Save "מחלוקות ופשרות סביב שולחן הסדר"
מחלוקות ופשרות סביב שולחן הסדר
ההגדה משקפת מספר מחלוקות עתיקות. ביניהן:
‏א. מה ה"גְנוּת" וּמה ה"ּשְׁבָח"?
‏ב. מה מקומו של משה?
‏ג. מה סוף הַ"פָּרָשָׁה"?
מָזְגוּ לוֹ כוֹס שֵׁנִי, וְכָאן הַבֵּן שׁוֹאֵל אָבִיו, וְאִם אֵין דַּעַת בַּבֵּן, אָבִיו מְלַמְּדוֹ, מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת, שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻלּוֹ מַצָּה. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, הַלַּיְלָה הַזֶּה מָרוֹר. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בָּשָׂר צָלִי, שָׁלוּק, וּמְבֻשָּׁל, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻלּוֹ צָלִי. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ מַטְבִּילִין פַּעַם אַחַת, הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים. וּלְפִי דַעְתּוֹ שֶׁל בֵּן, אָבִיו מְלַמְּדוֹ. מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵּם בְּשֶׁבַח, וְדוֹרֵשׁ מֵאֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי, עַד שֶׁיִּגְמֹר כֹּל הַפָּרָשָׁה כֻלָּהּ:
The attendants poured the second cup for the leader of the seder, and here the son asks his father the questions about the differences between Passover night and a regular night. And if the son does not have the intelligence to ask questions on his own, his father teaches him the questions. The mishna lists the questions: Why is this night different from all other nights? As on all other nights we eat leavened bread and matza as preferred; on this night all our bread is matza. As on all other nights we eat other vegetables; on this night we eat bitter herbs. The mishna continues its list of the questions. When the Temple was standing one would ask: As on all other nights we eat either roasted, stewed, or cooked meat, but on this night all the meat is the roasted meat of the Paschal lamb. The final question was asked even after the destruction of the Temple: As on all other nights we dip the vegetables in a liquid during the meal only once; however, on this night we dip twice. And according to the intelligence and the ability of the son, his father teaches him about the Exodus. When teaching his son about the Exodus. He begins with the Jewish people’s disgrace and concludes with their glory. And he expounds from the passage: “An Aramean tried to destroy my father” (Deuteronomy 26:5), the declaration one recites when presenting his first fruits at the Temple, until he concludes explaining the entire section.
מהי הגנות ומהו השבח - תשובה ראשונה:
עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם
וַיּוֹצִיאֵנוּ יהוה אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה.
We were slaves to Pharaoh in the land of Egypt. And the Lord, our God, took us out from there with a strong hand and an outstretched forearm. And if the Holy One, blessed be He, had not taken our ancestors from Egypt, behold we and our children and our children's children would [all] be enslaved to Pharaoh in Egypt. And even if we were all sages, all discerning, all elders, all knowledgeable about the Torah, it would be a commandment upon us to tell the story of the exodus from Egypt. And anyone who adds [and spends extra time] in telling the story of the exodus from Egypt, behold he is praiseworthy.
מהי הגנות ומהו השבח- תשובה שניה:
מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, וְעַכְשָׁיו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבדָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹאמֶר יְהוֹשֻעַ אֶל־כָּל־הָעָם, כֹּה אָמַר יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם, תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים.
From the beginning, our ancestors were idol worshipers. And now, the Place [of all] has brought us close to His worship, as it is stated (Joshua 24:2-4), "Yehoshua said to the whole people, so said the Lord, God of Israel, 'Over the river did your ancestors dwell from always, Terach the father of Avraham and the father of Nachor, and they worshiped other gods.
מה פירוש "קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבדָתוֹ"?
הכניסה של עם ישראל לעבודת אלוהים מתרחשת בכמה אירועים:
א. בימי אברהם, שעזב עבודת אלילים ובחר בעבודת יהוה.
ב. במעמד הר סיני, לאחר יציאת מצרים, שבו קיבל על עצמו עם ישראל את מלכות יהוה.
ג. עם כניסת עם ישראל לארץ, בימי יהושע.
ד. בלילה זה, שבו אנחנו חוגגים א הפסח וכך עובדים את יהוה.
