(א) הבדלה שעושה ש"ץ ובו סעיף אחד:
הגה ואומרים ויהי נועם וסדר קדושה באריכות כדי לאחר סדר קדושה שאז חוזרים רשעים לגיהנם (טור) ובזמן שאין אומרים ויהי נועם כגון שחל יום טוב בשבוע אין אומרים סדר קדושה אבל אומרים ויתן לך (כל בו) :
מבדיל שליח צבור כדי להוציא מי שאין לו יין: הגה ונהגו לומר ולהזכיר אליהו הנביא במ"ש להתפלל שיבא ויבשרנו הגאולה (טור):
(1) 1. The Havdalah Recited by the Sheliach Tzibbur.RAMA: And we say ויהי נועם and afterwards it is customary to recite the Order of Kedushah in order that the Jewish people will delay the completion of their prayers, in order to delay the return of the wicked to Gehinnom [after their Shabbos respite] (Tur). At a time when we do not say ויהי נועם, like when a Yom Tov falls during the week, we do not say the order of Kedushah, but we do say ויתן לך (Kol Bo). The prayer leader says Havdalah in order that those who do not have wine may fulfill their obligation.RAMA: And it is our custom to say and to remember Elijah the Prophet on Motzei Shabbos, to pray that he will come and announce the redemption. (Tur)
א) [סעיף א'] הגה. ואומרים ויהי נועם. לפי שהוא מזמור של ברכה שבו בירך משה לישראל בשעה שסיימו מלאכת המשכן. ונוהגין לכפול פסוק אורך ימים אשביעהו שע"י כן נשלם השם היוצא ממנו. טור. ועיין מ"א. ובתשב"ץ כתב שיש בו ק"ל תיבות כמנין הכהני"ם שכהני חשמונאי אומרים אותו ז"פ במלחמה ונוצחין ולכך נעלם זי"ן בויהי נועם שכל האומרו ז"פ ניצול מכלי זי"ן. א"ר או' ב'. ובשער הכוו' דף ס' כתב מה שנוהגין לומר בכל מו"ש ויהי נועם הוא כדי להמשיך תוספת קדושת שבת לכל ימי השבוע הבאה עד שבת האחרת. ומזמור זה של ויהי נועם צריך לאומרו כולו מעומד ועל הפחות תאמר פסוק זה מעומד ואח"כ תשב והטעם הוא כי הכוונה עתה לקבל אור החוזר מן הבינה הנקראת נועם ה' מסוד תוספת שבת ולכן צריך שיהיה מעומד ועי"ש. מה שהאריך בכוונת הפסוק הזה יעו"ש. ועיין עוד לקמן סי' ש' או' ב':
כְּבָר מוּבְטָח לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין אֵלִיָּהוּ בָּא לֹא בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וְלֹא בְּעַרְבֵי יָמִים טוֹבִים, מִפְּנֵי הַטּוֹרַח.
(ד) ונהגו להזכיר אליהו הנביא במוצאי שבת, ובפיוטים הבנוים על הזכרת שמו, ומתפללים שבמהרה יבא אלינו עם משיח בן דוד....וגם מפני שיום שבת הוא מעין העולם הבא כולו שמחה, ולמוצאי שבת חוזרת העצבות,