Masechet Shabbat - Introduction

(א) וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כׇּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה ה' לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃ (ב) שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַה' כׇּל־הָעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת׃ (ג) לֹא־תְבַעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {פ}

Exodus 35:1-3

(1) Moses then convoked the whole Israelite community and said to them: These are the things that ה' has commanded you to do: (2) On six days work may be done, but on the seventh day you shall have a sabbath of complete rest, holy to ה'; whoever does any work on it shall be put to death. (3) You shall kindle no fire throughout your settlements on the sabbath day.

רש"י על שמות ל״ה:ב׳:א׳

ששת ימים. הִקְדִּים לָהֶם אַזְהָרַת שַׁבָּת לְצִוּוּי מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ דוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת (מכילתא):

Rashi on Exodus 35:2:1

ששת ימים SIX DAYS [MAY WORK BE DONE] — He intentionally mentioned to them the prohibition in reference to the Sabbath before the command about the building of the Tabernacle in order to intimate that it does not set aside (supersede) the Sabbath (cf. Mekhilta d'Rabbi Yishmael 35:1:1).

רשב"ם על שמות ל״ה:ג׳:א׳

לא תבערו אש - לפי שבימים טובים כתיב: אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם ושם הותרה הבערת אש לאפות ולבשל. אבל בשבת כתיב: את אשר תאפו אפו מבעוד יום. ואת אשר תבשלו בשלו לכך מזהיר כי בשבת: לא תבערו אש - למלאכת אוכל נפש וכ"ש שאר מלאכות, שאסורין אפילו ביום טוב.

Rashbam on Exodus 35:3:1

לא תבערו אש, seeing that in connection with the festivals the Torah wrote that work in connection with the preparation of food was permitted on such days, meaning that the handling of fire was permitted. (Exodus 12.16) Moses had specifically permitted baking and cooking (Exodus 16,23). In view of this the Torah considered it as necessary to repeat the prohibition of handling fire on the Sabbath. If this kind of work was prohibited on the Sabbath, other work which was far less urgent was certainly prohibited also.

שמות ל״ה:ל׳-ל״ג

(ל) וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רְא֛וּ קָרָ֥א ה' בְּשֵׁ֑ם בְּצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה׃ (לא) וַיְמַלֵּ֥א אֹת֖וֹ ר֣וּחַ אֱלֹקִ֑ים בְּחׇכְמָ֛ה בִּתְבוּנָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכׇל־מְלָאכָֽה׃ (לב) וְלַחְשֹׁ֖ב מַֽחֲשָׁבֹ֑ת לַעֲשֹׂ֛ת בַּזָּהָ֥ב וּבַכֶּ֖סֶף וּבַנְּחֹֽשֶׁת׃ (לג) וּבַחֲרֹ֥שֶׁת אֶ֛בֶן לְמַלֹּ֖את וּבַחֲרֹ֣שֶׁת עֵ֑ץ לַעֲשׂ֖וֹת בְּכׇל־מְלֶ֥אכֶת מַחֲשָֽׁבֶת׃

Exodus 35:30-33

(30) And Moses said to the Israelites: See, ה' has singled out by name Bezalel, son of Uri son of Hur, of the tribe of Judah, (31) endowing him with a divine spirit of skill, ability, and knowledge in every kind of craft, (32) and inspiring him to make designs for work in gold, silver, and copper, (33) to cut stones for setting and to carve wood—to work in every kind of designer’s craft—

בבא קמא כ״ו ב:ג׳

אָמַר רַבָּה הָיְתָה אֶבֶן מוּנַּחַת לוֹ בְּחֵיקוֹ וְלֹא הִכִּיר בָּהּ וְעָמַד וְנָפְלָה; לְעִנְיַן נְזָקִין חַיָּיב; לְעִנְיַן אַרְבָּעָה דְּבָרִים פָּטוּר; לְעִנְיַן שַׁבָּת מְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת אָסְרָה תּוֹרָה; לְעִנְיַן גָּלוּת פָּטוּר

Bava Kamma 26b:3

§ Rabba says: If there was a stone lying in one’s lap and he was unaware of it, and he arose and it fell and caused damage, with regard to damages he is liable to pay the full cost of the damage caused by the stone. With regard to the four types of indemnity, he is exempt. With regard to Shabbat, if the falling stone caused him to violate one of the prohibited categories of labor; for example, if the stone fell from a private domain to the public domain, he is exempt. The reason is that the Torah prohibited only planned, constructive labor on Shabbat, and he did not plan to perform this labor. With regard to exile, the punishment prescribed for one who unintentionally but negligently kills another, were this stone to kill someone he is exempt, as the incident is deemed accidental.

רבינו חננאל על בבא קמא כ״ו ב:ב׳

לענין נזקין חייב כדאמר אדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד

Rabbeinu Chananel on Bava Kamma 26b:2

...

רש"י על בבא קמא כ״ו ב:ג׳:ב׳

מלאכת מחשבת אסרה תורה - שנתכוין לעשות מלאכה אלא כסבור שהיום חול או סבור שמלאכה זו מותרת וכל הני דאמרינן הכא לא נתכוונו לעשות המלאכה הלכך פטור:

Rashi on Bava Kamma 26b:3:2

...

רש"י על בבא קמא כ״ו ב:ג׳:ג׳

לענין גלות - כגון אם נפלה על האדם ומת:

Rashi on Bava Kamma 26b:3:3

...

רש"י על בבא קמא כ״ו ב:ג׳:ד׳

פטור - דגבי גלות כתיב מכה נפש בשגגה (במדבר ל״ה:י״א) ולא מיקרי שגגה אלא היכא דה"ל ידיעה מעיקרא וזה לא הכיר בה מעולם:

Rashi on Bava Kamma 26b:3:4

...

רבינו חננאל על בבא קמא כ״ו ב:א׳

מתני' אדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד כו' שמעינן ממתני' דקתני מי שסימא עין חבירו אינו חייב אלא נזק בלבד ולא ד' דברים דבשוגג הוא ועלה אמר' מנא הני מילי אמר חזקי' פצע תחת פצע לחייבו על השוגג כמזיד ועל האונס כרצון. ואקשי' האי מיבעי לי שאע"פ שמשלם הנזק חייב גם צער הפצע ופרק' (גם) אם כן היה לכתוב פצע בפצע דדרשינן פצע זה הנזק בפצע זה הצער שבפצע והואיל ולא כתב כך אלא כתב פצע תחת פצע ש"מ לתת צער במקום נזק וש"מ לחייב השוגג כמזיד שלא תאמר אם אין נזק משלם צער אבל נזק וצער לא קמ"ל.

Rabbeinu Chananel on Bava Kamma 26b:1

...