0) פסוקים לרקע על החג והמקורות
פסוקים של מתן תורה
סימו לב שזה בכלל לא אומר מתי זה היה
פסוקים הבאה מויקרא מספרים על שבועות, העומר, וקורבנות שמביאים בחג זו.
סימו לב לאיזה מן סוג קורבנות מסופר אליו פה
(טז) עַ֣ד מִֽמׇּחֳרַ֤ת הַשַּׁבָּת֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תִּסְפְּר֖וּ חֲמִשִּׁ֣ים י֑וֹם וְהִקְרַבְתֶּ֛ם מִנְחָ֥ה חֲדָשָׁ֖ה לַה'׃ (יז) מִמּוֹשְׁבֹ֨תֵיכֶ֜ם תָּבִ֣יאּוּ ׀ לֶ֣חֶם תְּנוּפָ֗ה שְׁ֚תַּיִם שְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֔ים סֹ֣לֶת תִּהְיֶ֔ינָה חָמֵ֖ץ תֵּאָפֶ֑ינָה בִּכּוּרִ֖ים לַֽה'׃
הפסוקים האולו מספרים על מתן תורה שידבר עליו באחד מהמקורות הבאות
0.5) תשובה על קריאת התורה לחגים
הרב אחאי משבחא גר בשמן הגאונים (מעה ה8) בבבל, ואחר כך עזב לגור בישראל. הוא כתב שאילתות דרב אחאי גאון, המקור רבנית הראשון אחרי סיום התלמוד.
אומר שבשבועות קוראים פסוקים על הר סיני/מתן תורה, אז נותן לנו לשאול למה אנחנו קוראים על מתן תורה בשבועות? מה הקשר?
שאילתא דמחייבין דבית ישראל למיקרא בסיפי׳ ולאגמורי באוריית׳ ולאפטורי בנביא יומא בענייניה הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג ...
בעצרת בחדש השלישי וביום שני כל הבכור ...
As it is required for the house of Israel to read from the scrolls, and to teach in the Torah, and to conclude with the prophets, on each day according to its subject matter — laws of Pesaḥ on Pesaḥ, laws of Shavuot on Shavuot, laws of Sukkot on Sukkot...
On Shavuot, "On the third day" (Exodus 19:1–20:23), and on the second day, "Every firstborn" ...
< שאלה לדיון: למה אנחנו קוראים על מתן תורה בשבועות?
1) מתלמוד בבלי על מתי היה מתן תורה
אָמַר חִזְקִיָּה, מַאי דִּכְתִיב: ״מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה״, אִם יָרְאָה — לָמָּה שָׁקְטָה? וְאִם שָׁקְטָה — לָמָּה יָרְאָה? אֶלָּא בַּתְּחִילָּה יָרְאָה וּלְבַסּוֹף שָׁקְטָה. וְלָמָּה יָרְאָה? כִּדְרֵישׁ לָקִישׁ. דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, מַאי דִּכְתִיב: ״וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי״, ה׳ יְתֵירָה לָמָּה לִי? — מְלַמֵּד שֶׁהִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וְאָמַר לָהֶם: אִם יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה — אַתֶּם מִתְקַיְּימִין, וְאִם לָאו — אֲנִי מַחֲזִיר אֶתְכֶם לְתוֹהוּ וָבוֹהוּ.
Ḥizkiya said: What is the meaning of that which is written: “You caused sentence to be heard from heaven; the earth feared, and was silent” (Psalms 76:9)? If it was afraid, why was it silent; and if it was silent, why was it afraid? Rather, the meaning is: At first, it was afraid, and in the end, it was silent. “You caused sentence to be heard from heaven” refers to the revelation at Sinai. And why was the earth afraid? It is in accordance with the statement of Reish Lakish, as Reish Lakish said: What is the meaning of that which is written: “And there was evening and there was morning, the sixth day” (Genesis 1:31)? Why do I require the superfluous letter heh, the definite article, which does not appear on any of the other days? It teaches that the Holy One, Blessed be He, established a condition with the act of Creation, and said to them: If Israel accepts the Torah on the sixth day of Sivan, you will exist; and if they do not accept it, I will return you to the primordial state of chaos and disorder. Therefore, the earth was afraid until the Torah was given to Israel, lest it be returned to a state of chaos. Once the Jewish people accepted the Torah, the earth was calmed.
