Discussion of selected verses of the parsha, reflecting on its importance for our lives today.
Bullet Points:
System of Government described: Judges, Priests and Levites, and several verses later, a King
Characteristics and Challenges of False Prophets
Laws about criminals, warfare, and unsolved murders
From Re'eh, we learn that each person has been singled out by God...to observe the commandments
Re'eh ~ רְאֵ֗ה Deuteronomy 11: 26-28
רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה׃
See, I place before you today a blessing and a curse
אֶֽת־הַבְּרָכָ֑ה אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְע֗וּ אֶל־מִצְוֺת֙ יהוה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
the blessing, [provided] that you hearken to the commandments of Hashem your God that I command you today,
וְהַקְּלָלָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֺת֙ יהוה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְסַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתֶּֽם׃ {ס}
and the curse, if you do not listen to the commandments of Hashem your God and turn aside from the way that I command you today, to walk after other gods whom you have not known
(יז) אִ֖ישׁכְּמַתְּנַ֣ת יָד֑וֹ כְּבִרְכַּ֛ת יהוה אֱלֹהֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ׃ {ס}
(17) but each with his own gift, according to the blessing that your God יהוה has bestowed upon you.
Shenei Luchot HaBerit, Torah Shebikhtav, Re'eh, Derekh Chayim 5
איש כמתנת ידו כברכת יהוה אלוהיך אשר נתן לך . The two letters כ in front of the words כמתנת, כברכת, are a reminder that when we give a gift we should never feel that what we are giving away was ours in the first place, and that we therefore are truly generous. Whatever is at our disposal was given to us by G–d. David expressed this idea already very forcefully when he said (Chronicles I 29,14): כי ממך הכל ומידך נתנו לך, “For everything is from You, and it is Your gift that we have given to You.” The Torah alludes to this by not writing מתנת ידך, but כמתנת ידך instead.
Shoftim
(יח)שֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗יםתִּֽתֶּן־לְךָ֙בְּכׇל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יהוה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק׃
(18) You shall appoint magistrates and officials for your tribes, in all the settlements that your God יהוה is giving you, and they shall govern the people with due justice.
שופטים ושוטרים. אחר המצות לההמון צוה עניני מנהיגיו והם המלכי' והשופטים והכהנים והנביאים אשר בתקונם יתוקן ענין ההמון ובקלקולם יקולקל כמו שהעיר הנביא באמרו שריה בקרבה אריות שואגים שופטיה זאבי ערב לא גרמו לבקר נביאיה פוחזים אנשי בוגדות כהניה חללו קדש חמסו תורה:
שופטים ושוטרים, after Moses had addressed a number of commandments to the people at large, he now turned to instruct the leaders of the people in commandments of special concern for them. By paying especial attention to observing these laws, the leaders, especially the judges, kings and prophets, would be able to maintain the spiritual level of the people at large, and thus ensure the people’s continued tenure of the Land of Israel. In the words of the prophet: “when the lion roars who does not tremble?” (Amos 3,8) Tzefaniah phrased it somewhat differently, providing degrees of reactions to people in varying degrees of authority. (Tzefaniah 3,3 describes the princes, leading authorities as being feared like roaring lions, whereas the judges who have no executive powers are feared in the manner one is afraid of wolves.)
(כ) צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יהוה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {ס}
(20) Justice, justice shall you pursue, that you may thrive and occupy the land that your God יהוה is giving you.
נחזור לענין, דאז מתורץ מה שכתוב (דברים טז, יח) ושפטו משפט צדק, הסנהדרין, ולא הצדק שכנגד המשפט. אי נמי, הכפל של משפט צדק רומז למה שאמרו דין אמת לאמתו. וכתבו התוספות בפ"ק דשבת (י, ב), לאפוקי דין מרומה. והתוספות בפ"ק דבבא בתרא (ח, ב ד"ה דין אמת) פירשו בעצמם דבריהם, והוא כמבואר בטור חושן משפט סימן ט"ז מה נקרא דין מרומה, עיין שם, וצריך להיות אמת לאמתו, וזה"ש משפט צדק:
To get back to our subject, i.e. the words ושפטו את העם משפט צדק, "They will judge the people according to the meaning of the word צדק" the first time they appear in 16,20. Another reason why the word צדק is repeated in that verse could be that it alludes to the statement in Tanchuma Shoftim 8 that כל הדן דין אמת לאמיתו זוכה לעולם הבא, that anyone who judges truthfully merits a place in the World to Come. Tosaphot comment on this in the first chapter of Baba Batra that the wording is meant to preclude a verdict which is based on trickery. Tur Shulchan Aruch Choshen Mishpat section 15,3 explains what exactly such a דין מרומה is, namely that the testimony of witnesses is accepted only if the judge does not feel that they are trying to trick him into a false verdict. In other words: Judges must not only observe the formal provisions of the law but must endeavour to look beyond the correct formalities in order to arrive at a true verdict.
