מאי דודאים אמר רב יברוחי לוי אמר סיגלי ר' יונתן אמר (סיבסוך) [סביסקי]:
What are duda’im? Rav says: They are a plant called yavruḥei. Levi says: They are violets. Rabbi Yonatan says: They are seviskei.
יברוחי - כדמתרגמינן ולא איתפרש מאי היא:
Yavruhei - As the Targum translates it, but I can not explain what it is.
וימצא דודאים. מין עשב טוב הריח ומכין כלי הזרע אל התולדה כמו שאמרו ז"ל על השום ושלכך היו אוכלים אותו בע"ש וכן היה מין הדודאים או טוב ממנו עם הוסיפם אהבת הזווג כאמרו שם אתן את דודי לך. הדודאים נתנו ריח ובזה הודיענו צדקת ראובן וחכמתו עם היותו אז בן ד' או ה' שנים למרבה:
וימצא דודאים, a pleasant smelling herb, the fragrance stimulating the human organs related to conceiving and giving birth. Our sages (Baba Kamma 82) said garlic has a similar effect on people and that this is the reason why one eats garlic on Friday nights, and the Dudaim appear to have been known as producing a similar effect. It is possible that they have an even better effect in stimulating the feelings of love between a couple. This idea is based on Song of Songs 7,13-14 שם אתן את דודי לך, הדודאים נתנו ריח, “there I will give my love to you, the mandrakes yield their fragrance.” This informs us of Reuven’s righteousness and his intelligence, considering that at that time he was 4 or 5 years old at the maximum.
...והנכון כי רצתה בהן להשתעשע ולהתענג בריחן כי בתפלה נפקדה רחל לא בדרך הרפואות וראובן הביא ענפי הדודאים או הפרי והוא כדמות תפוחים ולהם ריח טוב אבל השרש והוא העשוי בצורת ראש וידים לא הביא והשרש הוא שאומרים עליו האנשים שיועיל להריון ואם הדבר אמת הוא בסגולה בהם לא בטבעם אבל לא ראיתי כן באחד מספרי הרפואות המדברים בהם:
...The correct interpretation is that Rachel wanted the duda’im for delight and pleasure, for Rachel was visited with children through prayer, not by medicinal methods. And Reuben brought the branches of duda’im or the fruit, which resemble apples and have a good odor. The stem, however, which is shaped in the form of the human head and hands, he did not bring, and it is the stem which people say is an aid to pregnancy. And if the matter be true, it is by some peculiar effect, not by its natural quality. But I have not seen it thus in any of the medicinal books discussing mandrakes.
אֵין קוֹרִין פָּסוּק עַל גַּבֵּי מַכָּה בַשֵּׁם. וְהָדֵין דְּקָרָא עַל יַבְרוּחָה אָסוּר.
One does not recite a verse over a wound quoting the Name; the one which one recites about mandrakes is forbidden.
יברוחא. מין חולי וי"א יבריחי' הם הדודאים המוזכרים בראובן והעוקרן מסתכן ולכן אמר שאסור לקרות פסוקים עליו כדי לעקרן:
Yavrucha. This is a type of sickness. Some interpret it as Yavrichin, which are the flowers mentioned in connection with Reuven. And it is dangerous to uproot them, therefore it says that it is forbidden to recite verses over them in order to uproot them.
יִשָּׂשכָ֖ר חֲמֹ֣ר גָּ֑רֶם רֹבֵ֖ץ בֵּ֥ין הַֽמִּשְׁפְּתָֽיִם׃
Yissachar is a strong-boned donkey, crouching between the borders.
And this statement is the same as that which Rabbi Yoḥanan said: What is the meaning of that which is written: “And he lay with her that night” (Genesis 30:16)? The verse teaches that the Holy One, Blessed be He, contributed to that act. As it is stated: “Issachar is a large-boned [garem] donkey” (Genesis 49:14). This teaches that God directed Jacob’s donkey toward Leah’s tent so that he would be with her, thereby causing [garam] Leah’s conceiving Issachar.
ובמדרש הגלוי אמרו כי ראובן יצא לרעות חמורו של אביו וקשרו בשורש אחד של דודאים והלך לו. וכשחזר מצא החמור מת שעקר שורש הדודאים שהעוקרם מת ולקח הדודאים והביאם לאמו. וזהו יששכר חמור גרם.
And in Midrash Hagaluy they say that Reuven went out to feed his father's donkey and then tied it to a root of the dudaim and went on his way. When he returned he found the donkey dead, because it had uprooted the the dudaim, and one who uproots them dies. He then took the dudaim and gave them to his mother. This is the meaning of "Yissachar was caused by a donkey."
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מַאי דִּכְתִיב: ״וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה״, זָכָה — נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים, לֹא זָכָה — נַעֲשֵׂית לוֹ סַם מִיתָה.
Rabbi Yehoshua ben Levi said: What is the meaning of that which is written: “And this is the Torah which Moses put [sam] before the children of Israel” (Deuteronomy 4:44)? The word sam is written with the letter sin and means put; it is phonetically similar to the word sam written with the letter samekh, meaning a drug. This use of this word therefore alludes to the following: If one is deserving, the Torah becomes a potion [sam] of life for him. If one is not deserving, the Torah becomes a potion of death for him.
