(כ) רְאֵ֤ה יְהֹוָה֙ וְֽהַבִּ֔יטָה לְמִ֖י עוֹלַ֣לְתָּ כֹּ֑ה אִם־תֹּאכַ֨לְנָה נָשִׁ֤ים פִּרְיָם֙ עֹלְלֵ֣י טִפֻּחִ֔ים אִם־יֵהָרֵ֛ג בְּמִקְדַּ֥שׁ אֲדֹנָ֖י כֹּהֵ֥ן וְנָבִֽיא׃ {ס}
(20) See, O LORD, and behold, To whom You have done this! Alas, women eat their own fruit, Their new-born babes! Alas, priest and prophet are slain In the Sanctuary of the Lord!
(כ) וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֗ים לָֽבְשָׁה֙ אֶת־זְכַרְיָה֙ בֶּן־יְהוֹיָדָ֣ע הַכֹּהֵ֔ן וַֽיַּעֲמֹ֖ד מֵעַ֣ל לָעָ֑ם וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר הָאֱלֹהִ֗ים לָמָה֩ אַתֶּ֨ם עֹבְרִ֜ים אֶת־מִצְוֺ֤ת יְהֹוָה֙ וְלֹ֣א תַצְלִ֔יחוּ כִּֽי־עֲזַבְתֶּ֥ם אֶת־יְהֹוָ֖ה וַיַּעֲזֹ֥ב אֶתְכֶֽם׃ (כא) וַיִּקְשְׁר֣וּ עָלָ֔יו וַיִּרְגְּמֻ֥הוּ אֶ֖בֶן בְּמִצְוַ֣ת הַמֶּ֑לֶךְ בַּחֲצַ֖ר בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ (כב) וְלֹא־זָכַ֞ר יוֹאָ֣שׁ הַמֶּ֗לֶךְ הַחֶ֙סֶד֙ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהוֹיָדָ֤ע אָבִיו֙ עִמּ֔וֹ וַֽיַּהֲרֹ֖ג אֶת־בְּנ֑וֹ וּכְמוֹת֣וֹ אָמַ֔ר יֵ֥רֶא יְהֹוָ֖ה וְיִדְרֹֽשׁ׃ {פ}
(20) Then the spirit of God enveloped Zechariah son of Jehoiada the priest; he stood above the people and said to them, “Thus God said: Why do you transgress the commandments of the LORD when you cannot succeed? Since you have forsaken the LORD, He has forsaken you.” (21) They conspired against him and pelted him with stones in the court of the House of the LORD, by order of the king. (22) King Joash disregarded the loyalty that his father Jehoiada had shown to him, and killed his son. As he was dying, he said, “May the LORD see and requite it.”
(ח) וּבַחֹ֤דֶשׁ הַחֲמִישִׁי֙ בְּשִׁבְעָ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ הִ֗יא שְׁנַת֙ תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֑ל בָּ֞א נְבוּזַרְאֲדָ֧ן רַב־טַבָּחִ֛ים עֶ֥בֶד מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ (ט) וַיִּשְׂרֹ֥ף אֶת־בֵּית־יְהֹוָ֖ה וְאֶת־בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְאֵ֨ת כׇּל־בָּתֵּ֧י יְרוּשָׁלַ֛͏ִם וְאֶת־כׇּל־בֵּ֥ית גָּד֖וֹל שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ (י) וְאֶת־חוֹמֹ֥ת יְרֽוּשָׁלַ֖͏ִם סָבִ֑יב נָֽתְצוּ֙ כׇּל־חֵ֣יל כַּשְׂדִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר רַב־טַבָּחִֽים׃ (יא) וְאֵת֩ יֶ֨תֶר הָעָ֜ם הַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּעִ֗יר וְאֶת־הַנֹּֽפְלִים֙ אֲשֶׁ֤ר נָֽפְלוּ֙ עַל־הַמֶּ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וְאֵ֖ת יֶ֣תֶר הֶהָמ֑וֹן הֶגְלָ֕ה נְבוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־טַבָּחִֽים׃
(8) On the seventh day of the fifth month—that was the nineteenth year of King Nebuchadnezzar of Babylon—Nebuzaradan, the chief of the guards, an officer of the king of Babylon, came to Jerusalem. (9) He burned the House of GOD, the king’s palace, and all the houses of Jerusalem; he burned down the house of every notable person. (10) The entire Chaldean force that was with the chief of the guard tore down the walls of Jerusalem on every side. (11) The remnant of the people that was left in the city, the defectors who had gone over to the king of Babylon—and the remnant of the population—were taken into exile by Nebuzaradan, the chief of the guards.
The rest of that section describes Nevuzaradan's plunder of the Beis haMikdash and how he left Jerusalem in his wake.
Bavli Gitin 57b
אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה "סָח לִי זָקֵן אֶחָד מֵאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם, "בְּבִקְעָה זוֹ הָרַג נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים מָאתַיִם וְאַחַת עֶשְׂרֵה רִבּוֹא וּבִירוּשָׁלַיִם הָרַג תִּשְׁעִים וְאַרְבַּע רִבּוֹא עַל אֶבֶן אַחַת עַד שֶׁהָלַךְ דָּמָן וְנָגַע בְּדָמוֹ שֶׁל זְכַרְיָה"...אַשְׁכְּחֵיהּ לִדְמֵיהּ דִּזְכַרְיָה דַּהֲוָה קָא מִרְתַח וְסָלֵיק. אֲמַר, "מַאי הַאי?" אֲמַרוּ לֵיהּ, "דַּם זְבָחִים דְּאִשְׁתְּפוּךְ". אַיְיתִי דְּמֵי וְלָא אִידְּמוֹ. אֲמַר לְהוּ, "אִי אָמְרִיתוּ לִי מוּטָב וְאִי לָאו מְסָרֵיקְנָא לְבִשְׂרַיְיכוּ בְּמַסְרְקֵי דְפַרְזְלֵי". אָמְרִי לֵיהּ, "מַאי נֵימָא לָךְ? נְבִיָּיא הֲוָה בַּן דַּהֲוָה קָא מוֹכַח לַן בְּמִילֵּי דִשְׁמַיָּא, קַמְינַן עִילָּוֵיהּ וּקְטַלְינַן לֵיהּ, וְהָא כַּמָּה שְׁנִין דְּלָא קָא נָיַיח דְּמֵיהּ". אֲמַר לְהוּ, "אֲנָא מְפַיֵּיסְנָא לֵיהּ".
- אַיְיתִי סַנְהֶדְרִי גְּדוֹלָה וְסַנְהֶדְרִי קְטַנָּה, קְטַל עִילָּוֵיהּ וְלָא נָח.
- בַּחוּרִים וּבְתוּלוֹת, קְטַל עִילָּוֵיהּ וְלָא נָח.
- אַיְיתִי תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, קְטַל עִילָּוֵיהּ וְלָא נָח.
אֲמַר לֵיהּ, "זְכַרְיָה זְכַרְיָה! טוֹבִים שֶׁבָּהֶן אִיבַּדְתִּים, נִיחָא לָךְ דְּאֹבְדִינְהוּ לְכוּלְּהוּ?!" כְּדַאֲמַר לֵיהּ הָכִי נָח. בְּהַהִיא שַׁעְתָּא הַרְהַר תְּשׁוּבָה בְּדַעְתֵּיהּ. אֲמַר, "וּמָה אִם עַל נֶפֶשׁ אַחַת כָּךְ, הָהוּא גַּבְרָא דִּקְטַל כׇּל הָנֵי נִשְׁמָתָא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!" עֲרַק, אֲזַל שַׁדַּר שְׁטַר פִּרְטְתָא בְּבֵיתֵיהּ, וְאִגַּיַּיר."
תָּנָא: נַעֲמָן גֵּר תּוֹשָׁב הָיָה, נְבוּזַרְאֲדָן גֵּר צֶדֶק הָיָה.
מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל הָמָן לָמְדוּ תּוֹרָה בִּבְנֵי בְרַק. מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל סִיסְרָא לִמְדוּ תִּינוֹקוֹת בִּירוּשָׁלַיִם. מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל סַנְחֵרִיב לִמְדוּ תּוֹרָה בָּרַבִּים. מַאן אִינּוּן? שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן.
A very similar version of this story appears on Bavli Sanhedrin 96b and Koheles Rabbah 10:4
Koheles Rabbah 10:4
אָמַר רַבִּי יוּדָן שֶׁבַע עֲבֵרוֹת עָבְרוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, הָרְגוּ כֹּהֵן, וְנָבִיא, וְדַיָּין, וְשָׁפְכוּ דָּם נָקִי, וְטִמְּאוּ אֶת הָעֲזָרָה, וְיוֹם שַׁבָּת, וְיוֹם כִּפּוּר הָיָה...