שמואל א ו

״וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן״, מִשּׁוּם דְּרָאוּ ״וַיַּךְ״ אֱלֹהִים? רַבִּי אֲבָהוּ וְרַבִּי אֶלְעָזָר, חַד אָמַר: קוֹצְרִין וּמִשְׁתַּחֲוִים הָיוּ, וְחַד אָמַר: מִילֵּי נָמֵי אֲמוּר. מַאן אַמְרְיָךְ (לְהָא) דְּאִימָּרַיְיתְּ וּמַאן אֲתָא עֲלָךְ דְּאִיפַּיַּיסְתְּ.

Sotah 35a:23-35b:1

§ When the Philistines returned the Ark during the period of Samuel, it is stated: “And He smote of the men of Beit Shemesh because they had gazed upon the Ark of the Lord” (I Samuel 6:19). The Gemara asks: Because they gazed upon it, God smote them? Why did their action warrant this punishment? Rabbi Abbahu and Rabbi Elazar disagreed with regard to the interpretation of the verse. One says that they were punished because they were reaping their crops and prostrating themselves at the same time; they did not stop working in reverence for the Ark. And one says that they also spoke denigrating words: Who angered you, i.e., the Ark, so much that you became so angry that you gave yourself into captivity? And who came to you to appease you?

רש"י על שמואל א ו׳:י״ג:א׳

וישמחו לראות. היו מסתכלין היאך הוא בא לבדו, ומשמחתם נהגו בו קלות ראש, שלא היו מסתכלין בו באימה ודרך כבוד:

Rashi on I Samuel 6:13:1

And they rejoiced to see. They were going to see how it came alone, and out of their joy, they behaved with levity, for they did not gaze at it with awe and respect.

רד"ק על שמואל א ו׳:י״ג:א׳

וישמחו לראות. עד שמרוב שמחה פרצו לראות בארון ופתחו וראו מה שבתוכו לפיכך נענשו כמו שכתוב ולא יבואו לראות כבלע את הקדש ומתו:

Radak on I Samuel 6:13:1

...

מלבי"ם על שמואל א ו׳:י״ג:ב׳

ובית שמש ספר כי בית שמש היו עוסקים אז בקציר חטים והיה ראוי שיצאו לקראת הארון ולקבלו ולנהלו בכבוד וגיל, והם בנשאם עיניהם ויראו את הארון וישמחו לראות רצה לומר לא שמחו כראוי בשמחה של מצוה להניח מלאכתם ולהביאו אל חדר הורתו, רק השמחה היה לראות כשמח על דבר חדש מפליא עיני רואים וזה הוצעה אל הקצף שקצף ה' עליהם כמו שיתבאר:

Malbim on I Samuel 6:13:2

...

מלבי"ם על שמואל א ו׳:כ׳:א׳

ויאמרו כו' מי יוכל לעמד רצה לומר נסתפקו אם סבת הנגף היה בעבור רוב קדושת הארון שצריך שהנגשים אליו יהיו קדושים והם לא התקדשו כראוי ועל זה אמר מי יוכל לעמד לפני ה' האלהים הקדוש הזה, או אם סבת הנגף היה בעבור המקום שאינו חפץ לשכון במקום הזה רק במקום אחר המוכן להשראת השכינה ועל זה אמר ואל מי יעלה מעלינו:

Malbim on I Samuel 6:20:1

...

ראשית חכמה, שער היראה י״א:ל״ב

אליהו די וידאש (חברון, 1518-1587)

ואנשי בית שמש, כיון שראו את הארון היה להם ליטול את בגדיהם ולהניחם על פניהם וליפול לפניו כשעה או שתים או שלש עד שיתכסה הארון של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, והם לא עשו כן אלא כשראו את הארון היו שוחקים וזוקפים ועומדים ומרקדים ומדברים דברים יתרים, שנאמר (שמ"א ו, יג) ובית שמש קוצרים וגו' ונטלו את הארון והלכו להם, לפיכך נפל מישראל חמשים אלף וסנהדרי גדולה עמהם, שנאמר ויך באנשי בית שמש וגו', ומי הרג את כל אלו אנשי בית שמש הרגו אותם שלא היתה בהם דרך ארץ, מכאן אמרו במדה שאדם מודד וכו', בוודאי רבון העולמים (תהלים לו, ז) צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה, עכ"ל.

Reshit Chokhmah, Gate of Fear 11:32

...