The human body is a city with seven gates—seven portals to the outside world: the two eyes, two ears, two nostrils and the mouth. Here, too, it is incumbent upon us to place internal “judges” to discriminate and regulate what should be admitted and what should be kept out, and “officers” to enforce the judges’ decisions . . .
(Siftei Kohen)
Why does the verse repeat itself? Is there a just justice and an unjust justice? Indeed there is. The Torah is telling us to be just also in the pursuit of justice—both the end and the means by which it is obtained must be just. ~ Rabbi Bunim of Peshischa
שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך (דברים טז, יח). בכאן יש רמז מוסר להא דתנן בספר יצירה, שבעה שערים הם בנפש, שתי עינים, שתי אזנים, והפה, ושני נקבי האף, עד כאן לשונו. והוא חושב השערים שהם בראש של אדם. אמנם יש שער לברית המעור, וגם כן פה התחתון, וצריך האדם להיות שומר השערים דהיינו הראיה והשמיעה והדיבור והכעס היוצא מאף. ג"כ צריך לשמור שער ברית הקודש שלא יצא זרע כי אם לקדושה. גם פה התחתון שלא ימלא כריסו כבהמת קיא צואה. ועל אלו השערים ישים האדם לעצמו שופטים ושוטרים, כלומר שישפוט את עצמו תמיד. זהו תיבת לך שאמר תתן לך, וישגיח תמיד שלא יהיה שם שום עבירה, כי כמעט אלו המקומות מקום שלום, ויהיו תמיד בקדושה ובטהרה:
שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך . We find an allusion here to the moral imperative quoted in the ספר יצירה that there are seven gateways to the soul (נפש). They are: The two eyes, the two ears, the mouth, and the two nostrils. Thus far the ספר יצירה. Only the gateways that are in man's head have been mentioned here. There are, however, two more "gateways," namely the opening from which seminal fluid is emitted, and the opening from which we excrete. Man has to guard these openings with extreme care. This "care" extends to what he sees with his eyes, what he hears with his ears, what he says with his mouth, and the anger that he lets escape from his nostrils. He also must exercise careful control over the gateway from the site of the Holy Covenant with G–d, making sure that any seminal fluid which he emits serves a sacred purpose. He must also ensure that he does not unnecessarily fill up the opening from which he excretes, as only animals keep on eating for the sake of eating, heedless of the amount of filth and vomit they accumulate within their bodies. In short, these are the שערים, gates of his body, that man must watch over like a judge and law enforcement officer. This is the reason the Torah added the words תתן לך, "place for yourself" in the opening verse of our portion.
שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך כו' ושפטו את העם משפט צדק (דברים טו, יח). דהנה הקדוש ברוך הוא שופט את הכנסת ישראל בבוא יום המשפט בגודל רחמיו וחסדיו. אך צריכין אתערותא דלתתא לעורר את המדה של רחמנות למעלה. ועל ידי מה נתעורר אותו המדה של חסד, כשאנו למטה מתנהגים בחסד ולמדים זכות על כל איש מישראל לדונן לכף זכות ואז על ידי זה גם מלמעלה נתעורר אותו המדה ולמדין גם עליו וגם על כל זרע ישראל חסדים. ואם כן האדם מעורר בעובדא שלמטה השער העליון לפתוח שערי חסד להריק ברכה על כל זרע ישראל. וזה שכתוב שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, רוצה לומר שאתה בעצמך תתקן ותכין המשפט של מעלה על ידי שעריך, והוא השערים שלך שאתה עושה ומעורר במעשיך. וזהו ושפטו את העם משפט צדק, רוצה לומר כל איש ילמוד את עצמו להתנהג לשפוט את העם משפט צדק ללמד צדקה וזכות על כל זרע ישראל ואז האדם מעורר השער של מעלה ועל ידי זה יוצא בדין זכאי במשפט של מעלה, כי במדה שאדם מודד מודדין לו:
Deuteronomy 16,18. “Judges and law enforcers you shall appoint in your “gates” who will judge the people fairly.”
While it is true, as we all know that G’d sits in judgment of the people of Israel on New Year’s Day, at which time He exercises His love as well as His mercy, there is still a need for justice being meted out down here on earth by human, i.e. mortal judges. The judges meting out justice on earth must also reflect the attribute of Mercy employed in the celestial spheres. When judges here on earth emulate the approach to the accused displayed in the celestial spheres, i.e. to assume that even if guilty, there are some excuses to be found for the conduct of the accused, then we can hope that, by taking this into consideration, our own judgment on New Year’s day will also reflect this consideration shown to sinners who had fallen victim to the evil urge.
