Bereishit 35:1-15 see Ya'akov and his tribe move from Schem to Beit El, where Hashem repeats the Abrahamic promise and where Ya'akov builds a matzeivah/mizbeach.
There are a great many questions that arise from the text of the pesukim.
Starting with peseukim 1-3
Pasuk 1
1. Why does this command follow immediately on the heels of the Dina/Schem/Shimon-Levi incident?
2. Why is Hashem commanding Ya'akov to build an altar for Him? Since when does Hashem ask for an altar?
3. Why is Hashem identifying Himself as "the God that appeared to you when you fled from you brother Eisav"? a) What other God is there? b) why "from your brother" and "Eisav"?
4. Why does Hashem tell Ya'alov to "live there"? (Especially since Ya'akov ends up back in Hevron with his parents?)
Pasuk 2
5. Is this a response to what Hashem tells Ya'akov in pasuk 1?
6. How is it that the clan still has "foreign gods"?
7. Why does Ya'akov command them to "change clothes"?
8. Do you shee a foreshadowing to Matan Torah?
Pasuk 3
9. Why do you think that Ya'akov changes the "identification" of Hashem from what Hashem said in pasuk 1?
10. Why do you think that Ya'akov left our the "live there" from the verbs in pasuk 3 that paraleel pasuk 1?
רש"י קום עלה. לְפִי שֶׁאֵחַרְתָּ בַּדֶּרֶךְ נֶעֱנַשְׁתָּ וּבָא לְךָ זֹאת מִבִּתְּךָ (תנחומא):
גור אריה (מהר"ל) לפי שאיחרת בדרך נענשת. דאם לא כן לא הוי ליה למימר "קום", רק "עלה בית אל", אלא כך אמר לו – למה אתה יושב, שאין לך לשבת ולאחר הנדר, אלא קום ועלה בית אל.
רד"ק--בברחך, כלומר זכור שהיית יחידי בורח והוא נראה לך בבית אל והבטיחך להטיב לך ולשמרך בכל אשר תלך, וכן עשה, גם אתה שלם לו נדרך שנדרת:
ר' בחיי--טעמו שיתישב שכלו שם ושיעשה מזבח באותה כוונה לאל הנראה אליו.
העמק דבר (נצי"ב)--והנראה משום שהיה ליעקב תיכף בבואו לבית אל להקים נדרו היינו להציב מצבה ויהיה בתורת תודה על העבר ולעשר כל אשר לו לקרבנות. אבל הקב״ה הודיעהו שקודם שיביא נדרו יש לו להתפלל על ההוה שהרי הוא בעת צרה ולזה א״ל ושב שם לא ימהר להקים המצבה אלא יתעכב.
רש"י--הנכר. שֶׁיֵּשׁ בְּיֶדְכֶם מִשָּׁלָל שֶׁל שְׁכֶם: והטהרו. מֵעֲ"זָ: והחליפו שמלתיכם. שֶׁמָּא יֵשׁ בְּיֶדְכֶם כְּסוּת שֶׁל עֲ"זָ:
א"ע--הסירו את אלהי הנכר. חלילה חלילה שישכב הנביא עם עובדת אלהי נכר.
והטהרו. שירחצו הגוף והחליפו שמלותיכם. מהמקום הזה נלמוד שחייב כל ישראל כאשר ילך להתפלל למקום קבוע להיות גופו נקי ומלבושיו נקיים:
כלי יקר--הסירו אלהי הנכר אשר בתוככם. הל״ל אשר בידכם, כמ״ש ויתנו אל יעקב כל אלהי הנכר אשר בידם לפי שכל מעשה קדמה לו המחשבה, והרהור עבירה קודם שיעשה המעשה. ועל כן צוה להם לטהר תחילה חטא ההרהור ואמר הסירו אלהי הנכר אשר בתוככם ממש, כי אמר יעקב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם והיו מהרהרים בע״ג שבידם, והטהרו. כי עי״ז יברא לכם ה' לב טהור. או יאמר על סתם הרהור חטא הבא מצד היצה״ר שנקרא אלהי נכר אשר בתוככם כאמרו רז״ל (שבת קה:) לא יהיה בך אל זר (תהלים פא י) איזו אל זר שבתוך גוף האדם הוי אומר זה יצה״ר, ואח״כ הזהירם על תקון חטא המעשה לאמור הסירו הבגדים הצואים והלבישו אתכם מחלצות, כי מצינו בכל מקום שהמלבוש כנוי אל המעשים...
אברבנל--והנה לא אמר לאנשי ביתו בפי' ענין עשו כמו שאמר לו ית' בברחך מפני עשו אחיך לפי שכבר היה בשלום עמו ולא היה כבודו של יעקב לומר בפני שום אדם שהיה בורח מפניו אלא שהלך בבית לבן לקחת לו משם אשה כמו שצוהו אביו.
העמק דבר--יעקב הוסיף לקח והבין כונתו של הקב״ה וביאר הכונה לבניו ולכל אשר עמו ואמר העונה בלשון הוה ולא אמר שענה. אלא שכמו כן יענה אותו עתה:
Pasuk 8
Why do you think that this pasuk/this piece of narrative is inserted here?
(Spoiler: the mefarshim don't really have an answer...)
