New Source Sheet

(ג) כָּב֣וֹד לָ֭אִישׁ שֶׁ֣בֶת מֵרִ֑יב וְכׇל־אֱ֝וִ֗יל יִתְגַּלָּֽע׃

(3) It is honorable for a man to desist from strife,
But every fool aMeaning of Heb. uncertain.becomes embroiled.-a

(א) כבוד לאיש. שישבות מריב וזה יהיה בירא את השם כי אין לו תאוה לרע ולזה תהיינה כל מחשבותיו טובות אך כל אויל יתבלבל ויתערב בריב ויהיה זה סבה להפילו ברע ויהיה זה כן באויל כי הוא יחשוב שיהיה ההערב בריב הוא הטוב למיעוט חקירתו בדברים:

Ralbag on Proverbs 20:3:1

...

רבנו בחיי, ויקרא י״א:מ״ד:ב׳

(ב) ויש לפרש עוד והתקדשתם מלשון פרישות, כי הפרוש והנבדל מתאוות העולם נקרא קדוש, וכן דרשו רז"ל בתורת כהנים, והתקדשתם והייתם קדושים כשם שאני קדוש כך אתם תהיו קדושים, כשם שאני פרוש כך אתם תהיו פרושים. והענין שיפרוש האדם מן התאוות ולא ישתמש בהם רק במוכרח, שאם ימשך האדם אחר המאכל והמשתה והמשגל יותר מדאי יחריב נפשו וגופו, והוא הנקרא בלשון תורה כסיל ואויל, וכל הממעט אף בדבר ההכרחי ופורש עצמו מן המותר הגמור הוא הנקרא קדוש, כי אם הוא ממלא נפשו בתאוות מן המותר יהיה בסובאי יין וזוללי בשר ויהיה נבל ועובר על התורה, ועל כן הוצרך הכתוב הזה לומר והתקדשתם להזהיר על הפרישות, וזה שיגדור האדם את עצמו ויפרוש מרבוי המאכל והמשתה והמותר, ויפרוש גם כן מן הדבור שאינו ראוי כענין שכתוב (משלי כ״א:כ״ג) שומר פיו ולשונו וגו', זה כתב הרמב"ן ז"ל. וכן מצינו שלמה ע"ה שהזהיר על הדבור האסור הוא שאמר (שם טו) לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת, וסמיך ליה בכל מקום עיני ה' צופות וגו', באר כי השגחת ה' בכל מקום, והוא משלם גמול על האולת ועל הדבור הנמאס, והוא שאמר הנביא (ישעיהו ט׳:ט״ז) על כן על בחוריו לא ישמח ה' וכל פה דובר נבלה, הזכיר הבחורים לפי שדרכם בכך, ודרשו רבותינו ז"ל כל המנבל פיו מעמיקים לו גיהנם שנאמר (משלי כ״ב:י״ד) שוחה עמוקה פי זרה זעום ה' יפל שם. וכן מצינו יחזקאל הנביא שהתנבא עונש ופורענות על הדבור שאינו ראוי והודיענו שהקב"ה משגיח על זה, והוא שאמר בפורענות הרשעים (יחזקאל ל״ה:י׳) יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה וה' שם היה, יגיד הכתוב כי הוא יתעלה היה שם משגיח על הדבור לשלם גמול, והזכיר בו עוד לשון וה' שהכוונה בכל מקום הוא ובית דינו.

Rabbeinu Bahya, Vayikra 11:44:2

(2) The word והתקדשתם, may also be understood in terms of פרישות, asceticism, introversion, abstinence. Anyone who displays abstinence from the pleasures this world has to offer is considered holy, קדוש. Similarly, our sages in Torat Kohanim Sifra Shemini 12,3 explain the verse simply by reversing these words and translating: “just as I am holy, I want you to sanctify yourselves. Just as I am ascetic, separate, I want you to practice similar traits.” The idea is that man should try not to indulge in any of the cravings which are natural to him unless they are vital for his health and well-being. When someone manages to deny himself all the physical gratifications which are permissible but not necessary for his health and well-being he is called קדוש, holy. Anyone however, who indulges bodily cravings over and beyond the necessary minimum is called כסיל, “fool.” The more one indulges physical cravings the greater the likelihood of committing infractions of Torah law (compare Proverbs 20, 3). This is why the Torah had to write the instruction “sanctify yourselves!” Restrictions that are desirable do not only include too much food and drink and marital relations with one’s wife, but also excess use of one’s mouth for unnecessary conversation. This is why Solomon said in Proverbs 15,2: “the tongue of the wise uses knowledge properly; the mouths of fools express folly.” Solomon continues immediately, warning: “the eyes of G’d are everywhere; they behold both the good and the wicked.” He meant that G’d’s supervisory stance is such that people guilty of offending speech may expect to pay the price. The prophet Isaiah 9,16 deals with the same subject when he said: “that is why my Lord will not spare their youths, nor show compassion to their orphans and to their widows; for they are all ungodly and wicked and every mouth speaks impiety.” The reason the prophet singles out the youths, the immature in years, is that they more than older people are guilty of such abuse of the power of speech. The Talmud Shabbat 33 remarks on the subject of improper use of one’s power of speech that anyone guilty of this sin will experience that he will sink even lower inside gehinom, purgatory. They base this on Proverbs 22,14: “the mouth of the immoral woman is a deep pit; he who is doomed by the Lord will fall into it.” We also find that the prophet Ezekiel has something pertinent to say on this subject in Ezekiel 35,10: “because you said: ‘the two nations and the two lands will be mine and we shall inherit them!’ But Hashem was there.” The prophet goes on to threaten retribution for such abuse of one’s mouth, telling us that G’d is mindful of such boasts.

