ימחו - כבר פירשתי בספרי, כי ספר החיים הם השמים ושם כל הגזירות העתידות להיותם כתובות ביום הבראם.
שְׁלֹשָׁה סְפָרִים נִפְתָּחִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. נראה לי בס"ד על פי מה שכתב רבינו ז"ל (בשער הכונות דף צ"ח ע"ג) כשבאין אורות המוחין בבחינת וא"ו דשם הוי"ה ברוך הוא מתעלים חג"ת [חסד, גבורה, תפארת] שבו ונעשין חב"ד [חכמה, בינה, דעת] שבו כדי שבתוכם יתלבשו נה"י [נצח, הוד, יסוד] דבינה עלאה ובתוכם מתלבשין המוחין ולאלו השלשה שהם חב"ד הנזכרים מזכירם במאמר הזוהר בשם אברהם יצחק יעקב דאף על פי שעתה הם חב"ד שורשם היו חג"ת שהם ג' אבות אברהם יצחק יעקב, עד כאן דבריו ז"ל, יעוין שם.
ובזה יובן מה שאמר שלשה ספרים נפתחים ספרים לשון ספירות שהם שלשה ספירות שנפתחין מאליהם כדי לקבל אורות המוחין וכנגד ג' ספירות אלו יש ג' ספרים פתוחים בראש השנה שהם אחד של צדיקים ואחד לצורך רשעים גמורים ואחד לצורך בינונים, והא דתלו שלשה ספרים בשלשה ספירות הנזכרים ודאי יש בזה טעם על דרך הסוד אך ודאי אין הכוונה שיש ספרים למעלה כמו ספרים שבעולם הזה התחתון אלא כל זה הוא למעלה ענין רוחני בין גוף הספר ובין הכתיבה ו'במכוסה ממך אל תחקור' (חגיגה יג.).
ובזה יובן מה שאמר שלשה ספרים נפתחים ספרים לשון ספירות שהם שלשה ספירות שנפתחין מאליהם כדי לקבל אורות המוחין וכנגד ג' ספירות אלו יש ג' ספרים פתוחים בראש השנה שהם אחד של צדיקים ואחד לצורך רשעים גמורים ואחד לצורך בינונים, והא דתלו שלשה ספרים בשלשה ספירות הנזכרים ודאי יש בזה טעם על דרך הסוד אך ודאי אין הכוונה שיש ספרים למעלה כמו ספרים שבעולם הזה התחתון אלא כל זה הוא למעלה ענין רוחני בין גוף הספר ובין הכתיבה ו'במכוסה ממך אל תחקור' (חגיגה יג.).