Melakhim B 25:8-9
וּבַחֹ֤דֶשׁ הַחֲמִישִׁי֙ בְּשִׁבְעָ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ הִ֗יא שְׁנַת֙ תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֑ל בָּ֞א נְבוּזַרְאֲדָ֧ן רַב־טַבָּחִ֛ים עֶ֥בֶד מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ וַיִּשְׂרֹ֥ף אֶת־בֵּית-ה׳ וְאֶת־בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְאֵ֨ת כׇּל־בָּתֵּ֧י יְרוּשָׁלַ֛͏ִם וְאֶת־כׇּל־בֵּ֥ית גָּד֖וֹל שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃
Yirmiyahu 52:4-7, 12-13
וַיְהִי֩ בַשָּׁנָ֨ה הַתְּשִׁעִ֜ית לְמׇלְכ֗וֹ בַּחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִי֮ בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹ֒דֶשׁ֒ בָּ֠א נְבוּכַדְרֶאצַּ֨ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֜ל ה֤וּא וְכׇל־חֵילוֹ֙ עַל־יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וַֽיַּחֲנ֖וּ עָלֶ֑יהָ וַיִּבְנ֥וּ עָלֶ֛יהָ דָּיֵ֖ק סָבִֽיב׃ וַתָּבֹ֥א הָעִ֖יר בַּמָּצ֑וֹר עַ֚ד עַשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ צִדְקִיָּֽהוּ׃ בַּחֹ֤דֶשׁ הָרְבִיעִי֙ בְּתִשְׁעָ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ וַיֶּחֱזַ֥ק הָרָעָ֖ב בָּעִ֑יר וְלֹא־הָיָ֥ה לֶ֖חֶם לְעַ֥ם הָאָֽרֶץ׃ וַתִּבָּקַ֣ע הָעִ֗יר וְכׇל־אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֡ה יִבְרְחוּ֩ וַיֵּֽצְא֨וּ מֵהָעִ֜יר לַ֗יְלָה...וּבַחֹ֤דֶשׁ הַֽחֲמִישִׁי֙ בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹ֔דֶשׁ הִ֗יא שְׁנַת֙ תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ נְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֑ל בָּ֗א נְבֽוּזַרְאֲדָן֙ רַב־טַבָּחִ֔ים עָמַ֛ד לִפְנֵ֥י מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ וַיִּשְׂרֹ֥ף אֶת־בֵּית־ה׳ וְאֶת־בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְאֵ֨ת כׇּל־בָּתֵּ֧י יְרוּשָׁלַ֛͏ִם וְאֶת־כׇּל־בֵּ֥ית הַגָּד֖וֹל שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃
Mishnah Taanis 4:6
חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וַחֲמִשָּׁה בְּתִשְׁעָה בְאָב.
בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז (1) נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, (2) וּבָטַל הַתָּמִיד, (3) וְהֻבְקְעָה הָעִיר, (4) וְשָׂרַף אַפּוֹסְטֹמוֹס אֶת הַתּוֹרָה, (5) וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל.
בְּתִשְׁעָה בְאָב (1) נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ, (2) וְחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה (3) וּבַשְּׁנִיָּה, (4) וְנִלְכְּדָה בֵיתָר, (5) וְנֶחְרְשָׁה הָעִיר. מִשֶּׁנִּכְנַס אָב, מְמַעֲטִין בְּשִׂמְחָה:
Bavli Taanis 29a
חָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה, דִּכְתִיב: ״וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם: וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה׳ וְגוֹ׳״ (מלכים ב כה:ח-ט), וּכְתִיב: ״וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עָמַד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל בִּירוּשָׁלִָם: וְגוֹ׳״ (ירמיה נב:יב).
וְתַנְיָא: אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּשִׁבְעָה, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״בֶּעָשׂוֹר״ (ירמיה נב:יב)! וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בֶּעָשׂוֹר, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״בְּשִׁבְעָה״ (מלכים ב כה:ח)! הָא כֵּיצַד? בְּשִׁבְעָה נִכְנְסוּ נׇכְרִים לַהֵיכָל וְאָכְלוּ וְקִלְקְלוּ בּוֹ שְׁבִיעִי שְׁמִינִי, וּתְשִׁיעִי סָמוּךְ לַחֲשֵׁיכָה הֵצִיתוּ בּוֹ אֶת הָאוּר וְהָיָה דּוֹלֵק וְהוֹלֵךְ כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ...וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, ״אִלְמָלֵי הָיִיתִי בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר לֹא קְבַעְתִּיו אֶלָּא בָּעֲשִׂירִי מִפְּנֵי שֶׁרוּבּוֹ שֶׁל הֵיכָל בּוֹ נִשְׂרַף״. וְרַבָּנַן אַתְחַלְתָּא דְפוּרְעֲנוּתָא עֲדִיפָא.