הסוגיא הזה מספר שהאות הנוסף ״ה״ בפסוק בבראשית ״יום השיש״ באה ללמוד אותנו שבנ״י קיבלו את התורה הו' (השישי) בסיון, חג השבועות
2)
מתלמוד בבלי- מתי היה מתן תורה
תָּנוּ רַבָּנַן: בְּשִׁשִּׁי בַּחֹדֶשׁ נִיתְּנוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת לְיִשְׂרָאֵל. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּשִׁבְעָה בּוֹ. אָמַר רָבָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲתוֹ לְמִדְבָּר סִינַי. כְּתִיב הָכָא: ״בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי״, וּכְתִיב הָתָם: ״הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים״ — מָה לְהַלָּן רֹאשׁ חֹדֶשׁ, אַף כָּאן רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וּדְכוּלֵּי עָלְמָא, בְּשַׁבָּת נִיתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל. כְּתִיב הָכָא: ״זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ״, וּכְתִיב הָתָם: ״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה״ — מָה לְהַלָּן בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם, אַף כָּאן בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם. כִּי פְּלִיגִי בִּקְבִיעָא דְיַרְחָא: רַבִּי יוֹסֵי סָבַר — בְּחַד בְּשַׁבָּא אִיקְּבַע יַרְחָא, וּבְחַד בְּשַׁבָּא לָא אֲמַר לְהוּ וְלָא מִידֵּי מִשּׁוּם חוּלְשָׁא דְּאוֹרְחָא; בִּתְרֵי בְּשַׁבָּא אֲמַר לְהוּ: ״וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים״;
The Sages taught: On the sixth day of the month of Sivan, the Ten Commandments were given to the Jewish people. Rabbi Yosei says: On the seventh day of the month. Rava said: Everyone agrees that the Jews came to the Sinai desert on the New Moon, as it is written here: “In the third month after the children of Israel were gone forth out of the land of Egypt, the same day came they into the wilderness of Sinai” (Exodus 19:1), without elaborating what day it was. And it is written there: “This month shall be to you the beginning of months; it shall be the first month of the year to you” (Exodus 12:2). Just as there, the term “this” is referring to the New Moon, so too, here the term is referring to the New Moon. And similarly, everyone agrees that the Torah was given to the Jewish people on Shabbat, as it is written here in the Ten Commandments: “Remember the Shabbat day to keep it holy” (Exodus 20:8), and it is written there: “And Moses said to the people: Remember this day, in which you came out from Egypt, out of the house of bondage, for by strength of hand the Lord brought you out from this place; there shall be no leaven eaten” (Exodus 13:3). Just as there, the mitzva of remembrance was commanded on the very day of the Exodus, so too, here the mitzva of remembrance was commanded on the very day of Shabbat. Where Rabbi Yosei and the Sages disagree is with regard to the determination of the month, meaning which day of the week was established as the New Moon. Rabbi Yosei held: The New Moon was established on the first day of the week, and on the first day of the week He did not say anything to them due to the weariness caused by the journey. On the second day of the week, He said to them: “And you shall be to Me a kingdom of priests and a holy nation; these are the words that you shall speak to the children of Israel” (Exodus 19:6).
תלמוד ירושלמי- מצביע על פער בין קרבן העצרת ובין קרבנות אחרות.
