Chapter 18 / "The men turned away and went toward Sodom"

"וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה'" אָמַר רַבִּי סִימוֹן תִּקּוּן סוֹפְרִים הוּא זֶה, שֶׁהַשְּׁכִינָה הָיְתָה מַמְתֶּנֶת לְאַבְרָהָם.

Bereshit Rabbah 49:7

...

תיקון סופרים - scribal correction

ממתנת - waiting

רש"י על בראשית י״ח:כ״ג:א׳

ויגש אברהם. מָצִינוּ הַגָּשָׁה לַמִּלְחָמָה, וַיִּגַּשׁ יוֹאָב וְגוֹ' (שמואל ב י'), וְהַגָּשָׁה לְפִיוּס וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, וְהַגָּשָׁה לִתְפִלָּה, וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (מלכים א י"ח), וּלְכָל אֵלֶּה נִכְנַס אַבְרָהָם לְדַבֵּר קָשׁוֹת וּלְפִיּוּס וְלִתְפִלָּה:

Rashi on Genesis 18:23:1

ויגש אברהם AND ABRAHAM DREW NEAR — We find the verb נגש “to come near” used in the sense of coming near to wage war — (2 Samuel 10:13) “So Joab … drew near unto the battle”; — of coming near to persuade by entreaty — (44:18) “And Judah came near to him [and said, Oh, my lord]” — and of coming near to pray — (1 Kings 18:36) “And Elijah the prophet came near [and said, O Lord, God of Abraham etc.]” Abraham employed all these methods — to fight, by speaking stern words, and to persuade by entreaty, and to pray (Genesis Rabbah 49:8).

ספורנו על בראשית י״ח:כ״ג:א׳

האף תספה צדיק עם רשע. שהרי אמרת זעקת סדום ועמורה כי רבה כשופט את כל המקום על פי הרוב לא כשופט אנשי העיר החוטאים בלבד:

Sforno on Genesis 18:23:1

האף תספה צדיק עם רשע, Avraham felt that the way G’d had worded the decree with the word כי רבה, that what G’d might have meant was that as long as the majority of the people were guilty this would justify eliminating the entire city, including the innocent. In that event G’d would not be perceived as meting out justice.

According to Sforno, which words uttered by God does Abraham refer to in the defense of Sodom?

אבן עזרא על בראשית י״ח:כ״ה:א׳

חלילה. דבר שלא יתכן. וי"א שהמלה כטעם חלול שאין בו כלום:

Ibn Ezra on Genesis 18:25:1

THAT BE FAR. Chalilah (that be far) means it is not possible. Others say that chalilah (that be far) is to be connected to the word chalul, which means empty.

רש"י על בראשית י״ח:כ״ה:א׳

חלילה לך. חֻלִּין הוּא לְךָ, יֹאמְרוּ כָךְ הוּא אֻמָּנוּתוֹ, שׁוֹטֵף הַכֹּל, צֵדִּיקִים וּרְשָׁעִים, כָּךְ עָשִׂיתָ לְדוֹר הַמַּבּוּל וּלְדוֹר הַפַּלָּגָה:

Rashi on Genesis 18:25:1

חלילה לך FAR BE IT FROM THEE — It is a profanation (חולין) of Yourself. People will say, “That is what He usually busies Himself with: He destroys every one, righteous and wicked alike” —and thus did You indeed do to the generation of the Flood and to that of the dispersal of nations (Midrash Tanchuma, Vayera 8).

ספורנו על בראשית י״ח:כ״ה:ב׳

השופט כל הארץ. כי בהיותך שופט כל הארץ, אם תדין את כלה אחרי הרוב תשחית אותה לעולם בלי ספק כי רוב בני אדם רשעים:

Sforno on Genesis 18:25:2

השופט כל הארץ, seeing that You are the judge of the whole earth, if You will judge people based on the conduct of the majority You would eventually be forced to destroy mankind, seeing that most people everywhere are wicked.

How does Sforno understand Abraham's use of the words "השופט כל הארץ"?

