The empty vessel makes the loudest sound.
Plato
אַף עַל פִּי שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה גְּזֵרַת הַכָּתוּב רֶמֶז יֵשׁ בּוֹ כְּלוֹמַר עוּרוּ יְשֵׁנִים מִשְּׁנַתְכֶם וְנִרְדָּמִים הָקִיצוּ מִתַּרְדֵּמַתְכֶם וְחַפְּשׂוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם וְחִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְזִכְרוּ בּוֹרַאֲכֶם. אֵלּוּ הַשּׁוֹכְחִים אֶת הָאֱמֶת בְּהַבְלֵי הַזְּמַן וְשׁוֹגִים כָּל שְׁנָתָם בְּהֶבֶל וָרִיק אֲשֶׁר לֹא יוֹעִיל וְלֹא יַצִּיל, הַבִּיטוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם וְהֵיטִיבוּ דַּרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וְיַעֲזֹב כָּל אֶחָד מִכֶּם דַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמַחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר לֹא טוֹבָה.
Even though the sounding of the shofar on Rosh HaShanah is a decree, it contains an allusion. It is as if [the shofar's call] is saying:
Wake up you sleepy ones from your sleep and you who slumber, arise. Inspect your deeds, repent, remember your Creator. Those who forget the truth in the vanities of time and throughout the entire year, devote their energies to vanity and emptiness which will not benefit or save: Look to your souls. Improve your ways and your deeds and let every one of you abandon his evil path and thoughts.
עָלֵֽינוּ לְשַׁבֵּֽחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית שֶׁלֺּא עָשָֽׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וְלֺא שָׂמָֽנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה שֶׁלֺּא שָׂם חֶלְקֵֽנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵֽנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם: שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לָהֶֽבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְּ֒לִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִֽׁיעַ, וַאֲנַֽחְנוּ כּוֹרְ֒עִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּ֒לָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא...
It is our obligation to praise the Master of all, to ascribe greatness to the Creator of the [world in the] beginning: that He has not made us like the nations of the lands, and has not positioned us like the families of the earth; that He has not assigned our portion like theirs, nor our lot like that of all their multitudes. For they prostrate themselves to vanity and nothingness, and pray to a god that cannot deliver. But we bow, prostrate ourselves, and offer thanks before the Supreme King of Kings, the Holy One blessed is He...
כי לא דבר רק הוא מכם. ...אבל לפי הפשט בא לאפוקי אוה״ע שאע״ג שגם המה למדים מקרא וכך הוא רצונו ית׳ כמש״כ בס׳ ויקרא י״ח ה׳ אבל אין זה אלא בשטחיות הפרשה. משא״כ כל דיוקים באותיות התורה שהי׳ אותה תיבה ראויה להכתב בצורה אחרת וכדומה בחסר ויתיר ומזה נלמד כל דרשות עפ״י י״ג מדות וכדומה.
creating it in the image of God—
creating them male and female.
והנה כל בחי׳ ומדריגות המרכבה הוא לגבי בחינת אדם העליון וכמ״ש ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם כו׳ שהוא בחינת רמ״ח מצות עשה רמ״ח פיקודין רמ״ח אברין דמלכא ושס״ה לא תעשה שס״ה גידים שהם בחי׳ אורות וכלים ורמ״ח אברים בחינת כלים ושס״ה גידים בחינת אורות הממשיכים הדם הוא הנפש חיות האברים וכמארז״ל י״ה עם שמי שס״ה.
וְאַתְייָא כַּיי דָּמַר רִבִּי מָנָא כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מִכֶּם. וְאִם רֵק הוּא מִכֶּם לָמָּה שֶׁאֵין אַתֶּם יְגֵיעִין בּוֹ.
Rebbi Abba bar Zabdi in the name of Rebbi Onias from Hauran: Willow, water libation, and ten saplings are institutions of the early prophets. Do they disagree? Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Levi: That was the current practice; they forgot it, but the later ones got up and agreed to the opinion of the earlier ones to teach you that everything the Court insists on will come to be in the end just as Moses was told on Sinai; as Rebbi Mana said (Deut. 32:47): “For it is not an empty word, from you,” if it is empty it is from you because you do not exert yourself about it.
ובמדרש כי לא דבר רק הוא מכם, ואם רק הוא מכם, כלומר שאם לא נודע לכם טעם הדבר אין החסרון אלא מצד השכל שבכם שלא הגעתם לאותה מדרגה שתבינהו.
A Midrashic approach: the placing of the word מכם at the end of this phrase suggests that if we find the words of Torah, empty, devoid of meaning and content, then this is due to מכם, “your emptiness;” it is not that the words of Torah are “empty.” You have simply not attained the intellectual level at which you can appreciate the words of the Torah.
All empty souls tend toward extreme opinions.
William Butler Yeats
Forgot the God who labored to bring you forth.
(19) יהוה saw and was vexed
And spurned these sons and daughters.
(20) [God] said: I will hide My countenance from them,
And see how they fare in the end.
For they are a treacherous breed,
Children with no loyalty in them.
(21) They incensed Me with no-gods,
Vexed Me with their futilities;*futilities I.e., idols.
I’ll incense them with a no-folk,
Vex them with a nation of fools.
So does one man’s heart to another.
וְכֵן הַפּוֹסֵל אֶת אֲחֵרִים תָּמִיד. כְּגוֹן שֶׁנּוֹתֵן שֶׁמֶץ בְּמִשְׁפָּחוֹת אוֹ בִּיחִידִים וְאוֹמֵר עֲלֵיהֶן שֶׁהֵן מַמְזֵרִים. חוֹשְׁשִׁין לוֹ שֶׁמָּא מַמְזֵר הוּא. וְאִם אָמַר לָהֶן שֶׁהֵם עֲבָדִים חוֹשְׁשִׁין לוֹ שֶׁמָּא עֶבֶד הוּא. שֶׁכָּל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל.
Similarly, a person who always slurs the lineage of others, casting aspersions on the ancestry of families or individuals, claiming that they are mamzerim, we are suspicious that he himself is a mamzer. Similarly, if he calls others servants, we suspect that he is a servant. For whoever denigrates others, denigrates them with a blemish that he himself possesses.
“Mirror, mirror, here I stand. Who is the fairest in the land?”
Wilhelm Karl Grimm, Grimm'S Fairy Tales