תלמוד בבלי ראש השנה ח.-:
"באחד בתשרי ראש השנה לשנים". למאי הלכתא? רבי זירא אמר: לתקופה, ורבי אליעזר היא, דאמר: בתשרי נברא העולם. רב נחמן בר יצחק אמר: לדין. דכתיב "מרשית השנה ועד אחרית שנה" - מראשית השנה נידון מה יהא בסופה. ממאי דתשרי הוא? דכתיב דתקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו, איזהו חג שהחדש מתכסה בו? הוי אומר זה ראש השנה וכתיב אכי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב.
"באחד בתשרי ראש השנה לשנים". למאי הלכתא? רבי זירא אמר: לתקופה, ורבי אליעזר היא, דאמר: בתשרי נברא העולם. רב נחמן בר יצחק אמר: לדין. דכתיב "מרשית השנה ועד אחרית שנה" - מראשית השנה נידון מה יהא בסופה. ממאי דתשרי הוא? דכתיב דתקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו, איזהו חג שהחדש מתכסה בו? הוי אומר זה ראש השנה וכתיב אכי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב.
תלמוד בבלי ראש השנה י:-יא.
רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו אבות... רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם, בניסן נולדו אבות. תניא, רבי אליעזר אומר: מנין שבתשרי נברא העולם - שנאמר ויאמר אלקים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי. איזהו חדש שהארץ מוציאה דשאים ואילן מלא פירות - הוי אומר זה תשרי... רבי יהושע אומר: מנין שבניסן נברא העולם - שנאמר ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע... ועץ עשה פרי. איזהו חדש שהארץ מליאה דשאים ואילן מוציא פירות - הוי אומר זה ניסן... ואידך נמי, הא כתיב עץ עשה פרי! - ההוא לברכה לדורות הוא דכתיב. - ואידך נמי, הא כתיב עץ פרי! - ההוא כדרבי יהושע בן לוי, דאמר רבי יהושע בן לוי: כל מעשה בראשית בקומתן נבראו, לדעתן נבראו, לצביונן נבראו.
רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו אבות... רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם, בניסן נולדו אבות. תניא, רבי אליעזר אומר: מנין שבתשרי נברא העולם - שנאמר ויאמר אלקים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי. איזהו חדש שהארץ מוציאה דשאים ואילן מלא פירות - הוי אומר זה תשרי... רבי יהושע אומר: מנין שבניסן נברא העולם - שנאמר ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע... ועץ עשה פרי. איזהו חדש שהארץ מליאה דשאים ואילן מוציא פירות - הוי אומר זה ניסן... ואידך נמי, הא כתיב עץ עשה פרי! - ההוא לברכה לדורות הוא דכתיב. - ואידך נמי, הא כתיב עץ פרי! - ההוא כדרבי יהושע בן לוי, דאמר רבי יהושע בן לוי: כל מעשה בראשית בקומתן נבראו, לדעתן נבראו, לצביונן נבראו.
תלמוד בבלי ראש השנה יב.
תנו רבנן: חכמי ישראל מונין למבול כרבי אליעזר ולתקופה כרבי יהושע. חכמי אומות העולם מונין אף למבול כרבי יהושע.
תנו רבנן: חכמי ישראל מונין למבול כרבי אליעזר ולתקופה כרבי יהושע. חכמי אומות העולם מונין אף למבול כרבי יהושע.
תוספות ראש השנה יב. ד"ה למבול
אע"ג דסבירא להו כרבי יהושע דבניסן נברא העולם מדמונין לתקופה כרבי יהושע מ"מ מונין שנות נח ובריאת עולם ושנות החמה מתשרי משום דתשרי ראש לשנים ולשמיטין וליובלות.
אע"ג דסבירא להו כרבי יהושע דבניסן נברא העולם מדמונין לתקופה כרבי יהושע מ"מ מונין שנות נח ובריאת עולם ושנות החמה מתשרי משום דתשרי ראש לשנים ולשמיטין וליובלות.
תלמוד בבלי ראש השנה דף כז.
אמר רב שמואל בר יצחק: כמאן מצלינן האידנא "זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון", כמאן? כרבי אליעזר, דאמר: בתשרי נברא העולם. מתיב רב עינא: שוה יובל לראש השנה לתקיעה ולברכות, והא איכא זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון, דבראש השנה איתא וביובל ליתא! - כי קתני - אשארא. רב שישא בריה דרב אידי מתני הכי: אמר רב שמואל בר יצחק: הא דתנן שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות כמאן - דלא כרבי אליעזר, דאי רבי אליעזר - כיון דאמר בתשרי נברא העולם, הא איכא זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון, דבראש השנה איתא וביובל ליתא! - כי קתני - אשארא.
אמר רב שמואל בר יצחק: כמאן מצלינן האידנא "זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון", כמאן? כרבי אליעזר, דאמר: בתשרי נברא העולם. מתיב רב עינא: שוה יובל לראש השנה לתקיעה ולברכות, והא איכא זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון, דבראש השנה איתא וביובל ליתא! - כי קתני - אשארא. רב שישא בריה דרב אידי מתני הכי: אמר רב שמואל בר יצחק: הא דתנן שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות כמאן - דלא כרבי אליעזר, דאי רבי אליעזר - כיון דאמר בתשרי נברא העולם, הא איכא זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון, דבראש השנה איתא וביובל ליתא! - כי קתני - אשארא.
תוספות ראש השנה כז. ד"ה כמאן מצלינן
תימה הא קי"ל כרבי יהושע כדאמרינן בפ"ק (דף יב.) לתקופה כר' יהושע ואומר ר"ת דקי"ל כרב עינא דפריך משוה יובל ורב עינא ה"ק והא איכא זה היום תחלת מעשיך דאיתיה בראש השנה וליתיה ביובל אלא ודאי הא דאמרינן ליה לאו משום ברייתו של עולם אלא משום תחלת מעשה דין שהעולם נדון בו להתקיים או לאו וזה שייך נמי ביוה"כ דיובל דהוקש לר"ה כדלקמן בפרק בתרא (דף לד.) (אבל בשאר יומי לא) ואע"ג דמשני ליה שפיר רב עינא לא הדר ביה ומיהו לאידך לישנא קשיא דקאמר מתני' דלא כר"א הוה ליה לשנויי דזה היום תחלת מעשיך לאו אבריאת עולם קאי ומה שיסד ר"א הקליר בגשם דשמיני עצרת כר"א דאמר בתשרי נברא העולם ובשל פסח יסד כר' יהושע אומר ר"ת דאלו ואלו דברי אלהים חיים ואיכא למימר דבתשרי עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד ניסן ודכוותה אשכחן בפרק עושין פסין (עירובין דף יח. ושם) גבי אדם שעלה במחשבה לבראות שנים ולבסוף לא נברא אלא אחד.
תימה הא קי"ל כרבי יהושע כדאמרינן בפ"ק (דף יב.) לתקופה כר' יהושע ואומר ר"ת דקי"ל כרב עינא דפריך משוה יובל ורב עינא ה"ק והא איכא זה היום תחלת מעשיך דאיתיה בראש השנה וליתיה ביובל אלא ודאי הא דאמרינן ליה לאו משום ברייתו של עולם אלא משום תחלת מעשה דין שהעולם נדון בו להתקיים או לאו וזה שייך נמי ביוה"כ דיובל דהוקש לר"ה כדלקמן בפרק בתרא (דף לד.) (אבל בשאר יומי לא) ואע"ג דמשני ליה שפיר רב עינא לא הדר ביה ומיהו לאידך לישנא קשיא דקאמר מתני' דלא כר"א הוה ליה לשנויי דזה היום תחלת מעשיך לאו אבריאת עולם קאי ומה שיסד ר"א הקליר בגשם דשמיני עצרת כר"א דאמר בתשרי נברא העולם ובשל פסח יסד כר' יהושע אומר ר"ת דאלו ואלו דברי אלהים חיים ואיכא למימר דבתשרי עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד ניסן ודכוותה אשכחן בפרק עושין פסין (עירובין דף יח. ושם) גבי אדם שעלה במחשבה לבראות שנים ולבסוף לא נברא אלא אחד.
יום תרועה (למהר"ם אבן חביב) מסכת ראש השנה דף כז.
