05 - Kinah 21 - אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן אַדִּירֵי הַתּוֹרָה The Asarah Harugei Malkhus

Zekhariah 8:19

כֹּֽה־אָמַ֞ר ה׳ צְבָקוֹת צ֣וֹם הָרְבִיעִ֡י וְצ֣וֹם הַחֲמִישִׁי֩ וְצ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י וְצ֣וֹם הָעֲשִׂירִ֗י יִהְיֶ֤ה לְבֵית־יְהוּדָה֙ לְשָׂשׂ֣וֹן וּלְשִׂמְחָ֔ה וּֽלְמֹעֲדִ֖ים טוֹבִ֑ים וְהָאֱמֶ֥ת וְהַשָּׁל֖וֹם אֱהָֽבוּ׃

Rabbi Akiva understood the juxtaposition of Tish'ah b'Av and Tzom Gedaliah in that Pasuk as follows:

Bavli Rosh haShanah 18b

״צוֹם הַחֲמִישִׁי״ זֶה תִּשְׁעָה בְּאָב, שֶׁבּוֹ נִשְׂרַף בֵּית אֱלֹקינוּ...."צוֹם הַשְּׁבִיעִי" זֶה שְׁלֹשָׁה בְּתִשְׁרִי, שֶׁבּוֹ נֶהֱרַג גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם...לְלַמֶּדְךָ שֶׁשְּׁקוּלָה מִיתָתָן שֶׁל צַדִּיקִים כִּשְׂרֵיפַת בֵּית אֱלֹקינוּ...

R' YISHMAEL KOHEN GADOL AND R' SHIMON BEN GAMLIEL

Shulchan Arukh, Orach Chaim 53:11

ש"ץ שמאריך בתפלה כדי שישמעו קולו ערב אם הוא מחמת ששמח בלבו על שנותן הודאה להש"י בנעימה תבא עליו ברכה, והוא שיתפלל בכובד ראש ועומד באימה ויראה, אבל אם מכוין להשמיע קולו ושמח בקולו ה"ז מגונה. ומ"מ כל שמאריך בתפלתו לא טוב עושה מפני טורח הצבור.

Mishnah Berurah 53:35

...בשעה שרשב"ג יצא לדין ליהרג אמר לר' ישמעאל כה"ג, "אחי מפני מה אני יוצא ליהרג?" א"ל, "שמא היית דורש ברבים ושמח לבך ונהנית מד"ת." א"ל, "אחי נחמתני":

Bavli Berakhos 7a

תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע, "פַּעַם אַחַת נִכְנַסְתִּי לְהַקְטִיר קְטוֹרֶת לִפְנַי וְלִפְנִים, וְרָאִיתִי...ה׳ צְבָקוֹת שֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא, וְאָמַר לִי, ״יִשְׁמָעֵאל בְּנִי, בָּרְכֵנִי!״ אָמַרְתִּי לוֹ, ״יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ, וְיִגּוֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, וְתִכָּנֵס לָהֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין״, וְנִעְנַע לִי בְּרֹאשׁוֹ." וְקָמַשְׁמַע לַן שֶׁלֹּא תְּהֵא בִּרְכַּת הֶדְיוֹט קַלָּה בְּעֵינֶיךָ.

Avos d'Rabbi Nosson 38:3

חרב בא לעולם על עינוי הדין ועל עיוות הדין ומפני המורין בתורה שלא כהלכה. וכשתפשו את רשב״ג ואת רבי ישמעאל ליהרג היה רשב״ג יושב ותוהה בדעתו ואומר, "אוי לנו שאנו נהרגין כמחללי שבתות וכעובדי כוכבים וכמגלי עריות וכשופכי דמים!" אמר לו רבי ישמעאל בן אלישע, "רצונך שאומר לפניך דבר אחד?" אמר לו, "אמור." אמר לו, "שמא כשהיית מיסב בסעודה באו עניים ועמדו על פתחך ולא הנחתם שיכנסו ויאכלו?" אמר לו, "השמים אם עשיתי כן! אלא שומרים היו לי יושבין על הפתח כשהיו עניים באים היו מכניסין אותן אצלי ואוכלין ושותין אצלי ומברכין לשם שמים!" אמר לך, "שמא כשהיית יושב ודורש בהר הבית והיו כל אוכלוסי ישראל יושבין לפניך זחה דעתך עליך?" אמר לו, "ישמעאל אחי, מוכן אדם שיקבל את פגעו." והיו מתחננין לאספקלטור: זה אמר, "אני כהן בן כהן גדול, הרגני תחלה ואל אראה במיתת חבירי!" [וזה אמר לו, "אני נשיא בן נשיא, הרגני תחלה ואל אראה במיתת חבירי!"] אמר להם, "הפילו גורלות", והפילו ונפל הפור על רשב״ג. מיד נטל החרב וחתך את ראשו. נטלו רבי ישמעאל בן אלישע והניחו בחיקו והיה בוכה וצועק, "פה קדוש, פה נאמן! פה קדוש, פה נאמן! פה שמוציא סנדלפונין טובות ואבנים טובות ומרגליות! מי הטמינך בעפר?! ומי מילא לשונך עפר ואפר?!..." לא הספיק לגמור הדבר עד שנטלו החרב וחתכו את ראשו...

RABBI AKIVA

Pesachim 49b records R' Akiva saying that before he learned Torah he hated the rabbis. He would say "find me a Torah scholar so I could bite them like a donkey". Why like a donkey? Because a donkey's bite is powerful enough to break a bone. How does someone like that become possibly the greatest Sage of all time?

Two origin stories for R' Akiva:

1) Avos d'Rabbi Nosson 6:2 - he was 40 and still hadn't learned anything. On a walk he noticed a rock with a hole drilled into it and, on further reflection, realized that it was a steady water drip that left that impression. "If soft water can leave such an impression in a hard rock, then the hard Torah can leave an impression on my soft heart."

הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. א״ל "רבי, למדני תורה!" אחז רבי עקיבא בראש הלוח ובנו בראש הלוח, כתב לו אלף בית ולמדה...עד שלמד כל התורה כולה...

2) Bavli Kesubos 62b-63a; Nedarim 50a - he was Ben Kalba Savua's shepherd. Ben Kalba Savua's daughter recognized potential greatness in him and agreed to marry him if he would study Torah. They eloped, and Ben Kalba Savua disowned both of them. They had nowhere to sleep, so they would spend the night in straw storehouses. R' Akiva would cry about the fact that he had to pull straw out of his wife's hair instead of putting a golden crown on her head. In any case, he went to study Torah for 12 years and returned with 12,000 students. On his return, he overheard his wife saying that she wished he would remain studying for another 12 years, so he went back to study and returned a second time with 24,000 students. On his second return his wife came out to greet him and tried to kiss his feet, and some students, not knowing who she was, tried to push her away.

אֲמַר לְהוּ "שִׁבְקוּהָ, שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם שֶׁלָּהּ הוּא."

RABBI AKIVA'S BELLIGERENCE

Rabbi Akiva's treason against the Romans:

Yerushalmi Taanis 4:5

רִבִּי עֲקִיבָה כַּד הֲוָה חֲמִי בַּר כּוֹזִבָּה הֲוָה אֲמַר "דֵּין הוּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא." אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן בַּר תּוֹרְתָא "עֲקִיבָה! יַעֲלוּ עֲשָׂבִים בִּלְחָיֵיךָ (וְאַדַּיִין) [וְעַדַּיִין] בֶּן דָּוִד [לֹא] יָבֹא."

