(1) For all this I noted, and I ascertained all this: that the actions of even the righteous and the wise are determined by God. Even love! Even hate! Man knows none of these in advance— (2) none! For the same fate is in store for all: for the righteous, and for the wicked; for the good and pure, and for the impure; for him who sacrifices, and for him who does not; for him who is good, and for him who is a sinner; and for him who swears, and for him who shuns oaths.
כי את כל זה. האמור למעלה שמתי אל לבי, ולברר ממנו את כל זה אשר הצדיקים והחכמים עצמם ומעשיהם אשר יעשו הכל המה ביד האלקים, והם אינם שולטים לא בעצמם ולא במעשיהם.....
הכל לפניהם. כל אלה נגזר מן השמים לפני בואם:
הכל כאשר לכל. הכל יבוא להם כמו שיבוא לכל וחוזר ומפרש מקרה אחד לצדיק ולרשע וגו׳:
David Altschuler -- 18th Century
מִקְרֶה אֶחָד. וְיוֹדְעִים שֶׁסּוֹף הַכֹּל צַדִּיק וַאֲשֶׁר רָשָׁע, לָמוּת, וּמִקְרֶה אֶחָד יֵשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה לְכֻלָּם. כָּל זֶה יוֹדְעִים וְאַף עַל פִּי כֵן, בּוֹחֲרִים לָהֶם דֶּרֶךְ הַטּוֹב, לְפִי שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶם לְעוֹלָם הַבָּא:
The same fate [awaits]. And [they] know that ultimately everyone, whether righteous or wicked, will die, and they all have one fate in this world. All this they know, but nevertheless, they choose for themselves the proper path, because they know that there is a distinction between them in the World to Come.
(א) אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן (ויקרא טז, א), רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח (קהלת ט, ב): הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע, לַצַּדִּיק זֶה נֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית ו, ט): אִישׁ צַדִּיק, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי נֹחַ כְּשֶׁיָּצָא מִן הַתֵּבָה הִכִּישׁוֹ הָאֲרִי וּשְׁבָרוֹ. וְלָרָשָׁע זֶה פַּרְעֹה נְכֹה, כֵּיוָן שֶׁבִּקֵּשׁ לֵישֵׁב עַל הַכִּסֵּא שֶׁל שְׁלֹמֹה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מִנְהָגָיו, הִכִּישׁוֹ אֲרִי וּשְׁבָרוֹ, זֶה מֵת צוֹלֵעַ וְזֶה מֵת צוֹלֵעַ. לַטּוֹב וְלַטָּהוֹר וְלַטָּמֵא, לַטּוֹב זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, ב): וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא, וְלַטָּהוֹר זֶה אַהֲרֹן, שֶׁהָיָה עוֹסֵק בְּטַהֲרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְלַטָּמֵא אֵלּוּ מְרַגְּלִים, אֵלּוּ אָמְרוּ שִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֵלּוּ אָמְרוּ גְנַאי, אֵלּוּ לֹא נִכְנְסוּ וְאֵלּוּ לֹא נִכְנְסוּ.....כַּטּוֹב כַּחֹטֶא, כַּטּוֹב זֶה דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א טז, יב): וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא טוֹב רֹאִי. כַּחֹטֶא זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ד, כד): וַחֲטָאָךְ בְּצִדְקָה פְרֻק, זֶה בָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמָלַךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְזֶה הֶחְרִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמָלַךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה......
דָּבָר אַחֵר, מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִיק, אֵלּוּ בְּנֵי אַהֲרֹן, דִּכְתִיב בְּהוֹן (מלאכי ב, ו): בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר. לָרָשָׁע, זֶה עֲדַת קֹרַח, דִּכְתִיב בְּהוֹן (במדבר טז, כו): סוּרוּ נָא וגו', אֵלּוּ נִכְנְסוּ לְהַקְרִיב בְּמַחְלֹקֶת וְיָצְאוּ שְׂרוּפִין וְאֵלּוּ נִכְנְסוּ לְהַקְרִיב שֶׁלֹּא בְמַחְלֹקֶת וְיָצְאוּ שְׂרוּפִין.
(1) After the death of Aaron's two sons (Leviticus 16:1), Rabbi Shimon opened (Ecclesiastes 9:2): "The same fate is in store for all: for the righteous, and for the wicked; for the good and pure, and for the impure": "For the righteous", this is Noah, as it is said about him (Genesis 6:9): "A righteous man." Rabbi Yochanan said in the name of Rabbi Eliezer, the son of Rabbi Yosei of Galilee: when Noah left the ark, the lion struck him and injured him. "For the wicked", this is Pharaoh Necho: when he sought to sit on Solomon's throne, he did not understand its mechanism, so a lion struck him and injured him. This one died lame, and this one died lame, as it is written: "the same fate for the righteous and for the wicked." "For the good and the pure, and for the impure" - "For the good", this is Moses, as it is said (Exodus 2:2): "and she saw that he was good." "And the pure", this is Aaron, who was engaged in the purification of Israel. "For the impure", these are the scouts. These (Moses and Aaron) praised the land of Israel, while these others (the scouts) slandered it. These did not enter [the land], and these did not enter [the land]. "As the good, so is the sinner" (Ecclesiastes 9:2). For him who is good". this is David, as it is said (1 Samuel 16:12): "And he sent and brought him, and he was good-looking." "And for him who is a sinner", this is Nebuchadnezzar, as it is said (Daniel 4:24): "And your sin shall be forgiven through righteousness." This one built the Holy Temple and reigned forty years, and this one destroyed the Holy Temple and reigned forty years.
Another explanation: "For the righteous", these are the sons of Aaron, and "For the wicked", this is Korah's congregation. These entered the Sanctuary to offer in dispute and came out burned, and these entered to offer not in dispute and came out burned!