(א) הָיְתָ֣ה עָלַי֮ יַד־יְהֹוָה֒ וַיּוֹצִאֵ֤נִֽי בְר֙וּחַ֙ יְהֹוָ֔ה וַיְנִיחֵ֖נִי בְּת֣וֹךְ הַבִּקְעָ֑ה וְהִ֖יא מְלֵאָ֥ה עֲצָמֽוֹת׃
(1) The hand of the LORD came upon me. He took me out by the spirit of the LORD and set me down in the valley. It was full of bones.
(א) היתה עלי יד ה' ויוציאני ברוח ה' וגו'. יד ה' כל יד ה' שבנבואה לשון כפייה הוא שהיתה הרוח כופה אותו לילך כמשתגע אל מקום שהרוח חפץ:
(1) The hand of the Lord came upon me and carried me out in the spirit of the Lord, etc. Every “the hand of the Lord” in a prophecy is an expression of compulsion, meaning that the spirit would compel him to go as a madman to a place that the spirit desired.
(ב) והיא מלאה עצמות. רבותינו אמרו שהיו משבט אפרים שיצאו ממצרים לפני הקץ והרגום אנשי גת הנולדי' בארץ כמו שאמור בדברי הימים:
(2) and that was full of bones Our Rabbis said (Sanh. 92b) that they were of the tribe of Ephraim, who left Egypt before the end [of the exile], and the people of Gath who were born in the land slew them, as is stated in (I) Chronicles (7: 20ff.)
(א) (א-ב) היתה כבר נחלקו רבותינו אם היה משל או ממש כנודע, ובכל אופן גם אם היה משל, מה שיראה החוזה הוא כאילו נעשה בפועל, ורואה את העתיד כי הוא הווה, והנה הוציאו ברוח ה' שחל עליו והניח אותו בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות, וחז''ל אמרו שהיו מאלה שכפרו בקץ ושכפרו בתה''מ והיו לפי האמת בלתי ראוים לתחיה, וכבר התבאר בדברי האלהיים כי נשאר בעצמות המת קוסטא דחיותא או הבלא דגרמי שיעשה כשאור בעיסה בזמן התחיה וממנה יבנה הגוף מחדש, עוד אמרו חז''ל עתידי צדיקי דהוי עפרא, כי לפני התחיי' בהכרח ישוב העפר על הארץ ויתבלה הגוף הראשון לגמרי, ואז יצמח מן העפר גוף חדש מעולה מן הראשון, ככל דבר שהעדר קודם להויה, ולא יעשה האפרוח עד בלות הביצה, והחטה אחר בלות הגרעין בעפר, ורק עצם אחד שמו לוז ממנו יצמח בצירוף העפר הבלוי בנין חדש אמנם פה היו שני שנויים א. שעדיין היו העצמות קיימות ולא נבלו להיות עפר, וכשיחיה יחיה הגוף הראשון, וזה א''א שיעשה הויה בלא העדר, ב. שהעצמות היו יבשות מאד, ר''ל שלא נשאר בהם רוח החיים והבלא דגרמי וקוסטא דחיותא הנצרך שיהיה כשאור בעיסה, וז''ש שהבקעה היתה מלאה עצמות, והיו רבות, לא עצם הלוז לבד, כי עדיין היו כולם קיימים והיו על פני הבקעה, ולא היו בקבר כלל שיבלה השאול אותם וגם היו יבשות מאד שלא נשאר בהם הקוסטא דחיותא:
(ב) וְהֶעֱבִירַ֥נִי עֲלֵיהֶ֖ם סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב וְהִנֵּ֨ה רַבּ֤וֹת מְאֹד֙ עַל־פְּנֵ֣י הַבִּקְעָ֔ה וְהִנֵּ֖ה יְבֵשׁ֥וֹת מְאֹֽד׃
(2) He led me all around them; there were very many of them spread over the valley, and they were very dry.
(ג) וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י בֶּן־אָדָ֕ם הֲתִֽחְיֶ֖ינָה הָעֲצָמ֣וֹת הָאֵ֑לֶּה וָאֹמַ֕ר אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה אַתָּ֥ה יָדָֽעְתָּ׃
(3) He said to me, “O mortal, can these bones live again?” I replied, “O Lord GOD, only You know.”
(א) התחיינה. הנראה בעיניך שיוכלו לחיות:
(1) can...become alive Do you think that they can come to life?
