הסדרה בהלכה בראשית סדרה א - קריאת י' פסוקים

וְאַנְשֵׁי הַמַּעֲמָד הָיוּ מִתְעַנִּין אַרְבָּעָה יָמִים בַּשָּׁבוּעַ, מִיּוֹם שֵׁנִי וְעַד יוֹם חֲמִישִׁי. וְלֹא הָיוּ מִתְעַנִּין עֶרֶב שַׁבָּת, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. וְלֹא בְאֶחָד בַּשַּׁבָּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מִמְּנוּחָה וָעֹנֶג לִיגִיעָה וְתַעֲנִית וְיָמוּתוּ. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, בְּרֵאשִׁית, וִיְהִי רָקִיעַ. בַּשֵּׁנִי, יְהִי רָקִיעַ, וְיִקָּווּ הַמַּיִם. בַּשְּׁלִישִׁי, יִקָּווּ הַמַּיִם, וִיְהִי מְאֹרֹת. בָּרְבִיעִי, יְהִי מְאֹרֹת, וְיִשְׁרְצוּ הַמַּיִם. בַּחֲמִישִׁי, יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, וְתּוֹצֵא הָאָרֶץ. בַּשִּׁשִּׁי, תּוֹצֵא הָאָרֶץ, וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם. פָּרָשָׁה גְדוֹלָה, קוֹרִין אוֹתָהּ בִּשְׁנַיִם, וְהַקְּטַנָּה בְּיָחִיד, בַּשַּׁחֲרִית וּבַמּוּסָף. וּבַמִּנְחָה נִכְנָסִין וְקוֹרִין עַל פִּיהֶן, כְּקוֹרִין אֶת שְׁמַע. עֶרֶב שַׁבָּת בַּמִּנְחָה לֹא הָיוּ נִכְנָסִין, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת:

Mishnah Ta'anit 4:3

And the members of the non-priestly watch, who represented the entire community that week, would fast four days a week, from Monday until Thursday. And they would not fast on Shabbat eve, in deference to Shabbat, as they did not wish to start Shabbat while fasting. And they did not fast on Sunday, so as not to go from rest and delight immediately to exertion and fasting, and run the risk that they might die as a result of the abrupt change. Which portions of the Torah would the members of the non-priestly watch read on each day? On Sunday they would read the portions starting with: “In the beginning” and “Let there be a firmament” (Genesis 1:1–8). On Monday they would read: “Let there be a firmament” and “Let the waters be gathered” (Genesis 1:9–13). On Tuesday they would read: “Let the waters be gathered” and “Let there be lights” (Genesis 1:14–19). On Wednesday: “Let there be lights” and “Let the waters swarm” (Genesis 1:20–23). On Thursday: “Let the waters swarm” and “Let the earth bring forth” (Genesis 1:24–31). On Friday: “Let the earth bring forth” and “And the heaven and the earth were finished” (Genesis 2:1–3). A long passage, consisting of six verses or more, is read by two people, and a short passage is read by one, as one cannot read fewer than three verses from the Torah together. They read from the Torah in the morning prayer and in the additional prayer. In the afternoon prayer the members of the non-priestly watch enter the synagogue and read the daily portion by heart, just as one recites Shema every day. On Shabbat eve at the afternoon prayer, they would not enter the synagogue for the communal Torah readings, in deference to Shabbat.

