In the Talmudic era, Beneberak became the seat of the court of Rabbi Akiva,[2] and is identified as the site of his all-night seder in the Passover Haggadah.[3]
Joshua 19,45
BNEI BRAK
Mentioned as one of the cities in the portion of the Tribe of Dan (Yehoshua 19:45), Bnei Brak is famous in the Talmud (Sanhedrin 32b) as the seat of Rabbi Akiva's court, and in the Pesach Haggada as the site of the all-night Pesach Seder of Rabbi Akiva and his distinguished colleagues.
The city had an agricultural dimension as well, as appears from the account (Kesuvos 111b) of the Sage Rami bar Yechezkel who declared that he understood the meaning of the Torah's description of Eretz Yisrael as a "land flowing with milk and honey" after witnessing a scene during a visit to Bnei Brak. He observed goats grazing beneath fig trees. The honey oozing from the very ripe figs merged with the milk dripping from the goats and formed a stream of milk and honey.
The Bnei Brak of today was established in 1924 by charedi Jews from Poland, and is famed for its many yeshivos and Chassidic communities.
מעשה ברבי אלעזר בן עזריה כו'. שהיו מסובין בבני ברק כו'.
הן אמת ששם המקום היה כך. אך עכ"ז צריך להבין הטעם למה נאספו יחד דוקא באותו המקום לספר שם ביצמ"צ. ובהעיר לב ושום שכל י"ל דהתנאים הק' ההם התבוננו ונתנו לבם אל הגלות המר הזה שהולך ומתגבר בכל יום. ורצו לעשות איזה דבר להועיל שלא נשתקע ח"ו בעמקי הקליפות לזה הסתכלו בעין שכלם הק' והזך והביט בענין אותו הלילה של יצי"מ שהאירו אז המוחין דגדלות והוסרו ממילא כל הקליפות ונכנעו תחת הקדושה. והאירו אז אורות מזוקקים ומזהירים. והנה דבר זה מתעורר בכל שנה ושנה. ובלילה הזה נפתחו כל מקורין עילאין קדישין. ולכך נתייעצו יחד ועלה מוסכם בלבם עצה טובה ונכונה. להמשיך הארה מאותו הלילה. ע"כ משך זמן הגלות.
וע"כ נתוועדו יחד בבני ברק דוקא. לשון ברקאי. לרמז על נהורין עילאין קדישין שנתגלה בזה הלילה והם נתעלו עם המוחין שלהם להנהורין הללו. והיו מספרים לשון ספיר ובהירות. היינו שהיו מזככין ומאירים ביצמ"צ כל אותו הלילה. היינו הגלות שנמשל ללילה אשר הם היו בו לע"ע. והיו ממשיכין מוחין עילאין ושפע אלוהות מאותן המוחין על כל משך זמן הגלות הזה לבל נשקע ח"ו בין הקליפות. אשר המה נאחזין במוחין דקטנות. והיו פותחין נביעות החכמה ושפע אלוהות עד עת קץ. והכל היה בנס הלילה הזה שבו נפתחו מקורין עילאין קדישין.
והתלמידים שלמדו בחוץ הרגישו בזה. שבא להם פתאום הארה גדולה ושפע אלוהות. ובאו והודיעו להם כי ידעו שכל זה בא אליהם מרבותיהם. ואמרו להם רבותינו הגיע זמן ק"ש של שחרית. ר"ל שכבר המשיכו מוחין דגדלות כמו בק"ש של שחרית. עוד ירצה שחרית היינו שאמרו להם שהגיעו למוחין גדולים כ"כ אשר המה יתעוררו אם ירצה השם בזמן הגאולה ב"ב המכונה בשם שחרית. וכן יהי רצון אמן. והבן היטב:
*בשולחן ערוך סימן תצ"ד הקשה המגן אברהם האיך אנו אומרים בשבועות זמן מתן תורתינו, הלא קיימא לן כר"י דאמר בז' בסיון ניתנה תורה עיין שם, ולדידן לעולם שבועות בו' בסיון. ונראה לי לתרץ, דהנה כתיב (שמות יג, י) ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. והענין הוא דצריך להבין האיך אנו אומרים זמן חירותנו בפסח וזמן מתן תורתינו בשבועות בכל שנה ושנה הא כבר עבר כמה זמנים טובא.
****אבל הענין כך הוא, שבכל שנה בעת שאנחנו בני ישראל מקיימים מצות הבורא ברוך הוא, היינו מצות השבתת חמץ ואכילת מצה בפסח ושאר מצות התלוים בה אזי נתעורר עלינו בחסדו הגדול הארה גדולה כמו שהיה לאבותינו בשעת יציאת מצרים הארה גדולה מאוד בשכר המצות שקיימו כמו כן גם אנחנו מבני בניהם כשאנחנו מקיימים המצות אזי אנחנו מקבלים גם כן הארה שהיה לאבות בפסח ולכן אנו אומרים בפסח זמן חירותינו, ובשבועות זמן מתן תורתינו, כי מתעורר עלינו כך זמן חירות וזמן מתן תורה כפי מעשינו הטובים וקיום מצותיו.