From the above, it is clear that it is within our power, down here on earth to ”open” the gates of loving kindness, the source of G’d’s blessings for mankind. This is the reason that the Torah linked the dispensation of fair justice to “all your gates.” The Torah tells us that we ourselves must initiate the process of justice by giving anyone who appears to commit a wrong the benefit of the doubt, i.e. as the Talmud in Megillah 12 words it: ”man is measured by the yardsticks he applies to others.”
While it is true, as we all know that G’d sits in judgment of the people of Israel on New Year’s Day, at which time He exercises His love as well as His mercy, there is still a need for justice being meted out down here on earth by human, i.e. mortal judges. The judges meting out justice on earth must also reflect the attribute of Mercy employed in the celestial spheres. When judges here on earth emulate the approach to the accused displayed in the celestial spheres, i.e. to assume that even if guilty, there are some excuses to be found for the conduct of the accused, then we can hope that, by taking this into consideration, our own judgment on New Year’s day will also reflect this consideration shown to sinners who had fallen victim to the evil urge.
From the above, it is clear that it is within our power, down here on earth to ”open” the gates of loving kindness, the source of G’d’s blessings for mankind. This is the reason that the Torah linked the dispensation of fair justice to “all your gates.” The Torah tells us that we ourselves must initiate the process of justice by giving anyone who appears to commit a wrong the benefit of the doubt, i.e. as the Talmud in Megillah 12 words it: ”man is measured by the yardsticks he applies to others.”
וזהו "שופטים ושוטרים תתן לך" רמז לשני שופטים הנ"ל, דהיינו היצר טוב והיצה"ר, ומכנה הכתוב להיצר הטוב בלשון "שוטרים", כי הוא כמו השוטר הרודה בעם לבלתי עשות רע, כמו כן היצה"ט המוכיח ומיסר לאדם בשבט פיו ומראה לו מה שחיסר בעבודה, "בכל שעריך", כי לכל דבר מצוה וקדושה יש לו שער בפני עצמו, וכל מה שאדם עושה בעוה"ז תורה או תפילה או איזה קדושה, הוא פותח שער של המצוה ההיא, וזהו "בכל שעריך".
And this is "judges and officers you shall appoint" (Deuteronomy 16:18): a hint to the two judges spoken before [paragraph 1] which are the impulse to good and the impulse to evil, and the text designates the impulse to good with the expression "officers", since it is like the police officer that controls the people without doing them harm/evil, also the impulse to good is the one that rebukes and chastises a person with the staff of its mouth, and shows to the person what is lacking in his/her devotion. "At/In all your gates" [is used] because to every thing connected to a mitzvah and to holiness there is a gate of its own, and every thing that a person does in this world, be it Torah, prayer or some holy [act], the person opens the gate of that mitzvah, and this is "in all your gates."
לֹא־תַטֶּ֣ה מִשְׁפָּ֔ט לֹ֥א תַכִּ֖יר פָּנִ֑ים וְלֹא־תִקַּ֣ח שֹׁ֔חַד כִּ֣י הַשֹּׁ֗חַד יְעַוֵּר֙ עֵינֵ֣י חֲכָמִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם׃
You are not to cast aside a case-for-judgment,
you are not to [specially] recognize [anyone’s] face,
and you are not to take a bribe
—for a bribe blinds the eyes of the wise,
and twists the words of the equitable.
you are not to [specially] recognize [anyone’s] face,
and you are not to take a bribe
—for a bribe blinds the eyes of the wise,
and twists the words of the equitable.
לכן תתן לבך וכל דעתך על התורה בכל עת, כי אדם לומד בתורה חכמה, ודרך ארץ, וענווה וצניעות, וכל מעשים טובים; ומן השמים עושים לו צרכיו, והתורה משמרתו ומגדלתו ומרוממתו, כמו ששנו חכמים (משנה אבות ו א): אמר מאיר: כל העוסק בתורה לשמה – זוכה לדברים הרבה. ולא עוד, אלא שכל העולם כדאי הוא לו. נקרא "רע", "אהוב"..., ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים. הרי שכר פריע בעולם הזה, אבל לעולם הבא: "עין לא ראתה אלוהים זולתך" (ישעיהו סד ג), ואין למעלה הימנה לעולם הבא. איתא במדרש (רות רבה א א): רבי שאל לרבי בצלאל: מהו דכתיב: "כי זנתה אמם" (הושע ב ז)? אמר לו: אימתי נעשית דברי תורה כזונה? בזמן שבעליה מבזים אותה. כיצד? חכם יושב ודורש "לא תטה משפט" (דברים טז יט), והוא מטה משפט; "לא תכיר פנים" (שם), והוא מכיר פנים; "ולא תקח שחד" (שם), והוא לוקח שוחד.
Therefore, you must set your heart and all your mind on the Torah at all times. For in the Torah a man learns wisdom, proper conduct, humility, modesty, and all good deeds, and Heaven will provide him his necessities. And the Torah guards him and uplifts him and exalts him, as the Sages taught : Rabbi Meir said, "Everyone who occupies himself with the Torah for its own sake merits many things ; and not only this, but he is worthy of all the world. He is called friend, beloved … and it raises him and exalts him over all created things" (Aboth 6:1). And lo the fruit of the reward for this devotion to Torah is in this world, and in the world to come the reward is such that no eye has seen it but the eye of God (see Is. 64:3), and there is nothing greater than that reward in the world to come. They said in the Midrash (Ruth Rabbah 1:1 letter 2) : Rabbi asked Rabbi Bezalel, "What is the meaning of what is written in Hosea 2:1, 'For their mother had played the harlot' "? And he said to him, "When do the words of the Torah become like harlots? When those who study them shame them by their conduct. How would that be? A wise man sits and learns 'you shall not incline or wrest judgment' (Deut. 16:19), but he does in fact wrest judgment. He studies, 'You shall not be prejudiced in favor of the mighty,' but he does respect the presence of a wealthy or powerful person in court. 'You shall not take a bribe,' and he does take a bribe!"
(י) וְעָשִׂ֗יתָ עַל־פִּ֤י הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יַגִּ֣ידֽוּ לְךָ֔ מִן־הַמָּק֣וֹם הַה֔וּא אֲשֶׁ֖ר יִבְחַ֣ר יהוה וְשָׁמַרְתָּ֣ לַעֲשׂ֔וֹת כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר יוֹרֽוּךָ׃(יא) עַל־פִּ֨י הַתּוֹרָ֜ה אֲשֶׁ֣ר יוֹר֗וּךָ וְעַל־הַמִּשְׁפָּ֛ט אֲשֶׁר־יֹאמְר֥וּ לְךָ֖ תַּעֲשֶׂ֑ה לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל׃
(10) you shall carry out the verdict that is announced to you from that place that יהוה chose, observing scrupulously all their instructions to you.(11) You shall act in accordance with the instructions given you and the ruling handed down to you; you must not deviate from the verdict that they announce to you either to the right or to the left.
מכל אלה נדע, אשר מידת הרצון גדולה, אשר כל התורה כלולה בה. אפילו אמרו לך החכמים על השמאל שהוא ימין, ועל הימין שהוא שמאל – תתרצה להם לשמוע (ספרי דברים יז יא).
From all these we know how important the quality of graciousness is. For the whole Torah is contained in it. Even if the wise men said to you concerning the left that it is right, or about the right, that it is left, listen willingly to them (Sifre Deut. 17:11. T.P. Horayoth 1.1).
(יב) וְהָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה בְזָד֗וֹן לְבִלְתִּ֨י שְׁמֹ֤עַ אֶל־הַכֹּהֵן֙ הָעֹמֵ֞ד לְשָׁ֤רֶת שָׁם֙ אֶת־יהוה אֱלֹהֶ֔יךָ א֖וֹ אֶל־הַשֹּׁפֵ֑ט וּמֵת֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִיִּשְׂרָאֵֽל׃(יג) וְכׇל־הָעָ֖ם יִשְׁמְע֣וּ וְיִרָ֑אוּ וְלֹ֥א יְזִיד֖וּן עֽוֹד׃ {ס}
(12) Should either party [to the dispute] act presumptuously and disregard the priest charged with serving there your God יהוה, or the magistrate, that party shall die. Thus you will sweep out evil from Israel:(13) all the people will hear and be afraid and will not act presumptuously again.
(יד) כִּֽי־תָבֹ֣א אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יהוה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֣בְתָּה בָּ֑הּ וְאָמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ כְּכׇל־הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתָֽי׃(טו) שׂ֣וֹם תָּשִׂ֤ים עָלֶ֙יךָ֙ מֶ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יהוה אֱלֹהֶ֖יךָ בּ֑וֹ מִקֶּ֣רֶב אַחֶ֗יךָ תָּשִׂ֤ים עָלֶ֙יךָ֙ מֶ֔לֶךְ לֹ֣א תוּכַ֗ל לָתֵ֤ת עָלֶ֙יךָ֙ אִ֣ישׁ נׇכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־אָחִ֖יךָ הֽוּא׃(טז) רַק֮ לֹא־יַרְבֶּה־לּ֣וֹ סוּסִים֒ וְלֹֽא־יָשִׁ֤יב אֶת־הָעָם֙ מִצְרַ֔יְמָה לְמַ֖עַן הַרְבּ֣וֹת ס֑וּס וַֽיהוה אָמַ֣ר לָכֶ֔ם לֹ֣א תֹסִפ֗וּן לָשׁ֛וּב בַּדֶּ֥רֶךְ הַזֶּ֖ה עֽוֹד׃(יז) וְלֹ֤א יַרְבֶּה־לּוֹ֙ נָשִׁ֔ים וְלֹ֥א יָס֖וּר לְבָב֑וֹ וְכֶ֣סֶף וְזָהָ֔ב לֹ֥א יַרְבֶּה־לּ֖וֹ מְאֹֽד׃(יח) וְהָיָ֣ה כְשִׁבְתּ֔וֹ עַ֖ל כִּסֵּ֣א מַמְלַכְתּ֑וֹ וְכָ֨תַב ל֜וֹ אֶת־מִשְׁנֵ֨ה הַתּוֹרָ֤ה הַזֹּאת֙ עַל־סֵ֔פֶר מִלִּפְנֵ֖י הַכֹּהֲנִ֥ים הַלְוִיִּֽם׃(יט) וְהָיְתָ֣ה עִמּ֔וֹ וְקָ֥רָא ב֖וֹ כׇּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑יולְמַ֣עַן יִלְמַ֗ד לְיִרְאָה֙ אֶת־יהוה אֱלֹהָ֔יו לִ֠שְׁמֹ֠ר אֶֽת־כׇּל־דִּבְרֵ֞י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֛את וְאֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה לַעֲשֹׂתָֽם׃(כ) לְבִלְתִּ֤י רוּם־לְבָבוֹ֙ מֵֽאֶחָ֔יו וּלְבִלְתִּ֛י ס֥וּר מִן־הַמִּצְוָ֖ה יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֩עַן֩ יַאֲרִ֨יךְ יָמִ֧ים עַל־מַמְלַכְתּ֛וֹ ה֥וּא וּבָנָ֖יו בְּקֶ֥רֶב יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}
(14) If, after you have entered the land that your God יהוה has assigned to you, and taken possession of it and settled in it, you decide, “I will set a king over me, as do all the nations about me,”(15) you shall be free to set a king over yourself, one chosen by your God יהוה. Be sure to set as king over yourself one of your own people; you must not set a foreigner over you, one who is not your kin.(16) Moreover, he shall not keep many horses or send people back to Egypt to add to his horses, since יהוה has warned you, “You must not go back that way again.”(17) And he shall not have many wives, lest his heart go astray; nor shall he amass silver and gold to excess.(18) When he is seated on his royal throne, he shall have a copy of this Teaching written for him on a scroll by the levitical priests.(19) Let it remain with him and let him read in it all his life, so that he may learn to revere his God יהוה, to observe faithfully every word of this Teaching as well as these laws.(20) Thus he will not act haughtily toward his fellows or deviate from the Instruction to the right or to the left, to the end that he and his descendants may reign long in the midst of Israel.
The king has two Torah scrolls: one that is placed in his treasury, and the other that comes and goes with him.~ Talmud; Rashi
If the ordinary person needs one Torah scroll, a king needs two: because of his greatness, he has a greater need to be reminded of the higher authority to which he must submit. ~ Yalkut David
ועתה ראה גם ראה כי הענין הנכבד הזה מתקון מלאכת הבית והפסדו הוא דמיון נמרץ ומשל נפלא לתקון מלאכת בתי הנפש המשכלת ופרנסתו בהיותו על כנו וההשתבשות והעוות או המניעות הנופלות בשלימות השגותיה ובכל מעשיה ביום שיזועו השומרים והתעוותו בעלי הפקידות הנמצאות אתו בבית או חוצה לו כמו שרמזנו זה בשער ט' אשר שם דברנו בפסוק שלשה המה נפלאו ממנו וארבעה לא ידעתים וגו'. דרך הנשר בשמים דרך הנחש עלי צור דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה (משלי ל׳:י״ט.) אשר למעלה מפרשה זו ובשער ע"א דברנו בהמשך ארבעה הם קטני ארץ הנמשכת אחריה יבוקשו ממקומם כי עתה אין הכוונה אלא לדמיון ההנהגה הביתיית מהוית הבית הטבעי אשר בנה אותו ראשונה יתברך שמו , והנה הוא מבואר