תלמוד ירושלמי תענית ד׳:ג׳:ב׳

הלכה: רַב חוּנָה אָמַר. שְׁלֹשָׁה קְרוּיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לֹא יִפְחֲתוּ מֵעֲשָׂרָה פְסוּקִים. חִזְקִיָּה אָמַר. כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּיבְּרוֹת. וְהָא תַנִּינָן. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בְּרֵאשִׁית וִיְהִי רָקִיעַ. וְהָא לֵית בְּהוֹן אֶלָּא תְמַנְייָא. רִבִּי אִידִי אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן כֶּהֲנָא וָאַסָּא. חַד אָמַר. חוֹזֵר. וְחוֹרָנָה אָמַר. חוֹתֵךְ. מָאן דְּאָמַר. חוֹזֵר. חוֹזֵר שְׁנֵי פְסוּקִים. מָאן דְּאָמַר. חוֹתֵךְ. וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר פָּסוּק בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהָא תַנִּינָן. בַּשֵּׁנִי יְהִי רָקִיעַ וְיִקָּווּ הַמַּיִם. חַד אָמַר. חוֹזֵר. וְחוֹרָנָה אָמַר. חוֹתֵךְ. מָאן דְּאָמַר. חוֹזֵר. חוֹזֵר שְׁנֵי פְסוּקִין. מָאן דְּאָמַר. חוֹתֵךְ. אֲפִילוּ חוֹתֵךְ לֵית בֵּיהּ. הוֹתֵיב רִבִּי פִלִּיפָּה בַּר פְּרִיטָה קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. וַהֶרֵי פָּרָשַׁת עֲמָלֵק. אָמַר לֵיהּ. שַׁנְייָה הִיא. שֶׁהוּא סִידְרוֹ שֶׁלְיוֹם. הָתִיב רִבִּי לָֽעְזָר בַּר מְרוֹם קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה. וְהָא תַנֵּי. הַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא לֹא יִּפְחוֹת מֵעֶשְׂרִים וְאֶחָד פְּסוּקִים.

Jerusalem Talmud Taanit 4:3:2

HALAKHAH: Rav Ḥuna said, three people reading in the Torah shall not do less than ten verses. Ḥizqiah said, corresponding to the Ten Commandments. But did we not state, “on Sunday, In the Beginning and there shall be a spread”? And these are only eight! Rebbi Idi said, Cahana and Assi disagreed. One said, he repeats. But the other said, he splits. He who says that he repeats, he repeats two verses. He who says he splits, he splits it was evening, it was morning, as a separate verse. But did we not state, “on Monday, there shall be a spread and the waters shall come together”? One said, he repeats. But the other said, he splits. He who says that he repeats, he repeats two verses. He who says he splits, he could not split. Rebbi Philippos ben Perita objected before Rebbi Ze`ira, is there not the paragraph about Amalek? He said to him, there is a difference since this is the topic of the day. Rebbi Eleazar from Merom asked before Rebbi Jonah; was it not stated, the one who reads the conclusion from Prophets should not do less than 21 verses?

תענית כ״ז ב:י׳

רִאשׁוֹן ״בְּרֵאשִׁית״ וִ״יהִי רָקִיעַ״. תָּנָא: ״בְּרֵאשִׁית״ בִּשְׁנַיִם, ״יְהִי רָקִיעַ״ בְּאֶחָד. בִּשְׁלָמָא ״יְהִי רָקִיעַ״ בְּאֶחָד — תְּלָתָא פְּסוּקֵי הָווּ. אֶלָּא ״בְּרֵאשִׁית״ בִּשְׁנַיִם, מַאי טַעְמָא? חַמְשָׁה פְּסוּקֵי הָוַיִין, וְתַנְיָא: הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה — אַל יִפְחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים! רַב אָמַר: דּוֹלֵג. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: פּוֹסֵק. וְרַב דְּאָמַר דּוֹלֵג, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר פּוֹסֵק? קָסָבַר: כׇּל פְּסוּקָא דְּלָא פַּסְקֵיהּ מֹשֶׁה — אֲנַן לָא פָּסְקִינַן לֵיהּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר פּוֹסֵק, וּמִי פָּסְקִינַן? וְהָאָמַר רַבִּי חֲנִינָא קָרָא: צַעַר גָּדוֹל הָיָה לִי אֵצֶל רַבִּי חֲנִינָא הַגָּדוֹל וְלֹא הִתִּיר לִי לִפְסוֹק אֶלָּא לְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, הוֹאִיל וּלְהִתְלַמֵּד עֲשׂוּיִן. וּשְׁמוּאֵל — הָתָם טַעְמָא מַאי? מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר. הָכָא נָמֵי לָא אֶפְשָׁר. וּשְׁמוּאֵל אָמַר פּוֹסֵק, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר דּוֹלֵג? גְּזֵירָה מִשּׁוּם הַנִּכְנָסִין וּגְזֵרָה מִשּׁוּם הַיּוֹצְאִין. מֵיתִיבִי: פָּרָשָׁה שֶׁל שִׁשָּׁה פְּסוּקִים — קוֹרִין אוֹתָהּ בִּשְׁנַיִם, וְשֶׁל חֲמִשָּׁה — בְּיָחִיד. וְאִם הָרִאשׁוֹן קוֹרֵא שְׁלֹשָׁה, הַשֵּׁנִי קוֹרֵא שְׁנַיִם מִפָּרָשָׁה זוֹ וְאֶחָד מִפָּרָשָׁה אַחֶרֶת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שְׁלֹשָׁה, לְפִי שֶׁאֵין מַתְחִילִין בַּפָּרָשָׁה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִין. לְמַאן דְּאָמַר דּוֹלֵג — לִידְלוֹג, וּלְמַאן דְּאָמַר פּוֹסֵק — לִיפְסוֹק! שָׁאנֵי הָתָם, דְּאִית לֵיהּ רַוְוחָא.

