Save "293
"
וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִמֵּתֵי בְּחוֹלִי מֵעַיִים, דַּאֲמַר מָר: רוּבָּן שֶׁל צַדִּיקִים מֵתִים בְּחוֹלִי מֵעַיִים. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִמֵּתֵי בְּדֶרֶךְ מִצְוָה. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִמַּכְנִיסֵי שַׁבָּת בִּטְבֶרְיָא, וּמִמּוֹצִיאֵי שַׁבָּת בְּצִפּוֹרִי. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִמּוֹשִׁיבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא מִמַּעֲמִידֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ.
And Rabbi Yosei said: May my portion be among those who die from intestinal disease, as the Master said: Most righteous people die of intestinal disease. It is a very harsh disease through which the sins of righteous people are cleansed before their death and also, as a result, they die with a clean body. And Rabbi Yosei said: May my portion be among those who die on the path to perform a mitzva. And Rabbi Yosei said: May my portion be among those who accept Shabbat in Tiberias, which is in a valley where day turns to evening earlier, and among those who see Shabbat out in Tzippori, which is located on a mountain top where the sun is visible for longer, and Shabbat ends later. And Rabbi Yosei said: May my portion be among those who seat others in the study hall, i.e., who cause others to come sit and study, and not among those who cause others to stand in the study hall, i.e., who announce that it is time to leave the study hall and go to eat.
זמן סיום השבת הוא בצאת שלושה כוכבים בינוניים, אלא שחששו חכמים שמא יטעה הרואה ויחשוב שכוכבים גדולים הם בינוניים, לפיכך אמרו שימתין עד שיצאו שלושה כוכבים קטנים. וכדי להוסיף מחול על הקודש, ימתין עד שיראה שלושה כוכבים קטנים מקובצים יחד (שו"ע או"ח רצג, ב). כיום אין לנו צורך להסתכל בכוכבים אלא אפשר לסמוך על השעון ועל לוחות הזמנים, שזמן צאת השבת שבהם כולל בתוכו גם את זמן תוספת השבת.
Shabbat concludes with the appearance of three medium-sized stars, but the Sages were worried that people might make a mistake and think that three large stars were medium-sized. Therefore, to be on the safe side, they said that one should wait until the appearance of three small stars grouped together (SA 293:2). Nowadays we do not need to look at the stars. Rather we can rely on clocks and calendars, where the times listed for the end of Shabbat already incorporate tosefet Shabbat.
רַבִּי יֹאשִׁיָּה מְצַלֵּי שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת בְּשַׁבָּת: אוֹמֵר הַבְדָּלָה עַל הַכּוֹס אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר הַבְדָּלָה עַל הַכּוֹס? תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מִתְפַּלֵּל אָדָם שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת בְּשַׁבָּת וְאוֹמֵר הַבְדָּלָה עַל הַכּוֹס.
A similar dilemma was raised concerning the fact that Rabbi Yoshiya would pray the evening prayer of the conclusion of Shabbat on Shabbat: After praying, while it is still Shabbat, does he recite havdala over the cup of wine or does one not recite havdala over the cup of wine? Come and hear a resolution to this, as Rav Yehuda said that Shmuel said: One prays the evening prayer of the conclusion of Shabbat on Shabbat and recites havdala over the cup of wine.
יֵשׁ לוֹ לְאָדָם לְקַדֵּשׁ עַל הַכּוֹס עֶרֶב שַׁבָּת מִבְּעוֹד יוֹם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִכְנְסָה הַשַּׁבָּת. וְכֵן מַבְדִּיל עַל הַכּוֹס מִבְּעוֹד יוֹם אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן הִיא שַׁבָּת. שֶׁמִּצְוַת זְכִירָה לְאָמְרָהּ בֵּין בִּשְׁעַת כְּנִיסָתוֹ וִיצִיאָתוֹ בֵּין קֹדֶם לְשָׁעָה זוֹ כִּמְעַט:
A person may recite kiddush over a cup [of wine] on Friday before sunset, even though the Sabbath has not commenced. Similarly, he may recite havdalah over a cup [of wine] before sunset, even though it is still Sabbath. For the mitzvah of remembering the Sabbath involves making [a statement to this effect] at the entrance and the departure of the Sabbath, or slightly before these times.
סדר ערבית ומאחרין אותו כדי להוסיף מחול על הקודש דאמר ר"י יהא חלקי עם מוציאי שבת בציפורי שהיא יושבת בהר והיה נראה להם יום גדול עד צאת הכוכבים ולכך היו מאחרין במ"ש ומ"מ זמן יציאת השבת להיות מותר במלאכה הוא משישלים בין השמשות דר' יוסי והוא אחר בין השמשות דר' יהודה שהוא ג' חלקי מיל אחר שקיעת החמ' נמצא אחר שקיעת החמה כדי להלך אלף ות"ק אמה מותר בעשיית מלאכה. מי שהוא אנוס כגון שצריך להחשיך על התחום לדבר מצוה יכול להתפלל של מ"ש מפלג המנחה ולמעלה ולהבדיל מיד ומיהו לא יברך על הנר וגם אסור בעשיית מלאכה עד הלילה גרסינן בפ' תפלת השחר אמר שמואל מתפלל אדם של מוצ"ש בשבת ואומר הבדלה על הכוס רב צלי של מ"ש בשבת וכן ר' יאשיה והיו מבדילין על הכוס ופי' רב האי כגון שהיה להם שום אונס שלא היה להם יין להבדיל במ"ש או שהיו צריכין להחשיך על התחום לצורך מצוה כגון על עסקי מת או כלה כי דבר פשוט הוא שלא היו ממהרין להתפלל של מוצ"ש בשבת אם לא בשביל אונס ופר"י דסבירא להו דמפלג המנחה ולמעלה הוא זמן תפלת ערבית הילכך היו מתפללים והיו ממתינין מלקרות שמע עד צאת הכוכבים אע"פ שלא היו סומכין גאולה לתפלה לא היו חוששין כיון שהיו אנוסים וקורין שמע בברכותיה ומתפללין י"ח וכתב הרי"ץ גיאות כיון שנהגו כל ישראל כרבנן שאין מתפללין ערבית אלא משחשכה אין להתפלל של שבת בע"ש ולא של מוצ"ש בשבת ואין לקדש ולהבדיל אלא בכניסת יום וביציאתו בין יין מצוי בין אינו מצוי דקידוש אפשר בפת והבדלה אפשר למחר:

(א) דיני ערבית במוצאי שבת. ובו ג סעיפים:
מאחרין תפלת ערבית כדי להוסיף מחול על הקודש:

(ב) צריך ליזהר מלעשות מלאכה עד שיראו שלשה כוכבים קטנים ולא יהיו מפוזרים אלא רצופים ואם הוא יום המעונן ימתין עד שיצא הספק מלבו:

(ג) מי שהוא אנוס כגון שצריך להחשיך על התחום לדבר מצוה יכול להתפלל של מוצאי שבת מפלג המנחה ולמעלה ולהבדיל מיד אבל לא יברך על הנר וכן אסור בעשיית מלאכה עד צאת הכוכבים: הגה ונוהגים לומר והוא רחום וברכו באריכות נועם כדי להוסיף מחול על הקודש (א"ז):

(1) 1. The Laws of the Evening Service on Motzei Shabbat, 3 Seifim: We draw out the Maariv prayer in order to add holiness to the regular week.

(2) 2. One must be careful not to do work until he sees three small stars that are not scattered, but rather in a row in one place [in the sky]. If it is a cloudy day, one should wait until he is no longer uncertain at all [that three stars will have appeared].

(3) 3. A person who is prevented (from reciting Havdalah), such as one needs to go beyond the techum to perform a mitzvah can pray the prayers for Motzei Shabbos from the time of Plag HaMinchah and may make Havdalah immediately. However, in this case one does not make the blessing over the candle; and it is still forbidden to perform work until the stars come out. RAMA: It is our custom to say והוא רחום and ברכו with protracted, melodious tones so as to add from the mundane to the holy. (Or Zarua)