Rabbi Akiva teaching Torah in public in defiance of the Romans:

Bavli Berakhos 61b

...פַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁלֹּא יַעַסְקוּ יִשְׂרָאֵל בַּתּוֹרָה. בָּא פַּפּוּס בֶּן יְהוּדָה וּמְצָאוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיָה מַקְהִיל קְהִלּוֹת בָּרַבִּים וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. אָמַר לוֹ "עֲקִיבָא, אִי אַתָּה מִתְיָרֵא מִפְּנֵי מַלְכוּת??" אָמַר לוֹ "אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה - לְשׁוּעָל שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ עַל גַּב הַנָּהָר וְרָאָה דָּגִים שֶׁהָיוּ מִתְקַבְּצִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. אָמַר לָהֶם: "מִפְּנֵי מָה אַתֶּם בּוֹרְחִים?" אָמְרוּ לוֹ "מִפְּנֵי רְשָׁתוֹת שֶׁמְּבִיאִין עָלֵינוּ בְּנֵי אָדָם." אָמַר לָהֶם "רְצוֹנְכֶם שֶׁתַּעֲלוּ לַיַּבָּשָׁה וְנָדוּר אֲנִי וְאַתֶּם כְּשֵׁם שֶׁדָּרוּ אֲבוֹתַי עִם אֲבוֹתֵיכֶם?" אָמְרוּ לוֹ "אַתָּה הוּא שֶׁאוֹמְרִים עָלֶיךָ פִּקֵּחַ שֶׁבַּחַיּוֹת?! לֹא פִּקֵּחַ אַתָּה, אֶלָּא טִפֵּשׁ אַתָּה! וּמָה בִּמְקוֹם חִיּוּתֵנוּ אָנוּ מִתְיָרְאִין, בִּמְקוֹם מִיתָתֵנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!" אַף אֲנַחְנוּ עַכְשָׁיו שֶׁאָנוּ יוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב בָּהּ כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ, כָּךְ, אִם אָנוּ הוֹלְכִים וּמְבַטְּלִים מִמֶּנָּה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!"

Rabbi Akiva on the run from and near miss with the Roman armies:

Berakhos 60b

כִּי הָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא דַּהֲוָה קָאָזֵיל בְּאוֹרְחָא, מְטָא לְהַהִיא מָתָא. בְּעָא אוּשְׁפִּיזָא, לָא יָהֲבִי לֵיהּ. אֲמַר ״כׇּל דְּעָבֵיד רַחֲמָנָא לְטָב.״ אֲזַל וּבָת בְּדַבְרָא וַהֲוָה בַּהֲדֵיהּ תַּרְנְגוֹלָא וַחֲמָרָא וּשְׁרָגָא. אֲתָא זִיקָא כַּבְיֵיהּ לִשְׁרָגָא, אֲתָא שׁוּנָּרָא אַכְלֵיהּ לְתַרְנְגוֹלָא, אֲתָא אַרְיָה אַכְלֵיהּ לַחֲמָרָא. אֲמַר: ״כׇּל דְּעָבֵיד רַחֲמָנָא לְטָב.״ בֵּיהּ בְּלֵילְיָא אֲתָא גְּיָיסָא, שַׁבְיַיהּ לְמָתָא. אֲמַר לְהוּ "לָאו אֲמַרִי לְכוּ כׇּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַכֹּל לְטוֹבָה?"

RABBI AKIVA'S SUFFERING

Bavli Yevamos 62b

...שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף זוּגִים תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא...וְכוּלָּן מֵתוּ בְּפֶרֶק אֶחָד מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה לָזֶה, וְהָיָה הָעוֹלָם שָׁמֵם עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא אֵצֶל רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּדָּרוֹם וּשְׁנָאָהּ לָהֶם: רַבִּי מֵאִיר, וְרַבִּי יְהוּדָה, וְרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ, וְהֵם הֵם הֶעֱמִידוּ תּוֹרָה אוֹתָהּ שָׁעָה...

Bavli Moed Katan 21b

...מַעֲשֶׂה וּמֵתוּ בָּנָיו שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא...

Bavli Eruvin 21b

...מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין...