וא"ת במ"ש התוספת... אבל אם בניסן נברא העולם ובניסן נידון אדה"ר ושאר בני אדם נדונין מתשרי לתשרי נהי דמתיישב זה היום תחלת וכו' דהוי משום תחלת מעשה דין מ"מ מהו זה דמסיים זכרון ליום ראשון י"ל דהיינו טעמא כמ"ש בפסיקתא הובא ילקוט תהלים קי"ט פ' לעולם ה' דברך נצב דאמר הקב"ה דכשם שדן את אדה"ר ברחמים כך התנה לדון את בניו דאלולי כו' לא היינו יכולין לעמוד אפילו שעה אחת
וא"ת במ"ש התוספת... אבל אם בניסן נברא העולם ובניסן נידון אדה"ר ושאר בני אדם נדונין מתשרי לתשרי נהי דמתיישב זה היום תחלת וכו' דהוי משום תחלת מעשה דין מ"מ מהו זה דמסיים זכרון ליום ראשון י"ל דהיינו טעמא כמ"ש בפסיקתא הובא ילקוט תהלים קי"ט פ' לעולם ה' דברך נצב דאמר הקב"ה דכשם שדן את אדה"ר ברחמים כך התנה לדון את בניו דאלולי כו' לא היינו יכולין לעמוד אפילו שעה אחת
ערוך לנר ראש השנה דף יב.
בגמרא אף למבול כר' יהושע. הטעם בזה י"ל כיון דגם אנן קיי"ל כר' יהושע דבניסן נברא העולם וכמו שכתבו גם התוס' לקמן (כז א ד"ה כמאן) ומה שמונין שנות בריאת עולם ושנות עולם מתשרי היינו כיון דתשרי ר"ה לשנים ולשמיטין וליובלות כמ"ש רש"י ותוס' ומה שתשרי ר"ה לשנים ידוע לנו דדרך הקבלה הלכה למשה מסיני וע"י גז"ש כדלעיל ואומות העולם דלא מודים בתורה שבע"פ ואין להם רק תורה שבכתב מונין הכל מניסן מדכתיב החודש הזה לכם ראש חדשים:
בגמרא אף למבול כר' יהושע. הטעם בזה י"ל כיון דגם אנן קיי"ל כר' יהושע דבניסן נברא העולם וכמו שכתבו גם התוס' לקמן (כז א ד"ה כמאן) ומה שמונין שנות בריאת עולם ושנות עולם מתשרי היינו כיון דתשרי ר"ה לשנים ולשמיטין וליובלות כמ"ש רש"י ותוס' ומה שתשרי ר"ה לשנים ידוע לנו דדרך הקבלה הלכה למשה מסיני וע"י גז"ש כדלעיל ואומות העולם דלא מודים בתורה שבע"פ ואין להם רק תורה שבכתב מונין הכל מניסן מדכתיב החודש הזה לכם ראש חדשים:
חידושי הריטב"א ראש השנה כז. ד"ה כמאן
קשה היכי מפרשי הני רבנן ז"ל בלישנא דזה היום מאי דלא מפרש בגמרא ולא עוד אלא דגמרא נקיט ליה להדיא שפירושו על בריאת העולם, ולא עוד אלא שאין הלשון מוכיח כלל אלא כן, אלא מנהגא דאמרינן זה היום כר' אליעזר היא וכדהוי נוהגין בימי חכמי התלמוד וכדמוכח סוגיין כר' אליעזר, ולא חזינן דשקלי וטרי הכא אלא על מתניתין דשוה היובל לר"ה אי כר' אליעזר או לא אבל מאי דמצלינן האידנא והוו מצלי אמוראי זה היום כר' אליעזר היא לדברי הכל לפי פשטא דסוגיין
קשה היכי מפרשי הני רבנן ז"ל בלישנא דזה היום מאי דלא מפרש בגמרא ולא עוד אלא דגמרא נקיט ליה להדיא שפירושו על בריאת העולם, ולא עוד אלא שאין הלשון מוכיח כלל אלא כן, אלא מנהגא דאמרינן זה היום כר' אליעזר היא וכדהוי נוהגין בימי חכמי התלמוד וכדמוכח סוגיין כר' אליעזר, ולא חזינן דשקלי וטרי הכא אלא על מתניתין דשוה היובל לר"ה אי כר' אליעזר או לא אבל מאי דמצלינן האידנא והוו מצלי אמוראי זה היום כר' אליעזר היא לדברי הכל לפי פשטא דסוגיין
רבינו בחיי בראשית פרק א:ב
ואף על פי שרבי אליעזר ורבי יהושע הלכה כר' יהושע, כבר הכריעו בגמרא בזה כר"א, הוא שאמרו: (ראש השנה כז א) כמאן מצלינן האידנא זה היום תחלת מעשיך, כמאן כרבי אליעזר.
פענח רזא-- בראשית בא' תשרי, משיבת נפש-- ג' בר"ה נברא עולם
ואף על פי שרבי אליעזר ורבי יהושע הלכה כר' יהושע, כבר הכריעו בגמרא בזה כר"א, הוא שאמרו: (ראש השנה כז א) כמאן מצלינן האידנא זה היום תחלת מעשיך, כמאן כרבי אליעזר.
פענח רזא-- בראשית בא' תשרי, משיבת נפש-- ג' בר"ה נברא עולם
רמב"ן בראשית ח:ה
ודע, כי אחרי שהסכימו שבתשרי נברא העולם, כאשר תקנו "זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון", וכן הוא סדר הזמנים, זרע וקציר וקור וחום, יהיה ראש השנים מתשרי. וכן החדשים ממנו הם נמנים, עד שהגענו ליציאת מצרים, ואז צוה הקב"ה למנות בחדשים מנין אחר, שנאמר (שמות יב ב) החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה. ומשם ואילך בכל הכתוב ימנה תשרי החדש השביעי, ועדיין נשאר בשנים החשבון ממנו, דכתיב (שמות לד כב) וחג האסיף תקופת השנה
ודע, כי אחרי שהסכימו שבתשרי נברא העולם, כאשר תקנו "זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון", וכן הוא סדר הזמנים, זרע וקציר וקור וחום, יהיה ראש השנים מתשרי. וכן החדשים ממנו הם נמנים, עד שהגענו ליציאת מצרים, ואז צוה הקב"ה למנות בחדשים מנין אחר, שנאמר (שמות יב ב) החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה. ומשם ואילך בכל הכתוב ימנה תשרי החדש השביעי, ועדיין נשאר בשנים החשבון ממנו, דכתיב (שמות לד כב) וחג האסיף תקופת השנה
בני יששכר מאמרי חודש תמוז - אב מאמר ד אות ב
דהנה בכ"ה באלול התחלת בריאת העולם [ילקו"ש במדבר תשפ"ב], והתחלת בריאת העולם היה בבחינת תואר מלכות בכדי להקרא מלך כי אין מלך בלא עם, והנה מלכות סוף מעשה במחשבה תחלה, וישראל עלו במחשבה תחלה, (בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית [רש"י בראשית א' א'] אשר המה ימליכוהו והמה יתחתנו ויתחברו למלך הכבוד ע"י התורה שנקראת ראשית), והנה אמרו רז"ל ארבעים יום קודם יצירת הוולד מכריזין ברקיע בת פלוני לפלוני [סוטה ב א] וכדוגמא הלזו ארבעים יום קודם כ"ה אלול הוא זמן שלפנינו ט"ו באב ישראל עלו במחשבה להתחתן במלך הכבוד,*) על כן יום שהותרו שבטים להתחתן זה בזה וגם יום שהותר שבט בנימין להתחתן היה דוקא ביום הזה (כי הזמן גורם מבראשית, הבן), וכמו כן תקנו בכל שנה בנות ישראל יוצאות במחול משחקים ומי שאין לו אשה יפנה לשם ונתהווה החיתון לעורר היחוד הקדוש אשר ישראל עלו במחשבה, ועל ידי עליית מחשבתם כביכול נתהווה בריאת עולם, ויהי רצון שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונו... פלוגתת ר' אליעזר ור' יהושע ר' אליעזר ס"ל בתשרי נברא העולם ור' יהושע ס"ל בניסן (ותרווייהו קשוט לדברי מרן האריז"ל [פרע"ח שער ר"ה פ"ד] זה במעשה וזה במחשבה), והנה אנן פסקינן כר' אליעזר במנין שנות העולם, ואנחנו אומרים בראש השנה (תפלת מוסף) זה היום תחלת מעשיך [ר"ה כז א], ולכאורה למה נצא מן הכלל המסור בידינו ר' אליעזר ור' יהושע הלכה כר' יהושע, ובפרט דר' אליעזר שמותי הוא [שבת קל ב], ולדרכינו יונח, דהנה אבותינו ראו שמן השמים נתהווה יום שהותרו השבטים להתחתן זה בזה וכן יום שהותר שבט בנימין הכל נתהוה ואירע בט"ו באב ולא בט"ו בשבט, מזה היה להם הוכחה דמן השמים מסכימים לפסוק בזה הלכה כר' אליעזר (הגם דתרוייהו קשוט וכמו"ש לעיל, ואעפי"כ גם בט"ו בשבט (שעולה השרף באילנות) קבעוהו לקצת שמחת יום טוב וקבעוהו ראש השנה לאילנות כיון דגם דברי ר' יהושע אמיתיים), הבן.