פרשן על המקורים מעל
הוא מצתת את התלמוד ירושלמי, ואחר כך מביא דעתו
אור לישרים על תלמוד ירושלמי ראש השנה ד׳:ח׳
רבי משרשיא אמר בשם רבי אידי (אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי והרביעי): בכל הקרבנות כתוב חטא (במסירה מהגניזה: חטאת. וכן הוא בר"ח ובראבי"ה, והיא גרסה נכונה) (במדבר כח-כט) – בקורבנות המוספים של כל המועדים כתובה לגבי השעיר המילה "חטאת", שהיא לשון חטא ("שְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד"; "שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת"), ובעצרת (חג השבועות) אין כתוב חטא (חטאת) – בקורבנות המוסף של חג השבועות אין כתובה לגבי השעיר המילה "חטאת" ("שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד" (במדבר כח,ל)). אמר להן (לישראל) הקב"ה: מכיון שקיבלתם עליכם עול תורה – שהתחייבתם בעצרת, שהוא יום קבלת התורה, לשקוד על התורה ולהתמיד בלימודה, מעלה אני עליכם – חושב אני לכם את הדבר הזה, כאילו לא חטאתם מימיכם – שהתורה מכפרת על כל החטאים, ולכן לא הזכיר בו לשון חטא.
יש בזה רמז, שבחג השבועות היתה קבלת התורה, שהרי לא נאמר דבר זה במפורש.
חכמינו התלבטו בתאריך מתן תורה, ולא היה ברור להם האם הוא חל בתאריך של חג השבועות. בבבלי שבת פו,ב נמצאת מחלוקת תנאים בקביעת התאריך של מתן תורה. לדעת רבי יוסי מתן תורה היה בשביעי בסיוון, ואילו חכמים חולקים עליו וסבורים שמתן תורה היה בשישי בסיוון. בתקופה שקדמה לקביעת הלוח, פעמים שחל חג השבועות בחמישה בסיוון, פעמים בשישה בסיוון, ופעמים בשבעה בסיוון. נמצא שלשיטת חכמים וגם לשיטת רבי יוסי היתה התאמה לפעמים בין חג השבועות לבין התאריך של מתן תורה.
לפי דעת הזה (2), בכל תאריך שמתן תורה היה יכול להיות (לפי מחלוקת בתלמוד בבלי), היה מצב ששבועות נפלה בתאריך זאות. אז לפי זה פשוט קוראים פסוקי מתן תורה בשבועות כי הם קראו באותו יום. וגם מתלמוד ירושלמי, לקרבן עצרת לא כתוב ״חטא״ כמו שכתוב בקרבנות אחרות.
3)
Shavuot and Matan Torah
Rav Menachem Leibtag- Torat Har Etzion
Although the Torah does not explicitly relate 'Matan Torah' to Shavuot, there is ample textual evidence that an implicit connection does exist between the two.
We will present two examples;
1) THE SHTEI HA'LECHEM
The primary parsha that details the special laws of Shavuot is parshat ha'moadim in Parshat Emor (Vayikra 23:15-21). That parsha discusses the special korban of the "shtei ha'lechem", offered at the conclusion of the 50 days of "Sfirat Ha'omer". Together with the shtei ha'lechem, the "tzibur" (the community of Israel) is commanded to bring an additional korban of "OLOT u'SHLAMIM". [The Olah is 7 sheep, 2 rams, and 1 bull, together with the standard goat for the chatat offering. For the shlamim the tzibur offers 2 sheep, whose meat is waved ('tnufa') together with the "shtei ha'lechem".]
There are two unique aspects of the "shtei ha'lechem" (the special korban of Shavuot).
1) It is the only korban 'mincha' offered by the tzibur
which is baked 'chametz' (all other m'nachot must be baked
'matzah').
2) It is the only time during the entire year when the
tzibur brings a korban "shlamim".