Bavli Berakhos 61b

...בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצִיאוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לַהֲרִיגָה זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע הָיָה, וְהָיוּ סוֹרְקִים אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וְהָיָה מְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו "רַבֵּינוּ, עַד כָּאן?!" אָמַר לָהֶם "כׇּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל פָּסוּק זֶה ״בְּכָל נַפְשְׁךָ״, אֲפִילּוּ נוֹטֵל אֶת נִשְׁמָתְךָ. אָמַרְתִּי "מָתַי יָבֹא לְיָדִי וַאֲקַיְּימֶנּוּ?" וְעַכְשָׁיו שֶׁבָּא לְיָדִי, לֹא אֲקַיְּימֶנּוּ??" הָיָה מַאֲרִיךְ בְּאֶחָד עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ בְּאֶחָד...

R' YEHUDA BEN BAVA

Bavli Sanhedrin 13b-14a

אמר רב יהודה אמר רב...זכור אותו האיש לטוב ורבי יהודה בן בבא שמו שאילמלא הוא...בטלו דיני קנסות מישראל, שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזירה על ישראל שכל הסומך יהרג וכל הנסמך יהרג ועיר שסומכין בה תיחרב ותחומין שסומכין בהן יעקרו. מה עשה יהודה בן בבא? הלך וישב לו בין שני הרים גדולים...וסמך שם חמשה זקנים...ר"מ ור' יהודה ור' שמעון ור' יוסי ור' אלעזר בן שמוע...כיון שהכירו אויביהם בהן אמר להן, "בניי, רוצו!" אמרו לו, "רבי! מה תהא עליך?!" אמר להן, "הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכים." אמרו לא זזו משם עד שנעצו בו שלש מאות לונביאות של ברזל ועשאוהו ככברה...

RABBI CHANANYA BEN TERADYON

Avodah Zarah 17b-18a

כשנתפסו רבי אלעזר בן פרטא ורבי חנינא בן תרדיון א"ל ר' אלעזר בן פרטא לרבי חנינא בן תרדיון אשריך שנתפסת על דבר אחד אוי לי שנתפסתי על חמשה דברים. א"ל רבי חנינא אשריך שנתפסת על חמשה דברים ואתה ניצול אוי לי שנתפסתי על דבר אחד ואיני ניצול שאת עסקת בתורה ובגמילות חסדים ואני לא עסקתי אלא בתורה [בלבד]." וכדרב הונא דאמר רב הונא כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוה...אתיוהו לרבי חנינא בן תרדיון אמרו ליה אמאי קא עסקת באורייתא אמר להו כאשר צוני ה' אלהי מיד גזרו עליו לשריפה ועל אשתו להריגה...מאי טעמא אענש משום הוגה את השם בפרהסיא דהוי ועל אשתו להריגה דלא מיחה ביה מכאן אמרו כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליו...

כשחלה רבי יוסי בן קיסמא הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו אמר לו חנינא אחי (אחי) אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו והרגה את חסידיו ואבדה את טוביו ועדיין היא קיימת ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה [ומקהיל קהלות ברבים] וספר מונח לך בחיקך. אמר לו מן השמים ירחמו אמר לו אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ירחמו?! תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש!"...אמרו לא היו ימים מועטים עד שנפטר רבי יוסי בן קיסמא והלכו כל גדולי רומי לקברו והספידוהו הספד גדול ובחזרתן מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וס"ת מונח לו בחיקו הביאוהו וכרכוהו בס"ת והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו כדי שלא תצא נשמתו מהרה...

R' Chananya ben Teradyon is quoted very rarely in the Talmud. His one teaching in Avos, ironically, is that if people sit together and don't learn Torah, that is a מושב לצים.

His most significant contribution possibly wasn't in any particular Halakhah he taught but in his child - a woman named Beruriah, the wife of R' Meir, who is the only woman with Halakhos quoted in her name in the Talmud.