Tikkunei Zohar #171 | Tikkun 21

(ו) וְכַד קַיְימִין קֳדָמֵיהּ, צָרִיךְ לְמֵיקַם קֳדָמֵיהּ בִּדְחִילוּ, זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּיָדְעִין לְפַיְיסָא לְמָארֵיהוֹן כִּדְקָא יָאוּת, וּלְחַבְּרָא בְּפִימַיְיהוּ בִּצְלוֹתְהוֹן תְּרֵין שְׁמָהָן אִלֵּין דְּאִינוּן יאהדונה''י, דִּבְהַהוּא זִמְנָא אָ''ז תִּקְרָא וַיהו''ה יַעֲנֶה (ישעיהו נח א), וַיהו''ה הוּא וּבֵית דִּינוֹ, וְדָא שְׁכִינְתָּא (נ''א ודא חכמתא עלאה ושכינתא) (נ''א חכמה) עִלָּאָה וְתַתָּאָה, וְדָא אִיהוּ רָזָא אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם (תהלים סח יד), דְּאִיהִי קָרְבָּנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְוַדַּאי שְׁכִינְתָּא אִיהִי קָרְבָּנָא דִילֵיהּ, וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ צְלוֹתָא בְּקָרְבָּנָא.

(ז) הִיא הָעוֹלָה, הָעוֹלָה וַדַּאי, זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּסָלִיק לָהּ לְגַבֵּיהּ כִּדְקָא יָאוּת, דְּאִיהוּ שְׁאִיל בְּגִינָהּ (שיר ח ה) מִי זֹאת עוֹלָה, עוֹלָה וַדַּאי, מִן הַמִּדְבָּר, מִן הַמְּדַבֵּר וַדַּאי, דְּפִימוֹי חָשִׁיב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּטוּרָא דְסִינַי, וּבְגִין דָּא מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר וְגוֹמֵר.

(ח) מְקֻטֶּרֶת מֹר (שם ג ו) דָּא צְלוֹתָא דְשַׁחֲרִית דְּתַקִּין אַבְרָהָם דְּהוּא מֹר, וְעוֹד מְקֻטֶּרֶת מֹר, (שם א יג) צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי, וְדָא נֶצַח דְּסָלִיק לָהּ בִּימִינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים טז יא) נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח, וּלְבוֹנָה דָא הוֹד, דְּסָלִיק לָהּ בִּגְבוּרָה, מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל דָּא צַדִּיק, דְּסָלִיק לָהּ בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְאִם לָא סָלְקָא שְׁכִינְתָּא בִצְלוֹתֵיהּ, קָרְבָּנָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הָא כַּלְבָּא קָא נָחִית לְמֵיכַל קָרְבָּנָא דִילֵיהּ, וַוי לֵיהּ טַב לֵיהּ דְּלָא אִתְבְּרִי בְּעָלְמָא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (משלי יט כג) גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב.

(ט) וְכַד סָלְקָא שְׁכִינְתָּא בִּצְלוֹתֵיהּ, כַּמָּה חֵיוָון וּמֶרְכַּבְתָּא וְגַלְגַּלֵּי דְכוּרְסַיָּיא, כֻּלְּהוּ יִתְעָרוּן לְגַבָּהּ בְּנִגּוּנָא בְּחֶדְוָה, וְכֻלְּהוּ גַדְפַיְיהוּ פְּתִיחָן לְקַבְּלָא לָהּ, וְהָא אוּקְמוּהוּ (יחזקאל א יא) וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרוּדוֹת מִלְמָעִִלָה.

(י) וְכַד סָלְקָא סָלְקָא כְּיוֹנָה, וְכַד נָחֲתַת נָחֲתַת כְּנִשְׁרָא, דְאִיהִי מַטְרוֹנִיתָא, דְלָא דְחִילַת מִכָּל עוֹפִין דְּעָלְמָא, וְנָחְתָא בְּכַמָּה מְזוֹנִין לִבְנָהָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לב יא) כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף,

(א) מָאן גּוֹזָלָיו, אִלֵּין אִינוּן יִשְׂרָאֵל, דְּאִינוּן כְּגוֹזָלַיָּיא מְצַפְצְפִין לָהּ בְּכַמָה צִפְצוּפִין דִּצְלוֹתָא, וְנָחֲתַת לְגַבַּיְיהוּ, לְכָל חַד נָחְתָא לֵיהּ מְזוֹנָא כִּדְקָא יָאוּת לֵיהּ, לְמָאן נָחְתָא מְזוֹנָא דְאוֹרַיְיתָא דְאִיהִי מְזוֹנָא דְנִשְׁמָתָא, לְמָאן נָחְתָא מְזוֹנָא דְגוּפָא, לְכָל חַד כְּפוּם רְעוּתֵיהּ.