(ד) וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י הִנָּבֵ֖א עַל־הָעֲצָמ֣וֹת הָאֵ֑לֶּה וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם הָֽעֲצָמוֹת֙ הַיְבֵשׁ֔וֹת שִׁמְע֖וּ דְּבַר־יְהֹוָֽה׃
(4) And He said to me, “Prophesy over these bones and say to them: O dry bones, hear the word of the LORD!
(ה) כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה לָעֲצָמ֖וֹת הָאֵ֑לֶּה הִנֵּ֨ה אֲנִ֜י מֵבִ֥יא בָכֶ֛ם ר֖וּחַ וִחְיִיתֶֽם׃
(5) Thus said the Lord GOD to these bones: I will cause breath to enter you and you shall live again.
(א) כה אמר, מביא בכם רוח. אחר הבשר והעור והגידים כמו שאמר בפסוק האחר על הסדר:
(א) כה אמר, מביא בכם רוח. אחר הבשר והעור והגידים כמו שאמר בפסוק האחר על הסדר:
(ו) וְנָתַתִּי֩ עֲלֵיכֶ֨ם גִּידִ֜ים וְֽהַעֲלֵתִ֧י עֲלֵיכֶ֣ם בָּשָׂ֗ר וְקָרַמְתִּ֤י עֲלֵיכֶם֙ ע֔וֹר וְנָתַתִּ֥י בָכֶ֛ם ר֖וּחַ וִחְיִיתֶ֑ם וִידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
(6) I will lay sinews upon you, and cover you with flesh, and form skin over you. And I will put breath into you, and you shall live again. And you shall know that I am the LORD!”
(ו) וְאֶתֵּן עֲלֵיכוֹן גִידִין וְאַסֵיק עֲלֵיכוֹן בִּסְרָא וְאֶקְרוֹם עֲלֵיכוֹן מַשְׁכָא וְאֶתֵּן בְּכוֹן רוּחָא וְתֵיחוּן וְתֵידְעוּן אֲרֵי אֲנָא יְיָ:
(א) ונתתי עליכם גידים וגו'. ובספר איוב הוא אומר עור ובשר תלבישני תחיל' ואחר כך ובעצמות וגידים תסוככני אלא למה היו אלו דומים לאדם שפושט וחוזר ולובש שמה שפשט אחרון לובש ראשון אבל בתחילת בריית הוולד עור ובשר תחילה ואח"כ עצמות וגידים:
(1) And I will lay sinews upon you, etc. But in the Book of Job it says (10:11): “You clothe me with skin and flesh” first, and afterwards, “and You cover me with bones and sinews.” But to what were these similar? To a man who undresses and then dresses [himself] again, in which case, what he took off last he puts on first, whereas at the beginning of the creation of the fetus, skin and flesh come first and afterwards bones and sinews.
(ב) וקרמתי. לשון קרום איקרוטיי"רייא בלע"ז:
(2) and cover you [Heb. וְקָרַמְתִי,] from the word for skin (קְרוּם) ecro(s) ter in Old French, and I shall encrust (with skin).
(ז) וְנִבֵּ֖אתִי כַּאֲשֶׁ֣ר צֻוֵּ֑יתִי וַֽיְהִי־ק֤וֹל כְּהִנָּֽבְאִי֙ וְהִנֵּה־רַ֔עַשׁ וַתִּקְרְב֣וּ עֲצָמ֔וֹת עֶ֖צֶם אֶל־עַצְמֽוֹ׃
(7) I prophesied as I had been commanded. And while I was prophesying, suddenly there was a sound of rattling, and the bones came together, bone to matching bone.
(א) ויהי קול. והנה רעש העצמות שהיו טופחין זה לזה:
(1) and there arose a noise and behold the commotion of the bones, which were knocking one against the other.
(ב) עצם אל עצמו. עצמות כל אחד כל מקום שנתפזרו היו קופצין ומתקרבין כל אחד ואחד אצל מקו' חבורו:
(2) bone to its bone The bones of each one, wherever they were scattered, were jumping and coming together, each one beside the place of its connection.
(ח) וְרָאִ֜יתִי וְהִנֵּֽה־עֲלֵיהֶ֤ם גִּדִים֙ וּבָשָׂ֣ר עָלָ֔ה וַיִּקְרַ֧ם עֲלֵיהֶ֛ם ע֖וֹר מִלְמָ֑עְלָה וְר֖וּחַ אֵ֥ין בָּהֶֽם׃
(8) I looked, and there were sinews on them, and flesh had grown, and skin had formed over them; but there was no breath in them.