מדברי ההגדה כאן עולה, שעיקר הגאולה ביצירת מצרים הוא המעבר לאמונה באל אחד ולעבודתו. לפי תפיסה זו, ליל הסדר אינו מציין רק את הגאולה ההיסטורית ממצרים אלא בעיקר את הגאולה הרוחנית של קבלת עול מלכות שמים.
מתוך-הצעה לסדר הגדה של פסח - מסורת וחידוש. הוצ' ידיעות אחרונות, ספרי חמד, המדרשה באורנים. 2001. עמ 43
המחלוקת על סוף הפרשה
נמצא כעת בהגדה של פסח את "הפרשה" הנמצאת בתוך המגיד, ופותחת במילים צֵא וּלְמַד. נשים לב להבחנה בין המקור המקראי לבין המדרש עליו.
מהי הַפָּרָשָׁה כֻלָּהּ?
הפסוקים המצוטטים בהגדה לקוחים מקטע הידוע כמקרא ביכורים. אלה המשפטים שהיו אומרים העולים לרגל בהביאם ביכורים בחג השבועות לבית המקדש.
הבחירה דווקא בקטע מספר דברים כדי להביא את סיפור יציאת מצרים מפתיעה.
יתכן שזה בגלל שכאן מובא הסיפור בתמצית וקיצור רב. יתכן שזה בגלל שהפסוקים האלה היו שגורים על לשונם של בני ישראל בזמן שבית המקדש עמד על תילו.
יתכן שזה בגלל שכאן, בשונה מכל התיאורים בספר שמות, משה נעדר מן הסיפור (וזה משרת את עמדת ההגדה שלא להזכיר את משה, בשל המחלוקת הגדולה עם הנוצרים).
תהא הסיבה אשר תהא, הנוסח שנכנס והתקבל בהגדה משמיט את הפסוק האחרון במקרא ביכורים. זה בניגוד גמור לעמדת המשנה המצוטטת לעייל- וְדוֹרֵשׁ מֵאֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי, עַד שֶׁיִּגְמֹר כֹּל הַפָּרָשָׁה כֻלָּהּ.
להלן הפרשה כולה- דברים כ"ו 1-11
וְהָיָה כִּי־תָבוֹא אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ׃
וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית  כׇּל־פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם׃
וּבָאתָ אֶל־הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַיהוה אֱלֹהֶיךָ כִּי־בָאתִי אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יהוה לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ׃
וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח יהוה אֱלֹהֶיךָ׃
וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי  יהוה אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגׇר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי־שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב׃
וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה׃
וַנִּצְעַק אֶל־יהוה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע יהוה אֶת־קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת־עׇנְיֵנוּ וְאֶת־עֲמָלֵנוּ וְאֶת־לַחֲצֵנוּ׃
וַיּוֹצִאֵנוּ יהוה מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים׃
וַיְבִאֵנוּ אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן־לָנוּ אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃
וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת־רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־נָתַתָּה לִּי יהוה וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ׃
וְשָׂמַחְתָּ בְכׇל־הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן־לְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ׃ {ס}
מתי ועל ידי מי הושמט הפסוק האחרון של הפרשה בהגדה?
זה לא תועד ולא ידוע.
אך ניתן לשער מה היתה הסיבה להשמטה זו.
לסיום- אפיקומן (מנה אחרונה ביוונית):
הגאון הצדיק רבי בער זצ"ל רבה של סטריקוב, מזקני חסידי אלכסנדר, אומר היה בפתיחת דרשתו לשבת הגדול:
"רבים באו לשאול שאלות בעניני הכשרת כלים. זה שואל איך אפשר לבשל חמיצה, בורשט, בכלי חמץ, וזה שואל איך מכשירים כפות ומזלגות שהשתמשו בהם בחמץ.
מדוע לא בא איש לשאול איך אפשר להכשיר לפסח את הפה שדברו בו כל השנה לשון הרע ורכילות ושקר וליצנות, כדי לומר בו בפסח את ההגדה?!
מה המחלוקות ומה הפשרות סביב שולחן הסדר שלכם?
פסח = פה סח. מה סח פינו? מה אנו אומרות ואומרים על החג, ודרכו על המשפחה, העם והעולם?