דהנה בכ"ה באלול התחלת בריאת העולם [ילקו"ש במדבר תשפ"ב], והתחלת בריאת העולם היה בבחינת תואר מלכות בכדי להקרא מלך כי אין מלך בלא עם, והנה מלכות סוף מעשה במחשבה תחלה, וישראל עלו במחשבה תחלה, (בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית [רש"י בראשית א' א'] אשר המה ימליכוהו והמה יתחתנו ויתחברו למלך הכבוד ע"י התורה שנקראת ראשית), והנה אמרו רז"ל ארבעים יום קודם יצירת הוולד מכריזין ברקיע בת פלוני לפלוני [סוטה ב א] וכדוגמא הלזו ארבעים יום קודם כ"ה אלול הוא זמן שלפנינו ט"ו באב ישראל עלו במחשבה להתחתן במלך הכבוד,*) על כן יום שהותרו שבטים להתחתן זה בזה וגם יום שהותר שבט בנימין להתחתן היה דוקא ביום הזה (כי הזמן גורם מבראשית, הבן), וכמו כן תקנו בכל שנה בנות ישראל יוצאות במחול משחקים ומי שאין לו אשה יפנה לשם ונתהווה החיתון לעורר היחוד הקדוש אשר ישראל עלו במחשבה, ועל ידי עליית מחשבתם כביכול נתהווה בריאת עולם, ויהי רצון שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונו... פלוגתת ר' אליעזר ור' יהושע ר' אליעזר ס"ל בתשרי נברא העולם ור' יהושע ס"ל בניסן (ותרווייהו קשוט לדברי מרן האריז"ל [פרע"ח שער ר"ה פ"ד] זה במעשה וזה במחשבה), והנה אנן פסקינן כר' אליעזר במנין שנות העולם, ואנחנו אומרים בראש השנה (תפלת מוסף) זה היום תחלת מעשיך [ר"ה כז א], ולכאורה למה נצא מן הכלל המסור בידינו ר' אליעזר ור' יהושע הלכה כר' יהושע, ובפרט דר' אליעזר שמותי הוא [שבת קל ב], ולדרכינו יונח, דהנה אבותינו ראו שמן השמים נתהווה יום שהותרו השבטים להתחתן זה בזה וכן יום שהותר שבט בנימין הכל נתהוה ואירע בט"ו באב ולא בט"ו בשבט, מזה היה להם הוכחה דמן השמים מסכימים לפסוק בזה הלכה כר' אליעזר (הגם דתרוייהו קשוט וכמו"ש לעיל, ואעפי"כ גם בט"ו בשבט (שעולה השרף באילנות) קבעוהו לקצת שמחת יום טוב וקבעוהו ראש השנה לאילנות כיון דגם דברי ר' יהושע אמיתיים), הבן.
תוספות ראש השנה ח: ד"ה מתכסה
והר"ר משולם מפרש שהחדש מתכסה בו שאין חטאת ר"ח קרב בראש השנה כדכתיב מלבד עולת החדש ומנחתה ולא כתיב מלבד חטאת ועולה והקשה לו ר"ת דבריש תוספתא דשבועות תניא (ל') שעירים מקריבים ישראל בכל שנה וחשיב י"ב בראשי חדשים ובאופן דמוסף דר"ה וחיות אשר הנה מרובעות יסד ר"א הקלירי מוספי חדש עשתי עשרה דהיינו פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה ושעיר לכפר והשיב לר"ת שלא אמר שאין בו מוסף אלא מתכסה שלא הזכיר הכא חטאת בקרא דמלבד כמו שהזכיר עולה
והר"ר משולם מפרש שהחדש מתכסה בו שאין חטאת ר"ח קרב בראש השנה כדכתיב מלבד עולת החדש ומנחתה ולא כתיב מלבד חטאת ועולה והקשה לו ר"ת דבריש תוספתא דשבועות תניא (ל') שעירים מקריבים ישראל בכל שנה וחשיב י"ב בראשי חדשים ובאופן דמוסף דר"ה וחיות אשר הנה מרובעות יסד ר"א הקלירי מוספי חדש עשתי עשרה דהיינו פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה ושעיר לכפר והשיב לר"ת שלא אמר שאין בו מוסף אלא מתכסה שלא הזכיר הכא חטאת בקרא דמלבד כמו שהזכיר עולה
מהר"ם שיק שבועות דף ב:
ולי הי' נראה דתליא בפלוגתא אי בתשרי נברא העולם או בניסן נברא העולם, דהרי דרשינן בשבועות דף ט' [ע"א] לכך כתיב חטאת לה', שאמר הקב"ה הביאו עלי קרבן שמיעטתי את הירח והיינו בשעת בריאה, ואם כן אי בתשרי נברא העולם שאז הי' מיעוט הירח, א"כ בתשרי הוא דבר בשעתו מכל ראשי חדשים, ואיך אפשר שאז לא יקריבו שעיר של ר"ח, וכ"ש דלא שייך טעם של טורי אבן הנ"ל דכבר מביאין שעיר של ר"ה, הלא שעיר של ר"ה אינו בא על מיעוט הירחו, לכך ס"ל לתוספתא דנהי דבקרא כתיב מלבד עולת החודש ולא כתיב עולת החודש וחטאת, משום דחטאת הוא מכח כש"כ כדלעיל, כיון דאז זמן מיעוט הירח, אבל הר"ר משולם אפשר דס"ל כדעת התוס' וקיי"ל בניסן נברא העולם ולא שייך סברא הנ"ל, ואם כן מדפרט הכתוב מלבד עולת החודש ולא הזכיר חטאת נמי, אלא וודאי שלא הקריבו, כנלע"ד.
ולי הי' נראה דתליא בפלוגתא אי בתשרי נברא העולם או בניסן נברא העולם, דהרי דרשינן בשבועות דף ט' [ע"א] לכך כתיב חטאת לה', שאמר הקב"ה הביאו עלי קרבן שמיעטתי את הירח והיינו בשעת בריאה, ואם כן אי בתשרי נברא העולם שאז הי' מיעוט הירח, א"כ בתשרי הוא דבר בשעתו מכל ראשי חדשים, ואיך אפשר שאז לא יקריבו שעיר של ר"ח, וכ"ש דלא שייך טעם של טורי אבן הנ"ל דכבר מביאין שעיר של ר"ה, הלא שעיר של ר"ה אינו בא על מיעוט הירחו, לכך ס"ל לתוספתא דנהי דבקרא כתיב מלבד עולת החודש ולא כתיב עולת החודש וחטאת, משום דחטאת הוא מכח כש"כ כדלעיל, כיון דאז זמן מיעוט הירח, אבל הר"ר משולם אפשר דס"ל כדעת התוס' וקיי"ל בניסן נברא העולם ולא שייך סברא הנ"ל, ואם כן מדפרט הכתוב מלבד עולת החודש ולא הזכיר חטאת נמי, אלא וודאי שלא הקריבו, כנלע"ד.
ברכי יוסף או"ח רכט:א
ומדברי רש"י בסוגיין מוכח דקי"ל כרבי יהושע דבניסן נברא העולם, שכתב שכך היה בעת ברייתם. והיינו כמ"ש התוספות. אבל מדברי הרמב"ם הל' קדוש החדש (פ"ו ה"ח) ופ"י דשמיטה (ה"ב) מוכח דבתשרי נברא העולם. וצ"ל דזאת הברכה על שבא במקום זמן תקופת ניסן שהיא ר"ה לתקופות.
ומדברי רש"י בסוגיין מוכח דקי"ל כרבי יהושע דבניסן נברא העולם, שכתב שכך היה בעת ברייתם. והיינו כמ"ש התוספות. אבל מדברי הרמב"ם הל' קדוש החדש (פ"ו ה"ח) ופ"י דשמיטה (ה"ב) מוכח דבתשרי נברא העולם. וצ"ל דזאת הברכה על שבא במקום זמן תקופת ניסן שהיא ר"ה לתקופות.
שו"ת אור לציון חלק ג - הערות פרק ד - דיני ברכת הלבנה
דהנה יש לתמוה שלכאורה אנו סותרים עצמינו, שאנו מברכים ברכת החמה בניסן, כמבואר בדברי הרמב"ם בפרק י' מהלכות ברכות הלכה י"ח שכתב וז"ל, הרואה את החמה ביום תקופת ניסן של תחילת המחזור של שמונה ועשרים שנה שהתקופה בתחילת ליל רביעי, כשרואה אותה ביום רביעי בבוקר מברך ברוך עושה בראשית. וכן איתא בברכות דף נ"ט ע"ב. וכתב רש"י שם, חמה בתקופתה, מקום שהיא חוזרת שם לתחילת היקפה היא שעת תליית המאורות, ומאז התחילה להקיף ולשמש.
ומשמע מכל זה שאנו נוקטים כדעת רבי יהושע שבניסן נברא העולם, ואז נתלו המאורות... וא"כ צריך ליישב למה אנו מונים לתקופה מניסן.