שהנהגת המדינה היא נמשכת אל הנהגת הבית אלא שמתפשטות מלאכותי' יותר אל הפרסום כמו שהם עניני הבית יותר מפורסמי' אצל האנשי' מעניני הגוף עם היותם ראשונה אצל הטבע וכן היא מלאכת הנהגת המדינית כלן אצל הנהגת המדינה האחת והצד השוה שבכלן בפרשה קטנה זו של שלמה תצדק אצל כל ההנהגות כי בהיות הפקידים על המלאכות שומרים משמרתם ועושים מלאכתם תהיינה על קיומן ועומדן אמנם כשישתבשו בפעולת' ולא ישמרו מצבם ודאי יתבלבל הכל ולא יוכלו שאת. ואולם הוא מבואר כי כמו שבהנהגה הטבעית שבגוף הבעלי חיים הכחות כלן ושרי המלאות נתנו מרועה אחד הוא הלב המשלח החיות וההרגש בכל האיברים כלם ובהיות הסדר כלו נמשך ממנו וחוזר אליו ושומר יחסו תמיד הנה יתישב הבנין כלו וזולת זה יפסד מיד כי כהו טעם תחת שלש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גבירתה כי כל זה יאמר בבחינת היחס אשר לכל המשרתים עם המנהיג הכולל הוא שר וראש לכלן ובענין זה נאמר העבודה או המרד מהעבד והשפחה או השנואה וזולת זה והוא מבואר וכן הוא הענין באמת בשאר ההנהגות כי א"א לקיום שום אחת מהנה אם לא בשישמרו כלן סדר המשמרות ושמירת יחסם אצל הראש. והוא טעם צורך מינוי המלך והכרחיותו כי כמו שמלאכות כל פרנסי הגוף חוזרים אל הלב וסרים אל משמעתו ואנשי מלאכת הבית אל בעליו וכן הפקודים במלאכות המדינה אל שר העיר ואדוניה כן הנהגות המדינות כלן ראוי שיוכללו כלן תחת ראש אחד כולל והוא המלך אשר הוא לכל המדינות אשר תחת ממשלתו בכח הטבעי הכולל אשר בגוף השומר הנהגת האיברים כלם ומקבל כל פעולות האנשים החלקיים וכל עסקיהם איש ואיש ממלאכתו אשר המה עושים בכל עיר ועיר מדינה ומדינה ומיסב את כלן בשיהיו פונין אל הטוב הכללי ותקון הקבוץ המדיני הכולל באופן שיעזרו זה מזה ולא יזיקו זה לזה ויעלה מכללם קבלת עול מלכות שלמה כי בשלמות זה יהיה להם שלום והוד מלכות כמו שהכח ההוא הקושר הטבעי מקשר האיברים כלן וממשיך תועלתן אל תועלת הגוף הכללי ואל טוב וכי על זה אמר יפקוד יהוה אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה (במדבר כ״ז:ט״ז) כמו שנתבאר שם. וזה משפט המלך הישר אשר עליו אמר החכם מלך במשפט יעמיד ארץ (משלי כ"ט) אמנם כאשר יהיה המלך נוהג בעריצות דורש ומבקש תועלת עצמו ובלתי מקפיד על תועלת הכלל עד שיהיה שם התחלפות הכוונות הוא מה שנאמר עליו ואיש תרומות יהרסנה כי לא יכוין אל התועלת המיוחד ואל היסבת החלקיים אל הכללי כמו שאמרנו וזה הרע יקרה בהם בחוזק במציאות המלך העריץ ממה שיקרה בהעדרו כמ"ש הנביא ואם הרע תרעו גם אתם גם מלככם תספו (שמואל א י״ב:כ״ה) כמו שיבא במה שאחר זה. אמנם כאשר לא יהיה להם מלך הנה באמת לא ימצא להם זה הטוב מההקשר והסבת הענינים כלן אל הכללות כמ"ש הכתוב בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה (שופטים כ"א) כי כל אחד יפנה במעשיו אל תועלתו ואותו ידרוש בכל כחו ולא יקפיד אם יבוא נזק לחבירו וכן יעשה חבירו עמו וזה וזה לא יכוונו אל הטוב הכללי עד שהיה מה שהי' אז מההפרד' והקטטה אשר היה בימים ההם. אמנם במציאות המלך העריץ אפי' החלקיים לא יוכלו עמוד. והנה לפי שהיה ענין הקמת המלך הוא ענין הכרחי אצל ההנהנה הטבעית. עד שכבר נמצא ענינו אצל הבעלי חיים כמו שאמרו חז"ל (חגיגה י"ג:) מלך בבהמות שור. מלך בחיות אריה מלך בעופות נשר. ובפלא אמר החכם מלך אין לארבה (משלי ל׳:כ״ז) אשר אין לה קצין וגו' (שם ו'). נפלו עליו כל האומות שבעולם הקרובות והרחוקות כי ראו תועלתו מפורסמת אם לענין המשפט ואם לענין השררה ואם לענין נצוח המלחמות. והנה לפי שפעולות ההשגחה הם שלימות נוסף על הפעולות הטבעיות יתחייב שהמושגח מפאת מעלה יוקדם לו התקון ראשונה למה שהוא בטבע ואשר יחסר מזה הוא מום במעשה המקבל ואשר בעבורו יחסר אצלו שפע ההשגחה כמו שכתבנו בארוכה בפ' וישלח יעקב שער כ"ו לזה מה שבא בחלק הזה אשר אנחנו בביאורו מצות שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וגו' והוא ענין חזרת הנהגת בתי העיר כלן אל כללות הנהגת המדינה הכוללת אשר בענין ההוא יושלם ענין הנהגת המדיניות ולא סר מהענין עד שאמר בסוף כי תבא אל הארץ אשר יהוה' אלהיך נותן לך וגו' ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבותי שום תשים עליך מלך וגו' הישיר אותם בשלא נבדלה זאת האומה הנבחרת מזולתה מהאומות במה שתחסר מהשלימות הראשון יותר מהם אבל כשתעדיף עליהם באופן יותר שלם מכלם כדי שתדבק בהם ההשגתה האלהית באופן יותר חזק כמו שאמרנו. וכבר נתפרסם זה מכמה מקומות שנצטוו להתנהג בתחבולות המלחמות שנעשו ע"י שאר מלכי האדמה במלחמות יהושע בעי ומלחמת ישראל עם בנימין וכן בדוד וזולתם ולזה אמר שמבחר הכוונות שאפשר שיהיה בזה הוא להשלים חוקם בכל מה שיחייבהו השלמות הראשון לבלתי היות בו חסרים מכל הגוים אשר סביבותם שלמה יהיו חסרים וגרועים מהם בו ויהיה להם לחטא ואשמה לבלתי חול עליהם שפע ההשגחה השורה על הממלא את חקו ראשונה בכל מה שבידו לעשות או יהיה ההתרשלות להם לפוקה ולמכשול כאשר יהיה יחסם בהשגחת האל יתע' העזיב' אותם אל מה שתמשך מבחירתם ומחריצות' אם מעט ואם הרבה כאשר כתבנו שם ומי שלא טעם טוב הבחינה הזאת בענין הזה בהכרח יתבלבל בלבול גדול בענין זאת המצוה כמה שקרה להם בעת ששאל ישראל מלך ואמרו לשמואל הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטינו ככל הגוים (שמואל א ח׳:ה׳) שכבר קימו המצוה הזאת ובאו אליה בתורת טעמה המיוחד ואפילו לא תהיה אלא רשות למה חרה לו לשמואל שנאמר וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה' (שם) ולא עוד אלא שאחרי חדוש המלוכה אמר ודעו כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני יהוה' לשאל לכם מלך (שם י"ב) והדבר הקשה בזה עוד שהרי דברי השם אינן מסכימין לא אל דברי שמואל ולא אל דברי עצמו שנאמר ויאמר יהוה' אל שמואל שמע בקול דברי העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלוך עליהם (שם ח') וכן כתיב אחרי כן ויהוה' גלה את אוזן שמואל יום אחד לפני בוא שאול וגו' כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימין ומשחתו לנגיד על עמי ישראל והושיע את עמי מיד פלשתים כי ראיתי את עמי כי באה צעקתו אלי ושמואל ראה את שאול ויהוה' ענהו הנה האיש אשר אמרתי אליך זה יעצור בעמי ויגש שאול אל שמואל בתוך השער ויאמר הגידה נא לי וגו' (שם ט') שנראה מכל זה שחפץ יהוה' להמליך עליהם מלך ברצון שלם ואח"כ נאמר מה שנראה בהפך באומרם כי לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלוך עליהם ככל המעשים אשר עשו. ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלוך וגו' (שם ח') וכן נאמר להלן כה אמר יהוה' אלהי ישראל אנכי העלתי את ישראל וגו'. ואתם היום מאסתם את אלהיכם אשר הוא מושיע לכם מכל רעותיכם וצרותיכם ותאמרו לא כי מלך תשים עלינו ועתה התיצבו לפני יהוה' וגו' (שם י"א) שנרא' מזה ומזה שעושה על פי ההכרח. ועוד קשה כי אחר שהתרה בהם באמרו וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה' אתכם ביום ההוא. וימאנו העם לשמוע בקול שמואל ויאמרו לא כי מלך יהיה עלינו והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו ונאמר וישמע שמואל את קול דברי העם וידברם באזני יהוה' מה שמועה שמע מהם אשר לא שמע ראשונה ולמה ידבר דבריהם באזני יהוה' שהרי אמר לו בתחלה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם וידוע שקבלו. ועוד קשה מזה כי אחר שהוכיחם התוכחה הידועה ואמר הלא קציר חטים היום אקרא אל יהוה' ונתן קולות ומטר ודעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני יהוה' לשאול וגו' (שם י"ב). ונאמר ויירא כל העם מאד את יהוה' ואת שמואל ויאמרו כל העם אל שמואל התפלל בעד עבדיך אל יהוה' אלהיך ואל נמות כי יספני על כל חטאתינו רעה לשאל לנו מלך למה לא צוה אותם לחזור בהם אבל אמר להם אל תיראו אתם עשיתם את כל הרעה הזאת אך לא תסורו וגו':
Excerpted: " ...the underlying assumption has been that we owe allegiance to a central authority. In the case of the body, the central authority is the heart. Similarly, in the case of the nation the central authority to whom we owe allegiance would be the king. Unless there is such a central authority, a country will not prosper, just as a household without a head, or a body without a heart cannot function....We can understand that Moses was anxious for G'd to appoint a single successor, displaying due regard for the welfare of the nation as a whole. At the same time, however, Solomon tells us "a king must base the country on a rule of justice; a man receptive to gifts (bribes) would ruin it." (Proverbs 29,4) A king who accepts bribes is worse than no leadership