Taanit 27b:10

The mishna taught that on Sunday they would read the portions starting with: “In the beginning” (Genesis 1:1–5) and “Let there be a firmament” (Genesis 1:6–8). It is taught in a baraita: The section: “In the beginning” is read by two people, while “Let there be a firmament” is read by one. The Gemara asks: Granted, the passage “Let there be a firmament” is read by one individual, as it is three verses long, and one who is called to the Torah reads at least three verses. However, what is the reason that the section “In the beginning” is read by two individuals? It is five verses long, and it is taught in a mishna (Megilla 22a): One who reads from the Torah may not read fewer than three verses. How, then, are five verses read by two individuals?

מגילה כ״א ב:ח׳-י׳

אֶלָּא הָא דְּתָנֵי רַב שִׁימִי: אֵין פּוֹחֲתִין מֵעֲשָׂרָה פְּסוּקִין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, ״וַיְדַבֵּר״ עוֹלֶה מִן הַמִּנְיָן. הָנֵי עֲשָׂרָה כְּנֶגֶד מִי? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה בַּטְלָנִין שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת. רַב יוֹסֵף: אָמַר כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי. (רַבִּי לֵוִי אָמַר: כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה הִילּוּלִין שֶׁאָמַר דָּוִד בְּסֵפֶר תְּהִלִּים.) וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶן נִבְרָא הָעוֹלָם. הֵי נִינְהוּ? ״וַיֹּאמֶר״ דִּבְרֵאשִׁית. הָנֵי תִּשְׁעָה הָווּ! ״בְּרֵאשִׁית״ נָמֵי מַאֲמָר הוּא, דִּכְתִיב: ״בִּדְבַר ה׳ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כׇּל צְבָאָם״.

Megillah 21b:8-10

The Gemara raises a question: But with regard to this baraita that Rav Shimi taught: One may not decrease to fewer than ten the number of verses read during a public Torah reading in the synagogue, and a generic verse, e.g., “And God spoke to Moses saying,” is included in the count, to what do these ten verses correspond? Why specifically the number ten? Rabbi Yehoshua ben Levi said: They correspond to the ten idlers that are in the synagogue, i.e., ten men who have the leisure not to work, and instead sit in the synagogue and are available to attend to communal needs. Rav Yosef said: They correspond to the Ten Commandments that were spoken to Moses at Sinai. Rabbi Levi said: They correspond to the ten psalms of praise that David said in the book of Psalms. And Rabbi Yoḥanan said: They correspond to the ten utterances with which the world was created. The Gemara asks: What are these ten utterances? Presumably, they are the utterances introduced by the words “and God said” in the story of Creation in the first chapter of Genesis. However, there are only nine of these utterances and not ten. The Gemara answers: The expression: “In the beginning” (Genesis 1:1) is also considered an utterance, as it is written: “By the word of the Lord were the heavens made; and all the host of them by the breath of His mouth” (Psalms 33:6), which indicates that the first utterance of Creation was the general creation of the entire universe.