1) CHAMETZ U'MATZAH
As we explained in earlier shiurim, matzah symbolizes the initial stage of a process, whereas the fully risen 'chametz' symbolizes its completion. Thus, the mitzvah to bake the shtei ha'lechem as 'chametz' may indicate that Matan Torah should be understood as the culmination of the redemption process which began with Yetziat Mitzrayim. Just as the "shtei ha'lechem' marks the culmination of the wheat harvest, the staple of our physical existence - the historical process which began with the Exodus culminates with Matan Torah, the essence of our spiritual existence.
[The commandment that we offer "shtei" (TWO) "ha'lechem", may also relate to the TWO LUCHOT of the dibrot./ See Dvarim 5:19]
2) KORBAN SHLAMIM
Shavuot is the ONLY holiday when the tzibur brings a korban shlamim! To understand the significance of this korban, we must find its biblical precedent.
At the end of Parshat Mishp(Shmot 12:1-11), the Torah describes the special covenantal ceremony which takes place at Ma'amad Har Sinai. [It is during this ceremony when Bnei Yisrael proclaim "na'aseh v'nishma", marking their acceptance of His covenant of Matan Torah.]
That ceremony also included the offering of special korbanot: OLOT u'SHLAMIM (see Shmot 24:5). The blood from these korbanot, sprinkled both on the mizbayach and on the people, symbolized Bnei Yisrael's entry into the covenant (24:6-8). [The meat of the shlamim was eaten at the conclusion of the ceremony (24:11).]
Thus we find that the original offering of a korban shlamim takes place at "Ma'amad Har Sinai"! Since Shavuot is the only instance when the "tzibur" is commanded to offer this type of korban, we can assume that it relates the holiday of Shavuot to Ma'amad Har Sinai.
ללכת קצת אחורה לפסוקים מויקרא שמספר על קורבנות שמביאים בשבועות. הרב מנחם ליבטאג מספר על דמיון בין הקרבן המיוחד הזה למתן תורה.
דבר ראשון שהוא מספר שקרבן השבועות הוא קרבן של שתי לחם חמץ, וקרבנות אחרות הם קרבנות מצה. הרב ליבטאג מביא את השיוויון בין שתי לחם לשתי הלוחות, ובין לחם שהוא חמץ, שאומר שהוא כבר גדל וכזה מסים, לבין גאולת ישראל שהתחיל בפסח עם לחם מצות, ומסיים במתן תורה.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לסכם, רעינו שיש פסוכים שמספרים על מתן תורה ועשרת הדיברות, ופסוקים שמספרים על חג השבועות וקרבנותו.
רעינו משאילתות דרב אחאי גאון וגם ממנהג כללי, שקוראים את הפסוקים על מתן תורה בשבועות.
הגמרא משבת מסביר שמילה ואות נוספת מפסוק בבראשית לומד אותנו שמתן תורה קרה בו' סיון, בשבועות. מזה נותן ללמוד שקוראים את הפסוקים כי מתן תורה קרה באותו יום של שבועות.
אור לישרים מביע שתי סוגיות, אחד מתלמוד בבלי, ואחד מתלמוד ירושלמי, כדי ללמד שיכול להיות (כמו שראינו מגמרא משבת) שהקשר בין שבועות למתן תורה זה שהם קרו באותו יום. גם יכול להיות שהקשר ביניהם באה מסוגיא בתלמוד ירושלמי שמסביר על קרבן (שאור לישרים אומר שזה קרבנת שבועות) שבה לא אומרים ״חטא״ כמו שאומרים בקרבנות אחרות, אז זה קשור למתן תורה כי כאשר קבלנו את התורה, נחשב כלא היו חטאים.
ההסבר השלישי באה ממאמר מודרני, מרב ליבטאג. הוא אומר שהקשר ביניהם והסיבה שאנחנו קוראים את פסוקי מתן תורה בשבועות, זה שהקרבנות שמביאים בשבועות שונה מזה שמביעים בחגים אחרים, בדברים שקשרוים למתן תורה.
הסבר הראשון והשני מתייחסים לדמיון בין תאריכי שבועות ומתן תורה, והבר שלישי וגם שיני מביא דמיון מבחינת קרבנות.