יצחק הרצוג, יד ושם, יום הזיכרון לשואה ולגבורה
75 שנות קוממיות ישראלית אנחנו מציינים בימים אלה. שבעים וחמש שנים של ניצחון, שבהן מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, והחברה הישראלית זקופת הקומה, ניצבות ומכריזות בפני המפלצת הנאצית וההולכים בדרכה, גם בדור הזה: לא תוכלו לנו, כי אחיות ואחים אנחנו. כן, אחים שיודעים להתווכח ולחלוק. אבל לעולם לא – שונאים. לעולם לא – אויבים. אנחנו עם אחד ונישאר עם אחד - שאותו לא רק ההיסטוריה הכואבת מלכדת, אלא גם הגורל והעתיד המשותף ומלא התקווה".
President Yitzchak Herzog’s Speech commemorating Yom Hashoah: April 17, 2023:
We are presently marking seventy-five years of Israeli rebirth. Seventy-five years of victory, in which the Jewish and democratic State of Israel, and Israeli society, its back strait, stand and declare before the Nazi monster and those who would follow its path, even in this generation: you will not defeat us…For sisters and brothers, we are. Yes, brethren who know how to argue and disagree. But never haters. Never enemies. We are one people, and one people we shall remain, brought together not only by a painful history but also by our shared, hope-filled future and fate.
(ט) וְהִקְרַבְתָּ֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהִ֨קְהַלְתָּ֔ אֶֽת־כָּל־עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (י) וְהִקְרַבְתָּ֥ אֶת־הַלְוִיִּ֖ם לִפְנֵ֣י ה' וְסָמְכ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־הַלְוִיִּֽם׃ (יא) וְהֵנִיף֩ אַהֲרֹ֨ן אֶת־הַלְוִיִּ֤ם תְּנוּפָה֙ לִפְנֵ֣י ה' מֵאֵ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָי֕וּ לַעֲבֹ֖ד אֶת־עֲבֹדַ֥ת ה'׃ (יב) וְהַלְוִיִּם֙ יִסְמְכ֣וּ אֶת־יְדֵיהֶ֔ם עַ֖ל רֹ֣אשׁ הַפָּרִ֑ים וַ֠עֲשֵׂה אֶת־הָאֶחָ֨ד חַטָּ֜את וְאֶת־הָאֶחָ֤ד עֹלָה֙ לַֽה' לְכַפֵּ֖ר עַל־הַלְוִיִּֽם׃ (יג) וְהַֽעֲמַדְתָּ֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם לִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן וְלִפְנֵ֣י בָנָ֑יו וְהֵנַפְתָּ֥ אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לַֽה'׃ (יד) וְהִבְדַּלְתָּ֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָ֥יוּ לִ֖י הַלְוִיִּֽם׃ (טו) וְאַֽחֲרֵי־כֵן֙ יָבֹ֣אוּ הַלְוִיִּ֔ם לַעֲבֹ֖ד אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְטִֽהַרְתָּ֣ אֹתָ֔ם וְהֵנַפְתָּ֥ אֹתָ֖ם תְּנוּפָֽה׃
(9) You shall bring the Levites forward before the Tent of Meeting. Assemble the whole Israelite community, (10) and bring the Levites forward before the LORD. Let the Israelites lay their hands upon the Levites, (11) and let Aaron designate the Levites before the LORD as an elevation offering from the Israelites, that they may perform the service of the LORD. (12) The Levites shall now lay their hands upon the heads of the bulls; one shall be offered to the LORD as a sin offering and the other as a burnt offering, to make expiation for the Levites. (13) You shall place the Levites in attendance upon Aaron and his sons, and designate them as an elevation offering to the LORD. (14) Thus you shall set the Levites apart from the Israelites, and the Levites shall be Mine. (15) Thereafter the Levites shall be qualified for the service of the Tent of Meeting, once you have cleansed them and designated them as an elevation offering.
מתני׳ בא לו אצל שעיר המשתלח וסומך שתי ידיו עליו ומתודה וכך היה אומר אנא השם חטאו עוו פשעו לפניך עמך בית ישראל אנא השם כפר נא לחטאים ולעונות ולפשעים שחטאו ושעוו ושפשעו לפניך עמך בית ישראל ככתוב בתורת משה עבדך לאמר (ויקרא טז, ל) כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו והכהנים והעם העומדים בעזרה כשהיו שומעים שם המפורש שהוא יוצא מפי כהן גדול היו כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם ואומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד
MISHNA: The Yom Kippur service continues: The High Priest comes over to the scapegoat, places both his hands upon it, and confesses. And he would say as follows: Please, God, Your people, the house of Israel, have sinned, and done wrong, and rebelled before You. Please, God, grant atonement, please, for the sins, and for the wrongs, and for the rebellions that they have sinned, and done wrong, and rebelled before You, Your people, the house of Israel, as it is written in the Torah of Moses Your servant, saying: “For on this day atonement shall be made for you to cleanse you of all your sins; before the Lord you shall be purified” (Leviticus 16:30). And the priests and the people standing in the Temple courtyard, when they would hear the Explicit Name emerging from the mouth of the High Priest, when the High Priest did not use one of the substitute names for God, they would kneel and prostrate themselves and fall on their faces, and say: Blessed is the name of His glorious kingdom forever and ever.
ובפלוגתא דהני תנאי דתניא מה היה בחלקו של יהודה הר הבית הלשכות והעזרות ומה היה בחלקו של בנימין אולם והיכל ובית קדשי הקדשים ורצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין ובה היה מזבח בנוי ובנימין הצדיק היה מצטער עליה לבלעה בכל יום ...לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן לגבורה שנאמר ובין כתפיו שכן
What part of the Temple was located in the portion of the tribe of Judah? It was the part including the entire Temple Mount, excluding those areas in the portion of Benjamin, the chambers, and the courtyards. And what part of the Temple was in the portion of the tribe of Benjamin? It was the part including the Entrance Hall of the Sanctuary, and the Sanctuary, and the Holy of Holies. And a strip of land emerges from the portion of Judah and enters the portion of Benjamin on which the altar is built. And Benjamin the righteous would suffer longing to engulf it every day. The tribe of Benjamin was disappointed that the strip belonging to the tribe of Judah intersected its tribal land and wanted Judah to transfer ownership so that the land with the altar would belong to Benjamin. Therefore, Benjamin the righteous was privileged to serve as host [ushpizekhan] to the Almighty, as it is stated: “And he rests between his shoulders,” alluding to the fact that the Holy of Holies was located in the territory of Benjamin.