(קיב) ואלו הם קצת מיני עשבים שלמדתי ממורי ז"ל, אע"פ שלא באר לי פרטות הדברים אלא דרך כלל:
And these are a few of the species of herbs that my teacher, of blessed memory, taught me. However, he did not explain it to me in detail, just in a general manner.
(קיז) עשב אחד יש, שעליו שלו ארוכות ורחבות מאד כעלי החזרת ויותר מהם, ויהיה ארכם כשעור שתי זרתות, ובאמצע מוצא העלים, יוצא קנה אחד ארוך וגבוה מאד יותר מן אמה וחצי, אשר בקנה ההוא גדל הזרע, וכל הקנה הזה צומח בו כמין צמר גפן ממש, אלא שאינו לבן כמוהו. המיץ שלו יועיל להשקות למי שיש בו חולי ההשתנה, שאינו יכול להתעכב ומשתין בכל שעה:
There is one herb, on which the leaves are very long and broad, like horseradish leaves, but in greater abundance, and their length is as long as two handbreadths, and in the middle of where the leaves come from, there comes out one very long and tall stem, taller than a cubit and a half, in which the seed grows, and throughout this stem there grows a substance almost exactly like cotton, except that it is not white like cotton. Its juice is helpful to drink for those who have urinary problems, who cannot hold back the urge to urinate every hour:
עשב הדודאים, והם בלשון תרגום יברוחין, וכן בלשון ערבי יברו"ח, ומוציאים פירות הנקראים תפוחים שוטים. הנה אחיזתם למעלה בלהט החרב המתהפכת, ולכן נקראים תפוחים שוטים, ולכן גורמים שטות לאדם האוכלם כנודע. וסגלתם הוא, שאם יכרכום תוך קלף צבי, ויתלום בצואר האדם, יועילו, שאם ירימו חרב על האדם הנושא אותם להרגו, תהפך החרב על האדם, ותהרוג בעליו. גם קליפת התפוחים האלה יבשה וכתישה לאבק דק, יועיל מאד לכחול העינים רעות:
The dudaim herb - translated [in Aramaic] as Yavruchin, and similarly in Arabic as Yavruch. They produce fruits called fool's apples. They access [the power of] the Flame of the Rotating Sword, and therefore are called fool's apples, and therefore cause cognitive impairment to the man who eats them, as is well known. And their special ability is that if they are wrapped in a deer skin, and hung around a person's neck, they will be help them [in the following manner]: If someone raises a sword against them to kill them, the sword will turn on it's owner and kill them. Also, the peel of these apples, when dried and crushed into a fine dust, is very useful as medicinal eye-shadow:
אדם שהולך בין החשודים ליתן לבני אדם סם המות יתקן סכין ויתקן הקתא של הסכין בעצם של נחש וינעוץ הסכין בשלחן או בלחם. ואם סם המות בלחם יזיע הקתא של הסכין כי הנח' מלא ארס ומתקנים ממנו סם המות והעצם שלו בלוע בו. וכשיש על השלחן סם המות אף על פי שלא נעשה מן הנחש מצא מין את מינו וניעור.
A person who goes among those who are suspected of poisoning people should make a knife, the blade of which is crafted from snake bone, and stick the knife and stick the knife into a table or bread. And if the elixir of death is in the bread, the blade of the knife will extract it because snakes are full of venom, from which the elixir of death is made, and its bone absorbs it. And if there is elixir of death on the table, even if it was not made from snake [venom[, it will find its kind on be removed.
למה לא כתב שלמה המלך חכמתו מה היו ולא כתב אלא ג' ספרים בלבד כי אם היו נכתבים שאר דברים היו עוסקים בהם וממעטים להגות בתורה והיה בא לידי ביטול תורה ומצות. כי יש חכמה שאדם רואה בבשר ויודע אם השוחט באותו לילה שימש מטתו. ויש חכמה שאדם יודע בבהמה או בחיה אם היא כשרה או טרפה ואף אם נשחטה הבהמה ונתערבו החתיכות הכשרות והטרפות אי זה כשרה או איזו טריפה...
...וכן לכל דבר היה לו חכמה לדעת ולא נכתבה כדי שלא יסמכו עליה...
Why didn't King Solomon record all of his wisdom, rather then just three books? Because if he would have written down everything else, people would busy themselves with that and would think about Torah less, and it would lead to the neglect of Torah and Mitzvos. For there is a field of knowledge through which a person could look at a piece of meat and know whether the slaughterer had been with his wife that night. And there is a field of knowledge through which a person can tell if an animal is fit or has a terminal illness [rendering non-kosher]. And even if it has already been slaughtered and pieces of kosher meat are mixed up with pieces of non-kosher meat, [one could discern] which pieces are from the kosher animal and which are from the non-kosher animal...
... And so too with everything else, there are bodies of knowledge which have not been recorded so that we do not rely upon them.