Blood and Soul - Hazal

(א) וַיְבָ֣רֶךְ אֱלֹהִ֔ים אֶת־נֹ֖חַ וְאֶת־בָּנָ֑יו וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם פְּר֥וּ וּרְב֖וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָֽרֶץ׃ (ב) וּמוֹרַאֲכֶ֤ם וְחִתְּכֶם֙ יִֽהְיֶ֔ה עַ֚ל כׇּל־חַיַּ֣ת הָאָ֔רֶץ וְעַ֖ל כׇּל־ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם בְּכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר תִּרְמֹ֧שׂ הָֽאֲדָמָ֛ה וּֽבְכׇל־דְּגֵ֥י הַיָּ֖ם בְּיֶדְכֶ֥ם נִתָּֽנוּ׃ (ג) כׇּל־רֶ֙מֶשׂ֙ אֲשֶׁ֣ר הוּא־חַ֔י לָכֶ֥ם יִהְיֶ֖ה לְאׇכְלָ֑ה כְּיֶ֣רֶק עֵ֔שֶׂב נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם אֶת־כֹּֽל׃ (ד) אַךְ־בָּשָׂ֕ר בְּנַפְשׁ֥וֹ דָמ֖וֹ לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃ (ה) וְאַ֨ךְ אֶת־דִּמְכֶ֤ם לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙ אֶדְרֹ֔שׁ מִיַּ֥ד כׇּל־חַיָּ֖ה אֶדְרְשֶׁ֑נּוּ וּמִיַּ֣ד הָֽאָדָ֗ם מִיַּד֙ אִ֣ישׁ אָחִ֔יו אֶדְרֹ֖שׁ אֶת־נֶ֥פֶשׁ הָֽאָדָֽם׃ (ו) שֹׁפֵךְ֙ דַּ֣ם הָֽאָדָ֔ם בָּֽאָדָ֖ם דָּמ֣וֹ יִשָּׁפֵ֑ךְ כִּ֚י בְּצֶ֣לֶם אֱלֹהִ֔ים עָשָׂ֖ה אֶת־הָאָדָֽם׃ (ז) וְאַתֶּ֖ם פְּר֣וּ וּרְב֑וּ שִׁרְצ֥וּ בָאָ֖רֶץ וּרְבוּ־בָֽהּ׃ {ס}

Genesis 9:1-7

(1) God blessed Noah and his sons, and said to them, “Be fertile and increase, and fill the earth. (2) The fear and the dread of you shall be upon all the beasts of the earth and upon all the birds of the sky—everything with which the earth is astir—and upon all the fish of the sea; they are given into your hand. (3) Every creature that lives shall be yours to eat; as with the green grasses, I give you all these. (4) You must not, however, eat flesh with its life-blood in it. (5) But for your own life-blood I will require a reckoning: I will require it of every beast; of humankind, too, will I require a reckoning for human life, of everyone for each other!
(6) Whoever sheds human blood,
By human [hands] shall that one’s blood be shed;
For in the image of God
Was humankind made. (7) Be fertile, then, and increase; abound on the earth and increase on it.”

מכילתא דרבי ישמעאל, מַסֶּכְתָּא דְבַחֹדֶשׁ ח׳:ט״ז-כ״ב

(א) כיצד נתנו עשרת הדברות? ה' על לוח זה וה' על לוח זה. כתיב "אנכי ה' אלהיך" וכנגדו "לא תרצח", מגיד הכתוב שכל מי ששופך דם – מעלה עליו הכתוב כאלו ממעט בדמות המלך; משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה, והעמיד לו איקונות ועשה לו צלמים וטבעו לו מטבעות; לאחר זמן כפו לו איקונותיו, שברו לו צלמיו ובטלו לו מטבעותיו ומיעטו בדמותו של מלך; כך, כל מי שהוא שופך דמים – מעלה עליו הכתוב כאלו ממעט בדמות המלך, שנ' (בראשית ט ו) "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ – כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם".

Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Bachodesh 8:16-22

(1) How were the Ten Commandments given? Five on one tablet and five on the other. "I am the L rd your G d," and opposite it "You shall not kill," whereby Scripture apprises us that spilling blood is tantamount to "diminishing" the likeness of the King. An analogy: A king of flesh and blood enters a province, sets up statues of himself, makes images of himself, and mints coins in his likeness. After some time, they upset his statues, break his images, devalue his coins — and "diminish" the likeness of the king. Likewise, Scripture equates spilling blood to "diminishing" the likeness of the King, as it is written (Genesis 9:6) "One who spills the blood of man … (For in the image of G d did He make man.")

ויקרא י״ז:י׳-י״ד

(י) וְאִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל וּמִן־הַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם אֲשֶׁ֥ר יֹאכַ֖ל כׇּל־דָּ֑ם וְנָתַתִּ֣י פָנַ֗י בַּנֶּ֙פֶשׁ֙ הָאֹכֶ֣לֶת אֶת־הַדָּ֔ם וְהִכְרַתִּ֥י אֹתָ֖הּ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃ (יא) כִּ֣י נֶ֣פֶשׁ הַבָּשָׂר֮ בַּדָּ֣ם הִוא֒ וַאֲנִ֞י נְתַתִּ֤יו לָכֶם֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ לְכַפֵּ֖ר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם כִּֽי־הַדָּ֥ם ה֖וּא בַּנֶּ֥פֶשׁ יְכַפֵּֽר׃ (יב) עַל־כֵּ֤ן אָמַ֙רְתִּי֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כׇּל־נֶ֥פֶשׁ מִכֶּ֖ם לֹא־תֹ֣אכַל דָּ֑ם וְהַגֵּ֛ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶ֖ם לֹא־יֹ֥אכַל דָּֽם׃ (יג) וְאִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּמִן־הַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם אֲשֶׁ֨ר יָצ֜וּד צֵ֥יד חַיָּ֛ה אוֹ־ע֖וֹף אֲשֶׁ֣ר יֵאָכֵ֑ל וְשָׁפַךְ֙ אֶת־דָּמ֔וֹ וְכִסָּ֖הוּ בֶּעָפָֽר׃ (יד) כִּֽי־נֶ֣פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֮ הוּא֒ וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כׇּל־בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ כִּ֣י נֶ֤פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂר֙ דָּמ֣וֹ הִ֔וא כׇּל־אֹכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת׃

Leviticus 17:10-14

(10) And if anyone of the house of Israel or of the strangers who reside among them partakes of any blood, I will set My face against the person who partakes of the blood; I will cut that person off from among kin. (11) For the life of the flesh is in the blood, and I have assigned it to you for making expiation for your lives upon the altar; it is the blood, as life, that effects expiation. (12) Therefore I say to the Israelite people: No person among you shall partake of blood, nor shall the stranger who resides among you partake of blood. (13) And if any Israelite or any stranger who resides among them hunts down an animal or a bird that may be eaten, that person shall pour out its blood and cover it with earth. (14) For the life of all flesh—its blood is its life. Therefore I say to the Israelite people: You shall not partake of the blood of any flesh, for the life of all flesh is its blood. Anyone who partakes of it shall be cut off.

כריתות כ״ב א:י׳

דם שהנשמה יוצאה בו חייבין עליו: איתמר איזהו דם הקזה שהנשמה תלויה בו רבי יוחנן אמר כל זמן שמקלח ר"ל אמר מטיפה המשחרת ואילך

Keritot 22a:10

§ The mishna teaches: With regard to blood with which the soul departs, one is liable. It was stated: What is "blood that spurts" upon which the soul depends? Rabbi Yoḥanan says: As long as it is spurting. Reish Lakish says: From the last dark drop and onward.

כריתות כ״ב א:י״ז-י״ט

רבי יהודה מחייב בדם התמצית: א"ר אלעזר מודה ר' יהודה לענין כפרה שנאמר (ויקרא יז, יא) כי הדם הוא בנפש יכפר דם שהנפש יוצאה בו מכפר ושאין הנפש יוצאה בו אינו מכפר אמר ר"נ בר יצחק אף אנן נמי תנינא דתניא דם מה ת"ל (ויקרא יז, י) כל דם לפי שנאמר כי הדם הוא בנפש יכפר אין לי אלא דם קדשים שהנפש יוצאה בו שהוא מכפר דם חולין ודם התמצית מנין ת"ל כל דם סתם סיפרא מני ר' יהודה היא:

Keritot 22a:17-19

§ Rabbi Yehuda deems one liable for consuming the oozing blood . Rabbi Elazar says: Rabbi Yehuda concedes with regard to atonement as it is stated: “For it is the blood that makes atonement by reason of the soul” (Leviticus 17:11), which teaches that blood with which the soul departs atones, but blood with which the soul does not depart, does not atone.

משנה אהלות ב׳:א׳-ב׳

(א) אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל. הַמֵּת, וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת, וְכַזַּיִת נֶצֶל, וּמְלֹא תַרְוָד רָקָב, הַשִּׁדְרָה, וְהַגֻּלְגֹּלֶת, אֵבָר מִן הַמֵּת וְאֵבָר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, רֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַבִּנְיָן אוֹ מֵרֹב הַמִּנְיָן. וְרֹב בִּנְיָנוֹ וְרֹב מִנְיָנוֹ שֶׁל מֵת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם רֹבַע, טְמֵאִין. כַּמָּה הוּא רֹב מִנְיָנוֹ, מֵאָה וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה:

(ב) רְבִיעִית דָּם, וּרְבִיעִית דַּם תְּבוּסָה מִמֵּת אֶחָד. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מִשְּׁנֵי מֵתִים. דַּם קָטָן שֶׁיָּצָא כֻלּוֹ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כָּל שֶׁהוּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, רְבִיעִית. כַּזַּיִת רִמָּה, בֵּין חַיָּה בֵּין מֵתָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא כִבְשָׂרוֹ, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים. אֵפֶר שְׂרוּפִים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, שִׁעוּרוֹ בְרֹבַע, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. מְלֹא תַרְוָד וְעוֹד עֲפַר קְבָרוֹת, טָמֵא, רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר. מְלֹא תַרְוָד רָקָב שֶׁגְּבָלוֹ בְמַיִם, אֵינוֹ חִבּוּר לְטֻמְאָה:

Mishnah Oholot 2:1-2

(1) These things defile by overshadowing: a corpse, an olive-sized [portion of flesh] of a corpse, an olive-sized [portion] of nezel, a ladleful of corpse-mold, the spine or the skull, [a] full limb of a corpse, or [a full] limb [severed] from a living person with the appropriate amount of flesh, a quarter [of a kav] of bones from the structural majority or numerical majority, and the structural majority or numerical majority [of the bones] of a corpse even though they do not amount to a quarter [of a kab]; [all these] are unclean. How many [bones] form the numerical majority? One hundred and twenty-five.

(2) [The following likewise defile:]A quarter [of a log] of blood, A quarter [of a log] of mixed blood from one corpse. Rabbi Akiva says: [even] from two corpses. [With regard to] the blood of a child that has completely flowed forth: Rabbi Akiva says: [it defiles] in even the smallest quantity, But the sages say: [there must be] a quarter [of a log].

משנה אהלות ג׳:ה׳

(ה) אֵיזֶהוּ דַם תְּבוּסָה. הַמֵּת שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ שְׁמִינִית בְּחַיָּיו וּשְׁמִינִית בְּמוֹתוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, רְבִיעִית בְּחַיָּיו וּרְבִיעִית בְּמוֹתוֹ, נִטַּל מִזֶּה וּמִזֶּה רְבִיעִית. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, זֶה וָזֶה כַמָּיִם. אֵיזֶהוּ דַם תְּבוּסָה. צָלוּב שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת וְנִמְצָא תַחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, טָמֵא. אֲבָל הַמֵּת שֶׁדָּמוֹ מְנַטֵּף וְנִמְצָא תַחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, טָהוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא כִי, אֶלָּא הַשּׁוֹתֵת, טָהוֹר. וְהַמְנַטֵּף, טָמֵא:

Mishnah Oholot 3:5

(5) What is ‘mixed blood? The blood of a corpse of which an eighth [of a log] came out during his lifetime and an eighth after death, the words of Rabbi Akiva. Rabbi Ishmael says: a quarter [of a log] during his lifetime and a quarter after death. [If] a quarter [of a log] is taken from both of these: Rabbi Elazar bar Judah says: both of these are as water. What then is ‘mixed blood’? It is that of a crucified person whose blood is streaming forth and under whom is found a quarter [of a log] of blood it is unclean. However a corpse whose blood drips forth and under whom is found a quarter [of a log] of blood, [the blood] is clean. Rabbi Judah says: not so, but that which streams forth is clean and that which drips forth is unclean.

דברים כ״א:כ״ב-כ״ג

(כב) וְכִֽי־יִהְיֶ֣ה בְאִ֗ישׁ חֵ֛טְא מִשְׁפַּט־מָ֖וֶת וְהוּמָ֑ת וְתָלִ֥יתָ אֹת֖וֹ עַל־עֵֽץ׃ (כג) לֹא־תָלִ֨ין נִבְלָת֜וֹ עַל־הָעֵ֗ץ כִּֽי־קָב֤וֹר תִּקְבְּרֶ֙נּוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּֽי־קִלְלַ֥ת אֱלֹהִ֖ים תָּל֑וּי וְלֹ֤א תְטַמֵּא֙ אֶת־אַדְמָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃ {ס}

Deuteronomy 21:22-23

(22) If any party is guilty of a capital offense and is put to death, and you impale the body on a stake, (23) you must not let the corpse remain on the stake overnight, but must bury it the same day. For an impaled body is an affront to God: you shall not defile the land that your God יהוה is giving you to possess.

משנה סנהדרין ו׳:ד׳-ה׳

(ד) כֵּיצַד תּוֹלִין אוֹתוֹ, מְשַׁקְּעִין אֶת הַקּוֹרָה בָאָרֶץ וְהָעֵץ יוֹצֵא מִמֶּנָּה, וּמַקִּיף שְׁתֵּי יָדָיו זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ וְתוֹלֶה אוֹתוֹ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַקּוֹרָה מֻטָּה עַל הַכֹּתֶל, וְתוֹלֶה אוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁהַטַּבָּחִין עוֹשִׂין. וּמַתִּירִין אוֹתוֹ מִיָּד. וְאִם לָן, עוֹבֵר עָלָיו בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא) לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי וְגוֹ'. כְּלוֹמַר, מִפְּנֵי מָה זֶה תָלוּי, מִפְּנֵי שֶׁבֵּרַךְ אֶת הַשֵּׁם, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל:

(ה) אָמַר רַבִּי מֵאִיר, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם מִצְטַעֵר, שְׁכִינָה מַה הַלָּשׁוֹן אוֹמֶרֶת כִּבְיָכוֹל, קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי. אִם כֵּן הַמָּקוֹם מִצְטַעֵר עַל דָּמָם שֶׁל רְשָׁעִים שֶׁנִּשְׁפַּךְ, קַל וָחֹמֶר עַל דָּמָם שֶׁל צַדִּיקִים. וְלֹא זוֹ בִלְבַד, אֶלָּא כָּל הַמֵּלִין אֶת מֵתוֹ, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. הֱלִינוֹ לִכְבוֹדוֹ לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִים, אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. וְלֹא הָיוּ קוֹבְרִין אוֹתוֹ בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתָיו, אֶלָּא שְׁתֵּי בָתֵּי קְבָרוֹת הָיוּ מְתֻקָּנִין לְבֵית דִּין, אַחַת לַנֶּהֱרָגִין וְלַנֶּחֱנָקִין וְאַחַת לַנִּסְקָלִין וְלַנִּשְׂרָפִין:

Mishnah Sanhedrin 6:4-5

(4) How do they hang the corpse? They sink a post into the earth with a piece of wood jutting out. And they place the two hands one upon the other, and hangs him by his hands. Rabbi Yosei says: The post leans against a wall, and he hangs the corpse on it the way that butchers do. Then they immediately untie him. And if he was left hanging overnight, a prohibition is transgressed, as it is stated: “His body shall not remain all night upon the tree, but you shall bury him that day, for he that is hung is a curse of God” (Deuteronomy 21:23). That is to say: For what reason was this one hung? Because he blessed God. And therefore the name of Heaven would be desecrated.

(5) Rabbi Meir said: The phrase “for he that is hung is a curse [kilelat] of God” should be understood as follows: When a man suffers, what expression does the Divine Presence use? I am distressed [kallani] about My head, I am distressed about My arm. If God suffers such distress over the blood of the wicked that is spilled, it can be inferred a fortiori that He suffers distress over the blood of the righteous. And not only this, but anyone who leaves his deceased overnight with-out burying him transgresses a prohibition.

ספרי דברים שי״ט:ד׳

(ד) ותשכח אל מחוללך - ר' מאיר אומר: אל שהחיל בך, אל שנצטער בך. כענין שנ' (תהלים מח) חיל כיולדה.

Sifrei Devarim 319:4

(4) "You forgot the God who created (Meholelekhah) you" R Meir said: The God who resided (hal) in you, who experienced pain in you, as used in the verse "Pangs (heel) like a woman giving birth" (Psalms 48)

סנהדרין מ״ו ב:ה׳-ט׳

כלומר מפני מה זה תלוי מפני שבירך כו': תניא אומר ר"מ משלו משל למה הדבר דומה לשני אחים תאומים בעיר אחת אחד מינוהו מלך ואחד יצא לליסטיות צוה המלך ותלאוהו כל הרואה אותו אומר המלך תלוי צוה המלך והורידוהו:

ולא זו בלבד כו': א"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחי מנין למלין את מתו שעובר עליו בל"ת ת"ל כי קבר תקברנו מכאן למלין את מתו שעובר בלא תעשה איכא דאמרי אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחי רמז לקבורה מן התורה מניין ת"ל כי קבר תקברנו מכאן רמז לקבורה מן התורה

Sanhedrin 46b:5-9

§ The mishna teaches: That is to say: For what reason was this one hung? Because he blessed God, etc.

It is taught in a baraita that Rabbi Meir says: The Sages told a parable: To what is this matter comparable? To two twins living in the same city. One became king and the other a murderer. The king decreed that his brother be hung, but all who saw him thought the king was hung, so the king ordered that he be taken down.

Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Shimon bar Yoḥai: From where is it derived that one who leaves his deceased overnight transgresses a prohibition? The verse states: “But you shall bury him [kavor tikberennu]” (Deuteronomy 21:23). From here it is derived that one who leaves his deceased overnight transgresses a prohibition. There are those who say that Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Shimon bar Yoḥai: Where does the Torah allude to the mitzva of burial? The verse states: “But you shall bury him. THis is where the Torah alludes to the mitzva of burial.