at all, will bring about ruin at an accelerated pace. Leadership in the animal kingdom is so natural, that the Talmud states that the king of the domesticated animals is the ox, whereas amongst the free roaming beasts the lion is king, the leader amongst the birds being the eagle. Although the locusts and the ants seem to manage without leadership, a nation devoid of leadership is likely to become prey to all kinds of invaders, and even the defence against attackers is no one's concern except those directly under attack. There is then no collective defence. The book of Judges is full of examples of such a state of affairs and the tragic consequences thereof. "In those days everyone did whatever seemed good in their eyes, there was no king in Israel." (Judges 21,25)
Since we conceive of G'ds Personal Providence as supplemental to our own intelligent efforts, whenever our own efforts are lacking, we cannot expect Divine assistance to crown our own handiwork. The Torah therefore establishes rules about how central authority and law enforcement is to work. This culminates in the appointment of a king "whom G'd will choose," (Deut 17,15) as distinct from other nations where the king reflects at best vox populi, and at worst dictatorship against the will of the people. The appointment of the right kind of king ensures that the nation is not merely the sum total of its individual households, but becomes one single vast household in the process. The distinctiveness of the Jewish nation lies in the fact that it possesses the kind of human leadership which will ensure the presence of Divine leadership at the same time. In view of the aforesaid, and even assuming that the words " som tassim alecha melech," would constitute only permission to appoint a king and not be a commandment to do so, the behaviour of the prophet Samuel when Israel asked for a king needs much clarification. (see Samuel I chapter 8) If at first glance, the Jewish people appear disadvantaged by not having a king compared to the nations surrounding them, the eventual appointment of a king must do more than just give them equal status with the gentile nations. The institution of the monarchy must be elevated to a higher level than that prevailing in neighbouring countries. Failure of the Jewish people to understand this, led the prophet to articulate his frustration when the people demanded that he appoint a king for them. In that context, even G'ds attitude seems confusing. On the one hand, He helped Samuel to find the person chosen to become king, on the other hand, He told Samuel that it was His leadership the people had rejected, when they asked for a king, not Samuel's. What was it then that prompted Samuel to give in to the request of the people? (verse 11 onwards)
למען ילמד ליראה. בחלק העיוני ממנה המורה במופת את גודל והשגחת האל יתעלה אשר בידיעת זה תתחייב המורא:
למען ילמד ליראה, in the philosophical, ethically instructive passages of the Torah acquainting us with the marvelous characteristics of G’d and His reluctance to interfere with man’s free choice. Such knowledge must lead one to revere G’d ever more.
(יז) וַיֹּ֥אמֶר יהוה אֵלָ֑י הֵיטִ֖יבוּ אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ׃(יח) נָבִ֨יא אָקִ֥ים לָהֶ֛ם מִקֶּ֥רֶב אֲחֵיהֶ֖ם כָּמ֑וֹךָ וְנָתַתִּ֤י דְבָרַי֙ בְּפִ֔יו וְדִבֶּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֖ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר אֲצַוֶּֽנּוּ׃
(17) Whereupon יהוה said to me, “They have done well in speaking thus.(18) I will raise up for them from among their own people a prophet like yourself, in whose mouth I will put My words and who will speak to them all that I command;