(א) (א) מאחרין וכו' - היינו אף דמן הדין סגי במה שיתעכב מלעשות מלאכה עד הזמן המבואר בס"ב מ"מ לכתחלה ראוי ונכון וכן מנהג כל ישראל לאחר את התפלה כדי שיתוסף יותר מחול על הקודש. המנהג לזמר קודם מעריב המזמור אלהים יחננו [תהלים ס"ו] ועוד מזמורים כנזכר בסידורים. ואם יחול ת"ב במוצאי שבת אין מזמרין דאז אין זמן חנינה. וכן כשיחול יו"ט במו"ש ג"כ אין המנהג לזמר. כתב הפמ"ג דאפשר משום דאין אומרים תחנה בשבת ויו"ט משא"כ בכל שבת יוכל לאמרו משחשכה קודם מעריב. ועיין לעיל בסימן מ"ט בשם חות יאיר דתהילים מותר המורגל בו לומר בעל פה ומה טוב ויפה המנהג הזה א' כדי ללוות שבת שנקראת כלה מלכתא בשירות ותשבחות וכדאיתא במדרש ועוד כי עי"ז נתאחר המעריב ונתוסף מחול על הקודש וגם כדי שלא יבואו לדבר בדברים בטלים אח"כ מצאתי בכנסת הגדולה סימן רל"ה כעין מה שכתבתי:

(ב) (ב) מלעשות מלאכה - עיין לקמן בסימן רצ"ט ס"י:

(ג) (ג) עד שיראו - וקודם לכן אסור משום ספק יום ומדינא סגי בג' כוכבים בינונים אלא שאין אנו בקיאין בזה ושמא הן גדולים הנראין ביום לכן אנו מצריכין קטנים:

(ד) (ד) ג' כוכבים קטנים - עיין לקוטי פר"ח על יו"ד שכתב דאם הרקיע מזהיר כעין אורה של יום תו לא נחשב אותו הזמן רק בה"ש והביאו הגאון רע"א בחידושיו ביו"ד סימן רס"ב עי"ש ובבאור הגר"א בלקוטיו שם כתב דאם נסתלק האדמימות מן כל כפת הרקיע באותו צד ששקעה החמה אין אנו חוששין במה שמזהיר. ודע עוד דבספר תפארת ישראל בפ"ב דשבת מצריך ג' קטנים לבד ג' בינונים ולא ידעתי מקורו ואולי דטעמו שמא אנו טועין בדבר וגדולים הם לכך אנו צריכין עוד כוכבים הגדולים מהם ומזה אנו יודעין שעכ"פ הם אינם גדולים ולפי מה שכתב בשערי תשובה סימן רל"ה בשם המטה יהודה והברכי יוסף עי"ש ניחא דברי התפארת ישראל בפשיטות אולם שארי אחרונים לא הזכירו ד"ז [ואפשר דאם בשארי מקומות הרקיע מעונן ולא יכול לראות עוד כוכבים יש להקל לכו"ע] ונ"ל דלפי מה שכתב הגר"א דבעינן שיסתלק האדמימות מן כל כפת הרקיע באותו צד ששקעה החמה ואז מועיל הג' כוכבים נראה דמועיל אז בג' כוכבים קטנים לבד:

(ה) (ה) אלא רצופים - משום תוספת שבת. וה"ה כשרואה ג' כוכבים קטנים שאינם רצופים וממתין מעט אחרי כן מותר לעשות מלאכה דעיקר טעם הרצופין משום תוספת וכיון שהמתין מעט הרי הוסיף [דגול מרבבה]:

(ו) (ו) עד שיצא - מה שלא זכר השו"ע שימתין השיעור ד' מילין מעת תחלת השקיעה לפי מה שפסק לעיל בסימן רס"א ס"ב דאפשר דמיירי דלא נודע לו גם זמן השקיעה משום הענן:

(ז) (ז) מלבו - ואם יש לו מורה שעות שהולך בטוב ויודע בבירור שהיה אתמול בזה הזמן לילה ע"פ הדין דהיינו ג' כוכבים קטנים נראה דיוכל לסמוך ע"ז וכ"כ בברכי יוסף דיוכל לסמוך על מורה שעות:

(ח) (ח) כגון שצריך וכו' - היינו שהולך מביתו מבע"י עד סוף התחום ויושב שם עד הערב כדי שמיד שיחשך ילך לדבר מצוה הנחוץ לו ומיירי ששם לא ימצא לו כוס להבדיל עליו:

(ט) (ט) יכול וכו' - ומ"מ כתבו האחרונים דאין לעשות כן דדבר תמוה הוא לרבים גם שמא יבואו להקל במלאכה ובפרט בימינו דנוהגין לעשות תמיד כרבנן שמתפללין מנחה עד הערב בודאי מדינא אסור להקדים מעריב במו"ש ואף דבע"ש יש שמקילין היינו משום דמצוה להוסיף מחול על הקודש משא"כ במו"ש:

(י) (י) ולהבדיל מיד - ומ"מ ימתין מלקרות ק"ש עד צה"כ: