As God said, Wherefore say unto the children of Israel: I am the Lord (YHVH) (v. 6), the meaning of which is, behold, I have sent you to make this name known.

רמב"ן על שמות ו׳:ב׳:ב׳

והחכם רבי אברהם פירש כי בי"ת באל שדי מושכת, ושיעורו וארא אל אברהם וגו' באל שדי ובשמי ה' לא נודעתי להם וענין הכתוב, כי נראה לאבות בשם הזה שהוא מנצח מערכות שמים ולעשות עמם נסים גדולים שלא נתבטל מהם מנהג העולם, ברעב פדה אותם ממות ובמלחמה מידי חרב, ולתת להם עושר וכבוד וכל טובה, והם ככל היעודים שבתורה בברכות ובקללות, כי לא תבא על אדם טובה בשכר מצוה או רעה בעונש עבירה רק במעשה הנס, ואם יונח האדם לטבעו או למזלו לא יוסיפו בו מעשיו דבר ולא יגרעו ממנו. אבל שכר כל התורה וענשה בעולם הזה הכל נסים והם נסתרים, יחשב בהם לרואים שהוא מנהגו של עולם, והם באדם עונש ושכר באמת. ומפני זה תאריך התורה ביעודים שבעולם הזה, ולא תבאר יעודי הנפש בעולם הנשמות, כי אלה מופתים שכנגד התולדה, וקיום הנפש ודבקה באלהים הוא דבר ראוי בתולדתה שהיא תשוב אל האלהים אשר נתנה. ועוד אפרש זה (ויקרא כו יא ד"ה ונתתי) אם גומר ה' עלי: והנה אמר האלהים למשה נראיתי לאבות בכח ידי אשר אני שודד בו המזלות ועוזר לבחירי, אבל בשמי של יו"ד ה"א אשר בו נהיה כל הווה לא נודעתי להם לברוא להם חדשות בשנוי התולדות, ולכן אמור לבני ישראל אני ה', ותודיע להם פעם אחרת השם הגדול כי בו אני עושה עמהם להפליא, וידעו כי אני ה' עושה כל וצדקו כל דברי ר"א בענין הזה, אלא שהוא כמתנבא ואינו יודע. והנה גם לדבריו היה ראוי שיאמר הכתוב ואודע אל אברהם וגו' באל שדי ובשמי ה' לא נודעתי להם, או שיאמר ובשמי ה' לא נראיתי להם. אבל הוא יתקן בזה, כי מפני היות נבואת האבות במראות הלילה אמר בהם וארא, ובעבור היות של משה פנים אל פנים אמר לא נודעתי להם, כאשר נודעתי לך: ועל דרך האמת בא הכתוב כפשוטו ומשמעו, יאמר אני ה' נראתי להם באספקלריא של אל שדי, כטעם במראה אליו אתודע (במדבר יב ו), ואותי אני ה' לא נודעתי להם, שלא נסתכלו באספקלריא המאירה (זהר וארא כו א) שידעו אותי, כטעם אשר ידעו ה' פנים אל פנים (דברים לד י), כי האבות ידעו ה' המיוחד אבל לא נודע להם בנבואה, ולכן כשידבר אברהם עם השם יזכיר השם המיוחד עם אלף דלת, או אלף דלת לבדו והנה הענין, שהאבות היה גלוי השכינה להם והדבור עמהם במדת הדין רפה ונהג עמהם בה, ועם משה יתנהג ויודע במדת הרחמים שהוא בשמו הגדול, כטעם מוליך לימין משה זרוע תפארתו (ישעיה סג יב), וכתיב (שם שם יד) כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת. ולכן לא יזכיר משה מעתה שם אל שדי, כי התורה בשמו הגדול נתנה, שנאמר (שמות כ׳:ב׳) אנכי ה' אלהיך, והוא שנאמר (דברים ד לו) מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה. וכבר רמזתי פירוש "השמים". והקב"ה יגלה עינינו ויראינו נפלאות מתורתו.

Ramban on Exodus 6:2:2

By way of the Truth, [the mystic teachings of the Cabala], the verse can be explained in consonance with its plain meaning and intent. He is saying: “I the Eternal appeared to the patriarchs through the speculum of E-il Sha-dai,” just as is the sense of the verse, In a vision do I make Myself known to him. “But Myself, I the Eternal did not make Myself known to them, as they did not contemplate [Me] through a lucid speculum so that they should know me,” just as is the sense of the verse, And there hath not arisen a prophet since in Israel like unto Moses, whom the Eternal knew face to face. The patriarchs did know the Proper Name of the Eternal, but it was not known to them through prophecy. Therefore when Abraham spoke with G-d, he mentioned the Proper Name together with the Name Aleph Dalet or Aleph Dalet alone. The purport thereof is that the revelation of the Divine Presence and His communication with them came to them through an ameliorated attribute of justice, and with that attribute was His conduct towards them. But with Moses, His conduct and His recognition to him were by the attribute of mercy, which is indicated by His Great Name, [i.e., the Tetragrammaton — the Eternal], just as is denoted in the verse, He caused His glorious arm to go at the right hand of Moses, and it is written, So didst Thou lead Thy people, to make Thyself a glorious name. Therefore Moses does not henceforth mention the name E-il Sha-dai, for the Torah was given with His great Name, as it is said, I am the Eternal thy G-d. This is the sense of the verse, Our of heaven He made thee to hear His voice, that He might instruct thee; and upon earth He made thee to see His great fire. I have already alluded to the explanation of the word hashamayim (the heaven). May the Holy One, blessed be He, open our eyes and show us wonders in His Torah.

ספורנו על שמות ו׳:ג׳:ג׳

ושמי ה' לא נודעתי. להם. בי"ת באל שדי נמשכת לתיבת ושמי. אמר ובשמי ה' לא נודעתי להם, באותה המראה ולא שניתי בעדם שום טבע מטבעי הבלתי נפסדים. ולכן ראוי שאודיע זה לזרעם שלא קבלו זה מאבותם, למען הקים אותם לי לעם, ובכן אגאלם:

Sforno on Exodus 6:3:3

ושמי ה' לא נודעתי להם, the letter ב in the expression בא-ל שדי applies to the word ושמי. In effect what G’d is saying is that He has not made a point of becoming familiar to the patriarchs by His attribute Hashem when appearing to them, such as in the example mentioned. This was because He never experienced the need to change the laws of nature on their behalf. Seeing that the patriarchs could not have passed on knowledge about Me which I had not revealed to them, they in turn had not been able to pass on such knowledge to their children. I have to do this now in order to ensure that I can preserve the Children of Israel as My people.

Bchor Shor combines these two approaches.

בכור שור, שמות ו׳:ג׳:ג׳

לא נודעתי להם. כלומר אבל לא נודעתי להם שלא קיימתי להם בימיהם מה שנדרתי להם את ארץ כנען:

Bekhor Shor, Exodus 6:3:3

...

בכור שור, שמות ו׳:ד׳:א׳

את ארץ מגוריהם. וגם לא הראיתי להם נסים וגבורות כמו שאראה לך והאמינו כי לא אמרו לא קיימת את נדריך לתת לנו את הארץ אע"פ שיש זמן גדול שנדרתי להם אלא סמכו על אמונתי ועתה עדיין לא יש חודש אחד שאמרתי לך שאציל את עמי מיד מצרים וכבר אמרת לי הצל לא הצלת ויי על דאבדין ולא משתכחין וכי אין שהות ומתון בדבר עדיין אני עומד בדיבורי כי מודה אני על כל הטובה אשר עשיתי להם. גם זאת עשיתי שהקימותי את בריתי אתם ונשבעתי להם לתת להם את ארץ כנען וגם שמעתי את נאקת בני ישראל ואזכור את בריתי ואקיימנו:

Bekhor Shor, Exodus 6:4:1

...

בכור שור, שמות ו׳:ג׳:ב׳

ושמי ה'. דכתי' אני ה' אלהי אברהם אביך וגם הראיתי להם שאני אל שדי שדי בברכותי שהשפעתי להם ושהייתי עמם בכל צרתם שפירוש השם שאני הווה עם עבדי בצרתם כמו שפי' למעלה ואני הוכחתי עליהם מלכים כגון פרעה ואבימלך שלקחו את שרה וגם ד' מלכים מסרתי ביד אברהם וגם ליצחק הלך אבימלך לכרות עמו ברית וליעקב עזרתי מכל הקמים עליו כגון לבן ועשו ולכך זקף על ה' ששם סיום הדבור:

Bekhor Shor, Exodus 6:3:2

...

דעת זקנים על שמות ו׳:ב׳:ב׳

ויאמר אליו אני ה'. מהו אני ה' כלומר אע"פ שאמרתי לך ראה נתתיך אלהים לפרעה לא אתה אלהים כי אם לפרעה אך אני ה' גם לך:

Da'at Zekenim on Exodus 6:2:2

...

Summary of diff between Avos and Moshe
- Hashem Didnt do revenge on enemies for Avos
- Moshe had a clearer prophecy
- Avos had lower level miracles but Hashem uprooted nature for Moshe
- Avos didnt need all this - they didnt ask.
- Avos didnt see the fulfillment of the promises.