וּבַשְּׁנִיָּה מְנָלַן? דְּתַנְיָא: מְגַלְגְּלִין זְכוּת לְיוֹם זַכַּאי, וְחוֹבָה לְיוֹם חַיָּיב.
אָמְרוּ, ״כְּשֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּרִאשׁוֹנָה אוֹתוֹ הַיּוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב הָיָה, וּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הָיָה, וּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית הָיְתָה, וּמִשְׁמַרְתָּהּ שֶׁל יְהוֹיָרִיב הָיְתָה, וְהַלְּוִיִּם הָיוּ אוֹמְרִים שִׁירָה, וְעוֹמְדִין עַל דּוּכָנָם. וּמָה שִׁירָה הָיוּ אוֹמְרִים? ״וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם״ (תהלים צד:כג), וְלֹא הִסְפִּיקוּ לוֹמַר ״יַצְמִיתֵם ה׳ אֱלֹקינוּ״ (תהלים צד:כג), עַד שֶׁבָּאוּ נׇכְרִים וּכְבָשׁוּם. וְכֵן בַּשְּׁנִיָּה.
Rashi on Bavli Taanis 29a
וחובה על ידי חייב – היינו תשעה באב דרגילין להיות בו רעות:
Meiri on Bavli Taanis 27b
בשניה פי' נודע להם מצד הקבלה ועל דרך מה שאמרו מגלגלין זכות וכו'
Zechariah 8:19
כֹּֽה־אָמַ֞ר ה׳ צְבָקוֹת צ֣וֹם הָרְבִיעִ֡י וְצ֣וֹם הַחֲמִישִׁי֩ וְצ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י וְצ֣וֹם הָעֲשִׂירִ֗י יִהְיֶ֤ה לְבֵית־יְהוּדָה֙ לְשָׂשׂ֣וֹן וּלְשִׂמְחָ֔ה וּֽלְמֹעֲדִ֖ים טוֹבִ֑ים וְהָאֱמֶ֥ת וְהַשָּׁל֖וֹם אֱהָֽבוּ׃
Bavli Rosh haShanah 18b
אָמַר רַב פָּפָּא, "...בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם יִהְיוּ לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, יֵשׁ שְׁמָד - צוֹם, אֵין שְׁמָד וְאֵין שָׁלוֹם - רָצוּ מִתְעַנִּין, רָצוּ אֵין מִתְעַנִּין". אִי הָכִי, תִּשְׁעָה בְּאָב נָמֵי? אָמַר רַב פָּפָּא, "שָׁאנֵי תִּשְׁעָה בְּאָב, הוֹאִיל וְהוּכְפְּלוּ בּוֹ צָרוֹת, דְּאָמַר מָר, "בְּתִשְׁעָה בְּאָב חָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה, וְנִלְכְּדָה בֵּיתָר, וְנֶחֶרְשָׁה הָעִיר"".
Kinah 3 - בְּלֵיל זֶה יִבְכָּיוּן
בְּלֵיל זֶה אֵרְעוּ בוֹ חָמֵשׁ מְאוֹרָעוֹת.
גָּזַר עַל אָבוֹת בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת.
וְדָבְקוּ בוֹ צָרוֹת מְצֵרוֹת וְגַם רָעוֹת.
יוֹם מוּכָן הָיָה בִּפְגֹּעַ פְּגָעוֹת.
Rambam, Hilkhos Ta'anios 5:1-4
יֵשׁ שָׁם יָמִים שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל מִתְעַנִּים בָּהֶם מִפְּנֵי הַצָּרוֹת שֶׁאֵרְעוּ בָּהֶן כְּדֵי לְעוֹרֵר הַלְּבָבוֹת לִפְתֹּחַ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְיִהְיֶה זֶה זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים וּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיָה כְּמַעֲשֵׂינוּ עַתָּה עַד שֶׁגָּרַם לָהֶם וְלָנוּ אוֹתָן הַצָּרוֹת...
וי''ז בְּתַמּוּז חֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֵרְעוּ בּוֹ: (1) נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, (2) וּבָטֵל הַתָּמִיד מִבַּיִת רִאשׁוֹן, (3) וְהֻבְקְעָה יְרוּשָׁלַיִם בְּחֻרְבָּן שֵׁנִי, (4) וְשָׂרַף אַפּוֹסְטוֹמוֹס הָרָשָׁע אֶת הַתּוֹרָה, (5) וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל:
וְתִשְׁעָה בְּאָב חֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֵרְעוּ בּוֹ: (1) נִגְזַר עַל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ, (2) וְחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה (3) וּבַשְּׁנִיָּה, (4) וְנִלְכְּדָה עִיר גְּדוֹלָה וּבֵיתָר שְׁמָהּ וְהָיוּ בָּהּ אֲלָפִים וּרְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל וְהָיָה לָהֶם מֶלֶךְ גָּדוֹל וְדִמּוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וּגְדוֹלֵי הַחֲכָמִים שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְנָפַל בְּיַד הָרוֹמִיִּים וְנֶהֶרְגוּ כֻּלָּם וְהָיְתָה צָרָה גְּדוֹלָה כְּמוֹ חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּבוֹ בַּיּוֹם הַמּוּכָן לְפֻרְעָנוּת (5) חָרַשׁ טוּרְנוּסְרוּפוּס הָרָשָׁע אֶת הַהֵיכָל וְאֶת סְבִיבָיו...
