(לה) אמנם עדיין אין זה גמר הדבר. כי כל התורה והמצוות אינם נתונים אלא 'לצרף בהם את ישראל', שהוא הזדככות הגוף כנ"ל (אותיב). אשר אח"כ יזכה בגללם בשכר האמיתי שהוא הדבקות בו ית', שהיא תכלית הבריאה כנ"ל (באות ו, עש"ה). והנה השכר הזה מתבטא במילים: 'גוי קדוש'. שעל ידי הדבקות בו ית' נעשינו קדושים, כמ"ש: "קדושים תהיו לה' אלהיכם". "כי קדוש אני ה' מְקַדִשְכֶם".
(לו) והנך רואה שבמילים 'ממלכת כהנים', מתבטאת כל צורת העבודה על קטבה של "ואהבת לרעך כמוך", דהיינו ממלכה שכולה כהנים, שה' הוא נחלתם ואין להם שום קניין עצמי מכל קניינים הגשמיים. ובעל כרחינו יש לנו להודות אשר זוהי ההגדרה היחידה שאך אפשר להבין בענין ה'ממלכת כהנים' הזו. כי לא נוכל לפרשה בדבר הקרבת קרבנות למזבח, כי לא יתכן זה להאמר על האומה כולה, כי מי יהיו המקריבים? וכן בענין לקיחת מתנות הכהונה, מי יהיו הנותנים? וכן לפרשם על דבר הקדושה של הכהנים, הלא כבר נאמר "וגוי קדוש"! אלא בהכרח שכל המשמעות שבדבר, אינה אלא רק במה שה' הוא נחלתם, שנעדרים מכל קניין גשמי לעצמם. והיינו השיעור של "ואהבת לרעך כמוך" הכולל כל התורה כנ"ל. ובמילים "גוי קדוש" מתבטאת כל צורת מתן השכר, שהיא הדבקות כנ"ל.
(35) ...However, this is not the end of the matter. For all the Torah and commandments are given only "to refine Israel," which is the purification of the body as aforementioned (see letter Yud Bet). Then afterward, they will merit their true reward, which is adherence to God, which is the purpose of creation, as aforementioned (in letter Vav, Aleph Shin Aleph). And behold, this reward is expressed in the words "a holy nation." For by adhering to God, we become holy, as it says, "You shall be holy to the Lord your God." "For I am the Lord who sanctifies you."
(36) ...And you see that in the words "a kingdom of priests," all forms of work are expressed with the principle of "love your neighbor as yourself," which is a kingdom entirely made up of priests, and God is their inheritance, and they have no personal property from any material possessions. And perforce, we must acknowledge that this is the only definition that can be understood regarding this "kingdom of priests." For we cannot interpret it as referring to the offering of sacrifices on the altar because this cannot be said of the entire nation - who will offer them? The same applies to the taking of priestly gifts - who will give them? And similarly, to explain the holiness of the priests, has it not already been said, "and you shall be a holy nation?" Rather, the only meaning in the matter is that they have no personal property, and God is their inheritance. This is the lesson of "love your neighbor as yourself," which includes all of the Torah, as aforementioned. And in the words "a holy nation," all forms of reward are expressed, which is adherence to God, as aforementioned.
(לז) הברית
כח. עתה מובנות לנו היטב גם המילים הקודמות בכל שיעורם. כי אומר "ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי". כלומר, לעשות ברית על זה שאני אומר אליכם כאן, דהיינו "והייתם לי סגולה מכל העמים", כלומר שאתם תהיו לי הסגולה, שעל ידיכם יעברו ניצוצי הזדככות וצירוף הגוף אל כל העמים ואומות העולם. בהיות שכל אומות העולם עדיין אינם מוכנים כלל לדבר זה, וצריך אני לאומה אחת על כל פנים, להתחיל בה עתה שתעשה סגולה מכל העמים.
(37) Now, the previous words in all their details are properly understood. For it is stated, "And now, if you hearken well to Me and observe My covenant." That is, to make a covenant regarding what I am telling you here, namely, "And you shall be to Me a kingdom of priests," meaning that you shall be for Me the kingdom for whom the sparks of purifying and refining the body will pass through to all nations and peoples of the world. And since all nations of the world are still not ready at all for this matter, and I need one nation for sure to start with, to make it a kingdom of priests, from all the nations.