Pesukim 9-15 The Vision and its Aftermath
Pasuk 9
1. What does the word "again" add here?
2. Why do you think the narrative references Padan Aram?
3. Is the "blessing" something general or specific?
4. Some of the mefarshim connect the bracha to something specific--what do you think is the core of their machloket?
5. What does a "bracha" really mean?
רש"י--עוד. פַּעַם שֵׁנִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה, אֶחָד בְּלֶכְתּוֹ וְאֶחָד בְּשׁוּבוֹ:
אברבנל--ולפי שראה שתי מראות באותו מקום אחת כשהלך בפדן ארם ואחת כשבא משם כי מאחר שלא הגיע עדין יעקב לבית יצחק עדין היה בא לכן אמ' הכתוב כאן עוד בבואו מפדן ארם כי באמרו עוד הודיע שהיו שם שתי מראות ובאמרו בבואו מפדן ארם היה להבדיל המראה האחרת שראה שם בהליכתו אל פדן ארם
בכור שור--יברך אותו. לאחר ששילם נדרו:
מלבי"ם--והיה הברכה שמעתה תחול עליו האלהות בקביעות ויהיה הוא וזרעו לב האדם ואומה שלמה מוכנת להענין האלהי בהנהגה השגחיית למעלה מן הטבע:
Pasuk 10
6. What do you notice and wonder about this pasuk?
7. Spoiler: There is DEFINITELY a "milach mancha" (guiding/repeating word). What do you think it is teaching us?
8. What IS in a name?
רש"י--לא יקרא שמך עוד יעקב. לְשׁוֹן אָדָם הַבָּא בְּמַאֲרָב וְעָקְבָּה, אֶלָּא לְשׁוֹן שַׂר וְנָגִיד:
רמב"ן--שמך יעקב יאמר כי עתה עודך אתה נקרא יעקב אף על פי שהחליף שמך שרו של עשו כי הוא לא נשתלח לך להחליף את שמך אבל מעתה לא יקרא שמך יעקב כי אם ישראל יהיה שמך וזה טעם ויקרא את שמו ישראל או ירמוז שקרא את שמו ישראל מוסף על יעקב לא שיאסר להקרא יעקב:
העמק דבר--שמך יעקב. ודאי שמך יעקב. שמורה על הליכות הטבע כמ״ש בס׳ תולדת דלהכי אחז בעקב עשו. דאלו לפי הנהגה נסית לא הי׳ צריך לאחוז בעקב עשו כמו שאמר המלאך ליעקב לעיל ל״ב כ״ט לא יעקב יאמר עוד שמך וגו׳ וביארנו שאמר שלא הי׳ צריך לאחוז בעקב עשו כי שרית עם אלהים וגו׳. ואמר לו ה׳ דמכ״מ ודאי שמך יעקב הנך צריך לזה השם שלא הכל ראוים לנס ולהשתרר עם אלהים ועם אנשים. אבל לא יקרא וגו׳ כי אם ישראל יהיה שמך. לא יהי׳ נקרא שם יעקב לבדו כי גם ישראל יהי׳ שמך. ולכן אמר עוד הפעם שמך אשר הוא מיותר זה בשביל שני שמו׳ שבכל דור יהיו מ״מ אנשים שיהיו מוכשרים לנס וראוים להקרא ישראל כ״ז אמר לו על כלל אומה הישראלית.
Pesukim13-15
Pasuk 13
1. What do you think "and Hashem went up" alludes to?
2. Much of this narrative is parallel to Avraham (rather than Yitzchak). What linguistic and narrative parallels (direct or chiastic) have you noticed? Why do you think that Torah is highlighting the Avraham/Ya'akov parallel?
3. The "place" is also significant. What makes a place important?
Pasuk 14-15
4. Why another "altar"?
5. Why another naming?
6. In your opinion, what makes a place significant?
רד"ק--ויעל מעליו אלהים, כמו שנאמר באברהם "ויעל אלהים מעל אברהם" נסתלק כבורו שנראה לו במראה וראהו במראה בעת שנסתלק. ובב"ר (פ"ב) א"ר שמעון בן לקיש האבות הן הן המרכבה.
במקום אשר דבר אתו, להודיע כי אותו המקום היה מקום קבול השכינה ומקום הנבואה ובאותו המקום דבר עמו בראשונה ובשניה, וזהו המקום נבחר שאמר הנביא ושם ידבר עמנו (הושע י״ב:ה׳) ושם הציב יעקב אבינו מצבות בראשונה ובשניה, ומה שאמר ויעל מעליו, רמז בו שעתיד הכבוד לעלות מאותו המקום, מיום שהעמידו בו העגל:
מלבי"ם--ופה באה הנבואה מלמעלה בלא הכנת יעקב, כי היה ענינה להגיד לו עתידות, ונסתלקה בכלות הדבור, וראה שהיה העליה במקום אשר דבר, שם נסתלק האור למעלה,
אבן עזרא--ויתכן להיות פי' ויצב. וכבר הציב בפעם הראשונה או עשה כן פעם שנית והראשון קרוב אלי: ויסך עליה נסך. מים או יין. והטעם שרחץ אותה. ואחר כן יצק עליה שמן. ובבית אל שלם נדרו ונתן מעשר מהונו לכבוד השם למי שהיה בדור ראוי לקחתו:
ספורנו--ויסך עליה נסך. והשלים נדרו שנדר באמרו והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים. כי בזה הכין את המקום שראוי שיקימנה שם
העמק דבר--ויצב יעקב מצבה במקום וגו׳ מצבת אבן. שעד כה לא ידע לכוין לא המקום ולא האבן שהי׳ לפני כ״ב שנה. ועתה הבין שהוא המקום אבל האבן שהית׳ מראשותיו כבר ניתקת ממקומה ולא הכירה ולקח אבן מאותו המקום ויצב בזה המקום המצומצם