מצודת ציון על משלי כ׳:ג׳:א׳

(א) יתגלע. כמו יתגלה בה״א:

Metzudat Zion on Proverbs 20:3:1

...

מצודת דוד על משלי כ׳:ג׳:א׳

(א) כבוד. הבטלה מן המריבה הוא כבוד לאיש וכל אויל יתגלה בעת המריבה כי כאשר ירבה אמרים יגולה אולתו לכל:

Metzudat David on Proverbs 20:3:1

...

משלי ו׳

(א) בְּ֭נִי אִם־עָרַ֣בְתָּ לְרֵעֶ֑ךָ תָּקַ֖עְתָּ לַזָּ֣ר כַּפֶּֽיךָ׃ (ב) נוֹקַ֥שְׁתָּ בְאִמְרֵי־פִ֑יךָ נִ֝לְכַּ֗דְתָּ בְּאִמְרֵי־פִֽיךָ׃ (ג) עֲשֵׂ֨ה זֹ֥את אֵפ֪וֹא ׀ בְּנִ֡י וְֽהִנָּצֵ֗ל כִּ֘י בָ֤אתָ בְכַף־רֵעֶ֑ךָ לֵ֥ךְ הִ֝תְרַפֵּ֗ס וּרְהַ֥ב רֵעֶֽיךָ׃ (ד) אַל־תִּתֵּ֣ן שֵׁנָ֣ה לְעֵינֶ֑יךָ וּ֝תְנוּמָ֗ה לְעַפְעַפֶּֽיךָ׃ (ה) הִ֭נָּצֵל כִּצְבִ֣י מִיָּ֑ד וּ֝כְצִפּ֗וֹר מִיַּ֥ד יָקֽוּשׁ׃ {פ}
(ו) לֵֽךְ־אֶל־נְמָלָ֥ה עָצֵ֑ל רְאֵ֖ה דְרָכֶ֣יהָ וַחֲכָֽם׃ (ז) אֲשֶׁ֖ר אֵֽין־לָ֥הּ קָצִ֗ין שֹׁטֵ֥ר וּמֹשֵֽׁל׃ (ח) תָּכִ֣ין בַּקַּ֣יִץ לַחְמָ֑הּ אָגְרָ֥ה בַ֝קָּצִ֗יר מַֽאֲכָלָֽהּ׃ (ט) עַד־מָתַ֖י עָצֵ֥ל ׀ תִּשְׁכָּ֑ב מָ֝תַ֗י תָּק֥וּם מִשְּׁנָתֶֽךָ׃ (י) מְעַ֣ט שֵׁ֭נוֹת מְעַ֣ט תְּנוּמ֑וֹת מְעַ֓ט ׀ חִבֻּ֖ק יָדַ֣יִם לִשְׁכָּֽב׃ (יא) וּבָֽא־כִמְהַלֵּ֥ךְ רֵאשֶׁ֑ךָ וּ֝מַחְסֹרְךָ֗ כְּאִ֣ישׁ מָגֵֽן׃ {פ}
(יב) אָדָ֣ם בְּ֭לִיַּעַל אִ֣ישׁ אָ֑וֶן ה֝וֹלֵ֗ךְ עִקְּשׁ֥וּת פֶּֽה׃ (יג) קֹרֵ֣ץ בְּ֭עֵינָו מֹלֵ֣ל בְּרַגְלָ֑ו מֹ֝רֶ֗ה בְּאֶצְבְּעֹתָֽיו׃ (יד) תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת ׀ בְּלִבּ֗וֹ חֹרֵ֣שׁ רָ֣ע בְּכׇל־עֵ֑ת (מדנים) [מִדְיָנִ֥ים] יְשַׁלֵּֽחַ׃ (טו) עַל־כֵּ֗ן פִּ֭תְאֹם יָב֣וֹא אֵיד֑וֹ פֶּ֥תַע יִ֝שָּׁבֵ֗ר וְאֵ֣ין מַרְפֵּֽא׃ {פ}
(טז) שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵ֣א יְהֹוָ֑ה וְ֝שֶׁ֗בַע (תועבות) [תּוֹעֲבַ֥ת] נַפְשֽׁוֹ׃ (יז) עֵינַ֣יִם רָ֭מוֹת לְשׁ֣וֹן שָׁ֑קֶר וְ֝יָדַ֗יִם שֹׁפְכ֥וֹת דָּם־נָקִֽי׃ (יח) לֵ֗ב חֹ֭רֵשׁ מַחְשְׁב֣וֹת אָ֑וֶן רַגְלַ֥יִם מְ֝מַהֲר֗וֹת לָר֥וּץ לָֽרָעָֽה׃ (יט) יָפִ֣יחַ כְּ֭זָבִים עֵ֣ד שָׁ֑קֶר וּמְשַׁלֵּ֥חַ מְ֝דָנִ֗ים בֵּ֣ין אַחִֽים׃ {פ}
(כ) נְצֹ֣ר בְּ֭נִי מִצְוַ֣ת אָבִ֑יךָ וְאַל־תִּ֝טֹּ֗שׁ תּוֹרַ֥ת אִמֶּֽךָ׃ (כא) קׇשְׁרֵ֣ם עַל־לִבְּךָ֣ תָמִ֑יד עׇ֝נְדֵ֗ם עַל־גַּרְגְּרֹתֶֽךָ׃ (כב) בְּהִתְהַלֶּכְךָ֨ ׀ תַּנְחֶ֬ה אֹתָ֗ךְ בְּֽ֭שׇׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹ֣ר עָלֶ֑יךָ וַ֝הֲקִיצ֗וֹתָ הִ֣יא תְשִׂיחֶֽךָ׃ (כג) כִּ֤י נֵ֣ר מִ֭צְוָה וְת֣וֹרָה א֑וֹר וְדֶ֥רֶךְ חַ֝יִּ֗ים תּוֹכְח֥וֹת מוּסָֽר׃ (כד) לִ֭שְׁמׇרְךָ מֵאֵ֣שֶׁת רָ֑ע מֵ֝חֶלְקַ֗ת לָשׁ֥וֹן נׇכְרִיָּֽה׃ (כה) אַל־תַּחְמֹ֣ד יׇ֭פְיָהּ בִּלְבָבֶ֑ךָ וְאַל־תִּ֝קָּחֲךָ֗ בְּעַפְעַפֶּֽיהָ׃ (כו) כִּ֤י בְעַד־אִשָּׁ֥ה זוֹנָ֗ה עַֽד־כִּכַּ֫ר־לָ֥חֶם וְאֵ֥שֶׁת אִ֑ישׁ נֶ֖פֶשׁ יְקָרָ֣ה תָצֽוּד׃ (כז) הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ וּ֝בְגָדָ֗יו לֹ֣א תִשָּׂרַֽפְנָה׃ (כח) אִם־יְהַלֵּ֣ךְ אִ֭ישׁ עַל־הַגֶּחָלִ֑ים וְ֝רַגְלָ֗יו לֹ֣א תִכָּוֶֽינָה׃ (כט) כֵּ֗ן הַ֭בָּא אֶל־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ לֹ֥א יִ֝נָּקֶ֗ה כׇּֽל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּֽהּ׃ (ל) לֹא־יָב֣וּזוּ לַ֭גַּנָּב כִּ֣י יִגְנ֑וֹב לְמַלֵּ֥א נַ֝פְשׁ֗וֹ כִּ֣י יִרְעָֽב׃ (לא) וְ֭נִמְצָא יְשַׁלֵּ֣ם שִׁבְעָתָ֑יִם אֶת־כׇּל־ה֖וֹן בֵּית֣וֹ יִתֵּֽן׃ (לב) נֹאֵ֣ף אִשָּׁ֣ה חֲסַר־לֵ֑ב מַֽשְׁחִ֥ית נַ֝פְשׁ֗וֹ ה֣וּא יַעֲשֶֽׂנָּה׃ (לג) נֶגַע־וְקָל֥וֹן יִמְצָ֑א וְ֝חֶרְפָּת֗וֹ לֹ֣א תִמָּחֶֽה׃ (לד) כִּֽי־קִנְאָ֥ה חֲמַת־גָּ֑בֶר וְלֹא־יַ֝חְמ֗וֹל בְּי֣וֹם נָקָֽם׃ (לה) לֹֽא־יִ֭שָּׂא פְּנֵ֣י כׇל־כֹּ֑פֶר וְלֹֽא־יֹ֝אבֶ֗ה כִּ֣י תַרְבֶּה־שֹֽׁחַד׃ {פ}

Proverbs 6

(1) My son, if you have stood surety for your fellow,
Given your hand for another,aOr “a stranger.” (2) You have been trapped by the words of your mouth,
Snared by the words of your mouth. (3) Do this, then, my son, to extricate yourself,
For you have come into the power of your fellow:
Go grovel—and badger your fellow; (4) Give your eyes no sleep,
Your pupils no slumber. (5) Save yourself like a deer out of the hand [of a hunter],
Like a bird out of the hand of a fowler.
(6) Lazybones, go to the ant;
Study its ways and learn. (7) Without leaders, officers, or rulers, (8) It lays up its stores during the summer,
Gathers in its food at the harvest. (9) How long will you lie there, lazybones;
When will you wake from your sleep? (10) A bit more sleep, a bit more slumber,
A bit more hugging yourself in bed, (11) And poverty will come bMeaning of Heb. uncertain.calling upon you,-b
And want, like a man with a shield.
(12) A scoundrel, an evil man
Lives by crooked speech, (13) Winking his eyes,
Shuffling his feet,
Pointing his finger. (14) Duplicity is in his heart;
He plots evil all the time;
He incites quarrels. (15) Therefore calamity will come upon him without warning;
Suddenly he will be broken beyond repair.
(16) Six things the LORD hates;
Seven are an abomination to Him: (17) A haughty bearing,
A lying tongue,
Hands that shed innocent blood, (18) A mind that hatches evil plots,
Feet quick to run to evil, (19) A false witness testifying lies,
And one who incites brothers to quarrel.
(20) My son, keep your father’s commandment;
Do not forsake your mother’s teaching. (21) Tie them over your heart always;
Bind them around your throat. (22) When you walk it will lead you;
When you lie down it will watch over you;
And when you are awake it will talk with you. (23) For the commandment is a lamp,
The teaching is a light,
And the way to life is the rebuke that disciplines. (24) It will keep you from an evil woman,
From the smooth tongue of a forbiddencLit. “alien.” woman. (25) Do not lust for her beauty
Or let her captivate you with her eyes. (26) The last loaf of bread will go for a harlot;
A married woman will snare a person of honor. (27) Can a man rake embers into his bosom
Without burning his clothes? (28) Can a man walk on live coals
Without scorching his feet? (29) It is the same with one who sleeps with his fellow’s wife;
None who touches her will go unpunished. (30) A thief is not held in contempt
For stealing to appease his hunger; (31) Yet if caught he must pay sevenfold;
He must give up all he owns. (32) He who commits adultery is devoid of sense;
Only one who would destroy himself does such a thing. (33) He will meet with disease and disgrace;
His reproach will never be expunged. (34) The fury of the husband will be passionate;
He will show no pity on his day of vengeance. (35) He will not have regard for any ransom;
He will refuse your bribe, however great.

אבן עזרא על משלי כ׳:ג׳:א׳

(א) כבוד - שהמלך יכבד לאיש המתעבר, אם ישב וישקוט ממריבה, על כן בקמץ הלמ"ד כי הוא ידוע והוא המתעבר עמו.

Ibn Ezra on Proverbs 20:3:1

...

אבן עזרא על משלי כ׳:ג׳:ב׳

(ב) יתגלה - יתערב במריבה.

Ibn Ezra on Proverbs 20:3:2

...

רש"י על משלי כ׳:ג׳:א׳

(א) כבוד לאיש שבת מריב. לנוח ממריבה:

Rashi on Proverbs 20:3:1

(1) It is honor for a man to refrain from quarreling To rest from quarrel.

רש"י על משלי כ׳:ג׳:ב׳

(ב) וכל אויל. שאינו שבת מריב תגל' קלונו:

Rashi on Proverbs 20:3:2

(2) and every fool who does not refrain from quarreling—his disgrace will be exposed.

שמירת הלשון, חלק ראשון, שער הזכירה י״ז:ג׳

(ג) וְהָאִישׁ הַנִּלְבָּב יִתְבּוֹנֵן תָּמִיד בְּמַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בְּמִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת אֱמֹר (ויקרא פרשה כ"ז) עַל הַפָּסוּק (קהֶלֶת ג' ט"ו): "וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת הַנִּרְדָּף". רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב יוֹסֵף אָמַר: לְעוֹלָם "וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת הַנִּרְדָּף", אַתָּה מוֹצֵא צַדִּיק רוֹדֵף צַדִּיק "וְהָאֱלֹהִים יְבַקִּשׁ אֶת הַנִּרְדָּף", צַדִּיק רוֹדֵף רָשָׁע "וְהָאֱלֹהִים יְבַקִּשׁ אֶת הַנִּרְדָּף". ר' יְהוּדָה אָמַר בְּשֵׁם ר' יוֹסֵי בֶּן נְהוֹרַאי: לְעוֹלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹבֵעַ דָּמָן שֶׁל נִרְדָּפִין מִן הָרוֹדְפִין, תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן הוּא וְכוּ'. ר' אֶלְעָזָר בְּשֵׁם ר' יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא אָמַר: אַף בַּקָּרְבָּנוֹת כֵּן, אָמַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שׁוֹר נִרְדָּף מִפְּנֵי אֲרִי, עֵז נִרְדָּף מִפְּנֵי נָמֵר, כֶּבֶשׂ מִפְּנֵי זְאֵב, לֹא תַקְרִיבוּ לְפָנַי מִן הָרוֹדְפִין אֶלָּא מִן הַנִּרְדָּפִין וְכוּ'. וְאִם כֵּן יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן מִזֶּה כַּמָּה יֵשׁ לָאָדָם לְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מִלִּהְיוֹת מֵעוֹזְרֵי הַמַּחֲלֹקֶת לִרְדֹּף צַד אֶחָד מֵהַצְּדָדִים, אַחֲרֵי שֶׁלְּבַסוֹף יִתְבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת דָּמָן מִיָּדוֹ. וְתַחַת שֶׁהוּא מְקַוֶּה לִהְיוֹת מִן הַמְנַצְּחִין וְלִנְחֹל כָּבוֹד עַל יְדֵי זֶה, יִרְאֶה לְבַסּוֹף בְּבִזְיוֹנוֹ שֶׁיֵּעָנֵשׁ בְּצָרַעַת אוֹ בַּעֲנִיּוּת וְכַנַּ"ל. אֲבָל הַשּׁוֹמֵר עַצְמוֹ מִן הַמַּחֲלֹקֶת הֲרֵי זֶה מְכֻבָּד בִּפְנֵי הַבְּרִיּוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ' ג'): "כָּבוֹד לָאִישׁ שֶׁבֶת מֵרִיב" וְגוֹ'. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: וּמָה אִם מְרִיבָה שֶׁהִיא שֶׁל אָדָם עַצְמוֹ, כָּבוֹד לוֹ אִם כָּבַשׁ, קַל וָחֹמֶר מְרִיבָה שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ וְהוּא מַכְנִיס עַצְמוֹ לְתוֹכָהּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי כ"ו י"ז): "מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי כָלֶב, עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹא לוֹ".

Shemirat HaLashon, Book I, The Gate of Remembering 17:3

(3) And the man of heart must reflect always upon what Chazal have said in Midrash Rabbah Parshath Emor 27 on the verse (Koheleth 3:15): "And G-d seeks [i.e., stands up for] the pursued." R. Huna said in the name of R. Yosef: "G-d always 'seeks' the pursued." You find a tzaddik pursuing a tzaddik — "And G-d seeks the pursued"; a tzaddik pursuing an evildoer — "And G-d seeks the pursued." R. Yehudah said in the name of R. Yossi b. Nahora: "The Holy One Blessed be He always claims the blood of the pursued from the pursuers." R. Elazar said in the name of R. Yossi b. Zimra: "It is also so with sacrifices. The Holy One Blessed be He said: 'An ox flees a lion; a goat flees a leopard; a lamb flees a wolf — Do not sacrifice before Me [animals] from the pursuers, but from the fleers.'" And if so, one must give thought to distancing himself from abetting machloketh, from taking one side over another, since, in the final analysis the Holy One Blessed be He claims their blood from his hand. And instead of emerging "the victor" and gaining honor thereby, in the end he will be seen in his shame, being punished by either tzara'ath or poverty. But if one guards himself from machloketh, he is honored by men, as it is written (Mishlei 20:3): "A man's honor is abstention from a quarrel." And Chazal have said: "Now if a man is honored by suppressing a quarrel which is his own, how much more so [is he to be censured] for intervening [and taking sides] in a quarrel which is not his own. And thus is it written (Mishlei 26:17): 'As one who seizes a dog's ears is he who grows wrathful over a quarrel that is not his.'"