(לח) ועל כן מסיים על זה "כי לי כל הארץ". כלומר כל עמי הארץ שייכים לי כמותכם וסופם להידבק בי כנ"ל (אות כ), אלא עתה באותה שעה שהמה עדיין אינם מסוגלים לתפקיד הזה, הנה לעם סגולה אני צריך. ואם אתם מסכימים לזה, דהיינו להיות הסגולה מכל העמים, הריני מצוה אתכם אשר "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" שהיא בחינת אהבת זולתו באופיה האחרון של 'ואהבת לרעך כמוך', שהיא קטבה של כללות התורה והמצוות. "וגוי קדוש" שהוא השכר בצורתו האחרונה של "ולדבקה בו" ית', הכולל כל השכר שאך אפשר להודיע עליו.
(לט) וזהו שהשמיעונו חז"ל בביאור הסיום: "אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל". שדייקו: "אלה הדברים" – לא פחות ולא יותר. שקשה, מֵהֵיכִי תֵּיתֵי (מהיכן ניקח חשש) שמשה רבינו יעדיף או יחסיר מדברי ה', עד שהשי"ת צריך להזהירו על כך, שלא מצאנו דוגמתו בכל התורה, ואדרבה מקרא כתוב עליו (במדבר יב, ז): "בכל ביתי נאמן הוא".
(מ) לא פחות ולא יותר
כט. ובאמור מובן היטב. כי בענין ציור העבודה על אופיה האחרון, כמבואר במילים של "ממלכת כהנים", שהיא ההגדרה הסופית של "ואהבת לרעך כמוך" – הנה באמת שהיה אפשר למשה רבינו להעלות על דעתו, להתעכב ולא לגלות להם בפעם אחת צורת העבודה בהפלגה גדולה ורמה כזו, מפחד פן לא יתרצו בני ישראל להסתלק מכל קניינים הגשמיים ולמסור כל הונם ורכושם לה', כהוראת המילים "ממלכת כהנים". בדומה למה שכתב הרמב"ם (פ"י מהל' תשובה ה"ה), אשר נשים וקטנים אסור לגלות להם ענין העבדות הנקיה שמחויבת להיות על מנת שלא לקבל פרס, רק להמתין עד שיגדלו ויתחכמו ויהיה להם האומץ להוציא אל הפועל את זה, כמ"ש לעיל. ולפיכך הקדים אליו השי"ת האזהרה הנ"ל "לא פחות", אלא להציע להם את האופי האמיתי עם כל הפלגתו הנשגבה המתבטאת במילים "ממלכת כהנים".
(מא) וכן בענין מתן־השכר המוגדר במילים "וגוי קדוש", היה אפשר למשה רבינו להעלות על דעתו לפרש ולהרחיב להם ביותר את הנועם והעידון הנשגב הטמון בדבקותו ית', כדי להתאימם ולקרבם שיקבלו ויסכימו אל ההפלגה העצומה הזו, להסתלק לגמרי מכל קנייני עולם הזה כבחי' כהנים. לפיכך הגיעה אליו האזהרה: "ולא יותר". רק לסתום ולא לפרש כל בחי' מתן השכר הכלול במילים הללו של "וגוי קדוש" בלבד. טעם הדבר, כי אם היה מגלה להם ההפלגה הנפלאה שבמהות השכר, הנה אז בהכרח שהיו משתבשים ומקבלים את עבודתו ית' על מנת להשיג לעצמם את השכר הטוב הזה, שזה היה נחשב לעובד את עצמו ולאהבה עצמית, שנמצאת כל הכוונה מסורסת כנ"ל (באות יג) עש"ה.
(מב) והנה נתבאר, אשר על שיעור המילה של צורת העבודה המתבטאת ב"ממלכת כהנים", נאמר לו "לא פחות". ועל שיעור הסתום של מתן השכר המתבטא במילים "וגוי קדוש", נאמר לו "ולא יותר".