מדרש תנחומא, וירא ה׳:ז׳

אָמַר רַבִּי לֵוִי, הוּא הַדָּבָר שֶׁאָמַר אַבְרָהָם, הוּא הַדָּבָר שֶׁאָמַר אִיּוֹב, אֶלָּא אִיּוֹב בְּלָעָהּ פַּגָּה, אֲבָל אַבְרָהָם בְּלָעָהּ בְּשֵׁלָה. אִיּוֹב אָמַר, אַחַת הִיא עַל כֵּן אָמַרְתִּי תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה (איוב ט, כב). אֲבָל אַבְרָהָם אָמַר, הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע. חָזַר וְאָמַר, חָלִילָה לְךָ מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה.

Midrash Tanchuma, Vayera 5:7

R. Levi stated that the words spoken by Abraham were also spoken by Job. Job, however, spoke harshly, while Abraham spoke gently. Job exclaimed: It is all one—therefore, I say: He destroyeth the innocent and the wicked (Job 9:22). While Abraham, upon learning what was to take place, declared: Wilt Thou indeed sweep away the righteous with the wicked? and then added (the softening words): But that be far from Thee to do after this manner (Gen. 18:25).

Advanced sources

העמק דבר על בראשית י״ח:כ״ה:א׳-ב׳

חללה לך וגו׳. הוסיף אברהם שני טעמים: א׳. שיהיה כצדיק כרשע, ואם כן לא יגיע תועלת להביא מזה מוסר והוכחה על השגחה. ב׳. "השופט כל הארץ וגו׳" אפי׳ בלא חילול השם, איך אמר שהשופט וגו׳:

Haamek Davar on Genesis 18:25:1-2

...

חתם סופר על התורה, וירא י״ז

השופט כל הארץ לא יעשה משפט, יש לפרש אאע"ה אמר אם ימצא חמשים צדיקים בתוך העיר דייקא רצונו לומר ידעתי כי חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע היכי ס"ד שהקב"ה יעשה עול, אך יש חנפי' מראים עצמם בתוך העיר דייקא בגלוי כצדיקים והם רשעי' גמורים אך הקב"ה היודע מחשבותם וצפון לבם ידונם עם הרשעי' ועל זה אמר שנית חלילה לך מפני חילול השם שהבריות שחושבי' אותם כצדיקים שהקב"ה תם, ורשע הוא מכלה, והיינו השופט כל הארץ צריך לצאת ידי הבריות שלא יתחלל שמו ח"ו, והנה טענה זו יוצדק אם רשעי סדום, מכבדים הצדיקים כדרך רוב הרשעים אעפ"י שעושי' כל תועבות מ"מ יקר בעיניהם הצדיק הולך דרך תמים, ואז יש לחוש לחנפים שמראים עצמם צדיקים כדי להתכבד בפני הרשעים ואך בסדום הי' ההיפוך כי הצדיק הי' בעיניהם עושה עול, וזה הראה לנו באומרם אל לוט א' בא לגור וישפוט שפוט ועתה נרע לך מהם, וא"כ תו ליכא למיחש לחנפים ומשו"ה האריך וסיפר לנו מה שאמרו ללוט א' בא לגור וגו':

Chatam Sofer on Torah, Vayera 17

...

מלבי"ם על בראשית י״ח:כ״ה:א׳

חללה לך. ר"ל הלא אתה השופט משפט הכלל, וצריך אתה לדון מעשה הרשע לפי מקומו באשר הוא שם, שמי שהוא צדיק בערך אנשי מקומו כבר יחשב שם לצדיק הגם שבמקום אחר בין אנשים צדיקים יהיה רשע, וא"כ חלילה להמית מי שהואצדיק עם רשע, ר"ל שהוא צדיק בערך הרשע, הגם שוהיה כצדיק כרשע, הגם שהצדיק הזה יהיה כרשע, שבמקום אחר יחשב ג"כ לרשע, אבל חלילה לך השופט כל הארץ הלא אתה שופט את הכלל, וצריך אתה להשקיף עליו שבערך שכניו ואנשי עירו הוא צדיק ואינו מן הדין שיספה עמהם אחר שהוא צדיק בערכם:

Malbim on Genesis 18:25:1

...