הִנֵּ֣ה עֻפְּלָ֔ה לֹא־יָשְׁרָ֥ה נַפְשׁ֖וֹ בּ֑וֹ וְצַדִּ֖יק בֶּאֱמוּנָת֥וֹ יִֽחְיֶֽה׃ {ס}
Lo, their spirit within them is puffed up, not upright,
But the righteous are rewarded with life
For their fidelity.
But the righteous are rewarded with life
For their fidelity.
חָזַר יְשַׁעְיָהוּ וְהֶעֱמִידָן עַל שְׁתַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר ״כֹּה אָמַר ה׳ שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה״. בָּא עָמוֹס וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר ״כֹּה אָמַר ה׳ לְבֵית יִשְׂרָאֵל דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ״. מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֵימָא דִּרְשׁוּנִי בְּכׇל הַתּוֹרָה! אֶלָּא: בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה״.
Isaiah then established the 613 mitzvot upon two, as it is stated: “So says the Lord: Observe justice and perform righteous-ness” (Isaiah 56:1). Amos came and established the 613 mitzvot upon one, as it is stated: “So says the Lord to the house of Israel: Seek Me and live” (Amos 5:4). Rav Naḥman bar Yitzḥak objects to this: There is no proof that the verse in Amos is establishing all the mitzvot upon one; say that Amos is saying: Seek Me throughout the entire Torah, as the verse does not specify the manner in which one should seek the Lord. Rather, say: Habakkuk came and established the 613 mitzvot upon one, as it is stated: “But the righteous person shall live by his faith” (Habakkuk 2:4).
בס' פתגמין קדישין בשם הבעש"ט ז"ל אות ג' איתא וז"ל, (ירמיהו י״ז:ז׳) ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו, (איכה ג׳:ל״ח) מפי עליון לא תצא הרעות והטוב, (חבקוק ב׳:ד׳) וצדיק באמונתו יחיה אל תקרי יחיה אלא יחיה, (מדרש רבתי בשלח פכ"ג סי' ה')
ויאמינו בה' ובמשה עבדו. אם במשה האמינו קל וחומר במקום אלא ללמדך שכל המאמין ברועה ישראל כאלו האמין במי שאמר והיה העולם: כיוצא בו אתה אומר(במדבר כ"א ה') וידבר העם באלקים ובמשה אם באלקים דברו קל וחומר במשה אלא ללמדך שכל המדבר ברועה ישראל כאלו מדבר במי שאמר והיה העולם.
וְאַתָּ֣ה שְׁלֹמֹֽה־בְנִ֡י דַּע֩ אֶת־אֱלֹקֵ֨י אָבִ֜יךָ וְעָבְדֵ֗הוּ בְּלֵ֤ב שָׁלֵם֙ וּבְנֶ֣פֶשׁ חֲפֵצָ֔ה כִּ֤י כָל־לְבָבוֹת֙ דּוֹרֵ֣שׁ ה' וְכָל־יֵ֥צֶר מַחֲשָׁב֖וֹת מֵבִ֑ין אִֽם־תִּדְרְשֶׁ֙נּוּ֙ יִמָּ֣צֵא לָ֔ךְ וְאִם־תַּֽעַזְבֶ֖נּוּ יַזְנִיחֲךָ֥ לָעַֽד׃
“And you, my son Solomon, know the God of your father, and serve Him with single mind and fervent heart, for the LORD searches all minds and discerns the design of every thought; if you seek Him He will be available to you, but if you forsake Him He will abandon you forever.
מִצְוָה רִאשׁוֹנָה מִמִּצְווֹת עֲשֵׂה, לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלוֹקַּ, שֶׁנֶּאֱמָר: "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ" (שמות כ ב, דברים ה ו).
The first of the positive commandments is the mitzvah to know that there is a God, as [Exodus 20:2] states: "I am God, your Lord."
לקוטי שיחות ח"ל ע' 170 (י"ט כסלו)
קיצור
ידוע שהמגיד והבעש"ט ביקרו את אדמו"ר הזקן בהיותו במאסר ואמרו לו שישנו קטרוג על הפצת החסידות, אך אמרו לו שמכיון שהתחיל בהפצת חסידות ימשיך ביתר שאת. ולכאורה קשה הרי ידוע שקטרוג מעין זה היה כבר בחיי הרב המגיד, ואדמו"ר הזקן ביטל את הקטרוג על ידי המשל דבן המלך שנחלה, והמלך ציוה לשחוק את האבן הטובה שבכתר המלך ולשפוך את האבן לפיו אולי תיכנס טיפה אחת לפיו. וא"כ מהו תוכן הקטרוג על אדמו"ר הזקן לאחר שכבר ביטל את הקטרוג הקודם?
והביאור בהקדם: שישנם ב' טעמים שבדורות האחרונים דוקא "מותר ומצוה לגלות זאת החכמה": (א) שזהו מפני התגברות החושך, ולטעם זה מספיק גילוי החסידות בדרך נקודה כדי להחיות את בן המלך, וכמו שרואים במוחש שגילוי החסידות באופן דנקודה ע"י הבעש"ט והמגיד נתן חיות בעבודת ה׳ לאלפים ורבבות, ולזה הועיל המשל דאדמו"ר הזקן לבטל הקטרוג. (ב) ועוד טעם לגילוי החסידות הוא שגילוי החסידות הוא הכנה לימות המשיח שאז "ומלאה הארץ דעה את ה׳". ולטעם זה הלימוד הוא באופן דהבנה והשגה באופן דיתפרנסון. ולגילוי באופן דהבנה והשגה היה הקטרוג השני.
ומזה שהבעש"ט והרב המגיד אמרו לאדמו"ר הזקן להמשיך לגלות את תורת החסידות ישנה הוראה לכל אחד להוסיף ולהכין את עצמו ל"אותו הזמן" שאז "לא יהי' עסק כל העולם כולו אלא לדעת את ה׳ בלבד", על ידי לימוד פנימיות התורה באופן דהבנה והשגה.
קיצור
ידוע שהמגיד והבעש"ט ביקרו את אדמו"ר הזקן בהיותו במאסר ואמרו לו שישנו קטרוג על הפצת החסידות, אך אמרו לו שמכיון שהתחיל בהפצת חסידות ימשיך ביתר שאת. ולכאורה קשה הרי ידוע שקטרוג מעין זה היה כבר בחיי הרב המגיד, ואדמו"ר הזקן ביטל את הקטרוג על ידי המשל דבן המלך שנחלה, והמלך ציוה לשחוק את האבן הטובה שבכתר המלך ולשפוך את האבן לפיו אולי תיכנס טיפה אחת לפיו. וא"כ מהו תוכן הקטרוג על אדמו"ר הזקן לאחר שכבר ביטל את הקטרוג הקודם?
והביאור בהקדם: שישנם ב' טעמים שבדורות האחרונים דוקא "מותר ומצוה לגלות זאת החכמה": (א) שזהו מפני התגברות החושך, ולטעם זה מספיק גילוי החסידות בדרך נקודה כדי להחיות את בן המלך, וכמו שרואים במוחש שגילוי החסידות באופן דנקודה ע"י הבעש"ט והמגיד נתן חיות בעבודת ה׳ לאלפים ורבבות, ולזה הועיל המשל דאדמו"ר הזקן לבטל הקטרוג. (ב) ועוד טעם לגילוי החסידות הוא שגילוי החסידות הוא הכנה לימות המשיח שאז "ומלאה הארץ דעה את ה׳". ולטעם זה הלימוד הוא באופן דהבנה והשגה באופן דיתפרנסון. ולגילוי באופן דהבנה והשגה היה הקטרוג השני.
ומזה שהבעש"ט והרב המגיד אמרו לאדמו"ר הזקן להמשיך לגלות את תורת החסידות ישנה הוראה לכל אחד להוסיף ולהכין את עצמו ל"אותו הזמן" שאז "לא יהי' עסק כל העולם כולו אלא לדעת את ה׳ בלבד", על ידי לימוד פנימיות התורה באופן דהבנה והשגה.