רש"י על מגילה כ״א ב:ח׳:א׳

וידבר עולה מן המנין - וידבר ה' אל משה לאמר אע"פ שאין ללמוד ממנו כלום:

Rashi on Megillah 21b:8:1

...

תוספות על מגילה כ״א ב:ח׳:א׳

אין פוחתין מעשרה פסוקים בבהכ"נ - וא"ת והרי פרשת עמלק דליכא אלא תשעה פסוקים י"ל דשאני פרשת עמלק דסידרא דיומא הוא ומפסיק ענינא ביה ומש"ה אין לחוש דהכי נמי אמרינן לקמן (מגילה דף כג.) דאין מפטירין פחות מכ"א פסוקים והיכא דסליק עניינא קורין שפיר בפחות:

Tosafot on Megillah 21b:8:1

...

ספר מצוות גדול, עשין י״ט

ועזרא הסופר תיקן שיהו קורין במנחה בשבת מפני יושבי קרנות ולא יהו הקוראין פחות משלשה אנשים [פרק הקורא עומד דף ל״ב] ואין מתחילין בפרשה פחות מג׳ פסוקים ואין מניחין בפרשה פחות מג׳ פסוקים ולא יקרא הקורא פחות מג׳ פסוקים [שם בדף כ״א] ואין פוחתין מעשרה פסוקי׳ בבה״כ לבד מפורי׳ שקורין תשעה פסוקי׳ מן ויבא עמלק עד וישמע יתרו כדאיתא בירושלמי שם וכן הוא בתו׳ שם שניא היא שהיא סדורו של יום...

Sefer Mitzvot Gadol, Positive Commandments 19

...

משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים י״ב:ג׳

אֵין קוֹרִין בַּתּוֹרָה בְּצִבּוּר בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים בְּנֵי חוֹרִין. וְאֵין קוֹרִין פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה פְּסוּקִים. וַיְדַבֵּר עוֹלֶה מִן הַמִּנְיָן. וְלֹא יִהְיוּ הַקּוֹרִין פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים. וְאֵין מַתְחִילִין בְּפָרָשָׁה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים. וְאֵין מְשַׁיְּרִין בְּפָרָשָׁה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים. וְלֹא יִקְרָא הַקּוֹרֵא פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים:

Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 12:3

The Torah is never read in public in the presence of fewer than ten adult free men. No fewer than ten verses are read. Vayedaber is counted as one of them. No fewer than three men should read.
[When] beginning a passage from the Torah, [one should read] at least three verses, and one should not conclude less than three verses from the conclusion of a passage. Each reader should not read fewer than three verses.

טור, אורח חיים קל״ז:א׳

ואלו השלשה אין קורין פחות מי' פסוקים וידבר עולה מן המנין ואי סליק עניינא בבציר מי' פסוקים כגון פרשת עמלק שאין בה אלא ט' פסוקים שפיר דמי ואין קורין עם כל אחד פחות מג' פסוקים שנים קורים ג' ג' ואחד קורא ד' ואיזה מהם שקורא ד' הרי זה משובח:

Tur, Orach Chayim 137:1

...

בית יוסף, אורח חיים קל״ז:ב׳:א׳

ומ"ש ואי סליק ענינא בבציר מי' וכו' כן כתבו שם התוס' והרא"ש והר"ן ז"ל: כתוב בא"ח פ' עמלק ט' פסוקים ולא יוסיפו בה מלמעלה או מלמטה מפני שאמר הקב"ה עמלק גרם להיות שמי וכסאי חסרים כך פרשיותיו חסרים ובירוש' קאמר הוא עשה מעשה קטוע כך פרשתו קטוע.

Beit Yosef, Orach Chayim 137:2:1

...

בית יוסף, אורח חיים קל״ז:ג׳:א׳

ואין קורין עם כל אחד פחות משלשה פסוקים שנים קוראים ג' ג' וכו' ואיזה מהם שקרא ד' ה"ז משובח פשוט שם: כתבו התוס' בפ' הקורא את המגילה עומד (כג.) בשבת לא יקרא פחות מכ"א פסוקים לז' בני אדם כל חד וחד ג' פסוקים ובמנחה ובב' וה' עשרה פסוקים ואם שכח ולא קרא כ"כ יחזור ויקרא עכ"ל: כתוב בהגהת מיימון פי"ב מה"ת אם דילג פסוק אחד ולא קראו אם הוא במנחה בשבת או בשני וחמישי וקרא י' פסוקים בלא פסוק המדולג אינו חוזר ואם לאו חוזר אבל בשבת אפי' דילג פסוק א' חוזר וקורא ואפי' אחר שהחזיר את התורה ואמר קדיש חוזר וקור' הוא ושנים עמו ואפי' הפטיר והתפלל מוסף מפסיק מיד וקורא וכתוב בתה"ד סי' כ"ד דפרשיות המועדים דמי למנחה דשבת וב' וה' לפי שכבר קראו הפרשיות בשבתות שלהן: וכתב מהר"י קולון בשורש קע"ז אם קראו שנים (כל אחד) ז' פסוקים והאחד לא קרא כי אם שנים שי"א דלא מהדרין ליה ואפי' לא קראו הג' כי אם ג' פסוקים לא מהדרין ליה שהרי לא ברכו לבטלה ודבר שהוא תקנה לא מצינו דמהדרין בדיעבד ושיש מי שחלק על זה דמשמע בגמ' דעיכובא איכא במילתא דחיובא הכי הוא ואם הקריאה שלא כהוגן יחזור ויקרא ומה בכך לכך אני אומר דאפילו בירך לאחריה דאותה ברכה נעשית בטעות ומהר"י קולון הכריע כדברי האומר דמהדרין ליה ושבולי הלקט כתב אם קרא א' ב' פסוקים צריך לחזור ולקרות ואם לא קראו בין שלשתן אלא ט' פסוקים ג' לכל אחד אינם צריכים לחזור ולקרות וראיה לדבר פר' ויבא עמלק אבל אם קראו פחות מט' צריכים לחזור ולקרות ע"כ: והכלבו כתב בסי' כ' מעשה בחזן א' שקרא בפרשת פרה ופסק להגר הגר בתוכם וגלל ס"ת וישב במקומו וקפד ר' על הדבר ואמר לא קריתם הפרשה ודומה כאילו לא קרינו שלא אמרנו אלא ברמז בעלמא וחזרו ופתחו והתחילו בראש הפרשה והקורא בירך לפניה ולאחריה מטעם רבי וגמרו כל הפרשה עד תטמא עד הערב עכ"ל: כתב הרד"א בשם תשובת הגאונים על הקורא בתור' ראשון וקרא אחריו הב' מה שקרא הראשון אם הוסיף על מה שקרא הראשון ג' פסוקים במקום שאפשר או אפי' שנים במקום דלא אפשר אותו ב' עולה מן המנין דתנן בפ' בתרא דתעניות (כז:) ביום הראשון בראשית ויהי רקיע וכו' ואי ס"ד דשני קורא מה שקרא ראשון בלא תוס' ועולה למנין אמאי פליגי רב ושמואל אמתני' לוקמא דקרא ראשון בפ' בראשית ואח"כ קרא השני וה"ל כשנים אלא לאו ש"מ דאין עולה למנין אלא א"כ מוסיף הואיל ואפשר משא"כ בפרי החג דהתם לא אפשר ע"כ:

Beit Yosef, Orach Chayim 137:3:1

...

שולחן ערוך, אורח חיים קל״ז:א׳

כמה פסוקים צריך לקרא לכל אחד ובו ו' סעיפים:
ביום שקורין ג' אין קורין פחות מי' פסוקים וידבר עול' מן המנין ואי סליק ענינא בבציר מי' פסוקים כגון פרשת עמלק שאין בה אלא ט' פסוקים שפיר דמי:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 137:1

How Many Verses Must Be Read For Each Aliyah. Containing 6 Se'ifim:
On a day that 3 [people] read, we do not read less than 10 verses. [The frequent short introductory verse] "And [the Lord] spoke..." is included in the count [of verses]. And if the topic ends in less than 10 verses, for example the parsha of Amalek [Exodus 17:8] which has only 9 verses, it is acceptable.