והגאון רבי יהונתן אייבשיץ בספר יערות דבש חלק א' דרוש א' כתב ליישב, שבאמת נתלו המאורות בניסן, אלא שקודם שחטא אדם הראשון היה מהלך המזלות מהיר מאוד, כדמצינו במדרש רבה בראשית פרשה י' אות ד', ובמשך יומיים הם עברו תהליך של חצי שנה, דהיינו מראש מזל טלה עד מזל מאזניים, ע"ש.
דהנה יש לתמוה שלכאורה אנו סותרים עצמינו, שאנו מברכים ברכת החמה בניסן, כמבואר בדברי הרמב"ם בפרק י' מהלכות ברכות הלכה י"ח שכתב וז"ל, הרואה את החמה ביום תקופת ניסן של תחילת המחזור של שמונה ועשרים שנה שהתקופה בתחילת ליל רביעי, כשרואה אותה ביום רביעי בבוקר מברך ברוך עושה בראשית. וכן איתא בברכות דף נ"ט ע"ב. וכתב רש"י שם, חמה בתקופתה, מקום שהיא חוזרת שם לתחילת היקפה היא שעת תליית המאורות, ומאז התחילה להקיף ולשמש.
ומשמע מכל זה שאנו נוקטים כדעת רבי יהושע שבניסן נברא העולם, ואז נתלו המאורות... וא"כ צריך ליישב למה אנו מונים לתקופה מניסן.
והגאון רבי יהונתן אייבשיץ בספר יערות דבש חלק א' דרוש א' כתב ליישב, שבאמת נתלו המאורות בניסן, אלא שקודם שחטא אדם הראשון היה מהלך המזלות מהיר מאוד, כדמצינו במדרש רבה בראשית פרשה י' אות ד', ובמשך יומיים הם עברו תהליך של חצי שנה, דהיינו מראש מזל טלה עד מזל מאזניים, ע"ש.
חידושי הר"ן ראש השנה דף טז. ד"ה בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו
יש לשאול למה אדם נידון בר"ה יותר מבשאר ימי'... ותירוץ דבר זה למדנו מדגרסי' בפסיקתא בעשרי' וחמשה באלול נברא העולם. ולפי"ז הא דאמרי' בגמרא דר' אליעזר ס"ל בתשרי נברא העולם על גמר בריאתו קאמרינן דאדם הראשון שבו נגמר העולם נברא ביום ששי דהיינו באחד בתשרי. וגרסינן תו... בעשירית סרח באחת עשרה נדון בשתים עשרה יצא בדימוס א"ל הקב"ה לאדה"ר זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין ביום זה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך להיות עומדין לפני ביום הזה ויוצאין בדימוס, וכ"ז אימתי בחדש השביעי באחד לחדש ומכאן סמך למה אדם נידון בר"ה יותר מבשאר ימים. ולפי"ז הא דאמרינן בפ' ראוהו ב"ד כמאן מצלינן האידנא זה היום תחלת מעשיך כמאן כר' אליעזר על יצירת אדם קאמר אבל תחלת בריאת העולם בכ"ה באלול היה. ולפיכך נהגו בברצלונה ובכל גלילותיה להשכים באשמור' הבקר בכ"ה באלול. ... ומיהו אכתי תמיהא לי דתינח לר"א אבל לר' יהושע דאמר בניסן נברא העולם אכתי הדרא קושיין לדוכתא למה נדון בר"ה יותר מבשאר ימים. ונ"ל שרצה המקום לזכות את ישראל בדינם ורצה לדון אותם בזמן שהוקבעו לכפרה וסליחה שלפי שנתרצה הקב"ה לישראל ביוה"כ הוקבע יום סליחה לדורות ולפיכך גזר השם שיהא אדם נידון בר"ה שצדיקי' גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים ובינוני' הרי גזר דין שלהם אינו נחתם אלא עד יום הכיפורים שהוא יום סליחה וכפרה והרי נתנה להם תורה זמן כדי שבו יפשפשו במעשיהם וישובו אל השם. ואפשר עוד שמר"ה ועד יוה"כ התחיל השם להתרצות למשה וביוה"כ נתרצה לו לגמרי ולפיכך רצה השי"ת לדון בריותיו בזמן שהוקבע לכפרה וסליחה. ובהכי אתי שפיר טפי דנקטינן כר' יהושע דקיי"ל כוותיה לגבי ר"א. ועוד דההיא דתניא ולתקופה כר' יהושע אתיא הכי כפשוטה דסבירא לן דבניסן נברא העולם... ומיהו יש מקומו' שמקדימין באחד באלול ויש סמך למנהגם לפי שבו התחילו ארבעים יום האחרונים שבהם נתרצה הקדוש ברוך הוא למשה
יש לשאול למה אדם נידון בר"ה יותר מבשאר ימי'... ותירוץ דבר זה למדנו מדגרסי' בפסיקתא בעשרי' וחמשה באלול נברא העולם. ולפי"ז הא דאמרי' בגמרא דר' אליעזר ס"ל בתשרי נברא העולם על גמר בריאתו קאמרינן דאדם הראשון שבו נגמר העולם נברא ביום ששי דהיינו באחד בתשרי. וגרסינן תו... בעשירית סרח באחת עשרה נדון בשתים עשרה יצא בדימוס א"ל הקב"ה לאדה"ר זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין ביום זה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך להיות עומדין לפני ביום הזה ויוצאין בדימוס, וכ"ז אימתי בחדש השביעי באחד לחדש ומכאן סמך למה אדם נידון בר"ה יותר מבשאר ימים. ולפי"ז הא דאמרינן בפ' ראוהו ב"ד כמאן מצלינן האידנא זה היום תחלת מעשיך כמאן כר' אליעזר על יצירת אדם קאמר אבל תחלת בריאת העולם בכ"ה באלול היה. ולפיכך נהגו בברצלונה ובכל גלילותיה להשכים באשמור' הבקר בכ"ה באלול. ... ומיהו אכתי תמיהא לי דתינח לר"א אבל לר' יהושע דאמר בניסן נברא העולם אכתי הדרא קושיין לדוכתא למה נדון בר"ה יותר מבשאר ימים. ונ"ל שרצה המקום לזכות את ישראל בדינם ורצה לדון אותם בזמן שהוקבעו לכפרה וסליחה שלפי שנתרצה הקב"ה לישראל ביוה"כ הוקבע יום סליחה לדורות ולפיכך גזר השם שיהא אדם נידון בר"ה שצדיקי' גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים ובינוני' הרי גזר דין שלהם אינו נחתם אלא עד יום הכיפורים שהוא יום סליחה וכפרה והרי נתנה להם תורה זמן כדי שבו יפשפשו במעשיהם וישובו אל השם. ואפשר עוד שמר"ה ועד יוה"כ התחיל השם להתרצות למשה וביוה"כ נתרצה לו לגמרי ולפיכך רצה השי"ת לדון בריותיו בזמן שהוקבע לכפרה וסליחה. ובהכי אתי שפיר טפי דנקטינן כר' יהושע דקיי"ל כוותיה לגבי ר"א. ועוד דההיא דתניא ולתקופה כר' יהושע אתיא הכי כפשוטה דסבירא לן דבניסן נברא העולם... ומיהו יש מקומו' שמקדימין באחד באלול ויש סמך למנהגם לפי שבו התחילו ארבעים יום האחרונים שבהם נתרצה הקדוש ברוך הוא למשה
שולחן ערוך אורח חיים תקצב:א
הגה: ונהגו לומר כל פעם אחר שתקעו: היום הרת עולם, וארשת (מהרי"ל).
הגה: ונהגו לומר כל פעם אחר שתקעו: היום הרת עולם, וארשת (מהרי"ל).
לבוש או"ח תקצב:א
בכל פעם שתוקעין בסדרים אומרים אחריהם היום הרת עולם, דקי"ל באחד בתשרי נברא העולם, וראוי להזכירו בשעה שתוקעין שהוא סימן לקבלת מלכותו, כמלך שתוקעין ומריעין לפניו בחצוצרות ביום קבלת מלכותו
בכל פעם שתוקעין בסדרים אומרים אחריהם היום הרת עולם, דקי"ל באחד בתשרי נברא העולם, וראוי להזכירו בשעה שתוקעין שהוא סימן לקבלת מלכותו, כמלך שתוקעין ומריעין לפניו בחצוצרות ביום קבלת מלכותו
אליה רבה על הלבוש שם תקצב:ו (וכ"כ צל"ח ר"ה טז. ד"ה ובזה, ומחצ"ה להלן)
היום וכו'. הרת לשון הריון, כי הריון יאמר גם על עת לידה, כמו הורה גבר [איוב ג, ג], שהוא בריאת אדם הראשון בראש השנה, אבודרהם [עמוד רעג]. ולענ"ד לתרץ על פי מה שהקשה תוס' בר"ה דף כ"ז [ע"א ד"ה כמאן] על ר"א הקליר, ומסקי דבתשרי עלה במחשבה לבראות ולא נברא העולם עד ניסן, אם כן שפיר נקט הריון שהוא על מחשבה (וכ"כ המחצית השקל כאן), אבל לידה נקרא מעשה. ובתניא [סי' עה ד"ה ועל] הקשה היום לשון זכר והרת לשון נקיבה, וכך פירש דמדון או ריב [במשלי] מתרגמינן הרת, ור"ל היום יום הדין:
היום וכו'. הרת לשון הריון, כי הריון יאמר גם על עת לידה, כמו הורה גבר [איוב ג, ג], שהוא בריאת אדם הראשון בראש השנה, אבודרהם [עמוד רעג]. ולענ"ד לתרץ על פי מה שהקשה תוס' בר"ה דף כ"ז [ע"א ד"ה כמאן] על ר"א הקליר, ומסקי דבתשרי עלה במחשבה לבראות ולא נברא העולם עד ניסן, אם כן שפיר נקט הריון שהוא על מחשבה (וכ"כ המחצית השקל כאן), אבל לידה נקרא מעשה. ובתניא [סי' עה ד"ה ועל] הקשה היום לשון זכר והרת לשון נקיבה, וכך פירש דמדון או ריב [במשלי] מתרגמינן הרת, ור"ל היום יום הדין:
מגן אברהם או"ח תקצב:א
דבתשרי נברא העולם [לבוש] אבל בתו' דר"ה דף כ"ז אית' דקי"ל כר"י דאמ' בניסן נברא העולם, והא דאמרי' זה היום תחלת מעשיך וכו', ע"ש ומסקי דבתשרי עלה במחשבה להבראות ולא נברא עד ניסן ועבב"ח ססי' תקצ"א:
דבתשרי נברא העולם [לבוש] אבל בתו' דר"ה דף כ"ז אית' דקי"ל כר"י דאמ' בניסן נברא העולם, והא דאמרי' זה היום תחלת מעשיך וכו', ע"ש ומסקי דבתשרי עלה במחשבה להבראות ולא נברא עד ניסן ועבב"ח ססי' תקצ"א:
מחצית השקל או"ח תקצב:א במגן אברהם שם
[ולתירוץ אחר ד]האידנא מתפללים זה היום תחלת מעשיך, ואע"ג דקיימא לן כרבי יהושע דאמר בניסן נברא העולם, לפי שהוא תחלת דין... וצריך לומר... דסבירא ליה דקיימא לן כלישנא קמא דהש"ס וכרב עינא. ולענ"ד יש להמתיק הדברים ועל ידי זה אתי שפיר טפי גם לשון היום הרת שאנו אומרים, על פי מה דאיתא בילקוט [שמעוני, תהילים] מזמור ק"ב [רמז תתנה] על פסוק [שם קב, יח - יט] פנה אל תפלת הערער כו' ועם נברא יהלל יה, וכי עד עכשיו עתיד אומה אחרת להבראות כו', ורבנן אמרו אלו הדורות שהם מתים במעשיהם ובאים ומתפללים לפניך בראש השנה וביום הכיפורים ואתה בורא אותם בריאה חדשה כו', עכ"ל. הרי מה שאנו יוצאים בדימוס בראש השנה נקרא בריאה. ואתי שפיר מה שאנו אומרים היום הרת.
[ולתירוץ אחר ד]האידנא מתפללים זה היום תחלת מעשיך, ואע"ג דקיימא לן כרבי יהושע דאמר בניסן נברא העולם, לפי שהוא תחלת דין... וצריך לומר... דסבירא ליה דקיימא לן כלישנא קמא דהש"ס וכרב עינא. ולענ"ד יש להמתיק הדברים ועל ידי זה אתי שפיר טפי גם לשון היום הרת שאנו אומרים, על פי מה דאיתא בילקוט [שמעוני, תהילים] מזמור ק"ב [רמז תתנה] על פסוק [שם קב, יח - יט] פנה אל תפלת הערער כו' ועם נברא יהלל יה, וכי עד עכשיו עתיד אומה אחרת להבראות כו', ורבנן אמרו אלו הדורות שהם מתים במעשיהם ובאים ומתפללים לפניך בראש השנה וביום הכיפורים ואתה בורא אותם בריאה חדשה כו', עכ"ל. הרי מה שאנו יוצאים בדימוס בראש השנה נקרא בריאה. ואתי שפיר מה שאנו אומרים היום הרת.
משנה ברורה או"ח תקצב:ה ד"ה היום
דבתשרי נברא העולם ואפילו למאי דקי"ל כמאן דאמר בניסן נברא העולם עכ"פ בתשרי עלה במחשבה להבראות ולא נברא עד ניסן:
דבתשרי נברא העולם ואפילו למאי דקי"ל כמאן דאמר בניסן נברא העולם עכ"פ בתשרי עלה במחשבה להבראות ולא נברא עד ניסן:
אור החיים בראשית פרק א:א
רמז טז) עוד ירמוז על פי מה שנחלקו רז"ל (ר"ה י ב) אחד אמר בתשרי נברא העולם ואחד אמר בניסן נברא העולם, ונראה לי כי אלו ואלו דברי אלהים חיים, כי יש לך לדעת שאמרו ז"ל (ב"ר פ"א) שבתחילה חשב ה' לבראות העולם ואחר כך הוציא ה' מחשבתו לפועל. וכפי זה נוכל לומר כי בניסן חשב ובתשרי יצא לפועל או להפך, ולשניהם יתיחס לשון בריאה בין מה שעלה במחשבתו יתברך בריאה תקרא בין כשיצתה לפועל, ובזה יתקיימו דברי רבותינו יחד, והוא שרמז בבי"ת של תיבת בראשית כי ב' ראשית היו אחת למחשבה ואחת למעשה אלא שאין אנו יודעים אם בניסן חשב ובתשרי פעל או להפך:
רמז טז) עוד ירמוז על פי מה שנחלקו רז"ל (ר"ה י ב) אחד אמר בתשרי נברא העולם ואחד אמר בניסן נברא העולם, ונראה לי כי אלו ואלו דברי אלהים חיים, כי יש לך לדעת שאמרו ז"ל (ב"ר פ"א) שבתחילה חשב ה' לבראות העולם ואחר כך הוציא ה' מחשבתו לפועל. וכפי זה נוכל לומר כי בניסן חשב ובתשרי יצא לפועל או להפך, ולשניהם יתיחס לשון בריאה בין מה שעלה במחשבתו יתברך בריאה תקרא בין כשיצתה לפועל, ובזה יתקיימו דברי רבותינו יחד, והוא שרמז בבי"ת של תיבת בראשית כי ב' ראשית היו אחת למחשבה ואחת למעשה אלא שאין אנו יודעים אם בניסן חשב ובתשרי פעל או להפך:
אדרת אליהו לגר"א דף ב. ד"ה אלוקים
ורש"י ז"ל פי' בתחלה עלה במחשבה לברא במה"ד וראה שאין העולם מתקיים שתף עמה מדה"ר. ח"ו אין בו ית"ש שינוי רצון רק סוף המעשה במחשב' תחלה ובי"ה ה' צור עולמים עה"ז ועה"ב. וסוף המעשה הוא עוה"ב והוא בינה וגבורה עלה במחשבה תחלה. וראה שאין העולם מתקיים בלי עולם המעשה ושתף עמה מדת הרחמים עולם חסד יבנה והוא עוה"ז:
ורש"י ז"ל פי' בתחלה עלה במחשבה לברא במה"ד וראה שאין העולם מתקיים שתף עמה מדה"ר. ח"ו אין בו ית"ש שינוי רצון רק סוף המעשה במחשב' תחלה ובי"ה ה' צור עולמים עה"ז ועה"ב. וסוף המעשה הוא עוה"ב והוא בינה וגבורה עלה במחשבה תחלה. וראה שאין העולם מתקיים בלי עולם המעשה ושתף עמה מדת הרחמים עולם חסד יבנה והוא עוה"ז:
אדרת אליהו לגר"א דף ו:
אמר ברא אותו ואח"כ ברא אותם שבתחלה עלה במחשבה לברוא אחד (ברכות ס"א ע"א עירובין י"ח ע"א) ואח"כ נבראו שנים. כי נבראו שנים נפרדים בגופם וכן בנפשות'. והיי זה כדי שיוכלו להוליד נפש בלולה מנפשות האב והאם. שהם היו בתחלה מחוברים וכלולים ביחד ואח"כ נפרדו ובוולד נכלל' ג"כ יחד וכמו שפי' הרשב"א ז"ל בחי' אגדות. ואמר ויברא הוא בריאת הנשמה והוא בצלמו והוא עיקר האד' כי הגוף נקרא בשר האד' ואח"כ פרט הכתוב סדר בריאתם כי מתחלה קוד' היצירה לא הי' לו רק נפש א' כלולה מב' ואח"כ חלק לשתים וז"ש בצלם וכו' כי נשמת הזכר והנקיבם הן בשלימות ונקראו אדם כמ"ש כל השרוי בלא אשה וכו': (יבמות ס"ב ע"ב):
אמר ברא אותו ואח"כ ברא אותם שבתחלה עלה במחשבה לברוא אחד (ברכות ס"א ע"א עירובין י"ח ע"א) ואח"כ נבראו שנים. כי נבראו שנים נפרדים בגופם וכן בנפשות'. והיי זה כדי שיוכלו להוליד נפש בלולה מנפשות האב והאם. שהם היו בתחלה מחוברים וכלולים ביחד ואח"כ נפרדו ובוולד נכלל' ג"כ יחד וכמו שפי' הרשב"א ז"ל בחי' אגדות. ואמר ויברא הוא בריאת הנשמה והוא בצלמו והוא עיקר האד' כי הגוף נקרא בשר האד' ואח"כ פרט הכתוב סדר בריאתם כי מתחלה קוד' היצירה לא הי' לו רק נפש א' כלולה מב' ואח"כ חלק לשתים וז"ש בצלם וכו' כי נשמת הזכר והנקיבם הן בשלימות ונקראו אדם כמ"ש כל השרוי בלא אשה וכו': (יבמות ס"ב ע"ב):
חידושי אגדות למהר"ל ראש השנה דף י:
מחלוקת התנאים בניסן ובתשרי הוא דבר עמוק מאוד, כי אלו ב' חדשים הם עקרי חדשי השנה... וחודש השביעי הוא תשרי הוא ראש השנה כי הוא השביעי בחדשים, והוא באמצע החדשים, ובזה הוא נבדל מן שאר החדשים.
ודע כי שני אברים באדם הם קדושים והוא הלב והראש, וכנגד אלו שני דברים הם ניסן ותשרי, אמנם חודש ניסן הוא כנגד הלב ששם החיות, וכך חודש זה החזרת חיות העולם...
וסבר ר"א כי בבריאה ראוי שיהיה העולם נברא בחודש תשרי שחודש זה קרוב אל הש"י מצד קדושתו ומעלתו ולכך בו נברא העולם. כי תשרי הוא דומה לראש לפי ששם השכל שהוא קדוש לגמר, וכן החודש הזה שהוא שביעי שהוא קדוש לגמרי... ותשרי הוא השביעי כי הז' הוא לעולם נבחר וקדוש, בשנים שנת השמיטה ובימים ימי השבת, ולפיכך בחדשים ג"כ נבחר להיות קודש.
ר' יהושע סבר כי ניסן במה שהוא התחלה ראוי אל התחלה שהוא בריאת העולם. וקדושתו הוא מצד שהוא ראשית לכל הוא נבדל במעלה ומדריגה, וזה ענין אשר החודש הזה הוא ראשון כי הוא קרוב לאצילות מסבה ראשונה והוא ראשון באצילות ומחמת שהוא ראשון באצילות הרי הוא מתדבק בו יותר ומפני זה היו הנסים מתחדשים בחדש הזה למדריגות החודש שהוא מתעלה למעלתו בסבתו ומתיחד בו. אמנם החודש השביעי מדריגה אחרת יש לו, כי זה החודש מצד שהוא שביעי והוא בזה ראש לכלל השנה כי הוא השביעי מסוגל בזה, כי א"י הוא שביעי לארצות כי שבע ארצות... והשביעי הזה הוא עיקר כל הארצות, השבת שהוא שביעי הוא תכלית הימים של חול כי הוא מנוחה לכלם, כן החודש השביעי הוא עיקר כל השנה, ולפיכך הוא ראש השנה כי הוא ראש לכל השנה וזה ההפרש שיש בין תשרי לניסן.
ומעתה תדע כי הנשמה בראש הוא תשרי ומפני זה החודש הזה הוא קדוש ומתעלה על הכל וכמו שהנשמה היא [באה] כאשר האדם בשלימתו ובתכליתו כן החודש הזה ג"כ הוא השביעי אמצע השנה עיקר השנה והלב הוא בחי קודם לכל וזהו. הרי לך תשרי הוא מצד כי כאשר יגיע לחודש השביעי אשר הוא קדוש אז מתעלה הקב"ה עליו, כי אז מתעלה כאשר הוא בשלימותו והוא השביעי ואז יום הדין הוא.
אמנם ניסן הוא מצד אצילתו שהוא נאצל ממנו, וכמו שכתבנו למעלה הנה תבין מאחר שהקב"ה מתעלה בתשרי על העולם לפיכך אז יום הדין כי חל עליו הנהגתו יתברך, וסבירא ליה לר"י כי בניסן נברא העולם, שר"ל כי העולם היה לו התחלה והיה לו התחלה בדבר שהוא התחלת האצילות, וזהו ניסן לפי שהוא התחלת הכל. ור"א סובר בתשרי, לפי שהעולם ראוי להיות בשביל הסוף שהוא יהיה בו בשלימות הכל,.. ולפיכך לא התנועע העולם אלא בשביל השלימות והוא שלימות העולם וזהו התשרי שהוא בשלימות העולם, ולפיכך סבירא לר"א כי בתשרי נברא העולם.
מחלוקת התנאים בניסן ובתשרי הוא דבר עמוק מאוד, כי אלו ב' חדשים הם עקרי חדשי השנה... וחודש השביעי הוא תשרי הוא ראש השנה כי הוא השביעי בחדשים, והוא באמצע החדשים, ובזה הוא נבדל מן שאר החדשים.
ודע כי שני אברים באדם הם קדושים והוא הלב והראש, וכנגד אלו שני דברים הם ניסן ותשרי, אמנם חודש ניסן הוא כנגד הלב ששם החיות, וכך חודש זה החזרת חיות העולם...
וסבר ר"א כי בבריאה ראוי שיהיה העולם נברא בחודש תשרי שחודש זה קרוב אל הש"י מצד קדושתו ומעלתו ולכך בו נברא העולם. כי תשרי הוא דומה לראש לפי ששם השכל שהוא קדוש לגמר, וכן החודש הזה שהוא שביעי שהוא קדוש לגמרי... ותשרי הוא השביעי כי הז' הוא לעולם נבחר וקדוש, בשנים שנת השמיטה ובימים ימי השבת, ולפיכך בחדשים ג"כ נבחר להיות קודש.
ר' יהושע סבר כי ניסן במה שהוא התחלה ראוי אל התחלה שהוא בריאת העולם. וקדושתו הוא מצד שהוא ראשית לכל הוא נבדל במעלה ומדריגה, וזה ענין אשר החודש הזה הוא ראשון כי הוא קרוב לאצילות מסבה ראשונה והוא ראשון באצילות ומחמת שהוא ראשון באצילות הרי הוא מתדבק בו יותר ומפני זה היו הנסים מתחדשים בחדש הזה למדריגות החודש שהוא מתעלה למעלתו בסבתו ומתיחד בו. אמנם החודש השביעי מדריגה אחרת יש לו, כי זה החודש מצד שהוא שביעי והוא בזה ראש לכלל השנה כי הוא השביעי מסוגל בזה, כי א"י הוא שביעי לארצות כי שבע ארצות... והשביעי הזה הוא עיקר כל הארצות, השבת שהוא שביעי הוא תכלית הימים של חול כי הוא מנוחה לכלם, כן החודש השביעי הוא עיקר כל השנה, ולפיכך הוא ראש השנה כי הוא ראש לכל השנה וזה ההפרש שיש בין תשרי לניסן.
ומעתה תדע כי הנשמה בראש הוא תשרי ומפני זה החודש הזה הוא קדוש ומתעלה על הכל וכמו שהנשמה היא [באה] כאשר האדם בשלימתו ובתכליתו כן החודש הזה ג"כ הוא השביעי אמצע השנה עיקר השנה והלב הוא בחי קודם לכל וזהו. הרי לך תשרי הוא מצד כי כאשר יגיע לחודש השביעי אשר הוא קדוש אז מתעלה הקב"ה עליו, כי אז מתעלה כאשר הוא בשלימותו והוא השביעי ואז יום הדין הוא.
אמנם ניסן הוא מצד אצילתו שהוא נאצל ממנו, וכמו שכתבנו למעלה הנה תבין מאחר שהקב"ה מתעלה בתשרי על העולם לפיכך אז יום הדין כי חל עליו הנהגתו יתברך, וסבירא ליה לר"י כי בניסן נברא העולם, שר"ל כי העולם היה לו התחלה והיה לו התחלה בדבר שהוא התחלת האצילות, וזהו ניסן לפי שהוא התחלת הכל. ור"א סובר בתשרי, לפי שהעולם ראוי להיות בשביל הסוף שהוא יהיה בו בשלימות הכל,.. ולפיכך לא התנועע העולם אלא בשביל השלימות והוא שלימות העולם וזהו התשרי שהוא בשלימות העולם, ולפיכך סבירא לר"א כי בתשרי נברא העולם.
קדושת לוי ליקוטים
וכתב האר"י ז"ל שאלו ואלו דברי אלהים חיים, היינו שבניסן היה במחשבה. פירוש שבניסן היה צריך הסתכלות על המחשבה על מה נברא העולם, היינו בשביל ישראל שנקראו ראשית (רש"י ריש בראשית; ויק"ר לו, ד), ומחמת זאת הוא משפיע כביכול לכנסת ישראל תמיד כל הברכות וכל הטובות, כי בשבילם נברא העולם, והיינו שבניסן היה במחשבה:
וכתב האר"י ז"ל שאלו ואלו דברי אלהים חיים, היינו שבניסן היה במחשבה. פירוש שבניסן היה צריך הסתכלות על המחשבה על מה נברא העולם, היינו בשביל ישראל שנקראו ראשית (רש"י ריש בראשית; ויק"ר לו, ד), ומחמת זאת הוא משפיע כביכול לכנסת ישראל תמיד כל הברכות וכל הטובות, כי בשבילם נברא העולם, והיינו שבניסן היה במחשבה:
צל"ח מסכת ראש השנה דף טז.
ואני אומר דגם ר"א ור' יהושע מודין לדברי התוס' ששני הסברות אמתיות ושהעולם עלה במחשבה ולא נברא עד חצי שנה אח"כ, אלא שבזה נחלקו, ר"א סובר שמחשבה היתה בניסן והבריאה היתה בתשרי, ור' יהושע סובר להיפך.
והנה העולם עלה במחשבה לברוא במדת הדין אלא שאח"כ במעשה שתף רחמים בדין, וא"כ לכ"ע באחד בתשרי בתחלת בריאת העולם היה יום דין, אלא דלר"א היה במעשה דינו של אדם הראשון ולר' יהושע אז היתה המחשבה של הבריאה והמחשבה במדת הדין היתה. וא"כ לכאורה אין מקום לקושית הר"ן שהקשה לר"י מאי שייכות יש לאחד בתשרי לקבוע בו יום דין, והרי התירוץ מבואר שיום זה היה תחלת הדין במחשבה. וצריך לומר דעיקר קושית הר"ן למה קבע הקב"ה יום המחשבה יותר היה לקבוע יום המעשה אחד בניסן שבו היה הדין בפועל כי בו נידון אדם הראשון. ועל זה שפיר משני הר"ן שרצה הקב"ה לקבוע יום הדין סמוך ליוה"כ. וא"כ קושית המהרש"א שהקשה אם בשביל סמוך ליום הכפורים למה דוקא באחד בתשרי, אינה קושיא כלל, שעכ"פ לא סגי מלקבוע או באחד בתשרי או באחד בניסן ולא בשאר יומי כלל.
ואני אומר דגם ר"א ור' יהושע מודין לדברי התוס' ששני הסברות אמתיות ושהעולם עלה במחשבה ולא נברא עד חצי שנה אח"כ, אלא שבזה נחלקו, ר"א סובר שמחשבה היתה בניסן והבריאה היתה בתשרי, ור' יהושע סובר להיפך.
והנה העולם עלה במחשבה לברוא במדת הדין אלא שאח"כ במעשה שתף רחמים בדין, וא"כ לכ"ע באחד בתשרי בתחלת בריאת העולם היה יום דין, אלא דלר"א היה במעשה דינו של אדם הראשון ולר' יהושע אז היתה המחשבה של הבריאה והמחשבה במדת הדין היתה. וא"כ לכאורה אין מקום לקושית הר"ן שהקשה לר"י מאי שייכות יש לאחד בתשרי לקבוע בו יום דין, והרי התירוץ מבואר שיום זה היה תחלת הדין במחשבה. וצריך לומר דעיקר קושית הר"ן למה קבע הקב"ה יום המחשבה יותר היה לקבוע יום המעשה אחד בניסן שבו היה הדין בפועל כי בו נידון אדם הראשון. ועל זה שפיר משני הר"ן שרצה הקב"ה לקבוע יום הדין סמוך ליוה"כ. וא"כ קושית המהרש"א שהקשה אם בשביל סמוך ליום הכפורים למה דוקא באחד בתשרי, אינה קושיא כלל, שעכ"פ לא סגי מלקבוע או באחד בתשרי או באחד בניסן ולא בשאר יומי כלל.
שם משמואל מועדים ראש השנה
בפלוגתא דר' אליעזר ור' יהושע (ר"ה י' ב) דר"א ס"ל בתשרי נברא העולם ור"י ס"ל בניסן נברא העולם, ובתוס' (שם כ"ז. ד"ה כמאן מצלינן) בשם ר"ת דאלו ואלו דברי אלקים חיים דבתשרי עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד ניסן. נראה כמו שפירש רש"י בפסוק בראשית ברא אלקים ולא אמר ברא ה' שבתחילה עלה במחשבה לבראותו במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים והקדים מדת הרחמים ושתפה למה"ד והיינו דכתיב ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים. וזהו שכתבו התוס' שעלה במחשבה לבראות בתשרי שהוא מזל מאזנים שבו פלס ומאזני משקל לה', זמן דין, ולא נברא עד ניסן שהוא חודש הרחמים וצירוף הוי' אז כסדרן כנודע:
והנה ר' אליעזר מתלמידי ב"ש שהם מעולם המחשבה אזיל בתר המחשבה, וידוע דב"ש שרשם במדת הדין ומרומז בגמ' (שבת ל"א א) דחפו באמת הבנין שבידו שהוא צמצום כידוע, ור' יהושע שרשו בחסד אזיל בתר המעשה. ויש לומר שמהות התנאים האלה מרומזת בשמותיהם, כי לפי זכרוני בביאור השמות הנרדפים שבין עוזר ומושיע, שעוזר ענינו שהנעזר עושה בעצמו ובא חברו ועזר לו, והוא כענין (שמות כ"ג) עזב תעזוב עמו שאמרו חכז"ל (ב"מ ל"ב א) הלך וישב לו ואמר הואיל ועליך מצוה אם רצונך לפרוק פרוק פטור שנאמר עמו, והשם תשועה היא אפילו שהנושע אינו עושה כלום, וכענין שנאמר (שמות י"ד) ויושע ה' ביום ההוא הנאמר בקריעת ים סוף, שישראל מעצמם לא עשו כלום ובזוה"ק (ח"ב מ"ז ב) ואתם תחרישון לא תתערו מלה. והנה במי שעושה מעצמו והשם ית' עזר לו, זה יש לו מקום אפי' במדת הדין, כי כן מדת הדין נותנת שהרי (סוכה נ"ב ב) אלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו, ולא לשוא ברא הקב"ה את עולמו, אבל תשועה שהנושע אינו עושה כלום ואעפי"כ הש"י מושיע לו זהו חסד גמור. ולפי"ז שמות התנאים האלה הם לפי מהותם:
בפלוגתא דר' אליעזר ור' יהושע (ר"ה י' ב) דר"א ס"ל בתשרי נברא העולם ור"י ס"ל בניסן נברא העולם, ובתוס' (שם כ"ז. ד"ה כמאן מצלינן) בשם ר"ת דאלו ואלו דברי אלקים חיים דבתשרי עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד ניסן. נראה כמו שפירש רש"י בפסוק בראשית ברא אלקים ולא אמר ברא ה' שבתחילה עלה במחשבה לבראותו במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים והקדים מדת הרחמים ושתפה למה"ד והיינו דכתיב ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים. וזהו שכתבו התוס' שעלה במחשבה לבראות בתשרי שהוא מזל מאזנים שבו פלס ומאזני משקל לה', זמן דין, ולא נברא עד ניסן שהוא חודש הרחמים וצירוף הוי' אז כסדרן כנודע:
והנה ר' אליעזר מתלמידי ב"ש שהם מעולם המחשבה אזיל בתר המחשבה, וידוע דב"ש שרשם במדת הדין ומרומז בגמ' (שבת ל"א א) דחפו באמת הבנין שבידו שהוא צמצום כידוע, ור' יהושע שרשו בחסד אזיל בתר המעשה. ויש לומר שמהות התנאים האלה מרומזת בשמותיהם, כי לפי זכרוני בביאור השמות הנרדפים שבין עוזר ומושיע, שעוזר ענינו שהנעזר עושה בעצמו ובא חברו ועזר לו, והוא כענין (שמות כ"ג) עזב תעזוב עמו שאמרו חכז"ל (ב"מ ל"ב א) הלך וישב לו ואמר הואיל ועליך מצוה אם רצונך לפרוק פרוק פטור שנאמר עמו, והשם תשועה היא אפילו שהנושע אינו עושה כלום, וכענין שנאמר (שמות י"ד) ויושע ה' ביום ההוא הנאמר בקריעת ים סוף, שישראל מעצמם לא עשו כלום ובזוה"ק (ח"ב מ"ז ב) ואתם תחרישון לא תתערו מלה. והנה במי שעושה מעצמו והשם ית' עזר לו, זה יש לו מקום אפי' במדת הדין, כי כן מדת הדין נותנת שהרי (סוכה נ"ב ב) אלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו, ולא לשוא ברא הקב"ה את עולמו, אבל תשועה שהנושע אינו עושה כלום ואעפי"כ הש"י מושיע לו זהו חסד גמור. ולפי"ז שמות התנאים האלה הם לפי מהותם:
אהבת ציון (לבעל נודע ביהודה) דרוש ג
והנה ניסן הוא ראש החדשים שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים, ולכאורה קשה תשרי היה ראוי להיות ראש חדשים שבו נברא העולם דאנן קיי"ל בתשרי נברא העולם ואנו אומרים בראש השנה זה היום תחלת מעשיך, אמנם יש לתרץ דאף שבתשרי נברא העולם מ"מ תחלת הבריאה היה בשביל התורה ועיקר התורה התחילה בניסן כמו שדרש ר' יצחק לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחודש הזה לכם שאז התחיל לצוות לעמו תורה ומצות ובשביל זה נברא העולם מעיקרו ונמצא יחוס עיקר בריאת העולם הוא מניסן
והנה ניסן הוא ראש החדשים שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים, ולכאורה קשה תשרי היה ראוי להיות ראש חדשים שבו נברא העולם דאנן קיי"ל בתשרי נברא העולם ואנו אומרים בראש השנה זה היום תחלת מעשיך, אמנם יש לתרץ דאף שבתשרי נברא העולם מ"מ תחלת הבריאה היה בשביל התורה ועיקר התורה התחילה בניסן כמו שדרש ר' יצחק לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחודש הזה לכם שאז התחיל לצוות לעמו תורה ומצות ובשביל זה נברא העולם מעיקרו ונמצא יחוס עיקר בריאת העולם הוא מניסן
של"ה פסחים פרק תורה אור אות קז
פליגי, רבי אליעזר סבירא ליה בתשרי נברא העולם, ורבי יהושע סבירא ליה בניסן נברא העולם. ודברי שניהם אמת, כי בתשרי נברא העולם, ונתחדש יש מאין, אבל זה לא נודע ונתפרסם לרבים, והאומות מכחישים בו, ואומרים שהעולם כמנהגו נוהג מעולם ועד עולם. אמנם בניסן נתגלה חידושו, דהיינו לכל האותות והמופתים אשר עשה משה במצרים בשידוד המערכת והירוסו בשעה שהיתה המערכת בתכליתו המובחר, שהוא מזל טלה, שהוא ראשון לכל המזלות והוא הכבוד, והשר שלו הוא הכבוד משרים של מעלה. וראו כל העולם כי אלהי האלהים ואדון האדונים אשר חדשם יש מאין, על כן בידו היכולת להרסם ולשדדם, ועת לבנות, הכל כפי רצונו ברוך הוא. הרי שחידוש העולם שהיה בתשרי, נודע ונתפרסם ביניהן.
פליגי, רבי אליעזר סבירא ליה בתשרי נברא העולם, ורבי יהושע סבירא ליה בניסן נברא העולם. ודברי שניהם אמת, כי בתשרי נברא העולם, ונתחדש יש מאין, אבל זה לא נודע ונתפרסם לרבים, והאומות מכחישים בו, ואומרים שהעולם כמנהגו נוהג מעולם ועד עולם. אמנם בניסן נתגלה חידושו, דהיינו לכל האותות והמופתים אשר עשה משה במצרים בשידוד המערכת והירוסו בשעה שהיתה המערכת בתכליתו המובחר, שהוא מזל טלה, שהוא ראשון לכל המזלות והוא הכבוד, והשר שלו הוא הכבוד משרים של מעלה. וראו כל העולם כי אלהי האלהים ואדון האדונים אשר חדשם יש מאין, על כן בידו היכולת להרסם ולשדדם, ועת לבנות, הכל כפי רצונו ברוך הוא. הרי שחידוש העולם שהיה בתשרי, נודע ונתפרסם ביניהן.
שם משמואל שמות פרשת ויקהל
במכילתא (פ' א' סי' ח') החדש הזה לכם ולא מנה בו אדה"ר. הנה ר"א ור"י פליגי אי בתשרי נברא העולם או בניסן, ובודאי שניהם אמת ואו"א דא"ח. דהנה כמו שיש עולם וסדר טבעי כ"כ יש עולם וסדר הנסים, ועיין בהקדמה לספר גבורות ה' למהר"ל. וא"כ בודאי עולם הנסים נברא בניסן ועולם הטבע בתשרי. וע"כ ישראל שכל מציאותם היא דרך נס, שהרי לפי הוראת המזל אברהם אינו מוליד ולא הי' כלל יצחק בעולם, ואף גם אחר הוייתו פרחה נשמתו בעת העקידה וחזרה נשמתו אליו כעין תחיית המתים, וע"כ בפסח נולד יצחק לכ"ע, ע"כ מונין החדשים מניסן, ולא מנה בו אדה"ר שהוא מעולם הטבע, וע"כ למלכי ישראל שכחם למעלה מהטבע מעולם הנסים מונין מניסן, ומלכי אוה"ע מתשרי.
במכילתא (פ' א' סי' ח') החדש הזה לכם ולא מנה בו אדה"ר. הנה ר"א ור"י פליגי אי בתשרי נברא העולם או בניסן, ובודאי שניהם אמת ואו"א דא"ח. דהנה כמו שיש עולם וסדר טבעי כ"כ יש עולם וסדר הנסים, ועיין בהקדמה לספר גבורות ה' למהר"ל. וא"כ בודאי עולם הנסים נברא בניסן ועולם הטבע בתשרי. וע"כ ישראל שכל מציאותם היא דרך נס, שהרי לפי הוראת המזל אברהם אינו מוליד ולא הי' כלל יצחק בעולם, ואף גם אחר הוייתו פרחה נשמתו בעת העקידה וחזרה נשמתו אליו כעין תחיית המתים, וע"כ בפסח נולד יצחק לכ"ע, ע"כ מונין החדשים מניסן, ולא מנה בו אדה"ר שהוא מעולם הטבע, וע"כ למלכי ישראל שכחם למעלה מהטבע מעולם הנסים מונין מניסן, ומלכי אוה"ע מתשרי.
זוהר מהדורת הסולם - במדבר אות שנא (וליקוטי תורה לבעל התניא כי תבוא ג')
בכל אתר דכתיב ויהי, איהו צער. ויהי היום, יומא דאית ביה צער, ודא הוא ראש השנה, יומא דאית ביה דינא קשיא על עלמא. ובכל אתר ויהי היום, דא ראש השנה.
בכל אתר דכתיב ויהי, איהו צער. ויהי היום, יומא דאית ביה צער, ודא הוא ראש השנה, יומא דאית ביה דינא קשיא על עלמא. ובכל אתר ויהי היום, דא ראש השנה.
העמק דבר דברים כט:ט
בא ללמדנו שאין הדין וחשבון של כל אדם שוה, ויש בזה ארבע מדרגות במעלות האדם מישראל, ראשים, ותלמידי חכמים, והמון עם ה', נשים ועבדים וטף, כל אחד נידון לפי השאלה שהקב"ה שואל ממנו כמו שנתבאר לעיל שם, והקדים לומר היום. משום שבאמת בכל ראש השנה ויום הדין נצבים כל ישראל ג"כ בזה האופן, אבל היום שלא בראש השנה הוא כדי לעברך וגו'
בא ללמדנו שאין הדין וחשבון של כל אדם שוה, ויש בזה ארבע מדרגות במעלות האדם מישראל, ראשים, ותלמידי חכמים, והמון עם ה', נשים ועבדים וטף, כל אחד נידון לפי השאלה שהקב"ה שואל ממנו כמו שנתבאר לעיל שם, והקדים לומר היום. משום שבאמת בכל ראש השנה ויום הדין נצבים כל ישראל ג"כ בזה האופן, אבל היום שלא בראש השנה הוא כדי לעברך וגו'
רש"י דברים כט:ו
דבר אחר ולא נתן ה' לכם לב לדעת, שאין אדם עומד על סוף דעתו של רבו וחכמת משנתו עד ארבעים שנה ולפיכך לא הקפיד עליכם המקום עד היום הזה
דבר אחר ולא נתן ה' לכם לב לדעת, שאין אדם עומד על סוף דעתו של רבו וחכמת משנתו עד ארבעים שנה ולפיכך לא הקפיד עליכם המקום עד היום הזה