וַיֵּ֣שֶׁב יַעֲקֹ֔ב בְּאֶ֖רֶץ מְגוּרֵ֣י אָבִ֑יו בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃
Now Jacob was settled in the land where his father had sojourned, the land of Canaan.
והנה עיקר העבודה שעל ידה יתיחד שמו יתברך, הוא על ידי הסתכלות ברוממות אל יתברך וגדולתו במורא ופחד הבא לאדם ממילא בהסתכלו נוראותיו ונפלאותיו,
ואם תאמר למה נתן השי"ת כל התרי"ג מצוות לעסוק בהם, נעבוד אותו במורא ופחד ע"י הסתכלות ברוממותו יתברך שמו כיון שזה היא עיקר העבודה במחשבה?
אך אם היה האדם מסתכל ברוממותו תמיד בלי הפסק, היה בטל מהמציאות מהמורא ופחד ורעדה הבא לאדם על ידי זה, לכן השם ברחמיו נתן לנו התרי"ג מצוות שנעסוק בהם בגופינו לעבודתו, והם תועלת לאדם שיהיה אפשר לו לקיים בדביקותו יתברך.
וזהו "וישב יעקב בארץ מגורי אביו", "מגורי" לשון "ויגר מואב", דהיינו שהיה לו ישיבה ועכבה במדריגה זאת תמיד להיותו ביראה ופחד, יראת השם אביו שבשמים,
"בארץ כנען", רוצה לומר על ידי שהיה עובד בגופו ועסק בתורתו ובמצוותיו יתברך תמיד, "ארץ כנען" רמז להגוף, על ידי זה היה באפשר לו שיתקיים בדביקותו והסתכלותו ברוממות אל יתברך במחשבה.
The core of our spiritual work is in contemplating the exalted greatness of God. God’s name is unified through this and through the fear and awe that result when you contemplate God’s wonders and awe-inspiring deeds.
You might ask: if this contemplation is the essence of our spiritual work, why did God give us 613 mitzvot? Could we not serve God just through fear and awe, by meditating on God’s greatness?
No one could survive the fear and trembling that would result from constant meditation on God’s greatness; one’s very existence would be negated. God gave us 613 mitzvot as an act of divine compassion that enables us to serve God with our bodies. There is tremendous benefit in this connection [of the spiritual experience to the material world], as this makes it possible to cleave to God and continue living.
Thus we explain the verse Jacob settled in the land where his father had built. The word used for “had dwelt” (megurey) also means fear – as in Moab feared the Israelites (Numbers 22:3). The sentence implies that he [Jacob] had settled and spent time in this spiritual rung. He was constantly in awe and fear of his Heavenly Father.
Jacob achieved this by serving with his body, by constantly engaging with God’s Torah and mitzvot. The land of Canaan alludes to the body, which made it possible for him to sustain his mental practice of cleaving to God, and meditating on God’s greatness….