(א) (לשאלה) רוח (ח"ב ד')
האור המתלבש בכלי דז"א, נקרא "רוח" משום שדרכו לעלות אל בינה, לשאוב שפע, ולרדת למלכות, להשפיע בה. כדוגמת הרוח הרצוא ושוב. (עיין תשובה מ"ט).
(א) (לשאלה) רוחניות
מלת רוחניות המובאת בספרי הקבלה, משמעותה שהיא מופשטת מכל המקרים הגשמיים, דהיינו מקום וזמן ודמיון וכו'. ולפעמים מורה רק על בחינת האור העליון שבכלי. אע"פ שגם כלי הוא רוחני מכל התנאים.
(א) (לשאלה) רחוק (ח"ב פ"א או"פ מ')
השתנות צורה, בשיעור מרובה ביותר.
(א) (לשאלה) תחילת התפשטות (ח"ב פ"א או"פ ז')
שורש של כל התפשטות אור, מכונה "תחילת התפשטות" או כתר.
(א) (לשאלה) תיכף (ח"ב פ"א או"פ ו')
אור יורד בלי השתלשלות על סדר מדרגות של ד' בחינות, כי אין בו יותר מבחינה אחת מהן, מכונה שיורד תיכף, ואם משתלשל על סדר בחינות, נקרא "לאט לאט".
(א) (לשאלה) תכלית כולם (ח"ב פ"א או"פ ז')
בחינה אחרונה שבכל מדרגות, דהיינו בחי"ד שבבחי"ד, מכונה תכלית כולם, להיותה עבה שבכולם, המכונה סוף, ומשום שכל המדרגות באות רק לתקן אותה.