The Authority of Secular Courts ערכאות והדיותות

וְתַנְיָא הָיָה רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא אֲגוֹרִיאוֹת שֶׁל גּוֹיִם אַף עַל פִּי שֶׁדִּינֵיהֶם כְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְהִיזָּקֵק לָהֶם שֶׁנֶּאֱמַר וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם לִפְנֵיהֶם וְלֹא לִפְנֵי גּוֹיִם דָּבָר אַחֵר לִפְנֵיהֶם וְלֹא לִפְנֵי הֶדְיוֹטוֹת

Gittin 88b:10

§ And it is taught in a baraita that Rabbi Tarfon would say: With regard to any place where you find gentile courts [agoriot], even if their laws are like Jewish laws, you may not attend them, as it is stated: “Now these are the ordinances which you shall set before them” (Exodus 21:1). It is derived from here that one may go to court only before them, i.e., Jewish judges, and not before gentiles. Alternatively, it is derived that one may go to court before them, i.e., ordained judges, and not before ordinary people. Since we are not ordained judges, how can you perform a distinctly judicial act?

והדיוטות היינו אינשי דבקיאי בשומא

תוס שאנץ ב"מ לב.

גיטין י׳ ב:ט׳

מַתְנִי׳ כׇּל הַשְּׁטָרוֹת הָעוֹלִים בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִם, אַף עַל פִּי שֶׁחוֹתְמֵיהֶם גּוֹיִם – כְּשֵׁירִים; חוּץ מִגִּיטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף אֵלּוּ כְּשֵׁירִין, לֹא הוּזְכְּרוּ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּהֶדְיוֹט.

Gittin 10b:9

MISHNA: With regard to all documents produced in gentile courts, even though their signatures are those of gentiles they are all valid, except for bills of divorce and bills of manumission. Rabbi Shimon says: Even these are valid, as these two types of documents are mentioned only when they are prepared by a common person, not in court.

גיטין י׳ ב:י״ב

אֶלָּא מַתָּנָה, בְּמַאי קָא קָנֵי – לָאו בְּהַאי שְׁטָרָא? וְהַאי שְׁטָרָא חַסְפָּא בְּעָלְמָא הוּא! אָמַר שְׁמוּאֵל: דִּינָא דְמַלְכוּתָא – דִּינָא.

Gittin 10b:12

However, with regard to a gift, by what means does the one who receives the gift acquire it from the giver? Is it not via this document? And yet this document is merely a shard, as a document written by gentiles is not considered a legal document according to halakha. Shmuel said: The law of the kingdom is the law, i.e., Jews must obey the laws of the state in which they live. Consequently, every form of property transfer accepted by local law is valid according to halakha as well.

תשובת רשב"א חלק ו, רנד (הובאה בבית יוסף חו"מ כו)
אבל ללמוד מזה לילך בדרכי הגויים ומשפטיהם ח"ו לעם קדוש לנהוג ככה. וכל שכן אם עתה יוסיפו לחטא לעקור נחלת האב על הבנים וסומך על משענת קנה הרצוץ הזה ועושה אלה מפיל חומות התורה ועוקר שרש וענף והתורה........... ובכלל עוקר כל דיני התורה השלמה ומה לנו לספרי הקודש המקודשים שחברו לנו רבי ואחריו רבינא ורב אשי ילמדו את בניהם דיני הגויים ויבנו להם במות טלואות בבית מדרסי הגויים חלילה לא תהיה כזאת בישראל ח"ו

שולחן ערוך, חושן משפט ח׳

(א) שלא למנות דיין שאינו הגון וגודל שכר הדיין ועונשו ובו ה סעיפים:
כל המעמיד דיין שאינו הגון ואינו חכם בחכמת התורה ואינו ראוי להיות דיין אע"פ שהוא כולו מחמדים ויש בו טובות אחרות הרי זה שהעמידו עובר בל"ת: הגה ואסור להעמיד ע"ה דיין על סמך שישאל כל פעם לחכם (ב"י)

Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 8

(1) Whoever appoints an unworthy Judge, or one who has no knowledge in the wisdom of the Torah and is not fit to be a Judge, — even if he is a totally pleasant [individual] and possesses other good [qualities], — [yet,] the one who appointed him transgresses a negative precept. Gloss: It is forbidden to appoint an unlearned person [as] a Judge on reliance that [in every legal matter] he will always consult a scholar. [In

שולחן ערוך, חושן משפט כ״ו

(א) שלא לדון בדיני עכו"ם ובו ד סעיפים:
אסור לדון בפני דייני עכו"ם ובערכאות שלהם (פי' מושב קבוע לשרים לדון בו) אפי' בדין שדנים בדיני ישראל ואפי' נתרצו ב' בעלי דינים לדון בפניהם אסור וכל הבא לידון בפניהם הרי זה רשע וכאלו חירף וגידף והרים יד בתורת מרע"ה:

Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 26

(1) It is forbidden to appear for trial before heathen Judges and in their Courts of Law, i.e., [the locality wherein] permanent judicial sessions are held by the [civil] magistrates, even regarding a lawsuit that they [the heathen Judges] adjudicate like the Israelite Law. Even if the two litigants agreed to be tried before them, it is forbidden. And whosoever appears for trial before them is considered a wicked person and is as though he blashphemed, reproached and rebelled against the Law of Moses.

דדינא דמלכותא דינא מפני שהארץ שלו ויכול לומר להם אם לא תעשו מצותי אגרש אתכם מן הארץ אבל במלכי ישראל לא לפי שא"י כל ישראל שותפין בה וכי אמרינן דינא דמלכותא דינא ה"מ לענין שאם קנה אחד מכס זה חייבים ליתן לו את המכס.
Ran Nedarim

והאמר שמואל דינא דמלכותא דינא. כל מסיס וארנוניות ומנהגות של משסטי מלכים שרגילים להנהיג במלכותם דינא הוא שכל בני המלכות מקכליס עליהם מרצונם חוקי המלך ומשפטיו והלכך דין גמור הוא ואין למחזיק בממון חבירו ע׳׳פ חוק המלך הנהוג כעיר משוס גזל: ומלכא אמר. לא ליכול ארעא שוס מחזיק בארעא אלא א״כ יש בידו שטר מכירה מן המוכר והיאך יקנה זה המחזיק הואיל ואין לו שטר מן העוכד כוכבים אלא לוקח ראשון יקנה כדינא דמלכותא לכי אתי שטריה דעובד כוכבים לידיה: אמר ליה אנא
Rashbam Bava Batra