and he studies that teaching day and night.
(מב) (מב) והמנהג וכו' - ואם האיש מדליק אפילו כשהוא מברך על הדלקתו וכדלעיל בסעיף ו' ליכא מנהגא ומותר במלאכה ומ"מ טוב להתנות:
(מד) (מד) שתתנה תחלה - ואין להתנות כ"א לצורך מאחר שיש חולקין וסוברין דלא מהני תנאי וכנ"ל:
(מז) (מז) וצריך וכו' - היינו אפילו אם יתנה בפירוש שאינו מקבל שבת עד שיהיו הנרות על מקומם:
(מח) (מח) לא וכו' - היינו שאסור להדליק במקום שאין משתמשין בו ולהניח הנר במקום שמשתמשין בו משום דקי"ל הדלקה עושה מצוה וכיון שהדליק במקום שאין משתמשין בו שאינו מקום חיובא לא מהני הדלקתו כלום אף שמניח אח"כ במקום חיובא וצריך לכבות ולחזור ולהדליק אבל אם הדליק בבית במקום שמשתמשין בו מותר לטלטלם אח"כ ולהניח במקום אחר דכל הבית הוי מקומם. והלבוש מחמיר אף בזה ובמקום הצורך יש להקל. כתב הח"א הנשים שמדליקין בסוכה בחג ומטלטלין לתוך הבית לא יפה הן עושין:
(יח) והמנהג כו'. ואם האיש מדליק ליכא מנהג' ומותר במלאכ' ומ"מ טוב להתנות (ב"ח):
(יט) מקבלת שבת. ותתפלל מנחה תחלה (מ"ב):
(כ) שהתנה תחלה. ומ"מ נ"ל דאין להתנות כי אם לצורך מאחר שיש חולקין דאל"כ תברך תחילה ותתנה ועס"ה:
(כא) אבל לא בשאר הנרות. עמ"ש ס"ו בשם מהרי"ל דמ"מ מברכין עליהם ואפי' מדליק בחדרים שאין משתמשין בהם לצורך אכילה דלא גרע מיה"כ ועמ"ש ס"ט ומיהו דוקא כשיש לו חדר מיוחד ולא בירך על נר אחר וכמ"ש ס"ו אבל אותן המדליקין בבית האכסדרה אין מברכין אפי' לא בירך על נר אחר שאין זה מצו' המוטלת עליו וגם אין משתמשין שם לצורך אכילה אבל במקום שמשתמשי' לצורך אכילה אפי' אחר רשאי לברך כמ"ש ס"ט וטוב ליזהר לכתחלה להדליק במקום אכילה ומיהו נ"ל דדי כשעומד נר א' שם:
(כב) וצריך להניח כו'. עססי"ד וי"ל דהכא מיירי ע"י תנאי:
(כג) ולא להדליק כו'. כלומר שאינו ניכר שמדליק לכבוד שבת (לבוש) ולכן נ"ל דאם עמד שעה מועטת על מקומו רשאי אח"כ להניחה במקום אחר דהא מותר להשתמש לאורה וה"ה דמותר ליטלו ממקומו ולהניחה במנורה גבוה התלויה דהא ניכר שעושה לכבוד שבת ובמרדכי מפרש הטעם דהדלקה במקומו בעינן וזהו ג"כ מקומה ואין אסור אלא כשמדליקין במקום שאין משתמשין בו והניחו אח"כ במקום שמשתמשין בו דקי"ל הדלקה עושה מצוה כמ"ש הטור וכה"ג אמרינן גבי נר חנוכה הדליקה בפנים והוציאה לחוץ וכו' אבל בחוץ ממקום למקום שרי כ"מ ביש"ש ספ"ו דב"ק דכת' שאם הדליקה למעלה מכ' והניחה למטה מכ' אמה שלא יאמרו לצרכו נקיט לה משמע שבתוך כ' ליכא האי טעמא ובמהרי"ו ה' פסח כתב דעיקר ההדלקה תלויה בנרות שעל השלחן ולכן לא ידליקו במקום א' ויניחנה על השלחן דהרואה אומר לצרכו הוא דנקט לה עכ"ל משמע לדידן דס"ל כמהרי"ל כל הבית הוי מקומו ומ"מ יש ליזהר לכתחלה לברך על השלחן ובאגודה כתב וז"ל לכן אין להדליק נר חנוכה שבת וי"ט ולהשימם במקומם אחרי הדלקה אך תחילה ישימם במקומם ואח"כ ידליקם:
(א) סא) [סעיף י'] לבה"ג כיון שהדליק נר וכו' וא"ת כיון דברדלקת הנר חל עליו שבת א"כ כיון שהדליק נר אחד חל עליו שבת ואיך יוכל להדליק את השאר וי"ל כיון דכולם לכבוד שבת כחד חשיבי ולא חל עליו שבת עד שידליק וכמ"ש בב"י יעו"ש. וכ"כ הר"ז או' ז':
(א) סב) שם. לאחר שברכו והדליקו כו' נראה דל"ד לאחר שברכו דהא כתבנו לעיל או' מ"ג דבברכה מקבלת שבת וא"כ איך תקבל השבת והפתילה בידה אלא מיד אחר ההדלקה תניח הפתילה בארץ ואח"כ תברך:
(ב) סב) שם. שכיון שאמר החזן ברכו וכו' מי שלא הכין מאכלו בע"ש ורוצים לומר ברכו אם עדיין יש שהות ביום ויש שעה גדולה יכול לעכב החזן לומר ברכו אבל אם הוא סמוך לבה"ש אל יעכבהו דמוטב שיאכל לחם יבש ואל יחלל שבת. ס"ת סי' רס"ב. כנה"ג בהגב"י. מ"א סק"ל:
(א) סג) שם. ולדידן כיון שהתחילו מזמור וכו' אמנם לפי דברי האר"י ז"ל קבלת שבת הוי באמירת באי כלה כמ"ש לעיל סי' רס"א או' כ"א יעו"ש:
(א) סד) שם הגה. והמנהג שאותה אשה וכו' ואם האיש מדליק ליכא מנהגא ומותר במלאכה. ומ"מ טוב להתנות. ב"ח מ"א ס"ק ח"י. מיהו הט"ז בסי' תרע"ט כתב דגם באיש אסור אבל הלבוש והמ"א שם כתבו דבאיש מותר יעו"ש. וכ"כ האחרונים דהאיש מותר במלאכה אחר הדלקה אלא רק לכתחלה טוב להתנות. וא"כ כיון שהאיש אינו מקבל שבת בהדלקה יש לברך קודם הדלקה כמו שאר מצות דמברך עליהן עובר לעשייתן וכמו נר יו"ט דמברך קודם כמ"ש לעיל או' מ"ג יעו"ש:
(א) סה) שם בהגה. מקבלת שבת בהדלקה וכו' ותתפלל מנחה תחלה. מ"ב. מ"א סק י"ט. דאם תדליק תחלה כבר קבלה שבת ואיך תתפלל מנחה של חול אלא תהא צריכה להתפלל ערבית שתים כמ"ש סעי' ט"ו. מחה"ש. ועיין לעיל או' ל"ה:
(ב) סה) ולענין הטמנה אף דלכתחלה צריכה להקדים הטמנה להדלקה מ"מ בדיעבד אי הדליקה קודם לא נאסרה אלא במלאכה שאסור ביה"ש אבל הטמנה לא נאסרה בדיעבד. ח"ס סי' ס"ה יעו"ש. פ"ת:
(א) סו) שם בהגה. אם לא שתתנה תחלה. ומ"מ אין להתנות כ"א לצורך מאחר שיש חולקין דאם לא כן תברך תחלה ותתנה. מ"א סק"ך. א"ר או' כ"ב. ר"ז או' ז':
(א) סז) שם בהגה. ועיקר ההדלקה תלויה בנרות שמדליקין על השלחן וכו' היינו כשמדליק גם על השלחן אבל כשאין מדליקין על השלחן כלל כגון שיש הרבה נשים בחדר אחד מברך. ואפי' הוא בחדר שאין אוכל כלל כדלעיל סעי' ו' א"ר או' כ"ג. ולכן מי שמדליק בחדר וגם על השלחן מדליק תחלה בחדר ואינו מברך ואח"כ מדליק על השלחן ומברך. ואם אינו מדליק על השלחן מחמת שאוכל עם אחרים והמה מדליקים מדליק בחדר המיוחד לו:
(א) סח) שם בהגה. שמדליקין על השלחן וכו' משמע שמדליקין על השלחן בעצמו וכן ראיתי קצת שנוהגין כן. אמנם לפי הזוה"ק והאר"י ז"ל צריך להדליק נגד השלחן דהיינו מנורה בדרום ושלחן בצפון והמטה באמצע כמ"ש לעיל רס"י רס"ב יעו"ש. ואף אם אינו יכול לעשות כסדר הזה מ"מ לפי סודם של דברים כיון שזה בחי' בפ"ע וזה בחי' בפ"ע אין נכון לערבם ביחד כידוע:
(א) סט) שם בהגה. אבל לא בשאר הנרות וכו' ומ"מ מברכין עליהם ואפי' אם מדליק בחדרים שאין משתמש לצורך אכילה דלא גרע מיוה"כ ומיהו ה"ד כשלא בירך עדיין על נר אחר ויש לו חדר מיוחד כמ"ש בסעי' ו' אבל אותן המדליקין באכסדרה אין מברכין אפי' לא בירך על נר אחר כיון שאין משתמש שם לצורך אכילה וגם אין מצוה זו מוטלת עליו אבל במקום שמשתמשים לצורך אכילה אפי' אכל במקום אחר רשאי לברך כמ"ש סעי' ט' וטוב ליזהר להדליק במקום אכילה מיהו סגי בנר א' מ"א ס"ק כ"א. תו"ש או' כ"ה. אמנם לפי דברי האר"י ז"ל צריך להדליק ב' במקום שלחן א' כנגד זכור וא' כנגד שמור ויש להם טעם בסוד כמ"ש לעיל סי' רס"ב או' ז' יעו"ש:
(א) ע) שם בהגה. וצריך להניח הנרות וכו' גם בנר שבת ויו"ט הדלקה במקומה בעינן. מרדכי ואגודה פ' ב"מ וכתב הב"ח בסי' תרע"א שכן דעת הרמב"ם ז"ל. שכנה"ג בהגה"ט או' ב':
(א) עא) שם בהגה. ולא להדליק במקום זה וכו' שאינו ניכר שמדליק לכבוד שבת. לבוש. לכן נ"ל דאם עמד שעה מועטת על מקומו רשאי אח"כ להניחה במקום אחר. וה"ה דמותר ליטלו ממקומו ולהניחה במנורה גבוהה התלויה דהא ניכר שעושה לכבוד שבת. ואין אסור אלא כשמדליקין במקום שאין משתמשין בו ומניחו אח"כ במקום שמשתמשין בו דק"ל הדלקה עושה מצוה כמ"ש הטור. ומיהו באגודה כתב דאין להדליק נר חנוכה שבת ויו"ט ולהשימם במקומם אחרי הדלקה אך תחלה ישימם במקומם ואח"כ ידליקם. מ"א ס"ק כ"ג. תו"ש או' כ"ו. ואפי' אם האשה חולה צריכה להדליק נרות שבת במקום הנחתם. בן א"ח פ' נח או' יו"ד. ועיין לעיל או' כ"ג. ועוד עיין לקמן ססע"י י"ד ובדברינו לשם בס"ד:
(א) עב) שם בהגה. ולא להדליק במקום זה וכו' אבל בנרות בהכ"נ אין לדקדק להדליקם במקומן דהא אין מברכין עליהן ולאפוקי מתשו' בית יעקב סי' נ"ג. א"ר או' כ"ג:
(טו) אשה. ואם האיש מדליק ליכא מנהגא ומותר במלאכה ומ''מ טוב להתנות. ב''ח:
(טז) תחלה. ומ''מ אין להתנות כ''א לצורך. מ''א:
(יז) הנרות. ומ''מ מברכין עליהם ואפי' מדליק בחדרים כמ''ש ס''ו. ומיהו דוקא כשיש לו חדר מיוחד ולא בירך על נר אחר וכמ''ש ס''ו אבל אותן המדליקין בבית האכסדרא אין מברכין אפי' לא בירך על נר אחר שאין זה מצוה המוטלת עליו וגם אין משתמשין שם לצורך אכילה אבל במקום שמשתמשין לצורך אכילה צריך לברך עיין מ''א. וטוב ליזהר לכתחלה להדליק במקום אכילה. ונ''ל דדי כשעומד נר א' שם. מ''א ע''ש: