בעי ר' זירא חיטין שירדו בעבים מהו למאי אי למנחות אמאי לא אלא לשתי הלחם מאי
§ Rabbi Zeira raises a dilemma: With regard to wheat that fell from the clouds, what is the halakha? The Gemara asks: With regard to what issue was this dilemma raised? If it is referring to using this wheat for meal offerings, why not? There should be no problem with using the wheat, since wheat for meal offerings does not have to come from Eretz Yisrael. Rather, the dilemma is whether this wheat can be used for the offering of the two loaves on Shavuot. What is the halakha?
ממושבותיכם אמר רחמנא לאפוקי דחוצה לארץ דלא אבל דעבים שפיר דמי או דלמא ממושבותיכם דווקא ואפילו דעבים נמי לא
The Gemara explains the two possibilities. The verse states: “You shall bring out of your dwellings two wave-loaves of two-tenths of an ephah; they shall be of fine flour, they shall be baked with leaven, for first fruits to the Lord” (Leviticus 23:17). When the Merciful One states: “Out of your dwellings,” does this serve to exclude wheat that came from outside Eretz Yisrael, teaching that it may not be used for the two loaves; but wheat that fell from the clouds is permitted? Or perhaps the verse means specifically: “Out of your dwellings,” i.e., only from Eretz Yisrael; and if so, even wheat that fell from the clouds is also not acceptable.
ומי איכא כי האי גוונא אין כדעדי טייעא נחיתא ליה רום כיזבא חיטי בתלתא פרסי
With regard to this dilemma, the Gemara asks: But is there a case like this? Is it possible for wheat to fall from the clouds? The Gemara answers: Yes, as in an incident involving Adi the Arab [taya’a], about whom it is related that it rained down on him wheat of a height of one handbreadth spread over an area of three parasangs.
שירדו בעבים - עם המטר כששתו העבים באוקיינוס בלעו ספינה מליאה חטין:
חיטין שירדו בעבים. פירש בקונטרס ששתו באוקיינוס ובלעו ספינה מלאה חיטין וקשה לר"ת דאי מחוצה לארץ וכי הותרו לשתי הלחם בשביל שהיו בעבים מ"מ ממושבותיכם בעינן וליכא ואי מארץ ישראל וכי נאסרין הן על ידי כך אלא נראה לי דעל ידי נס ירדו בעבים כי הנהו אטמהתא דפרק ד' מיתות (סנהדרין דף נט:):
חִטִּים שֶׁיָּרְדוּ בְּעָבִים יֵשׁ בָּהֶם סָפֵק אִם אֲנִי קוֹרֵא בָּהֶם (ויקרא כג יז) "מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם" אוֹ אֵינָם מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְפִיכָךְ לֹא יָבִיא וְאִם הֵבִיא כָּשֵׁר. וְכֵיצַד הָיוּ עוֹשִׂין. מְבִיאִין שָׁלֹשׁ סְאִין חִטִּין חֲדָשׁוֹת וְשָׁפִין אוֹתָן וּבוֹעֲטִין בָּהֶם כְּדֶרֶךְ כָּל הַמְּנָחוֹת וְטוֹחֲנִין אוֹתָן סֹלֶת וּמְנַפִּין מֵהֶן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת מְנֻפֶּה בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה נָפָה וְהַשְּׁאָר נִפְדֶּה וְנֶאֱכָל לְכָל אָדָם. וְחַיָּב בְּחַלָּה וּפָטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:
If wheat kernels descended from the clouds, there is an unresolved doubt whether they are considered as coming from "your dwelling places." Hence, [as an initial preference, the two loaves] should not be brought [from such grain]. After the fact, [the offering] is acceptable.How are [the two loaves] brought? Three se'ah of wheat from new grain are brought. [The kernels] are struck and tread upon as [is done] for all the meal offerings. They should be ground into fine flour [to produce] two esronim that are sifted with twelve sifters. The remainder is redeemed and [afterwards] may be eaten by any person. Challah must be separated from [that grain], but it is exempt from the tithes, as we explained.
כמו שביארנו. לעיל פ"ז הי"ב. אבל יש לעיין דבשלמא בעומר היה המירוח ביד הקדש דהקצירה היה בידי הקדש אבל שתי הלחם לא מצינו שיהיה הקצירה בידי הקדש וא"כ היה המירוח בידי הדיוט ולמה פטור מן המעשרות ובאמת במשנה ובש"ס לא נמצא כן לפי מיעוט בקיאותי אבל י"ל שרגילים היו שהיה להם שדה מיוחדת משל הקדש בשביל שתי הלחם והכי משמע קצת במנחות ס"ד ב' סוטה מ"ב ב' ב"ק פ"ב ב' (ועיין בירושלמי שקלים פ"ה ה"א דלא משמע כן דהוא גורס מעשה ובא עומר מגגות צריפין ומבקעת עין סוכר יעו"ש היטיב) וע"ע ב"מ קי"ח א' דמשמע כן דבשביעית היו שומרי ספיחין בשביל שתי הלחם יעו"ש היטיב וכ"ה בתוספתא דמנחות פ"י יעו"ש (וע"ע בתוס' מנחות פ"ה א' ד"ה אין מביאין וכו'. יעו"ש מש"כ על הא דחיטי ברזיים וכו' וי"ל דקאי על שתי הלחם יעו"ש היטיב ולפ"ז מיושב היטיב מה שנדחקו בזה) ועדיין יש להתיישב בזה.