וְאַרְבָּעָה יְמֵי הַצּוֹמוֹת הָאֵלּוּ הֲרֵי הֵן מְפֹרָשִׁין בַּקַּבָּלָה, "צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְגוֹ'" (זכריה ח:יט)...
R' Hasdai Crescas, Letter to the Jews of Avignon (1391)
וביום צרה ותוכחה, יום שהוכפלו בו הצרות, שבעה עשר בתמוז, חמת ה׳ נתנה על עיר הקודש אשר משם תצא תורה ודבר ה׳, היא קהלת טוליטולה, ויהרגו במקדש ה׳ כהן ונביא. שמה קדשו את השם ברבים רבניה, הם זרע הכשר והנבחר, זרע הרב רבי אשר זכר צדיק לברכה, הם ובניהם ותלמידיהם. גם שם המירו רבים לא יכלו לעמוד על נפשם...
R' Crescas is referring to the Rosh, R' Asher ben Yechiel (d. 1328). His son was the Tur, R' Yaakov ben Asher (d. 1340).
Alahambra Decree (March 31, 1492)
We were informed that in our realms there were some bad Christians who Judaized...the chief cause was the communication between the Christians and the Jews...(therefore, in 1480) we ordained that said Jews should be set apart...(in) Jewish quarters…hoping that with this separation (the matter) would be corrected...(however,) many offenders have been revealed...by the Inquisitors...Thereby is established...the great damage to the Christians which has resulted...from the...communication which they have held...with the Jews...
This is proved by the many...confessions both of the Jews themselves and also of those who were corrupted and deceived by them...
It was our wish to be content with ordering them to leave...Andalusia...in the belief that this would be sufficient for those in other...places...(however,) every day it is discovered and made manifest that the said Jews continue ever more in their evil and harmful purpose in every place where they dwell...
Having considered the matter with much deliberation, (we) are agreed in ordering that all...Jews...of our realms shall leave and never return...by the end of...July...under the penalty that if they do not do so...they incur the punishment of death and the confiscation of all their property...with no trial nor sentence nor declaration...
Abravanel on Yirmiyahu 2:24
...הזמן המוכן לצרותיו הוא החודש הקבוע לרעתו חודש אב...הלא תראה שבאותו החודש (1) נגזרה גזירה על דור המדבר ששם ימותו, וליל ט' באב היה (2) בו ביום נחרב בית ראשון, (3) בו ביום נחרב בית שני, (4) בו ביום נחרב אלכסנדריא קהל גדול מהיהודים שהיה שמה, (5) בו ביום נעשה גרוש אי קצה הארץ הנקר' אינגלה טיר"א, (6) ובו ביום נעשה גרוש צרפת בשנת כל"ה גרש יגרש אתכם מזה, (+) וכמה עוד מהשמדות והגרושים היו בחודש ההוא לישראל ומה אוסיף עוד לדבר, (7) והנה כשגזר מלך ספרד גרוש על כל היהודים אשר בכל מדינות מלכתו שיצאו כמשלש חדשים נשלם והיה יום היציאה ט' באב והוא לא ידע מזה הזמן דבר כאלו מן השמים הדריכוהו להגבלת הזמן הזה...
(אַתְחַלְתָּא דְפוּרְעֲנוּתָא עֲדִיפָא)
- מְגַלְגְּלִין זְכוּת לְיוֹם זַכַּאי, וְחוֹבָה לְיוֹם חַיָּיב
- רגילין להיות בו רעות
- הוּכְפְּלוּ בּוֹ צָרוֹת
- יוֹם מוּכָן הָיָה בִּפְגֹּעַ פְּגָעוֹת
- בוֹ בַּיּוֹם הַמּוּכָן לְפֻרְעָנוּת
- יום צרה ותוכחה, יום שהוכפלו בו הצרות, שבעה עשר בתמוז
- הזמן המוכן לצרותיו...כאלו מן השמים הדריכוהו להגבלת הזמן הזה
Rambam, Hilkhos Ta'anios 5:19
כָּל הַצּוֹמוֹת הָאֵלּוּ עֲתִידִים לִבָּטֵל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עֲתִידִים לִהְיוֹת יוֹם טוֹב וִימֵי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה שֶׁנֶּאֱמַר, "כֹּה אָמַר ה' צְבָקוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" (זכריה ח:יט):
Chasam Sofer on Vayechi
...ט"ב אעפ"י שהוכפלו בו צרות מ"מ היה יום צדקה כי בו ביום תם עונך בת ציון ונתכפרו עונות ע"י עצים ואבנים...