(לט) רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה (משלי לא, כט) זה משה שהרבה חכמים היו ולא היו יכולים להקים את המשכן אלא משה (שמו"ר נב) הענין יובן ע"פ מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות נה א) שאמר משה לבצלאל לעשות ארון וכלים ואחר כך משכן אמר לו בצלאל אותן כלים להיכן אכניסם שמא כך אמר לך הקב"ה משכן ואח"כ ארון וכלים אמר לו בצ"ל א"ל היית והדבר קשה איך משה לא ידע זה הרי הראה לו הקב"ה כל מעשה בפרטות כמשפטו אשר הראית בהר אך אלו ואלו דברי אלהים חיים כי ידוע מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (פסחים נ א) לעולם ילמוד אדם תורה אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה ובאמת התכלית הוא לשמה לכך בני עלייה המה מועטים ואי אפשר לבא תיכף לבחינת לשמה ולכן אמרו שיעסוק אפילו שלא לשמה שהיא הכנה עכ"פ שממנה יבא לשמה והיא כלי והכנה לבחינת לשמה שאז הוא משכן שהשכינה שורה בד' אמות של הלכה ולכן למד משה דעת את העם ואמר לעשות כלים ואח"כ משכן כי בחינת לשמה א"א להשיג תיכף שהוא בחינת משכן כי אם לבני עלייה אבל רוב הציבור אין יכולים לעמוד בה כי אם על ידי כלים והכנה שממנו יבא לבחינת משכן שהוא בחינת לשמה ובצלאל שהיה מבני עלייה אמר אותן כלים להיכן אכניסם ר"ל הבחינה שלא לשמה היכן אכניס אותו למשכן שיהיה השכינה שורה ורחוק הוא מבחינתו ולא רצה בזה ואמר לו משה בצ"ל א"ל היית ר"ל אתה שתמיד מתלונן בצל אל ודבוק בשמו בוודאי הוא כן משכן תחלה אבל לשאר המוני עם אי אפשר כי אם תחלה כלים ואחר כך משכן וזהו רבות בנות עשו חיל ר"ל אפילו אותן בחינה של שלא לשמה שאינן עדיין בגדר האחדות רק בבחינת הרבוי כנודע וזהו רבות בנות גם כן עשו חיל כל אחד לפי בחינתו עושה רושם והכנה אבל ואת כשהוא"ו נמשך בא"ת אותיות שמא' עד תי"ו שהדעת נמשך בהם ללמוד לשמה עלית על כולנה ולכן אמר זה משה שכל הבחינה של שלא לשמה יתוקנו כשיבאו אח"כ לבחינת לשמה וזהו ועלית לשון העלאה וזהו הקמת המשכן כולנה בכל בחינתו ואת כל כליו שהם הכנות הוקמו ונתעלו ונתקנו ולכן כתיב (במדבר ז, א) ויהי ביום כלת משה חסר כי החסר יש לו תשוקה להתקרב למעלה שיתמלא חסרונו לכן כלת חסר וא"ו אז הוא כלת לשון תשוקה להתעלות למעלה להדבק בסוד ו' מלא על דרך ו' א"ת עלית על כולנה.