והנה יציאת מצרים היה על ידי הקדוש ברוך הוא בכבודו וכן המתן תורה מפי הקדוש ברוך הוא וכשם שהוא חי לעד וקיים לנצח כן דבריו חיים וקיימים לעולם
. . . . לכן על ידי קיום מצותיו אנו מתעוררים בכל דור ודור זה הארה בפסח זמן חירותינו ובשבועות זמן מתן תורתינו נמצא אנחנו מקבלים הארה קדושה מהארה הגדולה שהיה לאבותינו בשעת יציאת מצרים ובשעת מתן תורה. נמצא הימים הראשונים שהיו בעת יציאת מצרים ובעת מתן תורה המה משפיעים ונקראים דכר. ועכשיו בזמן הזה בפסח ובשבועות המה מקבלים ונקראים נוקבא. והנה תיבת ימים הוא דכר, ותיבת ימימה הוא נוקבא. וזהו ושמרתם את החוקה הזאת למועדה מימים, הוא דכר. ימימה, הוא נוקבא. כלומר, שתהיו מקבלים הארה גדולה בכל שנה מההארה הגדולה שהיה לאבותינו הקדושים בעת יציאת מצרים ובעת מתן תורה:
יב. ולזה הביא מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע וכו' והיו מספרין ביציאת מצרים כל אותו הלילה עד שבא תלמידיהם ואמרו להם רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית פי'
שכ"כ הבינו והמשיכו עליה' את גודל האור הגנוז הנפלא שמאיר בליל הפסח עד שאפי' תלמידיה' הרגישו במוחין של אור הגדול הלז ואמרו רבותינו שהגיע עתה בליל זו זמן קריאת שמע של שחרית כי הבהקת זה האור אינו רק בשחרית שבת כאשר בארנו למעלה ותמהו עצמן על מה שנשתנה הליל' הזו מכל הלילות והאור מאיר בה כמו בזמן שחרית שבת שהוא מדת הבינה מקום החירות והיובל הגדול
ורמזו בדבריה' שכוונה על זו הבחי' בלשונם כי שמ"ע של שחרי"ת עם האותיות היא מספר השו"ה עם תפל"ת יו"ם שב"ת חושבנא דדין כחושבנא דדין כי התגלות עיקרית זאת המדה אינו מתגל' כי אם לעת תפלת העמידה של שחרית שבת ואף שהזכירו בדבריהם זמן ק"ש הוא לפי שבעת הק"ש נפתחין ההיכלין דרחימותא ממדה זו כאשר הבאנו לעיל ואך עיקר הדרגא אינו מתגלה כי אם בעת תפלת העמיד' וע"כ רמזו בלשונ' למספר תפלת יום שבת ואם זה הי' בתלמידיהם מכש"כ הם בעצמם שודאי הבינו והשכילו בהופעת האור גדול הלז אעפ"כ היו מספרים ביציאת מצרים פי' ביציא' של מצרי' כנ"ל ועוד כל אותו הלילה שספרו בכל העשוי באותו הלילה אף אכילה המרור והחרוסת בהכל ספרו ונתנו זמירות שירות ותשבחות וברכות והודאות למלך אל חי וקיים מכל הבחינ' שעשו בלילה הזה והכל להורות על הצטרכות האורה הלז ושיעלה קילוסו של הקב"ה מזה במה שהוציאם מאפילה לאור גדול מבירא עמיקתא לאגרא רמא הכל כנאמר בדברינו:
MISHNA: The appointed priest said to the other priests: Go out and observe if it is day and the time for slaughter has arrived. If the time has arrived, the observer says: There is light barkai.
Matya ben Shmuel says that the appointed priest phrased his question differently: Is the entire eastern sky illuminated even to Hebron? And the observer says: Yes. And why did they need to ascertain whether or not it is day, which is typically evident to all? It was necessary, as once, the light of the moon rose, and they imagined that the eastern sky was illuminated with sunlight, and they slaughtered the daily offering before its appropriate time. The animal was later taken out to the place designated for burning and burned because it was slaughtered too early. In order to prevent similar errors in the future, the Sages instituted that they would carefully assess the situation until they were certain that it was day.
ברקאי - לשון צוהר כמו למען היות לה ברק (יחזקאל כ״א:ל״ג) האירו ברקים (תהלים עז):
Abarbanel - the students became shining vessels to receive enlightenment כלים מבריקים
Kedushat Levi - man's name, so in his home?