(א) וראיתי, ובשר עלה. פירוש עלה על הגידים כי הגידים הם בתוך הבשר וי"מ עלה גדל כמו ותעל אחד מגוריה:
(ט) וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י הִנָּבֵ֖א אֶל־הָר֑וּחַ הִנָּבֵ֣א בֶן־אָ֠דָ֠ם וְאָמַרְתָּ֨ אֶל־הָר֜וּחַ {ס} כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה מֵאַרְבַּ֤ע רוּחוֹת֙ בֹּ֣אִי הָר֔וּחַ וּפְחִ֛י בַּהֲרוּגִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְיִֽחְיֽוּ׃
(9) Then He said to me, “Prophesy to the breath, prophesy, O mortal! Say to the breath: Thus said the Lord GOD: Come, O breath, from the four winds, and breathe into these slain, that they may live again.”
(א) מארבע רוחות. כל מקום שהלכו נשמותיהן לשוט לד' רוחות העולם משם יתקבצו ויבאו:
(1) from four sides Wherever their souls went to roam, to the four sides of the world, from there they will gather and come.
(ב) ופחי. כמו נופח באש פחם (ישעיהו נ״ד:ט״ז):
(2) and breathe [Heb. וּפְחִי,] like (Isa. 54:16): “who blows (נֹפֵחַ) on a charcoal fire.”
(י) וְהִנַּבֵּ֖אתִי כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֑נִי וַתָּבוֹא֩ בָהֶ֨ם הָר֜וּחַ וַיִּֽחְי֗וּ וַיַּֽעַמְדוּ֙ עַל־רַגְלֵיהֶ֔ם חַ֖יִל גָּד֥וֹל מְאֹד־מְאֹֽד׃
(10) I prophesied as He commanded me. The breath entered them, and they came to life and stood up on their feet, a vast multitude.
(יא) וַיֹּ֘אמֶר֮ אֵלַי֒ בֶּן־אָדָ֕ם הָעֲצָמ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה כׇּל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל הֵ֑מָּה הִנֵּ֣ה אֹמְרִ֗ים יָבְשׁ֧וּ עַצְמוֹתֵ֛ינוּ וְאָבְדָ֥ה תִקְוָתֵ֖נוּ נִגְזַ֥רְנוּ לָֽנוּ׃
(11) And He said to me, “O mortal, these bones are the whole House of Israel. They say, ‘Our bones are dried up, our hope is gone; we are doomed.’
(יב) לָכֵן֩ הִנָּבֵ֨א וְאָמַרְתָּ֜ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ הִנֵּה֩ אֲנִ֨י פֹתֵ֜חַ אֶת־קִבְרֽוֹתֵיכֶ֗ם וְהַעֲלֵיתִ֥י אֶתְכֶ֛ם מִקִּבְרוֹתֵיכֶ֖ם עַמִּ֑י וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל׃
(12) Prophesy, therefore, and say to them: Thus said the Lord GOD: I am going to open your graves and lift you out of the graves, O My people, and bring you to the land of Israel.
(א) לכן הנבא. שעתיד אני להחיותם שנית:
(1) Therefore, prophesy that I am destined to resurrect you a second time.
(יג) וִידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֑ה בְּפִתְחִ֣י אֶת־קִבְרֽוֹתֵיכֶ֗ם וּבְהַעֲלוֹתִ֥י אֶתְכֶ֛ם מִקִּבְרוֹתֵיכֶ֖ם עַמִּֽי׃
(13) You shall know, O My people, that I am the LORD, when I have opened your graves and lifted you out of your graves.
(יד) וְנָתַתִּ֨י רוּחִ֤י בָכֶם֙ וִחְיִיתֶ֔ם וְהִנַּחְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם עַל־אַדְמַתְכֶ֑ם וִידַעְתֶּ֞ם כִּֽי־אֲנִ֧י יְהֹוָ֛ה דִּבַּ֥רְתִּי וְעָשִׂ֖יתִי נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ {פ}
(14) I will put My breath into you and you shall live again, and I will set you upon your own soil. Then you shall know that I the LORD have spoken and have acted”—declares the LORD.
(א) וידעתם כי אני ה' בפתחי וכו' ר''ל בין מן פתיחת הקברים ובין מן העליה תדעו כי אני ה' כי הכל יהיה למעלה מדרך הטבע: