Save " Parashat Jayei Sara-Rivka al nivel de Sara
"
Parashat Jayei Sara-Rivka al nivel de Sara

(סז) וַיְבִאֶ֣הָ יִצְחָ֗ק הָאֹ֙הֱלָה֙ שָׂרָ֣ה אִמּ֔וֹ וַיִּקַּ֧ח אֶת־רִבְקָ֛ה וַתְּהִי־ל֥וֹ לְאִשָּׁ֖ה וַיֶּאֱהָבֶ֑הָ וַיִּנָּחֵ֥ם יִצְחָ֖ק אַחֲרֵ֥י אִמּֽוֹ׃ {פ}

(67) Isaac then brought her into the tent of his mother Sarah, and he took Rebekah as his wife. Isaac loved her, and thus found comfort after his mother’s death.
האהלה שרה אמו. וַיְבִיאֶהָ הָאֹהֱלָה וְנַעֲשֵׂית דֻּגְמַת שָׂרָה אִמּוֹ, כְּלוֹמַר וַהֲרֵי הִיא שָׂרָה אִמּוֹ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁשָּׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה נֵר דָּלוּק מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת וּבְרָכָה מְצוּיָה בָּעִסָּה וְעָנָן קָשׁוּר עַל הָאֹהֶל, וּמִשֶּׁמֵּתָה פָּסְקוּ, וּכְשֶׁבָּאת רִבְקָה חָזְרוּ (בראשית רבה):
האהלה שרה אמו INTO HIS MOTHER SARAH’S TENT — He brought her into the tent and she became exactly like his mother Sarah — that is to say, the words signify as much as, [And he brought her into the tent] and, behold, she was Sarah, his mother). For whilst Sarah was living, a light had been burning in the tent from one Sabbath eve to the next, there was always a blessing in the dough (a miraculous increase) and a cloud was always hanging over the tent (as a divine protection), but since her death all these had stopped. However, when Rebecca came, they reappeared” (Genesis Rabbah 60:16).

וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ (בראשית כד, סז), כָּל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה עָנָן קָשׁוּר עַל פֶּתַח אָהֳלָהּ, כֵּיוָן שֶׁמֵּתָה פָּסַק אוֹתוֹ עָנָן, וְכֵיוָן שֶׁבָּאת רִבְקָה חָזַר אוֹתוֹ עָנָן. כָּל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיוּ דְּלָתוֹת פְּתוּחוֹת לִרְוָחָה, וְכֵיוָן שֶׁמֵּתָה שָׂרָה פָּסְקָה אוֹתָהּ הָרְוָחָה, וְכֵיוָן שֶׁבָּאת רִבְקָה חָזְרָה אוֹתָהּ הָרְוָחָה. וְכָל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה בְּרָכָה מְשֻׁלַּחַת בָּעִסָּה, וְכֵיוָן שֶׁמֵּתָה שָׂרָה פָּסְקָה אוֹתָהּ הַבְּרָכָה, כֵּיוָן שֶׁבָּאת רִבְקָה חָזְרָה. כָּל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה נֵר דּוֹלֵק מִלֵּילֵי שַׁבָּת וְעַד לֵילֵי שַׁבָּת, וְכֵיוָן שֶׁמֵּתָה פָּסַק אוֹתוֹ הַנֵּר, וְכֵיוָן שֶׁבָּאת רִבְקָה חָזַר. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָהּ שֶׁהִיא עוֹשָׂה כְּמַעֲשֵׂה אִמּוֹ, מִיָּד וַיְּבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה.

“Isaac brought her into the tent of his mother Sarah; he took Rebecca, she became his wife, and he loved her, and Isaac was comforted after his mother” (Genesis 24:67).
“Isaac brought her into the tent of his mother Sarah” – all the days that Sarah was alive, there was a cloud suspended over the entrance to her tent. When she died, that cloud ceased. When Rebecca came, the cloud returned. All the days that Sarah was alive, the doors were kept wide open [for guests]. When Sarah died, that opening ceased. When Rebecca came, the opening returned. All the days that Sarah was alive, there was [divine] blessing bestowed upon her dough. When Sarah died, that blessing ceased. When Rebecca came, it returned. All the days that Sarah was alive, there was a lamp kindled from Shabbat night until Shabbat night. When Sarah died, that lamp ceased. When Rebecca came, it returned. When he saw that she was acting just like his mother, separating ḥalla in purity, and shaping loaves from her dough in purity, immediately, he “brought her into the tent.”
Rabbi Yudan said: The Torah teaches you that if an [unmarried] person has adult children, he should see to marrying them off first and then take a wife for himself. From whom do you learn it? From Abraham. First, “Isaac brought her into the tent of his mother Sarah” and then, “Abraham took another wife, and her name was Ketura” (Genesis 25:1).

כל ימים שהיתה שרה קיימת כו'. דק"ל בקרא דהיה לו לכתוב האהלה של שרה אמו. לכן פירשו כי כאשר הביאוה האהלה ראו הכל כי הוא אהל שרה אמו ולא היה שינוי ביניהם. והנה הד' מעלות שמונה כה כתב מוהר"ר שמואל סבע ז"ל שהוא כנגד ד' מעלות הראויות לאשה. הא' שתהיה בעלת שכל ולא כדרך רוב נשים שדעתן קלות ולזה אמר שהיה ענן קשור כו' אשר פי' ענן השכינה והנבואה. וזה כי שרה ורבקה השתכלו לא לבד בעניני הגופניים אך גם בעניני הרוחניים נתעלו בשכלם עד שזכו לענן השכינה. הב' שתהיה טובת עין ולא כדרך רוב נשים שעיניהן צרות באורחים ולזה אמר שהיו הדלתות פתוחות לרוחה. והג' שתהיה משגחת בנכסי בעלה ומתקנת צרכי הבית. ואינן משגיחות בהפסד הבית. ולזה אמר ברכה משולחת בעיסה. והד' שתהיה שלוה ושקטה ותשנא מדנים. ולא כשאר נשים הממהרות לריב. ולזה אמר היה נר דולק כו' והנר הוא משל על שלום בית וכדאיתא בפ"ב דשבת נר חנוכה ונר שבת נר שבת קודם מפני שלום הבית. ויתכן לומר עוד כי על ארבע מעלות יביט האיש בבואו לבחר לו אשה. הא' היחוס. הב' החן והיופי. הג' העושר. והד' טובות לב ושכלה. ובשתי הנשים האלה נקבצו כל הד' מעלות. ולזה אמר שהיה ענן קשור וידוע שאין השכינה שורה אלא על המיוחסים שבעם. וכנגד היופי אמר שהיה נר דלוק כי פניהן היו מאירות כנר. וכנגד העושר אמר ברכה מושלחת בעיסה כי ברכה ועושר בא עמה. וכנגד טובת לבן אמר שהיו הדלתות פתוחות אשר זה מורה על טובת לבן ונדיבותן: